Google

פרח ויקטור אבו חנין, ויקטור אבו חנין, אמאל אבו חנין - ד"ר פנסקי שמואל, מכבי שירותי בריאות, מדינת ישראל, משרד הבריאות

פסקי דין על פרח ויקטור אבו חנין | פסקי דין על ויקטור אבו חנין | פסקי דין על אמאל אבו חנין | פסקי דין על ד"ר פנסקי שמואל | פסקי דין על מכבי שירותי בריאות | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על משרד הבריאות |

485/04 א     09/03/2010




א 485/04 פרח ויקטור אבו חנין, ויקטור אבו חנין, אמאל אבו חנין נ' ד"ר פנסקי שמואל, מכבי שירותי בריאות, מדינת ישראל, משרד הבריאות








בית המשפט המחוזי בחיפה



09 מרץ 2010

ת"א 485-04 פרח ויקטור אבו חנין

ואח' נ' ד"ר פנסקי שמואל
ואח'






בפני

כב' השופטת
חני הורוביץ


תובעים

1
.
פרח ויקטור אבו חנין

(קטין)

2
.
ויקטור אבו חנין

3
.
אמאל אבו חנין


נגד


נתבעים

1.ד"ר פנסקי שמואל
2.מכבי שירותי בריאות
3.מדינת ישראל
, משרד הבריאות




פסק דין


1.
ביום 2.5.04 (התיק הועבר לטיפולי בשנת 2006), הוגש כתב התביעה
מטעם התובעים, קטין והוריו, בגין עילה של רשלנות רפואית - "הולדה בעוולה".
בכתב התביעה נטען שהתובע [הקטין] נולד מחוסר כף יד שמאל וכי הוא סובל מבעיות באזור איבר המין ומבעיות קרדיולוגיות. (המום בפין, היפוספדיאס, תוקן ובהיותו בן 11 חודשים נמצא שהלב תקין ללא מגבלות).
מטעם התובעים הוגשה חוו"ד, מטעם ד"ר ערן אהרון, מומחה ברפואת נשים ובדיקות אולטרא-סאונד, שהתייחסה לכך שניתן וצריך היה לגלות בשלבי ההריון את המום בכף היד. כמו כן חוות דעת ד"ר גורביץ, אורטופד, שמצא נכות אורטופדית בשיעור 50% בגין חוסר כף יד שמאל וכן, חוות דעת ד"ר פאהום טארק, מומחה לפסיכיאטריה של הילד והנער, שקבע לקטין נכות נפשית בשיעור 30% בעקבות תגובה נפשית לפגם המולד בגפה העליונה השמאלית.

2.
הנתבעים הכחישו אחריותם לנזקי הקטין והוריו וטענו כי לא התרשלו וכי מדובר במום שאינו מבסס עילה של "הולדה בעוולה".

מטעם נתבעים 1 ו-2 הוגשה חוו"ד פרופ' מייזנר, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, שקבע כי "קטיעת כף היד יכולה הייתה לקרות גם לאחר בדיקות סקירות המערכות שנערכו לאימו ברחם... ולא היו כל סימנים נוספים להופעת מומים בעובר, שניתנים היו לגילוי תוך רחמי".
עוד הוגשה חוות דעת מומחה לכירורגיה אורטופדית וכירורגית כף יד, ד"ר רינות, שקבע כי הנכות הרפואית הינה בשיעור 30%, אולם מבחינה תפקודית, הקטין בבגרותו יהיה מסוגל "לעצמאות אישית מלאה כולל למוד מקצוע ויכולת השתכרות טובה כל זאת תוך שימוש בעזרים פשוטים מתאימים." כמו כן הוגשה חוות דעת מומחה לפסיכיאטריה, שקבע כי הקטין מגלה יכולת הסתגלותית טובה "אין עדות לקיום השפעה של תגובות חרדתיות או נפשיות" וקבע כי השפעת הפגם המולד בכף היד השמאלית, היא בשיעור 5%.
עוד הוגשה חוות דעת מטעם פרופ' אסא כשר, בתחום האתיקה, שקבע כי: "בנסיבות שלפנינו אין הצדקה לטענת הולדה בעוולה, במובן של טענה שהיתה ראויה להחשב כטענה אמיתית המצדיקה הפסקה מלאכותית של ההריון, טענה שהאדם העתיד להיוולד ולעמוד על דעתו יאמר על עצמו, שלטעמו טוב לו שלא נולד מאשר נולד".

מטעם נתבעת 3, הוגשה חוות דעת פרופ' ראובן אחירון, בתחום המיילדות והגניקולוגיה, שקבע כי לא היתה התרשלות בשלב המעקב אחר ההריון וכי "אין שום וודאות כי מום כף היד היה קיים בעת ביצוע הבדיקות..." עוד קבע שמומי גפיים עלולים להיגרם באקראי עקב הפרעה בזרימת הדם, בכל גיל הריון. כמו כן, בקשה להפסקת הריון, שבו העובר בר חיים, בגין המום הנדון, הייתה נדחית.
כמו כן, הוגשה חוות דעת ד"ר עמישר, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, שקבעה נכות בשיעור 5% לפרק זמן של כ-10 שנים וכי עם התבגרותו של הקטין יהיה מקום לבחון מחדש נכות זו. היא מצאה כי תפקודו הלימודי, החברתי והמשפחתי תואם לגילו.

3.
נוכח חוות הדעת הסותרות בשאלה אם הייתה התרשלות
באי איבחון המום בכף היד ואם ניתן וצריך היה לגלות את המום בשלב בדיקות המעקב בהריון, מונה בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' שמחה יגל, מנהל יחידת האולטרא סאונד מחלקת נשים ויולדות, מבית חולים "הדסה" ירושלים.

פרופ' יגל קבע בחוות דעת מפורטת כי מדובר במקרה קלאסי של "
amniotic band
, שהתפתח במהלך ההריון. בכך אני מצטרף לדעתם של פרופ' מייזנר ופרופ' אחירון שהמום שהתגלה אצלו, נוצר לאחר ביצוע סריקת המערכות... עם כל הצער על היעדר אצבעות בכף היד... לא נראה לי שהבודקים התרשלו ולו במשהו".

אציין כי המצאת חוות הדעת התעכבה עקב אי תשלום שליש שכרו של המומחה על ידי התובע ולצורך כך ניתנו החלטות חוזרות ב-7.1.08, ב-26.2.8 וב- 15.6.08, המורות לב"כ התובעים לדאוג לאלתר לתשלום חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה. עקב אי התשלום, על אף שחוות דעת המומחה היתה מוכנה עוד בראשית חודש פברואר 2008, היא התקבלה לתיק בית המשפט רק בחודש יולי 2008.

4.
בדיון מיום 9.9.08, לאחר שהתקבלה חוות דעת פרופ' יגל ביקש ב"כ התובעים להעבירה למומחה מטעמו. בית המשפט הציע לצדדים לסיים את התביעה.


בק"מ ביום 2.2.09 (שהתנהל לאחר שמספר קדמי משפט נדחו לבקשת התובעים ובהסכמת הצדדים) ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, ביקש ב"כ התובעים לנהל את התיק ולחקור תחילה את המומחה מטעם בית המשפט.

בהחלטה מאותו יום, הוריתי לב"כ התובעים להגיש בתוך 30 יום רשימת עובדות מוסכמות, להעבירה לנתבעים ולהמציאה לתיק בית המשפט בתוך 60 ימים. בהתאמה קבעתי מועד לחקירת המומחה ליום 14.5.09 והוריתי כי תנאי לזימונו יהיה הפקדת שכרו בקופת בית המשפט. רשימת עובדות מוסכמות לא הוגשה עד עצם היום הזה!

ביום 5.5.09 הגיש ב"כ התובעים בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון וביקש לדחותו לחודש אוקטובר 2009. הוא ציין בבקשה, שהתובעים לא הצליחו לגייס את שכרו של המומחה, מצבו הכלכלי של אבי הקטין אינו טוב והוא זקוק לפרק זמן ארוך נוסף לשם גיוס הסכום. כמו כן במקביל, הצדדים מנהלים מו"מ.

לפנים משורת הדין, ביטלתי את הדיון שהיה כאמור קבוע להוכחות וחקירת המומחה, ימים ספורים לאחר מכן.


ביום 3.8.09 הודיע ב"כ התובעים שהמו"מ שנוהל עם הנתבעים לא צלח וכי בכוונתו לחקור את פרופ' יגל וכי התובעים מבקשים להפקיד את שכר הטרחה בתוך 30 ימים.


עקב צאתי לשבתון, ההחלטה בבקשה שהוגשה בפגרה התעכבה. עם זאת, שכר הטרחה לא הופקד, על אף האמור בבקשה כאמור לעיל. ביום 27.12.09 הוריתי כי על התובעים להפקיד לקופת בית המשפט את שכר טרחת המומחה בתוך 20 ימים ורק לאחר מכן, יוזמן המומחה. מועד לשמיעת ההוכחות וחקירת המומחה נקבע ליום 16.3.09.


ביום 24.2.10 הוגשה מטעם ב"כ התובעים, בקשה מוסכמת לדחות את מועד הדיון. לטענתו קבוע לו ערעור בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (אין תימוכין לטענה זו) ויבצר ממנו להופיע לישיבה בפני
, ולטענתו "כך, ומהסיבה הנ"ל, לא הופקד הסכום וכך לא זומן המומחה לישיבת בית המשפט הנכבד". בו ביום דחיתי את הבקשה, כיוון שהמועד נקבע לפני זמן רב ומאחר ואין זו בקשת דחייה ראשונה.

ביום 8.3.10
הוגשה בקשה נוספת, בה ציין ב"כ התובעים שאבי הקטין לא הצליח לגייס את סכום הכסף בהיותו מובטל ולכן "בישיבה הקרובה לא תחול שום התקדמות עניינית, שכן פרופ' יגל לא יחקר". עוד טען כי מחלתו של ב"כ התובעים (דלקת שקדים קשה ממנה סבל במהלך החורף) מנעה ממנו מלהגיש את הבקשה בעוד מועד. לכן ביקש לדחות למועד מאוחר יותר. עוד נטען כי ב"כ הנתבעים הסכימו לבקשה.

5.
אין מקום להיעתר לבקשה. פירוט העובדות דלעיל, מדבר בעד עצמו.
בניגוד להחלטות בית המשפט כמפורט לעיל, לא הופקד שכר טרחת המומחה, על אף הדחיות המרובות שניתנו לצורך כך ואף לא הוגשו עובדות מוסכמות. כיוון שלא ניתן יהיה לשמוע הוכחות במועד כפי שנקבע, בעטיים של התובעים, לכאורה היה מקום אף לדחות את התביעה.
פירטתי באריכות את חוות הדעת ואת השתלשלות העובדות עד כה כדי להבהיר, כי אין מקום לדחיות נוספות וגם כי סיכויי התביעה קלושים. ספק רב אם היעדר כף יד שמאל מקים עילה של "הולדה בעוולה" וכי היתה הצדקה כלשהיא בגינו להפסקת הריון. זאת בנוסף לאמור בחוו"ד מומחה ביהמ"ש לעניין האפשרות לגלות מום זה והיעדר התרשלות.

יש הצדקה למחיקת התביעה כבר עתה ולא בדיון הסרק שעתיד היה לכאורה להתנהל במיום 16.3.10, על מנת לחסוך מהתובעים הוצאות מיותרות, בהתחשב במצבם.
כיוון שבקשת הדחייה הייתה כאמור בהסכמת הנתבעים, לא אנקוט בצעד הדרסטי של דחיית
התביעה והנני מורה על מחיקתה, ללא צו להוצאות, בתנאים שלהלן:

התובעים יהיו רשאים להגיש את התביעה מחדש, בתנאי שישלמו לנתבעים 1 ו- 2 הוצאות בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ ולנתבעת 3 הוצאות בסכום זהה בגין הליך זה, ובתנאי שאם תחודש התביעה, תשמש חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שניתנה בתיק זה, גם בתביעה החדשה. תנאי נוסף להגשת התביעה מחדש, הפקדת הסכום להבטחת שכר חקירת המומחה בביהמ"ש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום הגשת התביעה מחדש.


למען הסר ספק, המועד הקבוע ביום 16.3.10 – מבוטל.


ניתן היום,
כ"ג
אדר תש"ע, 09 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 485/04 פרח ויקטור אבו חנין, ויקטור אבו חנין, אמאל אבו חנין נ' ד"ר פנסקי שמואל, מכבי שירותי בריאות, מדינת ישראל, משרד הבריאות (פורסם ב-ֽ 09/03/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים