פסקי דין על יורם ורד | פסקי דין על מועצה אזורית באר - טוביה | פסקי דין על אריה חברה לביטוח - מקבוצת כלל ביטוח | פסקי דין על מ.ע.צ.-מחוז הדרום ואח' |

1569/06 א     12/03/2010




א 1569/06 יורם ורד נ' מועצה אזורית באר - טוביה, אריה חברה לביטוח בע"מ - מקבוצת כלל ביטוח, מ.ע.צ.-מחוז הדרום ואח'








בית משפט השלום באשדוד



12 מרץ 2010

ת"א 1569-06 ורד נ' מועצה אזורית באר - טוביה
ואח'







בפני

כב' השופט
אריאל ברגנר


תובעים

יורם ורד


נגד


נתבעים

1.מועצה אזורית באר - טוביה
2.אריה חברה לביטוח בע"מ - מקבוצת כלל ביטוח
3.מ.ע.צ.-מחוז הדרום
4.ענבל-חברה לביטוח בע"מ
5.רשות הניקוז שורק לכיש מס'60765




פסק דין



בפני
תביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו ליבול התובע בשל נזקי אש.

עפ"י הודעה שהוגשה לתיק בית המשפט ביום 22.2.10 הגיעו הצדדים (למעט הנתבעת 5) להסדר דיוני לפיו בית המשפט יכריע בתובענה לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט בפס"ד מנומק, על בסיס המסמכים הקבילים המצויים בתיק, כאשר סכום המקסימום לחיוב הנתבעים הוא הסך של 26,134 ₪ בתוספת שכ"ט.

כמו כן, במסגרת ההסדר הדיוני נתבקשה דחיית התביעה כנגד הנתבעת 5 ללא צו להוצאות.

עפ"י הודעת ב"כ התובע, התנתה הנתבעת 5 את הסכמתה להסדר הדיוני בכפוף לתשלום הוצאות, תנאי לו התנגדו יתר הצדדים.

בהחלטתי מיום 25.2.10, בה אישרתי את ההסדר הדיוני הוריתי לתובע ולנתבעת להגיש טענותיהם לעניין ההוצאות, התובע בתוך 7 ימים והנתבעת 5 בתוך 7 ימים לאחר מכן.

דא עקא כי לא נתקבלה כל הודעה בעניין זה עד להיום, אך מעיון במערכת נט המשפט, אין זה ברור עם התובע והנתבעת 5 קיבלו לידיהם את החלטתי מיום 25.2.10.

לפיכך, התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית בזאת אך בטרם אכריע ב/שאלת ההוצאות, אני מורה לתובע להגיש טענותיו בתוך 7 ימים והנתבעת 5 בתוך 7 ימים לאחר מכן. כפי שאציין בסוף פסק הדין, המזכירות מתבקשת לשלוח העתק

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה וזאת על מנת להבטיח כי התובע והנתבעת 5 יקבלו החלטתי זו.

בשל ההסדר הדיוני לפיו אכריע בתביעה על בסיס הוראות סע' 79א' לחוק בתי המשפט, פס"ד זה ינוסח בקצרה.

בכתב התביעה טוען התובע כי ביום 8.9.04 ארעה שריפה בעשבייה יבשה עתירת פסולת המצויה בשולי הכביש הסמוך לשטחי הגידול של התובע. השריפה התפשטה באמצעות עשבייה עבותה שבשולי הכביש וחדרה אל שטחי הגידול של התובע תוך שהיא מכלה את כל הגידולים.

התובע צירף לכתב תביעתו חוו"ד של חוקר שריפות, מר היינה מחב' א.א. ברית בע"מ, אשר קבע כי מוקד השריפה היה בעשבייה יבשה בשוליים הצפון מזרחיים של כביש עוקף באר טוביה מכיוון צפון מערב לכיוון דרום מזרח. מוקד האש התחיל בעשבייה לאורך שול הדרך ובתוך תעלת הניקוז והתפשטות האש היתה לאורך כביש עוקף באר טוביה כאשר האש חדרה מתעלת הניקוז ושול הדרך אל עבר גידולי הפרחים של התובע וכן התפשטה האש לתעלת הניקוז הנוספת וגרמה מיד לנזק לשטחי הגידול שגובלים בתעלת הניקוז הנוספת.

בנוסף קבע החוקר מטעמו של התובע כי שול הדרך ותעלת הניקוז משובשים בעשבייה יבשה וגבוהה ובפסולת רבה הכוללת קרטונים, ניירות, בקבוקי שתייה וכו'. שול הדרך אינו מתוחזק ולא נעשה דבר על מנת למנוע שריפות, מהסוג שנגרם.

התובע טען בכתב התביעה כי השריפה והתפשטותה נגרמו בשל רשלנות ו/או חוסר זהירות ו/או פזיזות ו/או היפר חובה חקוקה של הנתבעות ו/או מי מטעמן.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, היא המועצה האזורית אשר בתחומה מצויים המשק ושטח הגידול של התובע וכן הכביש ושול הכביש בו החלה השריפה, כנגד הנתבעת 2, היא חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת 1, כנגד הנתבעת 3, היא החברה הלאומית לתשתיות ודרכים, אשר סללה את הכביש והיתה אחראית עליו ועל שוליו, כנגד הנתבעת 4, היא חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת 3 וכנגד הנתבעת 5 היא רשות הניקוז אשר היתה אחראית על תעלת הניקוז ועל שול הכביש.

כאמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחתה.

התובע טען לנזקים רבים ובסה"כ, לסך של 187,612 ₪ כאשר סכום זה כולל את שכר טרחת המומחים אשר מסרו לתובע חוות דעת.

הנתבעות 1-2 הגישו כתב הגנה ובו הכחישו את האירוע, את חבותם וגם את טענות התובע לקיומם
של גידולים כלל בחלקה. הנתבעת 1 טענה כי אמנם השטח והכביש מצויים בתחום שיפוטה אל הכביש אינו מצוי באחריותה אלא הנתבעת 3 היא האחראית לתחזוקתו.

הנתבעות 3-4 הגישו כתב הגנה ובו הכחישו את האירוע ואת חבותם, טענו להעדר יריבות ולחוסר עילה והנתבעת 4 טענה כי אינה המבטחת של הנתבעת 3. עוד טענו הנתבעות 3-4 כי הכביש אינו מצוי באחריותן אלא באחריות הנתבעת 1.

הנתבעות 1-4 הגישו חוות דעת מטעמן גם הן.

מטעם בית המשפט מונו המומחים, ברוך בראון, לעניין הנזק, ומור ישעיהו לעניין קרות השריפה.

המומחה בראון קבע בחוות דעתו כי הנזק שנגרם לתובע הוא בסך של 26,134 ₪ בלבד.

המומחה מור ישעיהו קבע בחוות דעתו בין היתר כדלקמן:

·
אילו היה גוף אחראי על אחזקת ותחזוקת הכביש והיה מתבצע ניקוי העשבייה שבתעלת הניקוז לא היה נגרם הנזק.

·
גם בשעת ביקור המומחה במקום, היתה התעלה מלאה בעשבייה יבשה שאם תבער ייגרם נזק למשקים הצמודים לתעלה, כולל משק התובע.

·
בעלי המשקים לא יצרו בשטחם שביל הפרדה בין השטח המעובד על ידם לבין תעלת הניקוז, פעולה שגם היתה מונעת את רוב הנזק.

·
סיבת השריפה היא הצתה בכוונה תחילה, ע"י אנשי המקום.

התעלמתי מיתר קביעותיו של המומחה, אשר יש לראות בהן קביעות משפטיות, שכן הן אינן בתחום מומחיותו.

כמו כן איני יכול לקבל את קביעתו של המומחה כי סיבת השריפה היא הצתה בכוונה תחילה ע"י אנשי המקום זאת מבלי שיש בידי המומחה ראיה חותכת לכך וכל שהוא מסתמך עליו הוא עדויות שמיעה בלתי מבוססות.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים, חוות הדעת, כתבי הטענות של הצדדים ודבריהם בבית המשפט אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

לאור ההסדר הדיוני, ויתרו הצדדים על הגשת תצהירי עדות ראשית ועל חקירות העדים והמומחים, ולכן אני מקבל את גרסת התובע כי היה יבול אשר נהרס כתוצאה מהשריפה, וכי נגרם לתובע נזק אשר הוגבל כאמור לעיל לסך של 26,134 ₪.

כל שנותר הוא, לקבוע את אחריות הנתבעות 1-4 לנזק זה ולפיצוי התובע.

אני סבור כי הנתבעת 1 אחראית על הכביש ועל שוליו, ועל תקינותם לאור היותה הרשות המקומית האזורית אשר אחראית על תקינות המתקנים, הרחובות והכבישים שבתחומה.

לעומת זאת לא הוכח בפני
כי קיימת אחריות לנתבעת 3 שכן לא הוכח האם הכביש ושוליו מצויים באחריותה של הנתבעת 3 ולא באחריות הנתבעת 1.

כמו כן לא הוכח בפני
כי הנתבעת 4 אכן ביטחה את הנתבעת 3.

לאור כל האמור לעיל, על הנתבעות 1-2 לפצות את התובע על נזקיו בסך של 26,134 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 20.7.06, ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

יחד עם זאת לאור סע' 2 (ג) להסדר הדיוני מיום 22.2.10, הרי שהחיוב שקבעתי לעיל, יחול על הנתבעת 1-4 כולן, ביחד ולחוד.

התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
כ"ו
אדר תש"ע, 12 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 1569/06 יורם ורד נ' מועצה אזורית באר - טוביה, אריה חברה לביטוח בע"מ - מקבוצת כלל ביטוח, מ.ע.צ.-מחוז הדרום ואח' (פורסם ב-ֽ 12/03/2010)