פסקי דין על שיא שליחויות ושירותי הובלה סגל בע"מ | פסקי דין על שלום רפאל לחמיש | פסקי דין על כלל - חברה לביטוח |

940-12/08 תאמ     11/03/2010




תאמ 940-12/08 שיא שליחויות ושירותי הובלה סגל בע"מ נ' שלום רפאל לחמיש, כלל - חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בטבריה



11 מרץ 2010

תא"מ 940-12-08 שיא שליחויות ושירותי הובלה סגל בע"מ
ח.פ. 511789430 נ' לחמיש ואח'






בפני

כב' השופטת
תמר נסים שי


תובעים

שיא שליחויות ושירותי הובלה סגל בע"מ
ח.פ. 511789430


נגד


נתבעים

1.שלום רפאל לחמיש
2.כלל - חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


עניינו של פסק הדין שלפניי בנזקי רכוש אשר אירעו בתאונת דרכים מיום 28.9.08.

לגרסת התובעת שהינה בעלים של רכב מסוג הונדה מ.ר. 78-244-67 (להלן : רכב התובעת), עמד מר עודד סגל, אשר נהג ברכב באותו מועד, ביציאה מתחנת דלק פז
מאחורי הנתבע מס' 1 אשר נהג ברכב מ.ר. 86-496-23 (להלן : רכב הנתבע).

לדבריה רכב הנתבע עמד ביציאה מתחנת הדלק תוך שהוא בולט לכביש כל זאת שעה שאותו כביש אינו פנוי.
לפתע חזר הנתבע בנסיעה לאחור וזאת ככל הנראה מחמת שהפריע לזרימת התנועה בכביש, ופגע ברכב התובעת.

כתוצאה מהתאונה נפגע חלקו הקדמי של רכב התובעת.

שמאי שהעריך את נזקי התובעת קבע כי אלה מסתכמים בסך של 10,936 ₪. עוד קבע השמאי כי בגין ירידת ערך נגרם נזק נוסף בסך של 3,660 ₪.
סכומים אלה הינם למועד עריכת חוות הדעת (19.10.08).

מנגד, לגרסת הנתבעים אירעה התאונה באופן שאינו מטיל עליהם אחריות כלשהי .
רכב התובעת לא שמר מרחק מרכב הנתבע והתנגש בו מאחור. בנסיבות אלה, האשם הבלעדי לקרות התאונה הינו על התובעת והנהג מטעמה, תוך שלנתבעים אין לייחס התרשלות כלשהי.

הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירי עדות ראשית והעידו היום לפניי.

דיון והכרעה


לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי אני מעדיפה את גרסתה של התובעת על פני גרסת הנתבעים ואנמק.

ראשית, גרסת התובעת נותרה כשהייתה היינו ללא שינוי, כאשר היא עקבית והגיונית ותוצאות התאונה תומכות בה.

כזכור הטענה היא כי רכב הנתבע חזר בנסיעה אחורה ופגע בחלקה הקדמי של מכונית התובעת. אציין כי עיון בתמונות מעלה כי מדובר בנזק של ממש במגן הקדמי של הרכב.

גרסת התובעת נתמכה באופן מלא בגרסת העדה מטעמה גב' יפה זיתוני. עדה זו חזרה על עדות נהג התובעת ועדויותיהם נשתלבו זו בזו ותאמו זו את זו.

מנגד, בגרסתו של הנתבע נפלו מספר סתירות מהותיות עד כדי כך שקשה היה לחלץ מהן גרסה שלמה אחת לקרות התאונה.

אתחיל דווקא מתוצאות התאונה.
במסגרת תצהירו טען הנתבע כי הנהג מטעם התובעת פנה אליו התנצל וביקש שלא לעשות מהעניין "סיפור". לדבריו אמר לו נהג התובעת כי הנזק הינו "נקודות" וברכבו שלו כמעט ולא היה נזק.

כאמור לעיל די במבט במגן הקדמי השבור של רכב התובעת על מנת להתרשם כי הדברים אינם כפי שהוצגו על ידי הנתבע בתצהירו וכי נגרם נזק של ממש. לפיכך אין כל היגיון או צידוק לקבל כאילו נטען בפני
ו אחרת.
אציין כי הנתבע אף אישר בעדותו כי לרכב הנתבעת ארע נזק של ממש (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 6 – 7).

בנוסף, במסגרת החקירה הראשית נשאל הנתבע שאלה אחת בלבד והיא האם עמד רכב מאחורי רכב התובעת ועל כך השיב הנתבע בשלילה.
תשובה זו עומדת בסתירה לעדותו בחקירה נגדית במסגרתה חזר ואמר מספר פעמים שלא ראה כלל את רכב התובעת כי לא הביט לאחור.
כך למשל כאשר נשאל מתי ראה את הרכב שפגע בו, השיב שרק בעת ההתנגשות (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5) לאחר מכן עוד הוסיף והשיב כי לא ראה את רכב התובעת שכן ניסה להשתלב והביט קדימה ולא אחורה (עמ' 8 ש' 8 וש' 30, ועמ' 9 ש' 2 ועמ' 11 ש' 9).
נוכח העובדה שאת רכב התובעת לא ראה קל וחומר שלא יראה רכב אחר העומד מאחורי רכב התובעת.

לעניין עצם התרחשות התאונה העיד הנתבע בתצהירו כי ביקש להשתלב לכביש ביציאה מתחנת הדלק וכי הכביש לא היה פנוי. לדבריו "להשתלב" משמעותו "להשתלב כמו ישראלי", "להידחף" (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 23).
באמירה זו יש כדי לתמוך בגרסת נהג התובעת כי הנתבע עמד כאשר לכל הפחות גלגליו הקדמיים מצויים כבר בכביש הראשי עמוס המכוניות.

דברי הנתבע בראשית עדותו תאמו את תצהירו. הנתבע השיב כי התאונה ארעה בניסיון להשתלב לכביש
"ניסתי להשתלב לאט לאט בירידה לכביש הראשי היה עומס של מכוניות... איך שבאתי להשתלב בלמתי לאט לאט הוא נכנס בי..."


מנגד לשאלה בדבר מיקומו במועד התאונה ניתנו תשובות שונות.

בתחילה טען כי היה מצוי באמצע הנתיב הימני "אני הייתי כבר על הנתיב באמצע, על הנתיב הימני באמצע הכביש...כל החצי הקדמי בתוך נתיב הנסיעה"
(עמ' 5 ש' 17 – 20).
לדבריו רכב שנסע מהר משמאלו – רכב מסחרי, הפריע לו להשתלב ולפיכך בלם.
מהאמור ניתן להבין שהנתבע היה ממש ביציאה בפתחה של תחנת הדלק וכי הרכב המסחרי נסע בנתיב הימני אליו ביקש להשתלב.

יחד עם זאת לאחר מכן נטען אחרת. נטען כי רכב שנסע בנתיב הימני אפשר לנתבע לעבור כך שחזיתו של רכב הנתבע הייתה מצויה כבר בנתיב השמאלי "הראש של הרכב נכנס בנתיב השמאלי לכיוון העיר ושם בלמתי" (שם בש' 31). הרכב המסחרי נסע בנתיב השמאלי אז נאלץ הנתבע לבלום והתאונה התרחשה.

גרסה זו נשמעה לראשונה בדיון וזאת מבלי שנמצא לה זכר כלשהו במסמכים או בתצהירים. ברור כי גרסה זו אינה מתיישבת עם הימצאו בפתחה של תחנת הדלק כפי שטען בתחילה וכפי שחזר וטען בהמשך העדות שוב בהבהירו כי ברגע התאונה טרם השלים את היציאה מתחנת הדלק (עמ' 10 ש' 2).

קשיים נוספים בגרסת הנתבע שמן הראוי לציינם מצויים בתשובתו לשאלה האם ירד מהרכב מיד עם קרות התאונה אם לאו. בתצהירו טען כי לאחר התאונה יצא מהרכב וראה שרכב התובעת פגע בו. מנגד, בעדותו העיד כי לא יצא מהרכב אלא הזיז אותו לחניה סמוכה.
קושי נוסף שניתן להצביע עליו מצוי במענה לשאלה מדוע אחר במסירת הודעה לחברת הביטוח וזו נשלחה למעשה רק כחודשיים לאחר התאונה – בחודש נובמבר. הנתבע השיב לכך כי כשבועיים לאחר התאונה נסע לחו"ל משם שב לאחר כחודש. בזמן ששהה בחו"ל קיבלה אימו זימון לדיון. עיון בתיק מעלה כי התביעה הוגשה רק בחודש דצמבר 2008 ועל כן טיעון זה אינו אפשרי.
אציין כי בעניין זה האחרון לא ראיתי משום קושי משמעותי שכן אפשר בהחלט שההודעה נמסרה בהמשך למכתב דרישה שנשלח בסמוך לאותו מועד (ולא כתב התביעה) יחד עם זאת בנסיבות העניין יש בנטען כדי להוסיף משקל כנגד טענות הנתבע.

אשר על כן ועל יסוד כל האמור לעיל אני קובעת כי האחריות לתאונה הינה על הנתבע 1.

אשר לשאלת הנזק –

לתמיכה בטענותיה אודות הנזק הגישה התובעת דו"ח שמאי .
עיון בדו"ח מעלה כי הנזקים המפורטים בו מתיישבים עם גרסת התובעת.
השמאי לא נחקר על חוות דעתו ועל כן יש לראות את הנזק כמוכח.

כן עתרה להשבת הוצאותיה בגין שכר טרחת השמאי ואף את אלה יש להשיב לה.

יחד עם זאת בהעדר כל תימוכין לנזק כללי לא מצאתי לפסוק מאום ברכיב זה.

לסיכום

אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 16,691 ₪ וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
כן תשולם לה אגרת המשפט בה נשאה, הוצאות משפט שהוכחו בסך של 346 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪ ומע"מ כחוק.

ניתן היום,
כ"ה
אדר תש"ע, 11 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 940-12/08 שיא שליחויות ושירותי הובלה סגל בע"מ נ' שלום רפאל לחמיש, כלל - חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/03/2010)