פסקי דין על אבי אסייג | פסקי דין על אסף דובוצקי | פסקי דין על גולן פרשי

2617/07 א     14/03/2010




א 2617/07 אבי אסייג, אסף דובוצקי נ' גולן פרשי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



14 מרץ 2010

ת"א 2617-07 אבי אסייג
נ' גולן פרשי





מספר בקשה:3

בפני

כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1
.
אבי אסייג

2
.
אסף דובוצקי


נגד


משיב

גולן פרשי


החלטה

מספר בקשות להכרעתי - בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה; בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף (בש"א 1871/08); ובקשת הנתבע להורות לתובעים להוסיף ולהשיב על שאלון, לגילוי מסמכים ספציפי ועיון במסמכים (בש"א 10680/08).

העובדות הרלוונטיות לעניין
1.
בהתאם לכתב התביעה, התובע 1 הינו יזם של פרוייקטים לפיתוח תוכנות מחשב אוטומטיות למטרות מסחר בניירות ערך בכלל ובאופציות המעו"ף בפרט. התובע 2 אף הוא סוחר בניירות ערך, ובעל סוד מסחרי שפיתח בעצמו בתחום המסחר בנגזרי אופציות המעו"ף. התובעים מבצעים את פעילותם במשרדי חברת פאי פיננסים ניהול (2005) בע"מ (להלן – פאי).
2.
התובעים הינם היזמים והבעלים של תוכנה אשר פותחה על ידם, תוכנת
box
, ואשר את כתיבתה ותרגומה לשפת מחשב הזמינו מהנתבע שהוא מתכנת במקצועו; לטענת התובעים הם התקשרו עם הנתבע בהסכם בעל פה. כתיבת התוכנה נכתבה על ידי הנתבע במתחם שהקצו לו התובעים במשרדי פאי. במהלך
העבודה נערכו ניסויים בפיתוח התוכנה ובהפעלתה לסירוגין, בהדרכתם ובפיקוחם של התובעים על רקע העובדה שלנתבע לא היה כל ניסיון במסחר בשוק ניירות ערך, ניסיון אותו סיפקו התובעים לצורך פיתוח התוכנה שמטרתה להפיק רווחים מהפעילות בשוק ההון.
3.
בפגישה בין הצדדים עובר להתקשרותם ותחילת העבודה המשותפת, סוכם כי תנאי יסודי בהתקשרות ביניהם הוא כי הבעלות על זכות היוצרים של כל תוכנה שתפותח, לרבות הקוד שלה תהיה באופן בלעדי של התובעים שהזמינו את כתיבת התוכנה.
4.
בחודש אוגוסט 2007, במהלך העבודה על התוכנה אשר היתה עדיין בשלב הניסויים, ובטרם החלו התובעים בייצור, הגיש התובע 1 לנתבע טיוטת "הסכם ההזמנה לכתיבת תוכנה ושמירת סודיות", המעגנת את ההסכמות בין הצדדים. יום למחרת, כך נטען, 'סונדלה' התוכנה על ידי הנתבע שנִטרל את האפשרות להפעיל את התוכנה לכל החודשים הבאים. לטענת התובעים, ניצל הנתבע את יכולתו כמתכנת לשלוט בתוכנה ובפעילותה ובכך הזיק למיזם כולו, ופגע בעסקי התובעים, וניצל את העדיפות המקצועית שלו לבוא בדרישות חדשות שלא היה להן כל זכר בהסכמות שבין הצדדים, הן אשר לתגמול הכספי והן בפן הקנייני.

5.
לאחר שהופסקה פעילות התובעים במיזם המשותף, בעטיו של הנתבע, דרשה פאי מן התובעים לשפות אותה בגין כל ההוצאות התפעוליות שהושקעו על ידה במיזם זה במסגרת ההסכם בינה לבין התובעים, ובסך הכל 212,530 ₪.

6.
ביום 13.11.07 הוגשה התביעה דנן, במסגרתה טענו התובעים לבעלות בזכויות היוצרים בתוכנה, בקוד התוכנה ובתיעודה, מכוח ההסכמות המפורשות שהוסכמו בין הצדדים ומצאו ביטוין בנוסח הסכם ההזמנה, הגם שלא נחתם בסופו של דבר על ידי הנתבע, ומכוח דיני זכויות יוצרים.

7.
בין היתר, עתרו התובעים לסעד של צו עשה המחייב את הנתבע למסור את התוכנה לידיהם, כבעליה; לחייב את הנתבע בתשלום סך 212,530 ₪, שהינו סכום החוב אשר קוזז מחשבונות התובעים בפאי; ולפיצויים בגין הפרות ההסכם היסודיות ואובדן הרווחים. אלא, שבאותה עת טרם התגבשו מלוא נזקיהם כתוצאה מהפרות ההסכם ולפיכך עתרו למתן היתר לפיצול סעדים שיאפשר
להם לתבוע בעתיד את מלוא הפיצויים המגיעים להם בגין הנזקים שיתגבשו. בהמשך, הוגשה בקשה נפרדת בעניין זה (בש"א 2767/09).

בעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה
-
8.
לטענת התובעים, התביעה הוגשה סמוך להפרה שביצע הנתבע וזאת בטרם התגבשו הנזקים הכספיים הנובעים משיתוק הפעלת התוכנה על ידי הנתבע. אולם לנוכח הזמן הרב שחלף ממועד הגשת התביעה ועד לתחילת בירורה עתה, אין עוד טעם בפיצול הדיון שהיה רלוונטי במועד הגשת התביעה ומן הדין לאפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן שיכלול גם סעד כספי בגין הנזק שנגרם. בעיקר כשבירור התביעה מצוי בשלבים מקדמיים מאוד, ולא ייגרם לנתבע כל נזק בעקבות התיקון המבוקש.

9.
הנתבע התנגד לתיקון המבוקש. בתגובתו טען כי כבר בכתב התביעה המקורי התבקשו סעדים
כספיים. לדבריו, הנזק שנתבע כעת הוא על בסיס רווחי התוכנה שהיו ידועים עובר להגשת התביעה. גיבוש הנזק אין משמעו חלוף הזמן, כי אם וודאות מסוימת ויכולת לאמוד את הנזק, מידע או אומדן שהיה בידי התובעים גם בעת הגשת כתב התביעה המקורי.
10.
עוד טען הנתבע, כי מדובר בבקשה להגיש כתב תביעה חלופי, המשנה את הסכומים
הנתבעים, ולא כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המקורי תבעו המבקשים סך של
212,530 ₪, ואילו עתה עומד סכום התביעה על 1,074,191 ₪, ללא כל הסבר להפרש
המשמעותי מלבד ההסבר המופרך לפיו "הנזקים לא התגבשו".

כמו כן, נטען כי באמצעות הבקשה לתיקון כתב התביעה מבקשים התובעים לערוך מקצה
שיפורים ולשנות חזית.

11.
לאחר עיון בטענות הצדדים, ובחינת כתב התביעה המתוקן אל מול כתב התביעה המקורי,
ראיתי להיעתר לבקשת התובעים.

12.
הלכה פסוקה היא כי בית המשפט נעתר בדרך כלל לבקשה לתיקון כתב תביעה כאשר בעל
דין מבקש לתקן את כתב טענותיו כדי שבית המשפט יכריע
בשאלות השנויות במחלוקת בין
בעלי הדין. חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או
במקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו לולא התיקון (רע"א 2345/98).


זאת ועוד,

ההלכה הפסוקה אף מכירה בכך שבנסיבות מסוימות יש להתיר תיקון כתב תביעה חרף סיומו הרשמי של קדם המשפט (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 165; רע"א 4689/98 יוספזון נ' עירית קרית גת, פ"ד נב (5) 771,769).

כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, גישת בתי המשפט לבקשת
התיקון
היא ליברלית. לא למותר לציין, כי אף אם יש בתיקון מסוים משום הוספת "עילה
חדשה" - עובדה זו כשלעצמה אינה שוללת את זכות התיקון, אלא שהקריטריונים
לבחינת
הבקשה לתיקון יהיו חמורים יותר (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה
תשיעית, עמ' 148, 150- 152; רע"א 8667/06).

13.
בענייננו, בניגוד לטענת הנתבע, אין המדובר בשינוי הסכומים על דרך הגדלתם ללא כל
הסבר. כפי שציינו התובעים בתשובתם, כתב התביעה המקורי עסק בעיקרו בתביעה
הקניינית של הבעלות בזכויות היוצרים בתוכנה ולעניין הפן הנזיקי התבקש פיצול סעדים
כמצויין לעיל. סך 212,530 ₪ שנתבעו בכתב התביעה המקורי מהווים אך ורק החזר
הוצאות תפעוליות ששילמו התובעים לחברת פאי אשר מימנה את פיתוח התוכנה.

בכתב התביעה המתוקן, לעומת זאת, מבקשים התובעים להוסיף סעד כספי של פיצוי
בגין הנזק הכספי שנגרם להם עקב אובדן רווחים צפויים מהפעלת התוכנה ששותקה
על ידי
הנתבע.

14.


טענות הנתבע בתגובתו בדבר העלאת טענות עובדתיות חלופיות על ידי התובעים בניגוד לתקנה 72 (ב) לתקנות וכן בנוגע לצירוף מסמכים שהינם חסויים לכאורה לכתב התביעה המתוקן - אינן רלוונטיות למהות הבקשה דנן ולשאלה האם להתיר תיקונו של כתב התביעה אם לאו. מקומן בבקשה נפרדת אם יראה הנתבע להגיש.

15.
לאור האמור, וגם בהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי בירור ההליך, ראיתי לקבל הבקשה; אני מורה לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום.

בש"א 1871/08
16.
לטענת הנתבע, דין התביעה דנן להידחות על הסף מחמת היעדר יריבות או למצער להימחק על הסף מחמת היעדר עילה. זאת, ככל שהיא נוגעת לשניים מבין שלושת הסעדים העיקריים המבוקשים – מסירת תוכנת המחשב וקוד התוכנה לידי התובעים וכן קבלת סעד של צו מניעה קבוע כנגד הנתבע.

17.

הנתבע טען כי הוא בעל זכות היוצרים של התוכנה ובידי התובעים אין כל מסמך בכתב המורה אחרת. בהתאם לסעיף 6 לחוק זכות יוצרים, 1911, זכות תביעה קיימת אך ורק לבעל זכות היוצרים עצמו. במקרה דנן, טענות התובעים להיותם בעלי זכות היוצרים ביצירה, טענות הנשענות על שיחות בעל פה וטיוטת הסכם - אינן יכולות להישמע לנוכח דרישת
הכתב בסעיף 5(2) לחוק זכות יוצרים. לטענת הנתבע, אין יסוד לטענת התובעים בדבר קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ואף אם נטען ליחסי מזמין-קבלן, אין לתובעים כל זכות יוצרים בתוכנה, וזאת מנימוקים משפטיים שונים, הכל כמפורט בבקשתו.

18.
מנגד טענו התובעים לקיום יחסי עובד-מעביד כמשמעותם בחוק זכות יוצרים. וכן כי זכות היוצרים היא שלהם על פי כל אחת מהחזקות הקבועות בחוק כמפורט בתגובתם, ודי בקיומה ובהוכחתה של אחת מהן כדי לבסס את עילת התביעה נגד הנתבע ואת זכותם לקבלת הסעדים הנתבעים. כן נטען כי לתובעים ראיות רבות, לרבות בכתב, המוכיחות את ההתקשרות החוזית בין הצדדים
בדבר ההזמנה, על כל תנאיה.

בנוסף, צויין, כי ניתן צו מניעה זמני נגד הנתבע האוסר עליו כל שימוש בתוכנה ומורה לו להפקיד את קוד התוכנה בכספת בית המשפט עד למתן

פסק דין
בהליך זה (בש"א22021/07), וברי כי צו מניעה לא היה ניתן אם לא הוצגה עילת תביעה לכאורית.

19.
לאחר עיון בטענות הצדדים ראיתי לדחות הבקשה.

"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף ... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" ... על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת... אמנם לא למותר לומר, כי בסופו של יום, אם מתברר בדיעבד כי אכן היה מקום לסילוק על הסף, ניתן לפצות על זאת - במידה רבה למצער - בהשתת הוצאות" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07)).

20.
בענייננו, די לקרוא את טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה, כדי לעמוד על כך שמצב הדברים העובדתי, כמו גם המשפטי, טעונים בירור והכרעה לגוף האמור וברור כי אין מדובר במקרה בו "בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש" (שם), כך למשל, נדרשת ההכרעה בשאלת מהות היחסים שבין הצדדים הרלוונטיים, טענה המחייבת הבאת ראיות.

אציין עוד כי אין כל בסיס לטענת הנתבע להיעדר עילת תביעה לנוכח הצורך להציג את העמדה על פני 30 עמודים ו-70 סעיפים (!) הכוללים הנחות עובדתיות ומשפטיות שונות עליהן נשענת המסקנה המשפטית ה"מתבקשת" לשיטת הנתבע, וזאת כמובן מבלי שהללו נבחנו או הוכחו בהליך משפטי כנדרש.

21.


ראיתי לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבע בהשתתפות בשכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 3,500 ₪ +מע"מ.
בש"א 10680/08
22.
כעולה מתגובת התובעים על נספחיה, ביחס לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, מדובר
במסמכים בנקאיים שהומצאו לנתבע עוד ביום 21.10.07 בקבצי אקסל המסופקים על ידי
הבנק. דא עקא, שלטענת הנתבע בקבצים אלו התגלו מספר "סימני אזהרה" ולפיכך עומד
על דרישתו לקבלת העתק המסמכים.

התובעים ציינו במכתב תגובה לדרישת הנתבע כי אין הם מתנגדים לכך אך דרשו
תשלום מראש עבור העמלה הנדרשת מהבנק לצורך הפקת המסמכים, כך עולה ממכתבם
לנתבע: "במידה והינך מעוניין בדפים מודפסים תעביר למשרדנו סך של 2000 ₪ (כ-500
עמודים בתעריף של 4 ₪ לעמוד" (נספח ג' לתגובה).

23.
ראיתי לדחות את הבקשה.

התובעים ודאי אינם מחוייבים לשאת בעלות הפקת המסמכים שאינם נמצאים ברשותם,
ועל הנתבע לשאת בעלות הפקת המסמכים ככל שהוא זקוק להם.

לטענת הנתבע בתשובתו, הוא "אינו מתנגד להצעת המשיבים להוציא צו לבנקים
ולחברות אלה, וזה בהחלט יהיה צעד בכיוון הנכון לגילוי האמת". אלא שעד עתה לא
הוגשה
בקשה בענין זה והדברים מדברים בעד עצמם.

24.
לעניין השאלונים -


כידוע,
"מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת:


א. לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת יריבו;

ב. להשיג הודאות מהיריב;

ג. לחסוך בדרך זו את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים".
(א.גורן, סוגיות בסדר
דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 184).


בהתייחס לשאלון שהופנה לתובע 1, מקובלת עליי טענת הנתבע כי שאלה 68 היא רלוונטית להליך דנן, ואני מורה לתובע 1 להשיב עליה כנדרש. אמנם מר יוני צרויה, גיסו של התובע 1, איננו צד לתביעה, אולם התובעים בעצמם מציינים בכתב התביעה המתוקן כי הנתבע "נכנס לנעליו" של מר צרויה בכל הנוגע לאופן התשלום המוסכם עבור עבודתו.


בהתייחס לשאלון שהופנה לתובע 2, ראיתי לקבל בקשת הנתבע ולהורות לתובע 2 להשיב על
שאלות 40 ו-61, הרלוונטיות לניהול ההליך כנדרש בתקנות.

סיכומו של דבר – הנתבע יוכל להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום.
הצדדים יסיימו הליכים מקדמיים תוך 30 יום לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן.
אני קובעת
לת.פ. ליום 1.6.10 וככל שלא אדרש לפניות נוספות ולמתן החלטות אראה לקבוע מועדים להגשת ראיות (מזכירות לקבוע ביומן).

ניתנה היום,
כ"ח
אדר תש"ע, 14 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







א בית משפט מחוזי 2617/07 אבי אסייג, אסף דובוצקי נ' גולן פרשי (פורסם ב-ֽ 14/03/2010)