פסקי דין על בסיר מחאמיד |

3510-09/09 מת     15/03/2010




מת 3510-09/09 בסיר מחאמיד נ' מדינת ישראל




לך



58


בית משפט השלום בנצרת

מ"ת 3510-09-09 מדינת ישראל
נ' מחאמיד(עציר) ואח'



15 מרץ 2010




3498-09-09


בפני
כב' השופטת יפעת שיטרית

המבקש
בסיר מחאמיד


נגד

המשיבה
מדינת ישראל


<#3#>
החלטה
מבוא
:

1.
בפני
י בקשה לעיון חוזר בהחלטה אשר ניתנה בעניינו של המבקש (כב' השופט סבאג), במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. במסגרת הבקשה כאן עותר המבקש, כי בית המשפט יורה על שחרורו לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית, תחת פיקוחו של אביו.

2.
הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, אשר מתנגדת לבקשה.

3.
כנגד המבקש ושניים אחרים הוגש לבית משפט זה כתב אישום ובצידו בקשה למעצר המבקש והאחרים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. כתב האישום כולל בחובו שבעה אישומים, כאשר שישה מהם מיוחסים למבקש, על פי הפירוט כדלקמן:


אישום ראשון:
גניבת מקנה, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, היזק בזדון, קשירת קשר לביצוע פשע, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, נהיגה ללא פוליסת ביטוח ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

אישום שני
:

שיבוש מהלכי משפט.


אישום רביעי:

גניבת מקנה, הסגת גבול כדי לעבור עבירה והסתייעות ברכב לביצוע פשע.


אישום חמישי:

שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.


אישום שישי:

קבלת רכב גנוב, נהיגה ללא רישיון נהיגה והחזקת מכשירי פריצה.


אישום שביעי:
נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב עם הודעה על איסור שימוש ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

4.
על פי הנטען בכתב האישום, המתלונן, באישום הראשון, הינו בעל דיר כבשים המצוי בכפר טמרה, בו מגדל המתלונן עשרות כבשים. עובר לתאריך 20.6.09, כך על פי כתב האישום, קשר המבקש יחד עם האחרים קשר, לגנוב כבשים מהדיר, לשם מכירתם לאחד בשם סעיד הייבי, מכפר כאבול (להלן: "סעיד"). לשם קידום הקשר, ועל פי הוראותיהם של המבקש ומעורב נוסף, רכש סעיד ימים ספורים לפני כן עבור המבקש והאחרים, רכב מסוג
gmc
, בו התכוונו המבקש והאחרים להוביל את הכבשים הגנובים.

5.
ביום 18.6.09 הגיע המבקש יחד עם הנאשם הנוסף לסעיד לשם קבלת הרכב, ומשנתגלתה בו תקלה, פנה המבקש למוסך בכפר, חרף העובדה כי אין בידיו רישיון נהיגה בתוקף. בתאריך 20.6.09 לפנות בוקר לערך, הגיעו המבקש והאחרים לדיר, חתכו את הגדר המקיפה אותו וגנבו ממנו 36 כבשים, ששוויין כ-60,000 ₪. המבקש והאחרים הובילו את הכבשים לסעיד ומכרו לו אותם תמורת סך של 34,000 ₪. סעיד שילם למבקש ולאחרים חלק מהתמורה והורה להם להוביל את הכבשים לדיר של אחד בשם אחמד בדראן מהכפר כאבול.

6.
בנוסף, כעבור מספר ימים
פנה הנאשם מס' 2 לסעיד בדרישה, כי ישלם לו את יתרת התמורה, או אז סיפר לו סעיד, כי נתגלה דבר הגניבה וחלק מהכבשים הוחזרו למתלונן. הנאשם מס' 2 הורה לסעיד שלא לדבר על העניין והבטיח, כי יחזיר לו את הכסף
ששילם עבור הכבשים, אולם כעבור מספר ימים התקשרו המבקש והנאשם
מס'
2 לסעיד והציעו לו 7-8 עגלים בתמורה לכסף שכבר שילם (האישום הראשון).

7.
על פי האישום השני, ובעקבות חקירת המשטרה, נעצר סעיד הייבי ביום 4.8.09 ומעצרו הוארך מעת לעת. בתקופת מעצרו התקשרו המבקש והנאשם מס' 2 במספר הזדמנויות לרעייתו של סעיד, ודרשו לדעת מה מסר סעיד בחקירותיו והאם הפליל אותם. בהזדמנות אחרת, הגיע המבקש לביתו של סעיד ודרש מרעייתו לספר לו מה מסר סעיד בחקירתו. כמו כן, דרש המבקש לקבל את מספר הטלפון הנייד של עורך הדין אשר ייצג את סעיד
(האישום השני).

8.
עוד עולה מכתב האישום, כי במהלך חודש אוגוסט 2009, ובמהלך חקירת המשטרה את האירוע המתואר באישום הראשון, משנתבקש המבקש לערוך עימות עם סעיד, לקח המבקש את דף העימות, קימט אותו והשליך אותו. בהמשך ובמהלך העימות, סימן המבקש לסעיד שלא לדבר ולא לומר דבר במהלך העימות. כמו כן, הדיח המבקש את סעיד בחקירה, שעה שאמר לו, כי הנאשם מס' 2 הודה בתיק וכי הוא לא קיבל ממנו תשלום עבור הכבשים הגנובות. בנוסף, ובמהלך החקירה בזמן שהות הנאשם מס' 2 וסעיד ברכב, הורה הנאשם מס' 3 לסעיד לומר בחקירתו, כי הם הכירו בזמן המעצר.

9.
כן נטען בכתב האישום, כי במהלך החקירה ולאחר שהמשטרה הציגה בפני
ו סרטון המתעד את גניבת הכבשים המתוארת באישום הרביעי, ביקש הנאשם מס' 2 מעורך דינו למסור למבקש, כי הוא "לוקח את התיק על עצמו", מאחר והמבקש לא נראה היטב בסרט (במסגרת האישום החמישי).

10.
עוד נטען, כי ביום 12.8.09, הגיע המבקש יחד עם אחרים לדיר כבשים בכפר מע'אר, פתח את שער הדיר והוציאו 20 טלאים, אותם העמיסו על רכב והובילו אותם למקום שאינו ידוע למשיבה (האישום הרביעי). בנוסף ולאחר שביום 25.10.07 נגנב רכב מסוג "מאזדה 5", ביום 30.3.09 נגנב רכב מסוג "טויטה לנד-קרוזר" וביום 12.3.09 נגנב רכב מסוג "מאזדה 3", בוצע לרכבים "שכפול" על ידי הסרת לוחית הרישוי והחלפתה בלוחית רישוי השייכת לרכב אחר מאותו סוג. כפי הנטען בכתב האישום, לאחר גניבתם ובמהלך החודשים הראשונים של שנת 2009, קיבל המבקש את הרכבים לשימושו והוא נהג בהם ללא שיש בידו רישיון נהיגה בתוקף. כמו כן, בסוף חודש אפריל 2009, החזיק המבקש ברכב מסוג "מאזדה 5", מכשיר פריצה (במסגרת האישום השישי).



11.
למבקש מיוחס אישום נוסף שעל פיו, נהג המבקש ביום 22.8.09 ברכב מסוג "טנדר טויטה" באזור צומת יגור, ללא שהיה ברשותו רישיון נהיגה תקף וחרף העובדה, כי רכב זה הורד מהכביש ביום 28.7.09. משסימנו שוטרים למבקש לעצור, ניסה האחרון לברוח. השוטרים הצליחו לעצור את המבקש סמוך לצומת יגור (במסגרת האישום השביעי).

12.
יצוין, כי בין לבין הנאשמים 2 ו-3 שבכתב האישום, הגיעו להסדרי טיעון עם המאשימה בעניינם, ודינם נגזר זה מכבר.

13.
כן יצוין, כי על החלטת בית המשפט בדבר מעצרם של המבקש ושל האחרים עד לתם ההליכים, הוגשו עררים לבית משפט המחוזי ולבית משפט העליון, אשר נדחו.

טיעוני המבקש
:

14.
במסגרת הבקשה דנן ציין ב"כ המבקש, כי ההליכים בתיק זה החלו בעצלתיים בעטיה של המשיבה, מן הנימוקים המפורטים בבקשה. משכך, טוען המבקש, כי יש מקום לשקול מחדש את עניין מעצרו לאור מחדל המשיבה, אשר בעטיו עלול מהלך בירור אשמתו של המבקש להימשך תקופה ארוכה. עוד ציין ב"כ המבקש, כי המבקש עצור מזה כארבעה חודשים ומשפטו טרם החל (נכון למועד הגשת הבקשה).

15.
עוד טען ב"כ המבקש, כי החלופה המוצעת על ידו הינה מעצר בית מלא בבית אביו באום אל פאחם, באשר אביו הינו איש עסקים נורמטיבי העוסק ביבוא ובשיווק דלתות ושלא היה מעורב מעולם בפלילים.

16.
בדיון אשר התקיים בפני
י ביום 31.1.10, הוסיף וציין ב"כ המבקש, כי בינתיים העד סעיד הייבי, אשר עדותו רלוונטית בעיקרה לאישום הראשון המיוחס למבקש, העיד בבית המשפט, לדעת המבקש בעקבות עדותו חל כרסום רב בנוגע לתשתית הראייתית בה אוחזת המשיבה.

17.
לפיכך, ונוכח המצב הראייתי, הזמן הרב שחלף ממועד מעצרו של המבקש, העובדה, כי המבקש נותר לבדו מנהל את משפטו, קביעת בית משפט העליון שניתנה בעניינו של אחד מן המעורבים בפרשה ולפיה, העבירות כאן אינן מן החמורות, עותר המבקש, כי בית המשפט יאפשר לו לנהל את משפטו, כשהוא משוחרר בערבויות שהוצעו, כאמור.

טיעוני המשיבה:

18.
כאמור, המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה ציינה המשיבה, כי החלטת בית המשפט העליון ולפיה, נדחה הערר שהוגש על ידי המבקש, כך שהמבקש נותר במעצר
עד לתום ההליכים, ניתנה אך ביום 22.10.09. עוד ציינה המשיבה, כי בהתייחס למחדלים עליהם הצביע המבקש, הרי שרשימת חומר חקירה מתוקנת תועבר למבקש עד לדיון הקבוע ביום 20.12.09. עוד ציין ב"כ המשיבה, כי הועברה תעודת חיסיון וכן הועברו פרפראזות. בנסיבות אלו סבורה המשיבה, כי אין עילה לעיון חוזר בהחלטה שכן לא חל שינוי בנסיבות ולא חלף זמן ניכר.

19.
בדיון אשר התקיים בפני
י ביום 31.1.10 הוסיף וציין ב"כ המשיבה, כי אין כל קשר בין הבקשה הכתובה שהוגשה שאיננה רלוונטית עוד ואשר נסמכת בעיקר על אי המצאתו של חלק מחומר החקירה, לבין טיעוני ב"כ המבקש בדיון שהתקיים, כאמור. בהקשר זה ציין ב"כ המשיבה, כי באשר לתשתית הראייתית, הרי שכב' השופט סבאג כבר נתן דעתו לתשתית הראייתית הקיימת במסגרת ההחלטה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים שניתנה על ידו, כאמור. עוד ציין, כי על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט המחוזי אשר נדחה וכך גם נעשה בבית משפט העליון .
באשר לטענת ב"כ המבקש בדבר כרסום בחומר הראיות הרי שב"כ המשיבה ביקש לדחות טענה זו. כן ציין ב"כ המשיבה, כי עניינו של המבקש כאן שונה מעניינם של יתר הנאשמים, שעה שלמבקש מיוחס מספר האישומים הגדול ביותר. עוד ציין, כי לחובת המבקש העבר הפלילי המכביד ביותר, לרבות עונש מאסר מותנה המרחף מעל ראשו.

20.
משכך, טוען ב"כ המשיבה, כי המבקש אינו עומד בתנאי הסף של סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), שכן לא חלף זמן ניכר, אין כל שינוי נסיבות בעניינו של המבקש וכן המשפט מתנהל בקצב מהיר וקבועים עוד ארבעה מועדים לשמיעת ראיות הצדדים בחודשיים הקרובים.

21.
בטרם אתייחס לטענות הצדדים לגופן, אדגיש, כי מתן החלטה זו בבקשה לעיון חוזר נדחה מפעם לפעם בהסכמת הצדדים, שעה שנקבעו והתקיימו מספר ישיבות גישור בתיק זה, הליך אשר בסופו של יום, לא צלח.

דיון
:

22.
סעיף 52(א) לחוק המעצרים, אשר בגדרו באה הבקשה שבפני
י, קובע כדלקמן:

" (א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. . ."

משכך, שומה עלינו לבחון האם התקיים מי מן התנאים הקבועים בסעיף 52 הנ"ל, אשר בשלהם יש מקום לשנות מההחלטה אשר ניתנה בעניינו של המבקש בדבר מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, ולהורות על שחרורו על דרך חלופת מעצר כפי הבקשה שבפני
י.

23.
יצוין, כי אכן עיון בבקשה הכתובה שהוגשה, תוך השוואה לנימוקי הבקשה, כפי שאלה נטענו ע"י ב"כ המבקש בעל פה, במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, מלמד, כי אכן עסקינן בנימוקים שונים בתכלית. בבקשה המקורית והכתובה טוען ב"כ המבקש לקיומו של מחדל מטעם המשיבה בהעברת רשימת חומר חקירה ראויה למבקש וכן מחדל הנוגע לחומר החסוי, כמפורט בבקשה. משכך, כך לטענת ב"כ המבקש, הרי שמשפטו של המבקש לא יוכל להתנהל כראוי. נדמה, כי נימוקים אלו אשר עמדו בבסיס הבקשה המקורית שבפני
י אינם רלוונטיים עוד. כך אדגיש, כי בינתיים, כפי שעלה מתגובת ב"כ המשיבה ועל כך לא חלק ב"כ המבקש, הרי שבינתיים הועברה רשימת חומר חקירה, כן הומצאה תעודת חיסיון וכן הועברו פרפראזות המתייחסות לחומר החסוי. כן עולה, כי משפטו של המבקש החל במועדו, מתנהל ונשמע כדבעי.

24.
משכך, הרי שנראה, כאמור, כי הנימוקים אשר עמדו בבסיס הבקשה המקורית, אינם רלוונטיים עוד.

25.
באשר לחלוף הזמן הנטען, הרי שההחלטה בדבר מעצרו של המבקש ניתנה ביום 23.9.10. מאז חלפו כ- 6 חודשים. עוד עולה, כי משפטו של המבקש מתנהל בקצב מהיר ומשביע רצון, שעה, כך להצהרת ב"כ המשיבה, שקבועים 4 מועדים לשמיעת הראיות בחודשיים הקרובים.

בנסיבות אלה, לדידי, אין עסקינן בחלוף זמן ניכר אשר בשלו ככזה יש להורות בנסיבות המקרה דנן על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. אכן שהיית המבקש במעצר מאחורי סורג ובריח משך 6 חודשים, הינה תקופה בלתי מבוטלת, ואולם, יש לבחון תקופה זו במכלול הנסיבות ונתוני המקרה הספציפי שבפני
י. כך הודגש, כי, כאמור, אין עסקינן במשפט המתנהל בעצלתיים, לאלה יש להוסיף את מעורבותו הנטענת של המבקש במיוחס לו בכתב האישום, מספר האישומים המיוחסים למבקש, עברו הפלילי המכביד, העובדה כי עונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו ושאר הנימוקים אליהם עוד אתייחס בהמשך בהחלטה זו.

26.
עתה, שומה עלינו לבחון טענתו של המבקש בדבר שינוי נסיבות , ככל שהדבר מתייחס לכרסום בראיות, נוכח עדותו של סעיד הייבי, כפי שהועלה בפני
י במהלך הדיון שהתקיים,
כאמור.
אכן צודק ב"כ המשיבה במקרה זה, כי הנימוק בדבר כרסום הראיות הועלה אך בדיון בעל פה ולא בא זכרו בבקשה כתובה. ואולם, נוכח העובדה כי עסקינן בחירותו של המבקש, ומשהצדדים השכילו להזדקק לטענה זו לגופה, אלך אף אני בדרכם ואבחן טענה זו לגופה.

27.
בפרוטוקול הדיון מיום 31.1.10 הבהיר ב"כ המבקש, כי הכרסום בראיות לגביו טוען המבקש, מתייחס רק לאישום הראשון. משכך, תיבחן טענה זו בהתייחס לאישום זה בלבד. (ראה עמ' 52 לפרוטוקול הדיון מיום 31.1.10 שורות 23 – 24).

28.
ראיות המשיבה ביחס לאישום הראשון שבכתב האישום נסמכות בעיקרן על עדותו של סעיד הייבי וראיות נוספות אשר לדעת המשיבה עולות בקנה אחד עם עדותו. ב"כ המבקש טוען איפוא, לכרסום בראיות בשים לב לתוכן עדותו של הייבי, אשר העיד בבית המשפט ביום 21.1.10. עיון בפרוטוקול עדותו של זה, מלמדת כי במסגרת עדותו סיפר הייבי על נסיבות ההיכרות עם המבקש, הסיטואציה בה הגיע המבקש עם הנאשם 2 ואדם נוסף ופגשו בסעיד (ראה עמודים 17 – 18 לפרוטוקול עדותו של הייבי), עוד סיפר סעיד, כי נתן את הכסף בעבור הכבשים למבקש כאן, זאת בהוראת הנאשם 2 (ראה עמוד 19 לפרוטוקול עדותו של הייבי). עוד סיפר הייבי, כי זכור לו שלאחר שהחזיר את הכבשים, נפגש פעם נוספת עם המבקש ועם הנאשם 2, כאשר הנאשם 2 אמר לו שיחזיר לו את כספו בעוד כמה ימים.

29.
עיון בעדותו זו של סעיד הייבי מלמדת, כי לדידי, אין בנמצא כרסום ראייתי ממשי אשר בשלו נשמט הבסיס הראייתי להוכחת העבירות המיוחסות למבקש במסגרת האישום הראשון. מסכימה אני
כי עדותו של הייבי לא הייתה שוטפת, קולחת והוא לא מסר פרטים רבים אודות אופן התרחשות האירועים. זאת ועוד, מידי פעם אף היה צורך לרענן את זכרונו. יחד עם זאת, הרי שביחס לעיקרי הנטען בעניינו של המבקש ביחס לאישום הראשון, וביחס לליבת הדברים ומעורבותו הנטענת של המבקש במיוחס באישום הראשון, הרי שהדברים בעיקרן נמסרו בעדותו של הייבי ואין לטעון איפוא, לכרסום ראייתי כזה , אשר בשלו יש כדי לשמוט את הקרקע, תחת הבסיס הראייתי להוכחת הנטען באישום הראשון. השאלה בדבר מה משקל יתן בית המשפט השומע את הראיות לעדותו זו של הייבי, כמו גם אלו ממצאי מהימנות ייקבעו בעניינה, אילו הן סוגיות אשר אין לנו להזדקק אליהן והן תקבלנה את התייחסותן על ידי בית המשפט השומע את הראיות גופן, לאחר שמיעת מסכת הראיות כולה.

30.
לאמור לעיל, יש להוסיף, כי לשם בחינת הבקשה שבפני
י בדבר שחרורו של המבקש לחלופת מעצר אשר יש בה כדי להביא לאיון מסוכנותו, יש לבחון את מכלול הנתונים והנסיבות הצריכים בהקשר זה.
כך יודגש כי בעניינו של המבקש, האישום הראשון המיוחס לו אינו עומד בפני
עצמו ואין הוא האישום היחיד הנכלל בכתב האישום. למבקש מיוחסים במסגרת כתב האישום עוד חמישה אישומים אחרים ונוספים, אשר העבירות המיוחסות למבקש במסגרתן, פורטו בהרחבה בהחלטה זו. לאלה יש להוסיף את עברו הפלילי של המבקש, והעובדה כי עונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו. בכל המקובץ יש כדי להוסיף נופך של מסוכנות הקמה בעניינו של המבקש, כמו גם בדבר השאלה והיכולת לאיין מסוכנות זו על דרך חלופת מעצר ראויה.

31.
שמתי ליבי להערת בית המשפט העליון (כב' השופט גרוניס), בבש"פ 9826/09 אשר ניתנה במסגרת החלטה בעניינו של הנאשם 3 שחף אמסלם,
כמפורט בסעיף 3 להחלטה שם. יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי עניינו של אמסלם שונה בתכלית מעניינו של המבקש שבפני
י. בהקשר זה יצויין , כי למבקש מיוחסים אישומים נוספים ואחרים אשר אינם מיוחסים לאמסלם, שעה שלמבקש כאן מיוחסים אישומים מספר 1, 2, 4, 5, 6, 7 בעוד שלאמסלם יוחסו אישומים מס' 1 ו- 5 בלבד. לעובדה זו השלכה ביחס לעוצמת המסוכנות הקמה מן המבקש, תוך השוואה לעניינו של שחף אמסלם בזיקה להערת בית המשפט העליון כמפורט לעיל.

32.
סופו של יום, משלא התקיימו נסיבות חדשות הבאות בגדרו של סעיף 52 לחוק המעצרים, כמפורט לעיל, זאת הן ביחס לנימוקי הבקשה המקוריים והן ביחס לטענה בדבר כרסום בראיות אשר הועלתה על ידי ב"כ המבקש, משלא התרשמתי כי בחלוף הזמן בנסיבות המקרה דנן, ונוכח כל הנימוקים שפורטו לעיל, יש כדי להביא לשחרורו של המבקש לעת הזו, על דרך חלופת מעצר, כמו גם נוכח קצב שמיעת הראיות בתיק העיקרי, עברו הפלילי של המבקש, מספר האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, העובדה כי עונש מאסר מותנה תלוי ועומד בעניינו, ובשים לב לכל הנימוקים שפורטו לעיל, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.
<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ט
אדר תש"ע, 15/03/2010 במעמד הנוכחים.



יפעת שיטרית
, שופטת


הוקלד על ידי: יפית כהן







מת בית משפט שלום 3510-09/09 בסיר מחאמיד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 15/03/2010)