פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל | פסקי דין על גלעד בן שלמה | פסקי דין על רפאל בן שלום |

1498/07 פ     16/03/2010




פ 1498/07 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' גלעד בן שלמה, רפאל בן שלום




לך



st1\:*{behavior: }
33


בית משפט השלום בעכו

ת"פ 1498-07 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל
נ' בן שלמה(עציר) ואח'



16 מרץ 2010


בפני
כב' השופט משה אלטר
, סגן נשיא



המאשימה

מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל


נגד

הנאשמים
1 גלעד בן שלמה
(נדון בצירוף)
2 רפאל בן שלום

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד חגית זמיר
נאשם 2: נוכח
הסניגור: עו"ד מיכאל כרמל

הכרעת דין (לגבי נאשם 2)
1.
בתאריך 6/9/06, בסמוך לשעה 03.15, עסק השוטר
דורון יחזקאל (להלן: "דורון"), במסגרת מילוי תפקידו
כחוק, בפינוי אזרחים בשד' הגעתון בנהריה, בעקבות המצאות חפץ חשוד במקום.


לטענת המאשימה,
כעולה מכתב האישום שהוגש בתיק זה, בעוד דורון עוסק
בפינוי אזרחים
כאמור, דחף אותו
נאשם 2 ולאחר שדורון הודיע לו, בעקבות כך, כי הינו עצור, תפס נאשם 1 את ידו השמאלית של דורון בנסיון למנוע ממנו את כבילתו של נאשם 2 באזיקים.


בשל התנהגותם הנטענת הנ"ל, הוגש נגד שני הנאשמים כתב האישום שבפני
י, בו יוחס לנאשם 1 ביצוע עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ולנאשם 2 יוחס ביצוע עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

2.
בישיבת ההקראה כפרו הנאשמים, באמצעות סניגורם דאז,
בעובדות שפורטו בכתב האישום וטענו
כי הם אלה שהותקפו על ידי שוטרים.


בעקבות הכפירה נקבע התיק להוכחות.


מטעם המאשימה העידו דורון, רס"מ רונן אוביץ, שגבה את הודעותיהם של הנאשמים, הגב' רנטה
מיקוומן (להלן: "רנטה"), שבמועד הרלבנטי
לכתב האישום שירתה בתחנת נהריה כשוטרת שח"מ והשוטר אילן פריד (להלן: "אילן"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שירת כחבלן ביחידת החבלה של מרחב גליל. כן הוגשו מספר
מסמכים, כמפורט להלן: הודעתו של נאשם 1 (מוצג ת/1), הודעתו של נאשם 2 (מוצג ת/2) ודו"ח פעולה
שכתבה רנטה
ביום 22/1/2007 (מוצג ת/3).


מטעם ההגנה העידו שני הנאשמים, שבחרו להעיד לאחר שהוסברו להם זכויותיהם לפי סעיף 161 לחסד"פ,
רס"מ בשיר סביתי (להלן: "בשיר"), שבמועד הרלבנטי
לכתב האישום שירת כחוקר בתחנת נהריה ומר טלאל מדמון (להלן: "טלאל"). כן הוגשו
מספר מסמכים, כמפורט להלן: דו"ח פעולה שכתב אילן ביום 6/9/06 (מוצג נ/1), מזכר שכתב בשיר ביום
6/9/06 ושהוצג לעיונו של כב' השופט מר וויליאם חאמד (להלן: "כב'
השופט חאמד") במהלך הדיון
בבקשת המשטרה להארכת מעצרם של שני הנאשמים
(מוצג נ/2), פרוטוקול הדיון בהארכת מעצרם של הנאשמים, שהתקיים ביום
6/9/06 בפני
כב' השופט חאמד (מוצג נ/3), כתב אישום שהוגש בת.פ. 2637/07 של בימ"ש שלום עכו (מוצג נ/4) וכתב אישום שהוגש
בת.פ. 08- 09- 13309 של בימ"ש שלום עכו (מוצג נ/5).

3.
ראוי
לציין שבישיבה שהתקיימה
ביום
2/10/08 בפני
כב' השופט חאמד, במסגרת
ת.פ. 08- 05- 6081, לאחר שבתיק
שבפני
י הסתיימה פרשת התביעה
ופרשת ההגנה היתה בעיצומה, חזר בו נאשם 1 מכפירתו בתיק שבפני
י, הודה במיוחס לו בתיק שבפני
י, צירף אותו לת.פ. 08- 05- 6081 ונדון. לכן כל שנותר לי הוא להכריע בעניינו של נאשם 2.

4.
מהעדויות ושאר הראיות שהובאו בפני
י עולות העובדות כדלקמן, החשובות לענייננו, שלגביהן אין מחלוקת
בין הצדדים:


בתאריך 6/9/06, קצת לאחר השעה
02:00, התקבלה הודעה
על חפץ חשוד ברחבת עיריית נהריה, ליד "גלידת החלומות" (להלן: "הגלידריה"). אילן
נקרא לטפל בחפץ החשוד, זאת בתוקף תפקידו כחבלן. בהגיעו למקום,
הבחין אילן בתיק חשוד מונח על המדרכה סמוך לגלידריה. הוא ביקש שיגיעו שוטרים נוספים למקום על מנת לבצע סגירות ולפנות קהל מהאזור. בעקבות כך הגיעו למקום, בין היתר, גם השוטרים דורון ורנטה. דורון החל לפנות אנשים ששהו באזור הסנדביץ
בר, המרוחק כ- 100 מ'
מהמקום בו היה התיק החשוד.
בין היתר הוא פנה לנאשם 2, שישב אותה עת ליד שולחן
סמוך לסנדביץ בר עם אנשים נוספים (קיימת מחלוקת
בין הצדדים בשאלה
אם גם נאשם 1 היה ביניהם, כגירסת המאשימה, או שהוא הגיע למקום בשלב מאוחר יותר, כגירסת ההגנה) וביקש ממנו ומשאר היושבים עמו להתפנות לתוך הסנדביץ בר. בעקבות כך התפתח ויכוח בין דורון לבין נאשם 2
וחבריו לשולחן כשבסופו
של דבר
מצאו עצמם שני הנאשמים עצורים ונלקחו
לתחנת משטרת נהריה.

5.
בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית
בשאלה מה אירע ליד הסנדוויץ בר שהביא למעצרם של שני הנאשמים.
לפי גרסתו של דורון, לאחר שביקש מספר פעמים מהנאשמים ומחבריהם לעזוב את המקום והם סירבו,
נאשם 2 דחף אותו. בעקבות כך הודיע דורון לנאשם 2 כי הוא מעוכב. נאשם 2 לא נשמע להודעת העיכוב ולכן הודיע לו דורון שהוא עצור.
כשרצה לאזוק את נאשם 2 תפס נאשם
1 את ידו השמאלית, כדי למנוע ממנו לכבול את נאשם 2 ובעקבות כך נעצר
גם הוא.
לפי גירסת נאשם 2, דורון התעקש
כי הוא יכנס פנימה, לתוך הסנדוויץ בר,
אולם נאשם 2 לא הסכים ורצה
לעזוב את המקום
ובתגובה התחיל
דורון להשתולל, דחף ודיבר שטויות ורצה לאזוק אותו. נאשם 1, שהגיע למקום בשלב בו
ניסה דורון לאזוק
את נאשם 2, ביקש מדורון להירגע ואז דורון "דפק לו כאפה בפני
ם".

לאחר שבחנתי בחון היטב את העדויות ושאר הראיות
שהובאו בפני
י, אני מחליט להעדיף את גירסתו
של דורון על מה שאירע,
על פני גירסתם
של הנאשמים. דורון עשה עליי רושם אמין. גירסתו נתמכת גם בעדויותיהם של רנטה ושל אילן. לא מצאתי סיבה לפקפק באמיתות גירסתו. אילו
רצה דורון להעליל
על הנאשמים, היה ממציא גירסה חמורה בהרבה באשר להתנהגותם של הנאשמים ולא מסתפק באמירה
שנאשם 2 דחף
אותו ונאשם 1 תפס לו את היד, שזו התנהגות
הנמצאת ברף התחתון של מעשי האלימות.

הנאשמים, לעומת זאת, השאירו עליי רושם
בלתי אמין. בנוסף,
התגלו סתירות מהותיות בעדויותיהם.
זאת ועוד, נאשם 1 הודה
למעשה בעדותו כי תפס את ידו של דורון (אמר,
בעמ' 7 לפרוטוקול ישיבת יום 20/07/08, שורה 23 "באתי לתפוס לו את היד..."). ראוי גם לציין שהתנהגותו
של נאשם 2, גם לפי גירסתו - סירובו להישמע להוראותיו של דורון להיכנס
לסנדוויץ בר - היתה לא ראויה.
רק בשל כך ניתן היה לייחס לו ביצוע עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

סיכומו של דבר, אני קובע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי במהלך הוויכוח בין הנאשם 2
לבין דורון, על רקע דרישתו
של דורון כי הנאשם 2 וחבריו יכנסו לסנדוויץ בר וסירובו של נאשם 2
לעשות כן ולאחר שדורון הודיע לו שהוא מעוכב, דחף נאשם 2 את דורון ובעקבות כך דורון כבל אותו באזיקים.

6.
הסניגור ביקש בסיכומיו
כי גם אם אקבע שהוכח כי נאשם 2 דחף את דורון, לא ארשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין אלא בעבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, זאת מהטעמים אותם פירט. כפי שיובהר להלן אין אני יכול להיעתר לבקשתו.


אין חולקין שדחיפתו של אדם אחר,
ללא הסכמתו, מהווה "תקיפה" כהגדרתה
בסעיף 378 לחוק העונשין ("המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח
בדרך אחרת... בלא הסכמתו... הרי זו תקיפה". ההדגשה שלי - מ.א). לכן ברור שמי שדוחף שוטר, שעה
שזה ממלא את תפקידו
כחוק,
כפי שקרה במקרה שבפני
י, עובר עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין (תקיפת שוטר). אמת הדבר שהתנהגותו
של נאשם 2, כפי שהוכחה במקרה שבפני
י, מהווה גם עבירה
לפי סעיף 275 לחוק העונשין
(הפרעה לשוטר
בשעת מילוי תפקידו), אולם אני סבור
שבאותם מקרים בהם התנהגות של אדם כל שהוא מהווה עבירה לפי מס' סעיפים בחוק העונשין, סוברנית המאשימה להחליט באיזו עבירה להאשימו, הגם שאני אישית סבור - ואמרתי זאת לא פעם לתובעים המופיעים
בפני
י -
כי במקרים בהם האלימות
כלפי השוטרים היא מינורית, כמו במקרה שבפני
י, מן הראוי להעמיד
את העבריין לדין באשמה כי עבר עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ולא לפי סעיף 273 לחוק העונשין.


שותף אני לביקורת שמתח הסניגור על האופן בו נהגה המאשימה
במקרה זה, כאשר בחרה להאשים את
נאשם 1 בעבירה לפי סעיף
275, למרות שהתנהגותו
הנטענת בכתב האישום מהווה גם עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין ואילו את נאשם 2 בחרה להעמיד לדין בעבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, למרות שהתנהגותו
מהווה
גם עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, כשהמניע לכך הוא העובדה שנגד נאשם 1 היה תלוי מאסר על תנאי בגין עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ואילו נגד נאשם 2 תלוי ועומד מאסר על תנאי בגין עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, אולם זו
אינה סיבה שלא להרשיע את נאשם 2 בעבירה שהיסוד העובדתי
שלה הוכח בפני
י. התנהגותה
של המאשימה
במקרה זה הינה
אמנם "חוקית" אולם "מסריחה".
דעתי באשר להתנהגותה
של המאשימה במקרה זה תמצא את ביטויה בגזר הדין.

7.
סיכומו של דבר, לאור העובדה שהוכח מעבר לכל ספק סביר כי נאשם 2 דחף את דורון, עת זה מילא את תפקידו
כחוק, אני מרשיע את נאשם 2 בביצוע עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.
<#3#>

ניתן
והודע היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.


משה אלטר
, סגן נשיא

<#4#>
החלטה
נדחה להמשך הטיעונים לעונש ליום 28/03/10, שעה 14.00.
<#5#>

ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.


משה אלטר
, סגן נשיא

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר







פ בית משפט שלום 1498/07 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' גלעד בן שלמה, רפאל בן שלום (פורסם ב-ֽ 16/03/2010)