פסקי דין על קוגן בני | פסקי דין על קוגן רוני רות | פסקי דין על בנק המזרחי המאוחד בע"מ

46681/03 א     03/02/2004




א 46681/03 קוגן בני, קוגן רוני רות נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ




5
בתי המשפט
א 046681/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 181203/03
181296/03

03/02/2004
תאריך:
כב' השופט ד"ר ורדי קובי

בפני
:

1 . קוגן בני

2 . קוגן רוני רות

בעניין:
המבקשים
(הנתבעים)
נ ג ד
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
המשיב
(התובע)
החלטה

1. בפני
י בקשה למתן רשות להתגונן שהגישו המבקשים כנגד תביעת המשיב בת.א 46681/03.

כתב תביעה בסדר דין מקוצר הוגש בתיק זה על-ידי המשיב, כנגד המבקשים - קוגן בני
וקוגן רוני רות
, ובהם עתירת המשיב לחייב את המבקשים לשלם לו סך של 91,113 ₪, אותם לטענת המשיב התחייבו המבקשים לשלם לו בהתאם לתנאי ניהול חשבונם וההסכמים עליהם חתמו עם הבנק.

התביעה דנן הוגשה בשל יתרות חוב בחשבון העו"ש ובשל הסכם הלוואה שהועמד ע"י המשיב לפירעון מיידי.
בעניין חשבון העו"ש- לטענת המשיב, עפ"י תנאי ההתחייבות עליהם חתמו המבקשים, המשיב רשאי לדרוש בכל עת את סילוקה של היתרה שנוצרה בחשבונם של המבקשים, ועל המבקשים לשלם את חובם. בתאריך 3.2.03 חשבונם של המבקשים היה ביתרת חוב בסך 43,000 ₪, כאשר מסגרת האשראי שהותרה למבקשים הייתה נמוכה בהרבה מסכום זה, על אף דרישותיו של המשיב כי המבקשים ישלמו חובותיהם, הם לא עשו כן.

ביום 31.12.02 חתמו המבקשים על הסכם הלוואה, לפיו הבנק המשיב הלווה להם סך של 45,000 ש"ח למשך 48 חודשים, לטענת המשיב המבקשים לא פרעו את ההלוואה ע"פ לוח הסילוקין של הבנק, ולפיכך הוא רשאי ע"פ הסכם ההלוואה סע' 13 לתבוע פירעון מיידי של ההלוואה .

המבקשים טוענים שיש ליתן להם רשות להתגונן מהטעמים הבאים:
לדבריהם בחשבון העו"ש ניתנה להם מסגרת אשראי של 20,000 ₪ ובעבר הם חרגו ממסגרת זו פעמים רבות ואף הגיעו לסך של 60,000 ₪, תמיד לאחר מכן כיסו את חובם , אולם הבנק המשיב מעולם לא תבע אותם, ותביעה זו הוגשה כנגדם רק משהתחלפו המנהלים בבנק. 60221
אין מחלוקת שהמבקשים נטלו מהבנק המשיב הלוואה ושהמבקשים אף פיגרו במספר תשלומים, אולם לטענתם, הם פיגרו במספר תשלומים בלבד בשל פיטורי המבקש מעבודתו ולאחר זמן מה, שילמו הם את חובם, כך שלמעשה ביום הגשת התביעה בפועל לא היה חוב, בנסיבות אלו לטענתם, הם עמדו בהסכם ההלוואה ולא היה מקום מצד הבנק המשיב להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ובטח שלא לחייב את המבקשים בריבית חריגה על כל יתרת ההלוואה. זאת ועוד, לטענתם, אין לחייב אותם בריבית ע"פ הקבוע בהסכם: "כפי שתקבע מעת לעת ע"י התובע", שכן הבנק המשיב קובע ריבית חריגה אסורה ועליו לחייב בריבית מוסכמת כמפורט בהסכם ההלוואה.
2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובסיכומי הצדדים, החלטתי לדחות את התובענה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

ככלל, בהליך שבו נדונה בקשת רשות להתגונן, די אם המבקשים מראים הגנה לכאורה. המבקשים אינם נדרשים להוכיח בשלב זה את גרסתם, אלא רק להראות הגנה אפשרית בפני
תביעה ולו בדוחק [ע"א 16/89 "ורדים" חב' לגידול פרחים בע"מ נ' החב' הישראלית לביטוח סיכונים סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729]. אני סבור שבמקרה זה המבקשים לא הראו הגנה שכזו.

אין מחלוקת שבחשבון העו"ש המבקשים חרגו ממסגרת האשראי שהותרה להם (39,000 ₪ נכון ליום 01/07/2003), אני דוחה את טענת המבקשים, לפיה גם בעבר הם חרגו ממנה, ומעולם לא הוגשה כנגדם תביעה , אין ולא כלום, שכן ע"פ תנאי ההתחייבויות וההסכמים הבנק המשיב רשאי לעשות כן, והסיבה שלא עשה כן עד לתביעה , אין בה כדי להצביע על נוהל כלשהו בין הצדדים ו/או על זכאות כלשהי של המבקשים להמשיך ולחרוג ממסגרת האשראי.

המבקשים הודו שפיגרו במספר תשלומים ע"פ לוח הסילוקין של ההלוואה, ולטענתם הם שילמו חוב זה מאוחר יותר , כך שבפועל עד ליום הגשת התביעה החוב שולם במלואו, ולא היה מקום להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי, אולם בחקירה הנגדית הודה מר קוגן המבקש 1 בעצמו כי הוא לא שילם את פעימות ההלוואה שהגיעו ביום 10/4 11/5 10/6 ו- 10/7, וכשנשאל "האם שילם מאוחר יותר?" ענה מר קוגן כי: "שילם חלק רק לאחרונה והציג אישור תשלום ע"ס 2,500 ₪ מיום 23/12/03" כשברור שהסכומים ששולמו לאחר הגשת התביעה יופחתו מהחוב. מכאן שהוכחה בפני
טענת הבנק לפיה המבקשים אכן פיגרו במספר תשלומים ועל כן לא כיסו חובם עד ליום הגשת התביעה במלואו. במצב זה ע"פ הסכם ההלוואה הבנק היה רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי.
באשר לטענה שהנתבעים קיבלו אשראי מהמשיב באופן שכבר קודם לכן חרגו ממסגרת האשראי, גם אם הדבר היה נכון [ ולא הוכח], הרי שאין הדבר מלמד על הסכמה של המשיב למסגרת אשראי חדשה כשמי שנוטל אשראי מוחזק כמי שיודע מהי מסגרת האשראי שהוקצתה לו ועליו לעקוב אחרי סכומי האשראי שהוא נוטל ולהגביל את היקף המשיכות תוך אחריות לפעולותיו [ראה: ע"א 6505/97 בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נג(1) 577 בעמ' 592].

באשר לטענת הריבית של המבקשים, הרי שההלכה הפסוקה מורה כי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א -1961 (להלן: החוק), נסוג מפני הסכם שנכרת בין בעלי הדין על תשלום ריבית ו/או הפרשי הצמדה. סע' 6 לחוק קובע כי אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית ו/או הפרשי הצמדה - אין לפסוק אותם לפי חוק זה (ר' ד' בר-אופיר, סוגיות בסד"מ (מהדורה שישית), עמ' 90; ע"א 426/78 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גבאי, פ"ד ל"ד(1) 107). המבקשים חבים כספים לבנק והריבית נצברה בחשבונם בהתאם לחובם, ואין בטענתם בדבר הריבית האסורה "כפי שתקבע מעת לעת" בכדי להעניק להם רשות להתגונן או להפחית מחובתם לבנק.

3. התוצאה הינה שאני דוחה את הבקשה ליתן למבקשים רשות להתגונן.
אני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם למשיב, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך _5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתנה היום 3/2/04 בהעדר הצדדים.

_______________
ד"ר קובי ורדי, שופט
פסק דין
לאחר דחיית הבר"ל ולאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחיו, זכאי התובע לפס"ד כנגד הנתבעים.

לפיכך אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 91,113 ₪ בתוספת ריבית שתיקבע מעת לעת ע"י התובע החל מיום הגשת התביעה-30/07/2003 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

כמובן שהתובע יזכה את הנתבעים בכל התשלומים ששולמו על ידם לאחר הגשת התביעה.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה ומפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום י"א בשבט, תשס"ד (3 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.

ד"ר ורדי קובי
, שופט








א בית משפט שלום 46681/03 קוגן בני, קוגן רוני רות נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/02/2004)