פסקי דין על משה זוביב |

22786/02 בש     03/12/2002




בש 22786/02 משה זוביב נ' מדינת ישראל




1
בתי המשפט
בש 022786/02
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
03/12/02
תאריך:
כבוד השופטת ר. אבידע
- ס. נשיא
בפני
:
משה זוביב

בעניין:
העורר
נגד
מדינת ישראל
המשיבה
העורר בעצמו וב"כ עו"ד גבאי

ב"כ המשיבה עו"ד שיפר

מופיעים:
החלטה
כללי:
1. 1. נגד העורר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בקריית גת בו יחסה לו המאשימה שלושה אישומים שעניינם סחר בסם מסוכן מסוג חשיש.

2. 2. נטען באישום הראשון כי ביום 08.08.02 העורר ביחד עם אחיו מאיר, מכר סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 32.5 גרם בתמורה ל- 1,000 ₪ לשוטרת וזאנה יפעת ששימשה כסוכנת משטרתית סמויה (להלן - "הסוכנת").
באישום השני נטען כי ביום 09.08.02 מסר העורר, ביחד עם אחיו מאיר, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 7.65 גרם לסוכנת וזאת על מנת להשלים את כמות הסם שנמכרה לה ביום הקודם.

באישום השלישי נטען כי ביום 12.09.02 מכר העורר יחד עם אחיו, לסוכנת, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 35.38 גרם וזאת בתמורה לסך של 1,000 ₪.

3. 3. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט השלום באשקלון, שדן בבקשה, קבע כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום. בשים לב לטיבה של העבירה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
על החלטה זו הוגש הערר בעניינו. לטענת העורר טעה בית המשפט בקובעו כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה כאמור.

ראיות המשיבה להוכחת הנטען באישום הראשון:

4. 4. בידי המשיבה אמרתה של הסוכנת בה תארה את פרטי העסקה נשוא האישום הראשון. הסוכנת סיפרה באמרתה כיצד נפגשה עם מאיר וסיכמה עימו שתקנה ממנו חשיש בשווי של 1,000 ₪, כאשר החשיש מחולק לחמש עשרה "אצבעות". לאחר סיכום תנאי העסקה, שוחח מאיר בטלפון נייד עם העורר וסוכם כי ייפגשו ב"בסטה".
הסוכנת ומאיר נסעו ל"בסטה", ולאחר זמן הגיע העורר. הסוכנת מסרה למאיר 1,000 ₪, ומאיר, שעד אז היה ברכבה של הסוכנת, הלך ל"בסטה", שוחח עם העורר וכעבור מספר דקות חזר עם חתיכת סם. מאיר אמר לסוכנת שעליהם לחכות לעורר שהלך "להביא". העורר נראה עוזב את המקום ולאחר זמן מה חזר. במהלך הזמן שהסוכנת ומאיר חיכו לעורר התקשר מאיר פעם נוספת לעורר מהטלפון הנייד. לאחר שהעורר חזר ל"בסטה", מאיר ירד מרכבה של הסוכנת, ושוב שוחח עם העורר. כעבור מספר דקות חזר מאיר לרכבה של הסוכנת כאשר בידו חתיכת סם מסוג חשיש.

5. 5. מהלך העסקה הוקלט על ידי הסוכנת. מתמליל הקלטת (מט 260/02) עולה כי נקבע מפגש בין מאיר לעורר לאחר שמאיר סיכם עם הסוכנת את פרטי עסקת הסם (עמ' 8 לתמליל).
לאחר שהסוכנת ומאיר נסעו ל"בסטה" והעורר נראה שם, מסרה הסוכנת למאיר את ה- 1,000 ₪ (עמ' 13 לתמליל). מאיר ירד מהרכב הלך ל"בסטה" ושוחח עם העורר. מאיר חזר לרכב והסוכנת שאלה אותו (עמ' 14) "מה קרה?" ומאיר השיב "הנה שנייה הוא מביא לך את זה..." הסוכנת שאלה " מי זה הוא? משה!" ומאיר השיב " כן!".
בהמשך התמליל שאלה הסוכנת את מאיר (עמ' 17) "נו, כמה זמן?" ומאיר השיב " אמרתי, לו היא לחוצה היא צריכה להביא את ההורים שלה מחו"ל".

הסוכנת ומאיר המשיכו לחכות ברכבה של הסוכנת, הסוכנת גילתה סימנים של חוסר סבלנות, מאיר התקשר טלפונית פעם נוספת (עמ' 25) לאחר שהסוכנת ביקשה " תגיד לו שאני לחוצה" ושאל "אתה מגיע משה...ביי...". זמן קצר לאחר מכן העורר הגיע (עמ' 26). מאיר יצא מהרכב וחזר לרכב עם החשיש.

6. 6. העורר ומאיר לא רק שכפרו במיוחס להם בכתב האישום אלא אף כפרו בכך שפגשו בסוכנת. נטען על ידי העורר כי למרות שהסוכנת הקליטה את עסקאות הסמים שעשתה, אין הוא נשמע או נראה באף אחת מהקלטות. אכן צודק העורר בטענתו זו, ואולם הסבר לכך מצינו בדברי אחיו שטען שהעורר חשדן וניזהר מלחשוף עצמו שמא יופלל.

7. 7. העורר הסתמך בטעוניו על חלק מדוחות זכרון הדברים שערך מפעילה של הסוכנת, שמהם לטענתו עולה כי עסקת הסמים הייתה רק עם מאיר. לעומת דוחות זכרון דברים אלה, קיימים דוחות זכרון דברים אחרים, בהם במפורש צויין על ידי מפעילה של הסוכנת, כי רכשה את החשיש ממאיר והעורר. ייצויין כי אין זה מעלה או מוריד מה נרשם בדוחות של המפעיל לעניין זה, שכן, שאלת קיומם, או אי קיומם של ראיות לכאורה מוכרעת על פי עדות הסוכנת וההקלטות שביצעה, ויתר הראיות שנאספו על ידי המשיבה.

8. 8. עולה מאמרת הסוכנת והרשום בתמליל, שלשם השלמת עסקת הסמים נידרש מאיר לעורר. כאמור, לאחר שסיכמו הסוכנת ומאיר את פרטי העסקה, הם נסעו ל"בסטה". לאחר שמאיר פגש את העורר, ליד ה"בסטה" הוא הביא לסוכנת חלק מהסם. לאחר מכן העורר נסע מהמקום, והסוכנת ומאיר ישבו ברכבה של הסוכנת וחיכו לו שישוב. רק לאחר שהעורר שב ומאיר ירד אליו, הוא חזר לסוכנת ומסר לה את ייתר הסם שסוכם שימכור.
מעבר לראיות הנסיבתית האמורות, יש בידי המשיבה אמרה בכתב של מאיר (מט 260/02) שממנה עולה כי העורר הוא מקור הסם שנמסר לסוכנת (עמ' 14 לתמליל, צוטט לעיל). כאשר מאיר אמר לסוכנת "הנה שניה הוא מביא לך את זה" - הכוונה במילים "את זה", בהקשר לשיחה שהתקיימה בין השניים, הינה לחשיש שסופק מאוחר יותר לסוכנת.

ראיות המשיבה להוכחת הנטען באישום השני:

9. 9. באמרתה מיום 09.08.02 טענה הסוכנת כי הגיעה לקריית גת לאחר סיכום מוקדם עם מאיר כדי לקבל ממנו כמות נוספת של חשיש כדי להשלים את הכמות שקנתה ביום הקודם. על פי הדרכתו של מאיר הגיעה ל"בסטה", לשם מאיר הגיע כעבור מספר דקות. מאיר אמר לה שעליו לחכות לעורר והלה אכן הגיע זמן קצר לאחר מכן. כאשר העורר הגיע ל"בסטה" מאיר ניגש אליו והסוכנת הבחינה בעורר עושה שרטוט למאיר על החול. מאיר עלה למכוניתה של הסוכנת ועל פי הדרכתו נסעה הסוכנת למקום כלשהו שם ירד מאיר מהרכב ושב אליו זמן מה לאחר מכן, כאשר ידיו מאובקות. הסוכנת שאלה מה קרה, ומאיר השיב כי לא מצא במקום שהעורר שלח אותו אליו. השניים חזרו ל"בסטה". במהלך הנסיעה ביקש מאיר מהסוכנת שתתן לעורר את רכבה אך היא סרבה, מאיר טען כי העורר לא יסכים לסוע עימה מאחר שהוא "זהיר וחשדן". כאשר חזרו ל"בסטה" מאיר ירד מהרכב ושב עם שתי "אצבעות" חשיש, מאיר הסביר לסוכנת כי העורר לא היה מוכן לבוא עימה ברכבה "ולכן הביא לי מהבסטה את שתי האצבעות" ולא חתיכת חשיש "יפה" אחרת שהתכוון לתת לה, מאחר ש"לא מצא אותה במקום שמשה שלח אותו אליו".

10. 10.בתמליל הקלטת שהסוכנת הקליטה ביום 09.08.02 (עמ' 4) נרשם שהסוכנת שאלה את מאיר "יש מצב הוא מביא לי עוד חתיכה מזה?" ומאיר נראה מהנהן בחיוב. אכן צודק ב"כ המשיבה שמהקשר הדברים ניתן להבין שהסוכנת שאלה את מאיר האם העורר יכול להביא עוד חתיכה מהסם שקיבלה ביום הקודם.

11. 11.נטען על ידי ב"כ המשיבה כי ניתן להסתמך על האמור באמרת הסוכנת מיום 09.08.02, באשר לדברים הרשומים בה מפיו של מאיר, כאמרה בכתב כמשמעותה בסעיף 10א לפקודת הראיות. אמרתה של הסוכנת, שהנה שוטרת, נכתבה על ידה בסמוך לאחר האירועים המתוארים בה. לכן, לכאורה, אין לשלול אפשרות שעל פי סעיף 10א לפקודה, יוגשו כראיה אותם דברים המיוחסים למאיר, והרשומים באמרה.

ראיות המשיבה להוכחת הנטען באישום השלישי:

12. 12.באמרתה מספרת הסוכנת כיצד קבעה ביום 12.09.02 להיפגש עם מאיר בקריית גת. גם בפעם זו כאשר נפגשה עם מאיר אמר לה מאיר שצריך לחכות לעורר. במהלך הזמן שהסוכנת ומאיר היו יחד ברכבה של הסוכנת התקשר מאיר טלפונית, בין היתר, לעורר. במהלך השיחה אמר מאיר כי הוא צריך את "מפתחות הטרקטורון". מאוחר יותר הסביר לסוכנת כי טרקטורון זו סיסמא. לאחר שהסוכנת ומאיר המתינו עוד פרק זמן לעורר, אמר מאיר לסוכנת, בעקבות שיחה שהייתה לו עם אחר, "שזה כבר אצל משה בעוד עשר דקות זה יהיה מוכן". השניים נסעו לרחוב הכרמל - שהעורר הודה כי שם מתגוררת אישתו. מאיר ירד מהרכב, לאחר שקיבל מהסוכנת את הסכום של 1,000 ₪, וחזר עם שתי חתיכות חשיש.

13. 13.גם מההקלטה (מט 302/02), שעשתה הסוכנת בעסקה נשוא האישום השלישי עולה כי מאיר שוחח מספר פעמים עם העורר בעודו מחכה לו. מאיר אמר לסוכנת, לאחר שיחות הטלפון, כי (עמ' 17) "הוא צריך לבוא כל רגע...עם הטרקטורון אליו, הוא הלך להביא את זה" מילים אלו, בהקשר לדברים שנאמרו, בהחלט יכולים להתיישב עם הטענה של המשיבה כי המדובר בסמים שהעורר אמור להביא. גם מהמשך השיחה עולה כי מאיר מדבר על אחיו - העורר - שכן רק עליו דיברו - שהוא "לחוץ". מאיר הסביר את העיכוב באספקת הסם ב"לחץ" של העורר.
בנוסף לראיות האמורות נטען על ידי המשיבה כי יש בידה ראשית הודאה מהעורר שכן כאשר נעצר אמר לשוטרים "מה קרה עוד סמוי נפל".

סיכום:
14. 14.לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבידי המשיבה, דעתי היא כי ספק אם יש בחומר הראיות פוטנציאל להרשעה במידה המצדיקה מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. עדותה של הסוכנת, כשלעצמה, אינה מספיקה לכדי הרשעתו של העורר. רק השילוב של עדות הסוכנת ואמרותיו של מאיר עשוי להביא להרשעה. משאלה הם פני הדברים, ולנוכח טיבן של הראיות שבידי המשיבה, למרות העבירות המיוחסות לעורר, ועברו הפלילי, סבורתני כי דין הערר להתקבל, באופן שהעורר ישוחרר בערובה, ובלבד שתוצע על ידו חלופה למעצר שתהיה הולמת.

ניתנה היום כ"ח בכסלו, תשס"ג (3 בדצמבר 2002) במעמד הצדדים.

ר. אבידע
- שופטת
ס. נשיא
022786/02בש 055 חנה
עו"ד גבאי
:
אנו מציעים כחלופה למעצר את אחותו של העורר כוכבה אמור ת.ז. 029363249, ובעלה דוד אמור 022745087, הם גרים ברחוב שלומציון 13 דירה 11 באר שבע.
על מנת שהבעל יהיה פה ויביע את הסכמתו נבקש לדחות את הדיון.
החלטה
המשך דיון ליום 5.12.02 בשעה 10:00.
העורר יובא לדיון באמצעות שב"ס וליווי נגב.

ניתנה היום כ"ח בכסלו, תשס"ג (3 בדצמבר 2002) במעמד הצדדים.

ר. אבידע
- שופטת
ס. נשיא








בש בית משפט מחוזי 22786/02 משה זוביב נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 03/12/2002)