Google

מדינת ישראל - מרדושי חרבון

פסקי דין על מרדושי חרבון

21673-03/10 עמי     21/03/2010




עמי 21673-03/10 מדינת ישראל נ' מרדושי חרבון








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



21 מרץ 2010

עמ"י 21673-03-10





לפני :
השופט
יעקב שפסר


העוררת


מדינת ישראל


נגד


המשיב

מרדושי חרבון
(עציר)



נוכחים:
ב"כ העוררת עו"ד דקלה סרן
המשיב וב"כ עו"ד יפתח רפאלי


החלטה

ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע לפיה הוחלט על שחרורו של המשיב בתנאים להבטחת התייצבותו לדיון - חתימת התחייבות עצמית וערבות צד ג' מצד בן משפחתו.

רקע ההחלטה והערר, הינו בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, זאת בגין כתב אישום שהוגש בעניינו והמייחס לו עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, השמדת ראיה, הפרעה לשוטר והחזקת סכין.

תמצית טענות המדינה היא, כי לא נכון היה להחריג את ענייננו מכלל המקרים של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, וכן כי לא נתן בית המשפט קמא משקל ראוי לעברו של המשיב, הכולל בתוכו עבירות מהסוג הנדון לרבות שבעה מאסרים מותנים ברי הפעלה.
עוד טוענת המדינה כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי המדובר בהחזקת סם לצריכה עצמית, זאת על אף העדר הסבר סביר בחקירתו של המשיב לשלילת החזקה העומדת כנגדו, וכן כי התייחס לקולא באשר לעבירות השמדת הראיה והכשלת השוטר, תוך שקבע כי אלה נעשו בשל חששו של המשיב ממעצר.

תמצית טענותיו של ב"כ המשיב היא כי בית המשפט קמא היה ער לכמות הסם, ואולם נסיבות ההחזקה אכן מלמדות שהחזיקו לצריכה עצמית. בהינתן עובדה זו והעובדה הנוספת כי לעבירת הסם לא התלוותה כל עבירה נוספת, צדק בית המשפט קמא בקובעו כי ניתן להסתפק בחלופה. באשר לעבירות החזקת הסכין, המדובר היה במספריים, דבר שלדידו של ב"כ המשיב, אינו נכנס למסגרת הגדרת העבירה, ובכל מקרה, לא נעברה עבירת אלימות נלווית להחזקה זו. בכל מקרה, המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא לכל היותר כלפי עצמו ולא מסוכנות ציבורית.

לצורך מתן החלטה זו, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות נשוא הנדון. ליבת המחלוקת עוסקת בעבירת הסם ואין מחלוקת בין הצדדים, כי כמות הסם שנתפסה אצל המשיב (הרואין במשקל נטו של 2.5826 ג'), נחשבת עקרונית כהחזקה שלא לצריכה עצמית. מכאן נובעת כמובן עילת מעצר סטטוטורית מכח סעיף 21 (א)(1)(ג) (3) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו –1996. לעניין זה היה גם בית משפט קמא ער (עמ' 4 ש' 14-15 להחלטתו), ואולם בנסיבות המיוחדות של העניין סבר הוא, כי אין מקום להורות על מעצרו עד תום ההליכים. מבלי שתתפרש חלילה קביעת כל עמדה שהיא, הרי שעיון בחומר הראיות מלמד, שאכן אין מקום לשלול פוזיטיבית את סברת בית המשפט קמא, לפיה לא זו בלבד שהמדובר בצריכה עצמית של סם, אלא שהרושם המתקבל הוא, שהמשיב נתפס על ידי השוטרים (אף על פי גרסתם הם) כשהוא בעיצומן של ההכנות לשימוש עצמי בסם שנתפס (ר' למשל דו"ח פעולה של
השוטר בר דרעי מיום 2.3.10 – מסומן ג' בחומר הראיות בנוסף להודעות שנגבו), שלא היה גם מחולק לכשעצמו למנות. אף יתר החומר בתיק מלמד כי המדובר בנרקומן המכור לסם מזה שנים רבות.

באשר להחזקת הסכין, אינני רואה עין בעין עם הסניגור את טענתו לפיה המדובר במספריים ועל כן אינם נכנסים אלה להגדרת סכין, עפ"י סעיף 186 לחוק העונשין התשל"ז – 1977. הגדרת הסכין בחוק היא – "כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך". אין צורך לומר איפוא שמספריים גם הם יכולים להחשב כסכין, ואולם כאמור, לא בעבירה זו ליבת המחלוקת בתיק ולא בשלהּ הוגשה הבקשה.

אכן, למשיב 7 מאסרים מותנים ברי הפעלה, ואולם עיון בהם מלמד, כי כל כתבי האישום הוגשו וכל גזרי הדין ניתנו באופן מרוכז מאוחר יחסית בעבירות שנעברו זמן רב קודם לכן (בין השנים 2004-2007) (ועל כן גם נצברו ולא הופעלו). כולם, למעט אחד (ת.פ. 4739/06) עניינם בהחזקה לשימוש עצמי. אין צורך להזכיר כי תכלית ההליך נשוא ענייננו הינה מניעתית ולא נועדה לשמש מקדמה על חשבון העונש, תוך שהכלל הוא העדפת שחרור על פני מעצר, ככל שניתן הדבר. המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגדו יובאו מן הסתם בחשבון ע"י המותב שידון בתיק העיקרי, אם וכאשר יורשע המשיב, ואולם בשלב זה, בנסיבות המיוחדות של ענייננו, ספק בעיני אם מסוכנותו של המשיב היא כה קשה, עד כדי שלא ניתן בענייננו להסתפק בחלופה, כפי שקבע בית המשפט קמא.

לאור האמור, לא מצאתי כי החלטתו של בית המשפט קמא אינה סבירה באופן המחייב התערבות בה.

הערר נדחה איפוא.


ניתנה היום,
ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, במעמד הצדדים.














עמי בית משפט מחוזי 21673-03/10 מדינת ישראל נ' מרדושי חרבון (פורסם ב-ֽ 21/03/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים