פסקי דין על אמיר בן ערפאת עלושי

7749-10/09 פ     21/03/2010




פ 7749-10/09 מדינת ישראל נ' אמיר בן ערפאת עלושי








בית המשפט המחוזי בחיפה

פ' 7749-10-09
מדינת ישראל
נ' אמיר עלושי



21.3.2010





לפני השופט יצחק כהן






מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד אפרת שיימן גרינבוים

המאשימה


נגד


אמיר בן ערפאת עלושי
ת"ז 039753025



ע"י ב"כ עוה"ד זאב אלוני וירון ברזילי

הנאשם

גזר דין

1.
במסגרת הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים (לאחר שהתקיימה ישיבת הוכחות אחת), הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן, ובו מיוחסות לנאשם העבירות הבאות:

(א)
הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977;
(ב)
עבירות בנשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.


הנאשם הודה בעובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן. הסדר הטיעון שנעשה בין הצדדים לא התייחס למידת הענישה, ועתה בא אני לגזור את דינו.


2.
כתב האישום המתוקן מתייחס לאירוע שאירע בתאריך 23.8.2009 בשעות הערב, בתחנת התדלוק של חברת "דלק" אשר בכניסה לישוב "מצר". בסביבות השעה 21:00 הנאשם שהה בבית הקפה שבמתחם התחנה, ולמקום הגיע אחמד חשאן (להלן - "אחמד"). על רקע סכסוך קודם בין השניים, פרצה קטטה בין הנאשם ואחמד, אך אנשים שהיו במקום הפרידו בין הניצים ואחמד עזב את המקום.


סמוך לאחר מכן הנאשם הצטייד באקדח, אותו החזיק ללא רישיון כדין, וחזר לאזור בית הקפה. בסביבות השעה 22:00 חזר אחמד לבית הקפה, ועמו אחיו חשאן חשאן ועוד שני אנשים. חשאן החזיק בידו סכין .


הנאשם יצא מהדלת האחורית של בית הקפה, איגף את מבנה התחנה ושב לאזור בו מותקנות משאבות התדלוק. כאשר הבחין הנאשם באחמד, שעמד ליד הכניסה לבית הקפה, ירה הנאשם כדור אחד לעברו מהאקדח שהחזיק בידו, ונמלט מהמקום.


הכדור שירה הנאשם מהאקדח שהחזיק בידו פגע ברצפת הבטון של התחנה, בסמוך לאחמד, וחלק ממנו ניתז וחדר לבטנו של אחמד, ועבר דרך חלל הצפק. כתוצאה מכך נגרם לאחמד הלם תת נפחי (איבוד דם), נזק חמור לותין ולוריד הנבוב התחתון, ואלה הביאו למותו של אחמד.


כאמור, בשל מעשיו אלה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירת הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין,
ובעבירות בנשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.


2.
הגם שהאירוע אירע בתאריך 23.8.2009, הנאשם הסגיר עצמו למשטרה רק בתאריך 16.9.2009, ומאז הוא נתון במעצר.


3.
מטעם המאשימה הוגש גיליון ההרשעות הקודמות המתייחס לנאשם, ולפיו ביצע הנאשם בשנים 2001 ו- 2002 מספר עבירות רכוש, ואז היה הנאשם קטין כבן 17 עד 18 שנים. לא רשומות לחובת הנאשם הרשעות בעבירות שעניינן פגיעה בגופו של אדם.


בנוסף לכך הגישה באת כוח המאשימה לוח תצלומים שנעשה במהלך חקירת האירוע, וכן דיסק, עליו נצרבו העתקים מהצילומים שנעשו בשעת האירוע על ידי מצלמות האבטחה הפועלות בתחנת הדלק (וראה הקטעים המתייחסים למצלמות 7 ו- 8, בשעה 21:42).


4.
מהצפיה בתצלומי הסרטים שנעשו על ידי מצלמות האבטחה המותקנות בתחנה, עולה, כי הירי בוצע שלא בנסיבות של הגנה עצמית, אלא כהתקפה של הנאשם על אחמד. לאחר שהנאשם יצא מהיציאה האחורית של בית הקפה, יכול היה להסתלק מהמקום, אך במקום זאת הוא שב לקדמת התחנה, ושם הניף את אקדחו וירה לכיוונו של אחמד שעמד בסמוך לכניסה לבית הקפה.


זאת ועוד, לצד העובדה שהנאשם ביצע ירי באקדח לכיוונו של אחמד, ראוי לציין אף את העובדה, שהנאשם
התייחס באדישות רבה לאפשרות הפגיעה באנשים תמימים ששהו אותה עת בתחנה.


לדברים אלה אוסיף את העובדה, שהאקדח ממנו בוצע הירי לא נתפס עד עתה, וקיים אפוא חשש כבד שבעתיד עלול הוא להגיע לידיו של אדם כלשהו, שיעשה בו שימוש על מנת לפגוע באדם אחר.


5.
באת כוח המאשימה עמדה בטיעונה על חומרת העבירות שביצע הנאשם, ולטענתה, בנסיבות בהן בוצעה העבירה, יש להעניש את הנאשם במדרג הגבוה של הענישה. על כן עתרה באת כוח המאשימה לכך שעל הנאשם יושת עונש מאסר משמעותי, לנשיאה בפועל, מאסר על תנאי מרתיע, ופיצויים לבני משפחתו של אחמד.


6.
לעומת טענות אלה טענו באי כוחו של הנאשם, כי הנאשם חש מאויים מכך שאחמד חזר לבית הקפה ועמו אחיו, שנשא סכין ארוכה, ועוד שני אנשים. לטענת באי כוח הנאשם, יש לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה כי לא כיוון לעבר גופו של אחמד אלא לכיוון רצפת התחנה, שהרי אחמד נפגע מחלק של הקליע, אשר ניתז מהרצפה.


בטיעונם סקרו באי כוח הנאשם את נסיבותיו האישיות הקשות, ואת העובדה שהוא בן למשפחה קשת יום, שעבד בחנות ירקות לפרנסתו, הודה בעובדות כתב האישום בתחילת ההליכים, והביע חרטה על המעשה שעשה והתוצאה העגומה שנגרמה ממנו.


באי כוח הנאשם, ועל סמך הפסיקה שסקרו בפני
, טענו, כי אין להעניש את הנאשם במדרג הגבוה של הענישה, ויש לשקול הטלת עונש בן 5 עד 6 שנות מאסר.


7.
מעשיו של הנאשם חמורים מאוד ומעוררים צמרמורת. הנאשם ביצע ירי לעברו של אחמד, שלא בנסיבות של הגנה עצמית, והיה עליו לצפות לכך שאחמד או אדם אחר, מבין האנשים התמימים ששהו אותה עת בתחנה, עלולים להיפגע מהירי.


אמנם מדובר בצעיר, ללא הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שהודה בעבירות המיוחסות לו בשלב מוקדם יחסית של ההליך, ואולם, להתנהגותו של הנאשם, אשר בעטיה קופחו חייו של אדם צעיר, יליד 1987, יש לתת את המשקל הראוי. מחירם של חיים שאבדו כבד לאין שיעור מנסיבותיו האישיות של הנאשם.


8.
אשר על כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ובהתחשב בהודאתו של הנאשם ובכל יתר הנסיבות הצריכות לעניין, הנני מחליט כדלקמן:

(א)
הנני דן את הנאשם ל- 15 (חמש עשרה) שנות מאסר, מתוכן 12 (שתיים עשרה) שנים ישא הנאשם בפועל והיתר, 3 (שלוש) שנים, ישא הנאשם על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע כלפי גופו של אדם או עבירה בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

(ב)
תחילת מניין תקופת המאסר, שעל הנאשם לשאת בפועל, יהיה מיום 16.9.2009 (יום מעצרו של הנאשם).

(ג)
הנני מחייב את הנאשם לשלם לעזבונו של אחמד פיצוי בסך 200,000 (מאתיים אלף) ₪. הפיצוי ישולם למנהל העזבון שימונה, ויחולק בין יורשיו של אחמד לפי צו ירושה או צו לקיום צוואה שיינתן. כל עוד לא ימונה מנהל עזבון, יועבר סכום הפיצויים למשמורת לאפוטרופוס הכללי.

והודע לנאשם כי הוא זכאי לערער על פסק הדין בתוך 45 ימים בפני
בית המשפט העליון בירושלים.

ניתן היום,
ו' בניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, והודע בפומבי.











פ בית משפט מחוזי 7749-10/09 מדינת ישראל נ' אמיר בן ערפאת עלושי (פורסם ב-ֽ 21/03/2010)