פסקי דין על עאדל בחירי

12243-02/10 מת     22/03/2010




מת 12243-02/10 מדינת ישראל נ' עאדל בחירי




לך



9


בית המשפט המחוזי בבאר שבע

מ"ת 12243-02-10 מדינת ישראל
נ' בחירי(עציר)



22 מרץ 2010




12237-02-10

בפני
כב' השופטת טלי חימוביץ

המבקשים

מדינת ישראל


נגד

המשיבים
עאדל בחירי
(עציר)
<#2#>
נוכחים:
בשם המבקשת – עו"ד ברסאנו
המשיב בעצמו וב"כ – עו"ד אסולין
, בשם עו"ד כהנא

החלטה

בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד סיום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") (
x2
), עבירות בנשק (החזקת נשק, הובלת נשק והחזקת תחמושת), לפי סעיפים 144(א) ו – (ב) לחוק, ירי באיזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק, שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק, הטרדת עד, לפי סעיף 249 לחוק. נהיגה ללא רשיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 ונהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970.

על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, החזיק המשיב בנשק ללא רשיון. בתאריך 11.1.10, נהג המשיב ברכב ללא רשיון נהיגה, ואסף ידידה, (להלן: "אלנה"). המשיב נטל את האקדח שבחזקתו ונסע עם אלנה לשטח פתוח ושם ירה באקדח, כשאלנה מחזיקה בידו. בהמשך, נסע עם אלנה ברכב, ופגש מכרים. על רקע קטטה בינו לבין אחר, ששוחח עם אלנה, ירה לעבר רכבו של האחר שתי יריות, עת החל הרכב בנסיעה. בהמשך, ירה באדם אחר, על רקע כוונתו של אותו אדם לעשות עסקה בנשק שלו. כתוצאה מהירי נפגע המתלונן ונגר לו שבר פתוח במפרק. המשיב לקח מהנפגע קפושון שלבש ועליו כתמי דם, וזאת על מנת לשבש את הראיות. בהמשך, במחצית השניה של חודש ינואר, פגש המשיב את אלנה, שאל אותה אם מסרה גרסה אודותיו, ואמר לה כי בכוונתו לשבש את החקירה בכך שיאמר כי אינו מכיר אותה ואין לה קשר עמו, וכך עשה.

התשתית הראייתית אינה במחלוקת, למעט טענות שהעלה הסניגור ביחס למצבו של המשיב בעת הירי. הסניגור טען כי המשיב היה שתוי ביותר, ועל כן לא ניתן לייחס לו כוונה מיוחדת. בשלב זה, לא ניתן וגם אין צורך לקבוע מסמרות ביחס לכוונה של המשיב, האם ניתן לייחס לו כוונה מיוחדת. מהודעותיה של אלנה, עולה בפירוש כי הן הירי לכיוון הרכב והן הירי לכיוון המתלונן כמאל, לא נעשו בטעות, אלא מתוך כעסו של המשיב בפעם הראשונה לאחר שנהג הרכב ריפעת, שוחח עם אלנה והמשיב סבר כי הוא מבקש "להתחיל" איתה, והשני על רקע כעסו על כמאל, שביקש לעשות עסקה בנשק שלו. די בכך כדי להקים את התשתית הראייתית לאישום בחבלה מחמירה , והכוונה המיוחדת תבחן במהלך התיק העיקרי.

לפיכך אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה בתיק, הגם שממילא הסניגור הסכים לקיומן.

עילת המעצר אינה במחלוקת.

על מנת לבחון חלופה, הופנה המשיב לשירות המבחן. שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של המשיב. מהתסקירים עולה כי המשיב נוהג לצרוך סמים ואלכוהול באופן קבוע. שירות המבחן התרשם מניצני תובנה באשר לעומק התמכרותו, והקשר שבין צריכת האלכוהול לבין התנהגותו.

בשיחה עם שירות המבחן טען המתלונן, כי לא ידוע לו על סכסוך בין המשפחות, קודם לאירוע או לאחריו, וכן לא ידועה לו זהות הפוגע, ואינו חושש מהמשיב. שירות המבחן לא מצא אינדיקציות לסכסוך בין המשפחות.

שירות המבחן העריך כי נשקפת מהמשיב מסוכנות, הן על רקע הקרבה למקום מגורי המתלונן, והן על רקע בעיית האלכוהול והסמים של המשיב, ועל כן פסל חלופה של מעצר בית בבית קרובי משפחה, אשר הוצעה על ידי המשיב.

אף אני סבורה כי מדובר ברמת מסוכנות גבוהה ביותר. מעיון בהודעות שבתיק, עולה כי המשיב נהג בחוסר מעצורים מוחלט. איני יודעת אם המשיב עשה כן על רקע שכרות, אם לאו, שכן לא ברור לחלוטין מה היתה רמת השכרות של המשיב, לאחר שהוא לא קשר את עצמו לאירוע. מה שברור הוא שהמשיב באירוע הראשון כעס על עניין של מה בכך, על כך שריפעת ברך את אלנה לשלום, ובגין כך נכנס איתו לסכסוך וירה ברכבו. האירוע השני, אף הוא מלמד על חוסר מעצורים, באשר המשיב התקרב לכמאל, וירה בו מטווח אפסי. כל זאת, על רקע בעיית האלכוהול והסמים של המשיב, מגבירים את מסוכנותו.

אוסיף כי הנסיון של המשיב לשיבוש מהלכי משפט ולהטרדת העדה המרכזית, מוסיף ומגביר את המסוכנות.

בהינתן רמת מסוכנות כה גבוהה, בין היתר, על רקע ההתמכרות לאלכוהול ושימוש בסמים, אני סבורה כי חלופה של מעצר בית בבית קרובי משפחה, שכנים, אינה מספיקה, ועל כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.
<#6#>

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 במעמד הנוכחים.



טלי חימוביץ
, שופטת










מת בית משפט מחוזי 12243-02/10 מדינת ישראל נ' עאדל בחירי (פורסם ב-ֽ 22/03/2010)