Google

מדינת ישראל - שנית זגורי, עייש שלומי, נדב בוטביקה

פסקי דין על שנית זגורי | פסקי דין על עייש שלומי | פסקי דין על נדב בוטביקה |

39989-03/10 מי     23/03/2010




מי 39989-03/10 מדינת ישראל נ' שנית זגורי, עייש שלומי, נדב בוטביקה





בפני
כב' השופטת מיכל וולפסון

המבקשים
מדינת ישראל
נגד

החשודים
1. שנית זגורי
(עציר)
2. עייש שלומי

3. נדב בוטביקה
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת החוקר דידי חיים
ב"כ החשודה 1 עוה"ד נועם אל יגון
ב"כ החשוד 2 עוה"ד אורי בן נתן
ב"כ החשוד 3 עוה"ד בני זיתונה
החשודים בעצמם

החלטה

בקשה למעצר ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996. מבוקש להאריך המעצר ב-10 ימים.

לגבי כל אחד מהמשיבים, הוגשה בקשה נפרדת ונפתח תיק נפרד, ובהסכמה הדיון אוחד.

לגבי כל אחד מהמשיבים הוגשה למעשה אותה בקשה עם אותם סעיפי אישום ואותם פרטי עבירות. לפיכך, אפרט פעם אחת לגבי כל אחד מהמשיבים.

על פי הבקשה, ביום 22.03.2010 בסמוך לשעה 15:30 כל אחד מהמשיבים ביחד עם אחרים לאחר שהם קשרו קשר לפשע, הם איימו, הטרידו ותקפו את עד המדינה יניב בובליל שהוא עד מדינה בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי, ואשר כתב אישום באותו תיק הוגש ביום 14.03.2010.

נטען כי כל אחד מהמשיבים ביחד עם אחרים, שיבשו את מהלכי המשפט וניסו להדיח את עד המדינה, וכמו כן, נטען כי כל אחד מהמשיבים ביחד עם אחרים עשה כדי להניע את עד המדינה שלא יעיד כנגד החשודים בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי.

באי כוח כל אחד מהמשיבים ביקש מבית המשפט לשחרר את מרשו תוך טענה כי מדובר במקרה הטוב באירוע שנולד על רקע העובדה כי החשוד 2 חגג באולם את ברית בנו, באולמי קיסר. לאולם הגיע עד המדינה אשר הינו מלווה ע"י משטרת ישראל ובמסגרת התלהטות היצרים, במקרה הטוב נאמרו דברים שלא היו צריכים להיאמר ואולי המשיב 2 ירק לעבר מכונית עד המדינה אך לא יותר מזה. לפיכך, בית המשפט התבקש לשחררם ולחלופין לשחררם בתנאים של חלופה כאשר המשיבה 1 מציעה שני קרובי משפחה וכל תנאי שבית המשפט יטיל.
לגבי המשיבה 1, בעלה עצור בפרשייה המתבררת בבית המשפט המחוזי. היא אם לחמישה ילדים בגילאים בין 8 לשנתיים וחצי.

המשיב 2, בעל השמחה, הציע כחלופה את אביו והמשיב 3 הציע אף הוא את אביו.

כמו כן, הועלה הנושא כי הוגש כתב אישום כנגד מי שתקפה את אשתו של עד המדינה תוך ניסיון להדחה בעדות ואיומים (סומן מב/3). אין מחלוקת כי אותה חשודה, הגב' תקווה לוי, בסופו של יום שוחררה בתנאים של מעצר בית מלא. מדובר בשחרור לפני מספר ימים.

המדינה הגישה דו"ח סודי, סומן מב/1 עם פעולות חקירה לביצוע וכן תוך כדי חקירה הושלמו נתונים שסומנו מב/2 ו-מב/4.

עברתי על תיק החקירה כפי שהוא קיים כרגע בשלמותו ומצאתי על פני הדברים ראשית ראיה לגבי המשיבה 1 בהטחת דברים פוגעים, מעליבים ואף שיכולים לשמש איום.

לגבי המשיב 2, מצאתי קיומה של ראשית ראיה של איומים.

לגבי המשיב 3, דינו כדין המשיבה 1.

הדברים נאמרו לאור המעורבות המשפחתית של כל אחד מהחשודים עם החשודים בתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי, ולפיכך, ניתן לפרש את הדברים שלהם בין כהתלהטות יצרים ובין כמכוונים ליותר מזה.

באשר להטרדת עד בנסיבות מחמירות, אני מציינת את הנתון שאיננו במחלוקת כי מדובר באירוע של המשיב 2 ומשפחתו ואורחיו, אשר אליו לא היה מוזמן עד המדינה. עד המדינה היה במקום שלא מטעמי האירוע. בשלב זה, לא מצאתי ביסוס ברמה של ראיה לכאורה או ראשית ראיה כי עד המדינה היה חייב להיות במקום דווקא ביום ובשעת האירוע.

באשר לסעיף האישום של קשר לפשע, אומר כי ברמה הראשונית ביותר, יש איזשהו ראשית ראשית ראיה.

עילת המעצר לגבי כל אחד מהמשיבים היא חבלה בהמשך חקירה, השפעה על עדים, תיאום גרסאות, שיבוש חקירה, סיכון שלום ובטחון הציבור .

מכל המשיבים, למשיב 3 יש עבר פלילי מסוים המשתרע בין שנת 2003 ל-2008 בגין עבירות של סיכון בטיחותי של נוסע, תקיפת שוטר, חבלה כשהעבריין מזוין.

לגבי החלופות שהוצעו ע"י המשיבים, אינני מקבלת את החלופה של המשיב 2 מהטעמים העולים מנסיבות המעצר.

לאחר ששקלתי את מכלול הטעמים לכאן ולשם, הראיות שקיימות בתיק והביסוס לבקשה, אני מפצלת את ההחלטה לגבי כל אחד מהמשיבים בנפרד.

לגבי המשיבה 1 –

אני משחררת אותה בתנאים המצטברים הבאים:

1. התחייבות עצמית ע"ס 50,000 ₪ והפקדה בסך 2,000 ₪ המהווים תנאי לשחרור.

2. ערבות צד ג' על סך של 35,000 ₪ לכל ערב של הערבים הבאים:
מר יוסף בן גיגי, מס' ת.ז. 055013379 בכתובת התקווה 14/12 באר שבע, טלפון: 0546229988.
הגב' אתי אוזן, מס' ת.ז. 059590307 בכתובת ניב דוד 4/9 באר שבע, טלפון: 0546397207

3. המשיבה תשהה בתנאים מגבילים של 24 שעות בביתה ברח' נרקיס 33 באר שבע, למשך 10 ימים.

4. המשיבה תהיה רשאית לצאת בלווי אחד הערבים לפגישה שתואמה מראש עם שירות המבחן, עם עורך דינה, על פי הזמנה בכתב. המשיבה תהא רשאית לצאת לטיפול רפואי בליווי אחד הערבים על פי הזמנה מראש או למד"א או חדר מיון במקרה דחוף. יצאה המשיבה לטיפול רפואי דחוף יודיע על כך אחד הערבים לתחנת המשטרה תוך 24 שעות. המשיבה תדווח לתחנת המשטרה מראש על יציאה לפגישות מתואמות עם שירות המבחן או עם עורך הדין.

5. המשיבה לא תיצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהאנשים שהיו באירוע במשך פרק הזמן של 10 הימים נשוא החלטה זו, ובכלל זה באמצעות מתקן של בזק.

6. המשיבה תתייצב עם אחד הערבים לחקירה בתחנת משטרה כל עת אשר תוזמן.
המשיב 2
אני מאריכה את מעצרו לשם השלמת החקירה עד ליום 28.03.2010 בשעה 14:00.

ניתן לשחררו עוד קודם לכן בתחנת משטרה.

לגבי המשיב 3:
אני מאריכה את מעצרו עד ליום 26.03.2010 בשעה 11:00.

ניתן לשחררו עוד קודם לכן בתחנת משטרה.

<#20#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תש"ע, 23/03/2010 במעמד הנוכחים.
מיכל וולפסון
, שופטת
הוקלד על ידי: סיגל ביטון

הוקלד על ידי: ליה סטרניצקי
1
בית משפט השלום בבאר שבע
מ"י 39989-03-10 מדינת ישראל
נ'
זגורי(עציר)
מ"י 39974-03-10 עייש שלומי

מ"י 40014-03-10 נדב בוטביקה
23 מרץ 2010








מי בית משפט שלום 39989-03/10 מדינת ישראל נ' שנית זגורי, עייש שלומי, נדב בוטביקה (פורסם ב-ֽ 23/03/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים