פסקי דין על אפרים גנץ | פסקי דין על שמעון בן ויס | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

8424-09/09 תאמ     23/03/2010




תאמ 8424-09/09 אפרים גנץ נ' שמעון בן ויס, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



23 מרץ 2010

תא"מ 8424-09-09 בן ויס נ' הראל חברה לביטוח בע"מ





מספר בקשה:3

בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי


מבקשים

אפרים גנץ


נגד


משיבים

1.שמעון בן ויס
2.הראל חברה לביטוח בע"מ



החלטה
מבוא
1.
בפני
בקשה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה מבקש התובע-המבקש להוסיף את פוליסת הביטוח וחוו"ד רפואית ולתקן את כתב התביעה בהתאם למסמכים הללו.
2.
המדובר בתביעה בסדר דין מהיר. המשיבה הינה חברה לביטוח, והמבקש הינו לקוח של המשיבה שבוטח בפוליסה שמספרה 62100030-06.
3.
על קוצו של יוד, בלב התביעה נסובה מחלוקת בנושא זכאות
התובע לתגמולי ביטוח מהמשיבה . לטענתו נפצע בתאונת דרכים ביום 8.11.2006, עת ששהה בג'מיקה.
טענות המבקש
4.
לטענת המבקש, הוגשה התובענה
מלכתחילה ללא חוו"ד מומחה רפואי מטעמו וללא העתק פוליסת הביטוח (להלן:"המסמכים") שכן, חרף בקשותיו החוזרות ונשנות לקבלת המסמכים, אלו הומצאו רק לאחר הגשת כתב התביעה.
5.
כמו כן, טוען המבקש כי חשש מהתיישנות התביעה ולכן הוגשה התובענה מלכתחילה ללא המסמכים.
6.
כעת, לאחר שהומצאו לידיו המסמכים, מבקש לתקן את כתב התביעה.
טענות המשיבה

7.
המבקש לא צרף תצהיר לבקשתו ולא נתן הסבר לכך.
8.
בטרם הגשת התביעה, לא ביקש התובע-המבקש את המסמכים מהמשיבה. בנוסף, הפוליסה היתה בידי המבקש.
9.
תעודת הרופא שצורפה
לבקשה לתיקון כתב התביעה נחזית להיות מודפסת מיום 10.12.2009. בדיון טען המבקש כי הבדיקה בוצעה בדצמבר אך חוות הדעת נתקבלה ביום 1.2.2010. ברם, בתעודה כתוב כי הבדיקה בוצעה ביום 30.6.2009. מכאן כשהגיש המבקש את הבקשה לתיקון תובענה בפברואר, היה זה כשמונה חודשים לאחר הבדיקה ולכן לא ברור מדוע המתין המבקש לדיון ביום 10.2.2010 כדי להגיש בקשתו לתיקון כתב תביעה.
10.
בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לטענותיו חוו"ד רפואית ערוכה בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 ומשלא עשה כן מנוע מלעשות כן בעתיד.
11.
שעה שחוות הדעת
הרופאית
אינה ערוכה כדין, המומחה מטעם המבקש אינו מצהיר בפני
ביהמ"ש כי הוא מודע לכך שהתעודה מוגשת לביהמ"ש.
12.
תעודת הרופא שהוגשה הינה בגדר "מכתב" או "תרשומת" שאינם קבילים אלא כעדות רופא שכן הגשתם כראיה כשלעצמם מהווה "עדות מפי השמועה".
תשובת המבקש
להלן הטענות החדשות שמעלה המבקש בכתב התשובה:
13.
המבקש שולל את הטענות בדבר הגשת תצהיר ונוסח התעודה הרפואית.
14.
חוות הדעת הודפסה ביום 10.12.2009 אך התקבלה אצל המבקש ביום 1.2.2010 לאחר שהועברה בשנית לרופא לשם השלמתה שכן הייתה חלקית.
דיון
15.
כידוע, על בקשה לתיקון כתבי טענות בסדר דין מהיר יחולו הכללים וההלכות החלים על תיקון כתב תביעה בסדר דין רגיל.
16.
ברם, בשל אופיו המיוחד של ההליך, עשויות לעלות שאלות ייחודיות. בית המשפט בהידרשו לבקשה לתיקון כתבי טענות יטה לאפשר תיקון באם יראה כי אי היענות יגרום עיוות דין למבקש וכן כשהוא נוכח
כי יש בתיקון משום אפשרות לשנות את תוצאות ההליך. ספרם של רחמים כהן ומנחם קליין סדר דין מהיר בבית משפט השלום עמודים 33-34:
"... בית המשפט לא יאפשר תיקון כתבי טענות בהליך מהיר, כשהתיקון יגרום להוצאות מיותרות לצדדים, וכשאין בו משום שינוי בתוצאות ההליך כשיגיע בית המשפט לסיום ההליך."
17.
מכח תקנות 524 ו- 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך ככל שיראה לו צודק.
92.
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.


524.
בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; והוא הדין לגבי הרשם לענין פגם או טעות בהליך שלפניו.


18.
הלכה פסוקה היא כי ביהמ"ש בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות ינקוט גישה ליברלית וככלל יעתר לבקשה. למעט מקרים חריגים בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות נשוא התובענה.
רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3) עמוד 421:
"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהינה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש."
19.
פרשנות מעמיקה לאיזון הראוי בין הגישה הליברלית במתן רשות לתיקון כתבי טענות לבין הוגנות ההליך, ניתנה בספרו של ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית-מבוא ועקרונות יסוד, התשנ"ב (ע"מ 204) המסווג את העקרונות לשלושה: אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית, אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור. כפי שקבע השופט א' רובינשטיין בפסק דינו רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ:
"ככל שהשאלה נשוא ההליך "אמיתית" יותר, כך יגבר האינטרס לאפשר את התיקון."
20.
לאור האמור לעיל, מתירה למבקש לתקן את כתב התביעה שכן האינטרס שלו בתיקון מובהק. בנוסף, התיקון מאפשר לו להציג את המסכת העובדתית
המלאה הנוגעת לפוליסת הביטוח וזכויותיו לפיה וכן להציג חוות דעת רפואית שהיא ברת משקל
מהותי בתובענה דנן.
מן הכלל אל הפרט
תעודת רופא
21.
לאור סעיף 24(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 חוות דעת ותעודת רופא יערכו לפי הטופס הקבוע בתוספת הראשונה או בדומה להם:
"24.
(א)
חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר."


22.
המסמך אשר צורף לכתב התביעה המתוקן אינו עונה לדרישות התוספת הראשונה באשר להגשת חוות דעת או תעודת רופא שכן היא מופנית אל ב"כ המבקש ואינה כוללת את פרטי הרופא (השכלתו, נסיונו), הצהרת רופא ופרטי ביהמ"ש כמו גם פרטי התיק וכיוצא בזה.
23.
החלק המהותי בכגון דא הוא
שהחתום עליו מצהיר כי יודע שחוות הדעת או התעודה יוגשו כראיה לבית המשפט וכי דינה כדין עדות בשבועה בבית המשפט.
24.
יעקב קדמי על הראיות חלק שני תשס"ד-2003 ע"מ 814:
"יש להבחין בין תעודת רופא הערוכה כחוק [סעיף 24] והמתייחסת למצב בריאותו של אדם [סעיף 20], לבין "מכתב" או "תרשומת" שעורך או כותב רופא שלא בגדר "תעודה" כאמור. האחרונים אינם קבילים אלא בעדותו של הרופא; ואין להגישם כראיה כשלעצמם, בשל כך שבתור שכאלה הם מהוים "עדות מפי השמועה". והוא הדין ב"חוות דעת מומחה."
25.
לכן, לשם קיום מצוות החוק מתירה למבקש לתקן את חוות הדעת שהוגשה בהתאם לדרישות התוספת הראשונה כאמור. וזאת עד ולא יאוחר מ15.4.2010!


הגשת תצהיר
26.
איני מוצאת מקום לחייב את המבקש בהגשת תצהיר תומך לבקשה לתיקון כתב התביעה שכן המחלוקת בעניין המצאת המסמכים למבקש, המהווה את עיקר הטיעון לבקשה לתיקון, הוכרעה בדיון מיום 10.2.2010 (להלן:"הדיון").
שיהוי
27.
בהתחשב בעובדה שלשם הגשת כתב התביעה נדרשת פוליסת הביטוח וחוות הדעת הרפואית מטעם רופא המשיבה ונוכח הדיון והחלטתי בנושא-שוללת את טענת המשיבה להשתהות התובעת ולהגשת תצהיר בנושא.
הכרעה
28.
דין הבקשה להתקבל תוך שמחייבת את המבקש להמציא חוות דעת רפואית
בהתאם להוראות התקנות, כאמור זאת עד ולא יאוחר מ15.4.2010..

29.

נוכח שווי התובענה המתוקנת ., מותנה הגשת כתב התביעה המתוקן בתשלום הפרשי אגרה כדין .

30.
כתב תביעה מתוקן בלווית התעודה הרפואית כאמור וכן המסמכים הרלוונטים יוגש עד ליום15.4.2010 למזכירות ביהמ"ש ובמסירה אישית לב"כ הנתבעת.
31.
ב"כ המשיבה יהא רשאי לתקן את כתב ההגנה עד ליום20.5.2010. באם עד ליום זה לא יתוקן כתב ההגנה, ייחשב
ההגנה המקורי ככתב ההגנה הרלוונטי.
32.
התובענה
המתוקנת תועבר לדיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל זאת נוכח סכומה .
לת.פ. לבחינת התיק
וזימון לקדם משפט ליום 26.5.2010.
המזכירות תשלח עותק לצדדים!

















ניתנה היום,
ח' ניסן תש"ע, 23 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 8424-09/09 אפרים גנץ נ' שמעון בן ויס, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/03/2010)