פסקי דין על קובי דר | פסקי דין על מחמוד סאלח ותד | פסקי דין על ותד אנשראח | פסקי דין על עבד אלראזק מחמוד צאלח ותד ואח' |

7670-06/09 א     31/03/2010




א 7670-06/09 קובי דר נ' מחמוד סאלח ותד, ותד אנשראח, עבד אלראזק מחמוד צאלח ותד ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 7670-06-09 דר נ' ותד ואח'


31 במרץ 2010








בקשה מס' 5

בפני
השופט
יצחק כהן

התובע
קובי דר


נגד

הנתבעים
1.מחמוד סאלח ותד
2.ותד אנשראח
3.עבד אלראזק מחמוד צאלח ותד
4.עז' המנוח סאלח ותד ז"ל
5.ותד חמדה ז"ל
6.נואל טקאטקה
7.טקאטקה סנאא
8.מחמוד סאלח ותד



החלטה


1.
בקשה מטעם התובע, ליתן צו כנגד מנהל מיסוי המקרקעין בחדרה, ולפיו יאפשר מנהל מיסוי המקרקעין בחדרה לבא כוח התובע לעיין, להעתיק ולצלם, את ההצהרה שנמסרה על עסקת מקרקעין, שנעשתה לכאורה בין אביו המנוח של הנתבע מס' 1, מר מחמוד סלאח ותד ז"ל (להלן – "המנוח"), והנתבעים 1 ו- 2, במקרקעין המזוהים כחלקה 53 בגוש 8827.


2.

בכתב התביעה העיקרי שהוגש מטעם התובע, עותר התובע לסעד הצהרתי, לפיו הנתבע מס' 1 ואשתו (הנתבעת מס' 2) הם בעלים, בחלקים שווים של המקרקעין הנ"ל.


בבסיס התביעה עומדת טענת התובע, כי הנתבע מס' 1 חייב לו סכום כסף, על פי

פסק דין
שניתן בבית משפט השלום בחדרה. התובע הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, לביצוע פסק הדין (תיק מס' 7 – 08 – 07036 – 12) אך עד עתה לא עלה בידו לגבות מהנתבע מס' 1 את החוב הפסוק, ולטענת התובע, הנתבע מתחמק מלשלם את החוב.


3.
המקרקעין הנ"ל רשומים על שם הנתבע מס' 3, עבד אלראזק מחמוד סאלח ותד
, הוא אחיו של המנוח, שעזבונו הוא הנתבע מס' 4.

לטענת התובע, אשר הנתבע מס' 3 מודה בה, בין המנוח והנתבע מס' 3 נעשתה עסקת חליפין, ובעקבותיה זכאי היה המנוח להירשם כבעל המקרקעין.

התובע מוסיף וטוען, כי המנוח חתם על יפוי כוח בלתי חוזר, ובאמצעות יפוי כוח זה העביר לנתבע
מס' 1 את זכויותיו במקרקעין.

הסעד ההצהרתי המבוקש על ידי התובע, דרוש לו אפוא, על מנת שיוכל לגבות את החוב הפסוק מזכויותיו של הנתבע מס' 1 במקרקעין, אם יתברר שאכן יש לו זכויות כלשהן במקרקעין.


4.
עד עתה הזכויות במקרקעין עדיין לא נרשמו על שם המנוח, והן עדיין רשומות על שם הנתבע מס' 3 (אחיו של המנוח), ואף לא הוצג בפני
צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר המנוח. על כן, טרם התברר האם הנתבע מס' 1 הוא יורש חוקי של אביו, ומה חלקו בעיזבון.


5.
ככל שהדברים אמורים בטענת התובע, כי יפוי הכוח הבלתי חוזר, שנחתם על ידי אביו, מלמד על העברת הזכויות במקרקעין מהמנוח לנתבע מס' 1, כי אז בהחלטתי מתאריך 7.2.2010 דחיתי טענה זו. בהחלטתי קבעתי, כי על פי האופן בו נוסח יפוי הכוח, יפוי הכוח אינו מגלם את העסקה עצמה שאביו המנוח של התובע עשה כביכול עם התובע, וכל שניתן ללמוד מיפוי הכוח הוא, שאביו של התובע יפה כוחו של צד ג' לבצע את העברת הזכויות, וזאת לצד סמכויות אחרות שנתן למיופה הכוח.


6.
במצב הדברים שנוצר בעקבות החלטתי מיום 7.2.2010, ולצורך הוכחת הטענה, שהמנוח העביר את זכויותיו במקרקעין לנתבעים 1 ו- 2, הגיש התובע את בקשתו שלפני, בה הוא עותר לכך שיותר לו לצלם את ההצהרה, אשר להשערתו של התובע, הוגשה למנהל מיסוי המקרקעין בעקבות העסקה שנעשתה בין המנוח והנתבעים 1 ו- 2, לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963.


7.
לאחר שקראתי את הבקשה, חוששני כי לא אוכל להעניק לתובע הסעד המבוקש על ידו.


בסעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963, נקבע:

"לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו."


סעיפים בנוסח דומה, המטילים סודיות על מסמכים ומידע שהגיעו לידי עובדי רשויות המיסים, מצויים בחוקי המסים השונים. מטרת סעיפי הסודיות בחוקי המיסים, להבטיח כי הנישום ימסור לשלטונות המס מידע מלא ושלם, בלי שיחשוש שהמידע שימסור, ידלוף ויגיע לגורמים שונים (וראה: ע"א 4825/97 זרח גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נ"ה(2) 433, 439 (2000)); ע"א 8849/01 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נ"ט(5) 385, 395 (2005)). להשקפתי, לסעיף הסודיות חשיבות רבה, ויש להקפיד על הסודיות מכל משמר. כל נגיסה או גריעה מחובת שמירת הסודיות תפגע באינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה. הוראת הסודיות היא מנדטורית, ואינה מתירה שיקול דעת לבית המשפט, הרשאי לצוות על גילוי מידע אך ורק כאשר הדבר דרוש "לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה".


7.
במקרה שלפני, הצורך של התובע לעיין בהצהרה, אם ניתנה כזו למנהל מיסוי המקרקעין, אינו דרוש "לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה", אלא לצורך מציאת הראיה הדרושה לתובע, להוכיח שהמנוח העביר זכויותיו במקרקעין לנתבעים
1 ו-2.


על כן, בנסיבות המקרה שלפני, לבית המשפט אין סמכות לצוות על מנהל מיסוי המקרקעין לאפשר לתובע לעיין בהצהרה שנמסרה (אם נמסרה).


8.
בא כוח התובע התייחס בבקשתו לפסק הדין שניתן בעע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל (2008), ולטענתו יש ב

פסק דין
זה אסמכתה לכך, שניתן להיעתר לבקשתו.


עם כל הכבוד, אינני סבור שניתן ללמוד מפסק הדין הנ"ל גזירה שווה לעניין שלפני. בפסק הדין הנ"ל נדונה עתירת התנועה לחופש המידע לקבל מידע על עברייני מס שעבירתם נמחלה על ידי תשלום כופר. בפסק הדין קבע בית המשפט, שמסירת המידע שהתבקש שם, לא פגע בתכלית החיסיון, הן מבחינת הפן הפרטי על הנישום והן מבחינת הפן המערכתי – ציבורי. על כן, בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את העתירה.

לעומת הדברים שנקבעו בפסק הדין בעניין התנועה לחופש המידע, במקרה שלפני מדובר במידע פרטי מובהק, על עסקה שנעשתה (אם נעשתה) בין אב ובנו,
ואין כל מקום להתיר לתובע לעיין במסמכים הקשורים אליה.


9.
אשר על כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה.


נקבע לתזכורת לתאריך
29.4.2010 בשעה 09:00.

ניתנה היום,
ט"ז בניסן תש"ע, 31 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 7670-06/09 קובי דר נ' מחמוד סאלח ותד, ותד אנשראח, עבד אלראזק מחמוד צאלח ותד ואח' (פורסם ב-ֽ 31/03/2010)