פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על גדיר ספיה | פסקי דין על סויטאת עאטף |

2306/10 עא     09/04/2010




עא 2306/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גדיר ספיה, סויטאת עאטף




החלטה בתיק ע"א 2306/10



בבית המשפט העליון


ע"א 2306/10 - א'


בפני
:

כבוד השופט
י' דנציגר


המבקשת:
כלל חברה לביטוח בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. גדיר ספיה
(חסויה)


2. סויטאת עאטף


בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 273-07 שניתנה על ידי כבוד ס' הנשיא ש' ברלינר ביום 16.2.2010.

בשם המבקשת:
עוה"ד ע' שגיא
בשם המשיבים:
עוה"ד ס' גאנם



החלטה



1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום סך של 500,000 ש"ח מתוך הסכום שנפסק לטובת המשיבה 1 (להלן:
המשיבה
) במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא
ש' ברלינר
) בת"א 273-07 מיום 16.2.2010, וזאת עד למיצוי זכויותיה של המשיבה במוסד לביטוח לאומי (להלן:
המל"ל
), עד להבטחת המבקשת מפני תביעות מצד המל"ל בעקבות קבלת תביעות המשיבה ועד להכרעה בערעור.

2.
המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשת לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים. המבקשת חויבה בתשלום סך של 2,055,000 ש"ח למשיבה בגין הנזקים שנגרמו לה, וזאת בניכוי התשלומים התכופים שקיבלה המשיבה ובניכוי הסכום המהוון של קצבת הנכות הכללית לה היא זכאית מהמוסד לביטוח לאומי.

3.
במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין לנכות מסך נזקי המשיבה קצבת שירותים מיוחדים של המל"ל שכן תביעה שהגישה המשיבה לקבלת קצבה זו נדחתה, ובקובעו כי לא השתכנע כי "סיכוייה סבירים" לזכות בקצבה זו אף אם תפנה בעתיד למל"ל בעניין זה (סעיף 14 לפסק הדין). כן קבע בית המשפט המחוזי כי אין לנכות מסך נזקי המשיבה קצבת ניידות, שכן סיכוייה לקבלת קצבה זו מהמל"ל "אינם סבירים" אף הם (סעיפים 8 ו-14 לפסק הדין).

4.
המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום סך של 750,000 ש"ח מתוך הסכום אותו חויבה לשלם, וזאת עד למיצוי זכויות המשיבה במוסד לביטוח לאומי, עד שהמבקשת תובטח מפני תביעות מצד המוסד לביטוח לאומי ועד למתן

פסק דין
סופי בערעור. ביום 4.3.2010 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע ארעי של תשלום סך של 500,000 ש"ח מתוך הסכום שחויבה בו המבקשת. ביום 21.3.2010, לאחר קבלת תגובת המשיבים, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיכוב ביצוע מן הטעם שלא שוכנע כי קיים סיכוי סביר כי תביעות שתגיש המשיבה למל"ל להכרה בזכאותה לקצבת הניידות ולקצבת שירותים מיוחדים תתקבלנה.


ביום 22.3.2010 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וביום 28.3.2010 הוגשה הבקשה שלפניי.

5.
במסגרת בקשתה טוענת המבקשת כי מעדויות מטעם המשיבה עולה שבכוונתה להגיש תביעה חוזרת למל"ל לקבלת קצבת שירותים מיוחדים וכן תביעה למל"ל לקבלת קצבת ניידות. לטענת המבקשת, הגשת תביעות אלה חושפת את המבקשת לסיכון של כפל תשלום, וזאת ככל שהתביעות תתקבלנה והמל"ל ידרוש שיפוי בגינן.


לטענת המבקשת יש לעכב תשלום סך של 500,000 ש"ח מתוך הסכום שנפסק, המשקף את גובה הקצבאות להן תהיה זכאית המשיבה ככל שתביעותיה למל"ל תתקבלנה "ברוח הלכת הניכוי הרעיוני" ביחס לאי מיצוי זכויות נפגע במל"ל.


המבקשת מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור טובים, לכל הפחות לעניין חובתה של המשיבה למצות את זכויותיה מול המל"ל. כן טוענת המבקשת כי לא ייגרם למשיבה נזק מאי תשלום הסכום המתבקש שכן מרבית הסכום שנפסק שולם לה וכי הסכום הנותר הינו סכום המיועד ל"שנים רחוקות".



6.
ביום 31.3.2010 ביקשתי לקבל את תגובת המשיבים לבקשה, וביום 8.4.2010 הוגשה תגובתם.

7.
במסגרת תגובתם התנגדו המשיבים לבקשה וטענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, וזאת מאחר שלא קיים כל חשש כי המבקשת תתקשה להיפרע מהמשיבה אף אם יתקבל הערעור, שכן כספי הפיצויים מוחזקים על ידי אחותה של המשיבה שמונתה כאפוטרופוס שלה. כן נטען כי המשמעות המעשית של קבלת הבקשה תהיה קבלת הערעור על פסק הדין.

8.
כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין [תקנות 466 עד 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע אם שוכנע כי סיכויי הערעור להתקבל טובים ואם שוכנע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו של המבקש, כך שככל שתדחה בקשתו יהיה זה קשה מאוד ואף בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו [ראו למשל: ע"א 9586/09
לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (בפירוק)
(לא פורסם, 17.12.2009)].

9.
אף מבלי להביע דעה לעניין סיכויי הערעור סבורני כי דין הבקשה להידחות. במסגרת הבקשה שלפניי מתבקש עיכוב ביצועו של חיוב כספי. ככלל, כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין [ראו: ע"א 7745/09
אטיאס נ' סלומון
(לא פורסם, 26.11.2009) והאסמכתאות הנזכרות שם; ע"א 9296/03
אהרוני נ' מנשה
, פ"ד נח(2)301 (2003); ע"א 7221/01
י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ
, פ"ד נו(4)178 (2002)]. עיכוב ביצוע של חיוב מסוג זה יינתן כאשר בית המשפט שוכנע כי קיים חשש שאם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו [ראו: אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
, 675 (מהדורה עשירית, 2009); עע"ם 126310
ארבל חבר מועצת כפר תבור נ' דולה ראש מועצת כפר תבור
(לא פורסם, 17.2.2010)]. במסגרת הבקשה שלפניי לא הציגה המבקשת תשתית עובדתית כלשהי המלמדת כי למבקשת יהיה קושי להיפרע מהמשיבה אם המבקשת תזכה בערעור או כי אי עיכוב תשלום הסכום המתבקש יגרום למבקשת נזק בלתי ניתן לתיקון. המבקשת לא טענה כי היא צפויה להיתקל בקושי כאמור, ואף הכירה בכך כי הסכומים שנפסקו לזכות המשיבה אמורים להיות מופקדים בתוכנית מתאימה מאחר שהמשיבה חסויה, עובדה שהיא כשלעצמה מניחה את הדעת באשר ליכולתה של המבקשת להיפרע מן המשיבה ככל שערעורה יתקבל.

10.
סיכומם של דברים: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.


המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ש"ח.



ניתנה היום, כ"ה ניסן תש"ע (9.4.2010).







ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10023060_w02.doc

חה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 2306/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גדיר ספיה, סויטאת עאטף (פורסם ב-ֽ 09/04/2010)