פסקי דין על לוי שמואל | פסקי דין על תורג'מן מיימון | פסקי דין על יואל יהושע | פסקי דין על חדווה יחזקאלי | פסקי דין על אביטן חיים | פסקי דין על ד"ר פסח אלכסנדר | פסקי דין על חנוכה סלומון | פסקי דין על מיימון אתי | פסקי דין על מר ישראל סדן | פסקי דין על ראש עירית חדרה | פסקי דין על מר יאשיהו וולשטיין | פסקי דין על מזכיר העיר חדרה | פסקי דין על אריה גמליאל | פסקי דין על גיורא שחר | פסקי דין על מרדכי אנגל | פסקי דין על מדינת ישראל - משרד הפנים | פסקי דין על אסיה - חדרה - ישראל |

1401/03 עתמ     09/02/2004




עתמ 1401/03 לוי שמואל,תורג'מן מיימון,יואל יהושע,חדווה יחזקאלי,אביטן חיים,ד"ר פסח אלכסנדר,חנוכה סלומון,מיימון אתי נ' מר ישראל סדן, ראש עירית חדרה,מר יאשיהו וולשטיין, מזכיר העיר חדרה,אריה גמליאל,גיורא שחר,מרדכי אנגל,מדינת ישראל - משרד הפנים,אסיה - חדרה - ישראל בע"מ




1
בתי המשפט

עתמ001401/03
(עתמ 1386/03)
בשא 20170/04
בית משפט מחוזי
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
09/02/2004
תאריך:
ש' וסרקרוג

בפני
:
1. לוי שמואל
, ת"ז 024821829
2. תורג'מן מיימון
, ת"ז 61737458
3. יואל יהושע
, ת"ז 05595825
4. חדווה יחזקאלי
, ת"ז 02793113
5. אביטן חיים
, ת"ז 53028056
6. ד"ר פסח אלכסנדר
, ת"ז 011305687
7. חנוכה סלומון
, ת"ז 307426254
8. מיימון אתי
, ת"ז 28710036
בעניין:
העותרים
- נ ג ד -
1. מר ישראל סדן
, ראש עירית חדרה

2. מר יאשיהו וולשטיין
, מזכיר העיר חדרה

3. מר אריה גמליאל

4. מר גיורא שחר

5. מר מרדכי אנגל

6. עירית חדרה
7. מדינת ישראל - משרד הפנים
, הממונה על המחוז
8. אסיה - חדרה - ישראל בע"מ
המשיבים
בשם העותרים, עו"ד דן גור
ועו"ד רענן צפניה

בשם המשיבים מס' 1-2 ו- 6, עוה"ד אלי וילצ'ק
ועו"ד גב' מיה רוי
זמן
המשיבים 3, 4 ו- 5 בעצמם
בשם המשיב מס' 7, עו"ד גוט
בשם המשיבה מס' 8, עו"ד משה טובולסקי
פסק דין
1. העותרים עתרו למתן צו קבוע לפיו יימנעו המשיבים 1-3 ו/או מי מטעמם מלהעלות בכל ישיבת מועצה את נושא מכירת מקרקעין במערב חדרה חלקה 482 בגוש 10570 (להלן: המקרקעין) ואם יוחלט כי יש לקיים ישיבת מועצה בקשר לנושא זה, כי אז למנוע מחלק מחברי המועצה, בין בשל מניעים זרים ובין בשל חשש לניגוד אינטרסים מלהשתתף באותה ישיבה ו/או מלהצביע בה, בנושא מכירת המקרקעין.

2. לעניין מהות המקרקעין שהם מושא המחלוקת, מדובר בחלקה הכוללת כ- 125 מגרשים לבנייה פרטית צמודת קרקע, שמורת טבע, הכוללת את רצועת חוף הים, מגרשים לייעוד בנייה רוויה ומגרשים המיועדים למלונאות נופש ותיירות, ובסך הכל מעל 110 דונם. בנוסף כוללים המקרקעין מגרשים המיועדים למגור
י נופש, ורכישתם של אלה נתנה כאופציה (ראה סעיף 25 לעתירה המתוקנת).

הרקע והערות נלוות:
3. העותרים הגישו עתירה קודמת (עת"מ 1386/03 - להלן: העתירה הראשונה) שהוגשה על-ידם ביום 11/12/03, בה עתרו, בין היתר, להיעדר חוקיות כינוס ישיבת מועצה שאמורה הייתה להתקיים באותו יום בשעות הערב, וכן למתן צו לפיו תמנע המועצה מהעלאת נושאים שונים לדיון לרבות מניעת דיון בנושא מכירת המקרקעין, באותה ישיבה.

טענת העותרים שם, התמקדה בשני מישורים: האחד - העירייה אינה מוסמכת למכור את המקרקעין שלא במכרז והחלטה שנתקבלה לבצע עסקת מכר המקרקעין, שלא בדרך של מכרז היא החלטה שלא כדין. מישור האחר - העדר נתונים וזמן מספיק ללמוד את עסקת המקרקעין באופן שניתן לקבל החלטה עניינית בנושא זה.

בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ביום 11/12/03, ניתן צו ביניים, אשר מנע דיון בנושא מכירת המקרקעין, ודחה את הבקשה לגבי הנושאים האחרים. למרות הצו האמור, נדון נושא מכירת המקרקעין, באותה ישיבה של המועצה, והחלט לאשר את המכירה למשיבה מס' 8.

המשיבים בעתירה הראשונה (המשיבים 1-3 בעתירה דנן) השיבו לעתירה וטענו, כי ההליכים הננקטים הם על רקע מאבקים פוליטיים וסיעתיים בעקבות מערכת הבחירות למועצת עיריית חדרה ולראשותה, ובשל אי הצלחת העותרים לפלס דרכם לקואליציה שנוצרה.

בפסק-דין שניתן ביום 15/12/03, לאחר דיון במעמד הצדדים, בוטלה החלטת המועצה בנושא המקרקעין שנתקבלה באותה ישיבה, וכן נתנה הוראה על כינוס ישיבת מועצה שלא מן המניין לצורך דיון מחדש בנושא מכירת המקרקעין, תוך הבהרה, כי במסגרת הדיון האמור, תדון הן שאלת הצורך בקיומו של מכרז לצורך ביצוע המכר, התמחור והמכירה לקונה הספציפי שהוא המשיבה מס' 8.

4. העירייה ניסתה למכור את המקרקעין, תחילה בדרך של מכרז. כעולה מחוות הדעת המשפטית של היועצת המשפטית של עיריית חדרה, עוה"ד הגב' שרון שרוני (חוות דעת שצורפה כחומר רקע לזימון לישיבת המועצה ליום 11/12/03), פורסמו שני מכרזים:
מכרז ראשון פורסם בשנת 2001 בהתייחס למגרש 752, שמורת טבע ו- 62 מגרשים ביעוד מגור
ים א', הכל על-פי תב"ע חד/762, וכן מגרשים: 482/2 ו- 482/3 (מגור
י נופש) חלק ממגרש מיוחד, על-פי תב"ע חד/762א. מחיר המינימום באותו מכרז נקבע ל- 70 מיליון ₪. לאותו מכרז לא הוגשה כל הצעה.

בשנת 2002 פורסם מכרז נוסף, לצורך מכירת המגרשים: 752 ו- 58 מגרשים ביעוד מגור
ים א', המגרש המיוחד וכן שמורת הטבע. מחיר המינימום עמד על 40 מיליון ₪. כמו כן הוצעו למכירה זכויות אופציה למכירת מגרשי מגור
י הנופש במחיר קבוע שעמד על מיליון ₪. לרוכש עמדה האופציה לרכוש את המגרשים לתקופה של 36 חודשים במחיר קבוע של 27 מיליון ₪, אם האופציה תמומש. גם למכרז זה לא הוגשה כל הצעה.
5. בעקבות האמור ועל בסיס ההנחה שמכרז נוסף לא יקדם את עסקאות המקרקעין, החליטה מועצת העירייה ביום 26/2/93 לאשר התקשרות על בסיס הליך של התמחרות פומבית.
במרס 2003 פרסמה העירייה הזמנה להשתתף במו"מ פומבי למכירת המקרקעין, בדומה למכרז 8/2002. בתמחור זה השתתפו שתי קבוצות: ועקנין ואברהם לוי. בשל ההצעות הנמוכות, לא נבחרה אף הצעה.
ביוני 2003 פרסמה העירייה הזמנה נוספת להשתתפות במו"מ. בין המשתתפים הייתה משיבה מס' 8 - חברת אסיה - חדרה - ישראל בע"מ
(להלן: חב' אסיה). הצעתה עמדה על 30,100,000 ₪. אומדן שווי המקרקעין עמד על כ- 40 מיליון ₪. שתיים מבין המשתתפים הנוספים חזרו בהן מההצעות. חב' אסיה העלתה הצעתה ל- 32 מיליון למגרשי המכר + מיליון עבור האופציה. לאחר שהנושא הועבר לעירייה אשר העמיד דרישתה על 34 מיליון ₪, נחתם ביום 10/7/03 הסכם עם חב' אסיה לתשלום סכום של 35 מיליון ₪ כולל האופציה.

חב' אסיה על-פי החוזה שילמה 25% מסכום התמורה. ואמורה הייתה להוסיף ולשלם סכום נוסף של 75% חלק במזומן וחלק בדרך של ערבות בנקאית, לאחר אישור העסקה ע"י מועצת העירייה.
הובהר באותו הסכם, כי החזקה במקרקעין תועבר לחב' אסיה רק לאחר תשלום מלוא התמורה ואישור הסכם המכר על-ידי שר הפנים, תוך אזכור והפנייה לסעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
על-פי חוות הדעת של היועצת המשפטית, שניתנה ביום 7/12/03 - לאחר מועד חתימת החוזה - אין מניעה לחתום על החוזה.

6. בעקבות פסק-הדין שניתן בעתירה הראשונה, אמורה הייתה להתקיים ישיבת מועצה שלא מן המניין ב- 28/12/03, בנושא עסקת מכר המקרקעין, וכן בנושא פתיחת חשבון של נציגי העירייה בהנהלת איגוד ערים לכבוי אש.
הזמנה לכינוס הישיבה הוצאה ביום 14/12/03.

לקראת כינוס הישיבה האמורה, הועלתה טענה כנגד עותר מס' 1 כי הוא מנוע מלהשתתף בה בשל חשש לניגוד עניינים. העותר מס' 1 קיבל הודעה מאת היועצת המשפטית של העירייה (מכתב הנושא תאריך 24/12/03), לפיה נתבקשה ליתן חוות דעת משפטית בשאלה, אם יוכל לקחת חלק בישיבת המועצה בנושא מכירת המקרקעין וזאת בשל מעורבותו בהליך ההתמחרות של המקרקעין, שהתקיים במרס 2003, במסגרתה נתן ערבות בנקאית על סך חצי מיליון ₪. על-פי אותה חוות דעת, הגיעה היועצת המשפטית למסקנה, כי אינו רשאי להשתתף בישיבת המועצה. כמו כן צוטט סעיף 122 לפקודת העיריות, וההמלצה הייתה לעותר זה, שלא להשתתף באותה ישיבה, שאם לא יעשה כן, השתתפותו עלולה להיות עבירה פלילית שיש עמה קלון והעונש הצפוי הוא מאסר בפועל.

7. ביום 26/12/03, כיומיים לפני כינוס ישיבת מועצת העירייה, חזרו העותרים והגישו עתירה נוספת, עת"מ 1401/03, שהיא מושא החלטה זו, בה עתרו למתן צו מניעה שלא לדון בנושא מכירת המקרקעין, ולהעדר כשירותם של כמה מבין חברי המועצה לקחת חלק באותה ישיבה, מטעמים של ניגוד אינטרסים או חשש לקיומו.
יחד עם הגשת העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים (בש"א 1360/03). ביום 28/12/03 ניתן צו זמני, אשר מנע את כינוס המועצה לצורך דיון בנושא מכירת המקרקעין. כמו כן הוריתי על תיקון העתירה, באופן שעיריית חדרה והמומנה על המחוז צורפו כבעלי דין נוספים. הדיון במעמד הצדדים התקיים ב- 26/1/04. במהלך הדיון צורפה גם משיבה מס' 8 - חב' אסיה.

ביום 13/1/04 הגישו המשיבים 1, 2 ו- 6 (להלן: המשיבים) בקשה במעמד צד אחד, למחוק את העתירה על הסף ולבטל את צו הביניים (בש"א 20056/04), מן הטעם שהעתירה מוקדמת, מאחר שטרם נתנה החלטת המועצה בנושא המקרקעין. כמו כן, ביקשו העותרים לדחות המועד להגשת כתב תשובה, עד לאחר מתן החלטה בבקשה למחיקה על הסף.

במסגרת אותה בקשה פרטו המשיבים את מצבה הכספי הקשה של העירייה, וכן ציינו את העובדה, שהעירייה שוקדת על הכנת תוכנית הבראה, אשר אמורה להיות מוגשת לשר הפנים. במסגרת תוכנית הבראה זו, הכרחי להביא לדיון את עסקת המקרקעין.

לאחר שבקשת המשיבים לדחות את המועד להגשת כתב תשובה, נדחתה אף היא, הוסיפו המשיבים והגישו בקשה נוספת למחיקת העתירה ולביטולו של הצו, וזאת מן הטעם שאין בכוונת ראש העירייה, להביא לדיון במליאת מועצת העירייה את עסקת המקרקעין עם חב' אסיה לדיון במועד קרוב (ראה גם סעיף 11 לתגובת המשיבים מיום 28/1/04), לאור השוני שחל בקרב חברי המועצה. על עמדה זו עמדו המשיבים גם במסגרת כתב התשובה שהוגש ב- 28/1/04. בנסיבות אלה, סברו המשיבים, כי הדיון בעתירה התייתר.
בהחלטה שניתנה ב- 19/1/04 נדחתה גם הבקשה לדון בבקשת המחיקה במעמד צד אחד. במהלך הדיון בפני
, לא חזרו עוד המשיבים על בקשתם האמורה.

8. לשלמות ההליכים שנקטו בהם העותרים, נזכיר עוד, שביום 29/1/04 ביקש ראש העירייה לשוב ולכנס ישיבת מועצה בקשר למספר נושאים ובהם, העלאת שיעור הארנונה לשנת 2004. באותו יום חזרו העותרים 1-4 ושני חברי אופוזיציה נוספים והגישו עתירה נוספת (עת"מ 2040/04 - נדונה בפני
כבוד השופט ברלינר), בה עתרו לצו מניעה לפיו יאסור בית המשפט קיום הישיבה, וזאת מן הטעם שמספר נושאים שביקשו העותרים להעלות לדיון באותה ישיבת מועצה, לא הוספו לרשימת נושאי הדיון. בין היתר, תבעו העותרים, כי המועצה תחליט לקבל את העתירה בתיק זה, ותאשרה כהחלטת מועצה.
ביהמ"ש נעתר שם לבקשה לסעד ביניים, וניתן צו מניעה אשר מנע באופן גור
ף, כינוס המועצה באותו מועד. לאחר דיון במעמד הצדדים, בוטל הצו (גם לאחר שב"כ העותרים חזר בו מן העתירה), והעותרים חויבו בתשלום הוצאות של 20,000 ₪.
אעיר שעל אף שעתירה זו אינה קשורה ישירות לעתירה המתבררת בפני
, יש בה להצביע על השימוש שמבקשים העותרים לעשות בהליכי ביהמ"ש, כדי למנוע כינוסה של המועצה.
ואולם, אין באמור, כדי להפחית מאחריותם של המשיבים לכנס את המועצה ולדון בנושא המקרקעין, באופן ההולם את מהות העיסקה והיקפה, ותוך הכרה בהיותה רשות ציבורית.

טענות בעלי הדין:
9. העותרים חזרו והעלו התנגדותם לעסקת המקרקעין, כפי שהמשיבים מבקשים לקיימה, וכן טענו לאופן אישורה של העסקה בישיבת המועצה.

בנושא האחרון, טענו עוד העותרים, כי מופעל "מכבש" על חברי המועצה הנכללים ברשימת העותרים, כדי לחזור בהם מהתנגדות לאישור עסקת המקרקעין, ומן הטעם האמור, גם לא הופיע העותר מס' 3 לדיון. טעמים אלה היו בסיס לבקשה לדחיית מועד הדיון, שהגישו העותרים ביום הדיון. הבקשה שנדחתה.

המשיבים הדגישו, כי העותרים מנהלים מאבקים פוליטיים, וכי השימוש בביהמ"ש בדרך של הגשת הליכים משפטיים חוזרים, אינו אלא אמצעי להשגת מטרותיהם, זאת לאחר שלא צלחו "לפלס דרכם אל תוך סיעות קבוצת סיעות הקואליציה של המועצה" (סעיף א.1 בתשובת המשיבים בעת"מ 1386/03).
על אף שהוגשה בקשה מטעמם שלא לדון בעתירה, מן הטעם שהעירייה אינה עומדת במועד קרוב להעלות את הנושא לדיון במועצה, לאור הקונסטלציה החדשה שנוצרה בין חבריה, לא העלו המשיבים טענה זו במהלך הדיון, וחיפשו דרך שלא לפסול אף אחד מחברי המועצה הנמנה על המשיבים לצורך דיון בעסקת המקרקעין, וזאת במיוחד לאור המרקם המורכב של החלוקה בין מספר חברי המועצה כנמנים על האופוזיציה לעומת מספר חברי המועצה הנמנים על הקואליציה.

המשיבים דחו את טענת העותרים, לגבי ה"לחץ" המופעל מטעמם על חברי המועצה הנמנים על העותרים, ואף הציגו מכתב שנכתב ע"י העותר מס' 3 אל היועצת המשפטית של עיריית חדרה, הנושא תאריך 2/2/04, לפיה לא קיבל כל פנייה מב"כ העותרים.
בנושא אחרון זה, אעיר כבר בשלב זה, שאין לי אלא להביע תמיהה על הפניה שנעשתה דווקא ליועצת המשפטית של העירייה, ביום הקבוע לדיון, וכמו כן, לא ברור מדוע נמנע עותר זה מלהופיע לדיון, מדוע כתב באותו מכתב שהוא מתעתד לפנות לעו"ד דן גור
, בא-כוחו ולבקשו למחוק אותו מן העתירה. אם אמנם כך הם פני הדברים, מדוע לא נקט בדרך זו, כבר במועד הדיון ומדוע השאיר האפשרות פתוחה, כאפשרות לעתיד?!
ובכלל, כאמור, פניית עותר אל עורך דין הנמנה על המשיבים, אינה ברורה.
אסתפק בהערה זו לעניין זה, במיוחד מאחר שהדיון בעתירה התקיים במועדו, וכאשר עותר זה, עדיין מיוצג ע"י עו"ד דן גור
.

דיון ומסקנות
הגדרת המחלוקות:
10. על אף, שהעותרים על-פי האמור בעתירה מסכימים אף הם, כי יש לממש נכסים מנכסי העיר, לרבות מימוש המקרקעין העומדים למכירה (סעיף 19 לעתירה בתיק עת"מ 1401/03), מתמקדת התנגדות העותרים בעתירה דנן בשני נושאים עיקריים: האחד, אופן עריכת העיסקה, כאשר באלה נמנים טעמים הנוגעים למהות העיסקה - העדר מכרז, התמורה המוצעת - הנמוכה באופן משמעותי מהמחיר המוערך, והעדר פרטים מזהים ומהותיים לגבי הרוכש. הנושא האחר, מתייחס לטעמים הנוגעים לאופן כינוסה של המועצה, כאשר במישור זה מתמקדות הטענות בקיום אפשרי של ניגוד אינטרסים לגבי חלק מחברי המועצה.

11. ואולם השאלה העיקרית היא, בהנחה שאכן נפלו לכאורה פגמים בעסקת המקרקעין ואפילו יש חשש לאופן קיום ישיבת המועצה לצורך קבלת החלטה על-ידה, אם יש באלה למנוע את כינוסה של המועצה ולמנוע דיון בעסקת המקרקעין.

על השאלה בנוסח האמור, יש להשיב בשלילה.
בית המשפט יכול להצביע על פגמים אפשריים הקשורים לעסקת המקרקעין, ביהמ"ש יכול להתייחס לשאלת ניגוד עניינים לגבי חלק מחברי המועצה, ואולם ההחלטה לגבי עסקת המקרקעין - אישורה או דחייתה או עיון חוזר מעמיק נוסף בסוגיה - צריך שתתקבל ע"י הרשויות המוסמכות, קרי; המועצה ושר הפנים. בית המשפט אינו הרשות המוסדית המתאימה לקבלת ההחלטה, אלא לקיומה של ביקורת שיפוטית לאופן קבלתה של ההחלטה ע"י הגופים המוסמכים (ראה לצורך השוואה ע"א 8797/99 אנדרמן נ' ועדת הערר המחוזית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, חיפה, פ"ד נו(2) 468, 474ב).
והבחנה זו, ראוי שתהיה נר לרגלי העותרים, בטרם יחזרו ויפנו לבית משפט זה.
בהפעלת הביקורת השיפוטית המדיניות הרצויה היא למצוא את האיזון הנכון, מצד אחד שלא להכביד יתר על המידה על פעולה תקינה של המינהל הציבורי, ומן הצד השני הצורך למנוע ולצמצם את הפגיעה באזרח (י' זמיר הסמכות המינהלית (תשנ"ו-1996), כרך א' 78-80, להלן: י' זמיר/סמכות מינהלית).
ואולם משעושה בית המשפט שימוש בסמכותו, אין זה בא במקום הסמכות הנתונה למועצת העירייה ולשר הפנים, אלא בהפעלת שיקול דעתו כרשות שיפוטית-מבקרת.

טעמים הנוגעים לאופן עריכת עסקת המקרקעין:
12. סעיף 188 לפקודת העיריות, שכותרתו: "עשיה במקרקעין" קובע:
"(א) עירייה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם
אלא על-פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי
שהוא הסמיך לכך
.....
(ג) התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העירייה תשמש אך
ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים, אם ראה שטובת
הציבור דורשת זאת להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.
(ד) אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 197.

סעיף 188 לפקודת העיריות, מבהיר היטב את חשיבותה של עיסקה במקרקעין. ההוראה מחייבת קיומה של החלטה שנתקבלה על-ידי רוב חברי המועצה כתנאי לשכלול העסקה המשפטית (ראה בג"צ 3180/94 נחמיה דורון נ' מאיר ניצר, ראש עיריית ראשון לציון ואח', פ"ד מח(4) 733, להלן: פס"ד דורון). ואולם, אין די בקיומו של תנאי זה. בנוסף להחלטת המועצה העירייה, נדרש אישור של שר הפנים, כביקורת הבוחנת לא רק את מהות העסקה וכשירותה, אלא גם מתפרסת על השימוש הנעשה בתמורה שתתקבל (ראה סעיף 188(ג) לפקודה).

כאשר מובא נושא להחלטת המועצה, אין היא בגדר חותמת גומי. גם כאשר ישנן ועדות הבוחנות את הנושאים הנדרשים וממליצים למועצה על דרך הפעולה, ההחלטה היא של חברי המועצה. כדי להכריע בנושא, יש ליתן בידי חברי המועצה הכלים והאמצעים לקבלת כל הידע והמידע הנדרשים לצורך הכרעה באותם נושאים (ראה על דרך ההשוואה בג"צ 3638/99 בלומנטל ואח' נ' עיריית רחובות ואח', פ"ד נד(4) 220, 231-232).

כדי לקבל את המידע הנדרש מבחינת כשרותו של הסכם המכר, יש לדאוג לקבל חוות דעת משפטית. ואכן, את סעיף 188 לפקודת העיריות יש לקרוא יחד עם סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), תשל"ו-1975, המורה שרשות מקומית לא תתקשר בחוזה, אלא לאחר שקבלה חוות דעת משפטית בכתב על העסקה.
לכן, ככלל, חוות הדעת המשפטית בכתב צריכה להקדים את קבלת ההחלטה של מועצת העירייה. דרישה זו היא מהותית, והיא באה להבטיח את חוקיות פעולות הרשות המקומית, הגנה על זכויות תושביה ואמון הציבור ברשות המקומית.

מבחינת חברי המועצה, אשר רובם ככולם אינם משפטנים, קבלת המידע דרוש לגיבוש החלטה מודעת ונבונה, לרבות אפשרות לשקול את כדאיות העסקה על הרקע הבסיסי אשר אמור להיות מפורט באותה חוות דעת (ראה פס"ד דורון שם, 736ה ז).

13. ואולם, בהיות העסקה עסקה במקרקעין, קיומה של החלטה של רוב חברי מועצת העירייה, וקיומה של חוות דעת משפטית, כקודמת לקבלת ההחלטה, אין די בהם כדי לאשר את העסקה. התנאים המפורטים לעיל, מצטברים הם לתנאי נוסף, כמפורט בסעיף 188(ד) לפקודת העיריות המפנה לסעיף 197 בפקודה, והמחייב ביצוע מכירת המקרקעין במכרז.

סעיף 197 שכותרתו: "חובת מכרזים, קובע:
"לא תתקשר עירייה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת
טובין או לביצוע עבודה אלא על-פי מכרז פומבי."

בעסקה הנדונה, לא בוצע המכר לחב' אסיה בדרך של מכרז, ולפיכך נדרשה מועצת העירייה להחלטה מקדמית נוספת והיא, לבחון אם בנסיבות העניין ניתן לבצע את המכר, שלא בדרך של מכרז. גם לצורך כך, חייבת להתקבל החלטה של רוב חברי המועצה, וקודם לקבלת ההחלטה, חייבת להיות מונחת בפני
חברי המועצה חוות דעת משפטית.

על פי האמור בתקנה 22(ח) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן: תקנות מכרזים - עיריות), רשאית העירייה לבצע עסקה במקרקעין שלא על פי מכרז, בתנאים הבאים:
"לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה
עליה או לא המליצה הועדה על הצעה כלשהי, או החליטה מועצת
העירייה לא לאשר את ההצעה של ראש העירייה לפי סעיף 148(ג)
לפקודת העיריות, רשאית העירייה להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר
שמועצת העירייה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחו
שבנסיבות העניין עריכת מכרז לא תביא תועלת".

לעניין השאלה מהי "התועלת" עליה מדברת תקנה 22(ח) לתקנות המכרזים - עיריות, יש להפנות, על דרך ההשוואה, לבג"צ 410/73 (בישקו ואח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד כח(1) 782), שם נקבע, כי התועלת יכול שתהא כספית ויכול שתהא גם תועלת מינהלית, ובלבד שתביא תועלת לציבור.

14. בענייננו, יש מחלוקת אם אמנם החלטת המועצה בישיבתה ביום 26/2/03 נתקבלה ברוב חברי המועצה, ועוד חלוקים הצדדים בשאלה, אם החלטת מועצת העירייה מן המועד הנ"ל, היא אכן החלטה להתקשר בחוזה ללא מכרז, כמשמעותו בתקנה 22(ח) לתקנות העיריות - מכרזים (לעניין זה ראה גם עמדת המשיבים בסעיף 86 לכתב התשובה לעתירה הקודמת - עת"מ 1386/03 - שם הועלתה הטענה, כי החלטת מועצת העירייה הנ"ל, כלל לא הייתה בגדר החלטה להתקשר בחוזה ללא מכרז, כמשמעותה בתקנה 22(ח) לתקנות המכרזים - עיריות).

מבלי להכריע בשאלה העובדתית, אם ההחלטה נתקבלה ברוב חברי המועצה, אם לאו - מחלוקת עובדתית שלא התבררה - יש להשיב בהתייחס לשאלה האחרונה, כי אכן החלטת המועצה באה לאשר התקשרות בחוזה ללא מכרז, כמשמעותו בתקנה 22(ח) לתקנות העיריות - מכרזים. כרקע לקבלת אותה החלטה, הונחה, כאמור, חוות דעת משפטית בפני
חבריה.

חוות דעת משפטית צריכה להבטיח כי העסקה הנדונה היא חוקית, וכי ההסכם משקף את זכויות הרשות המקומית. כלומר, יש לבחון את חוקיות ההסכם ולא כדאיות העסקה. (ראה פס"ד דורון שם, 738 ג-ד)

ספק אם חוות הדעת שהוגשה על ידי היועצת המשפטית אשר בחנה את השאלה אם עריכת מכרז חדש יהיה בו משום תועלת, אכן מצויה כל כולה במישור המשפטי ולא במישור העסקי של כדאיות העסקה, תחום שלא לצורך כך ניתנה חוות הדעת המשפטית. השאלה אם בנסיבות העניין עריכת מכרז לא תביא תועלת, סביר היה כי תבחן על ידי כלכלנים או שמאים, ולא על ידי יועץ משפטי.
לצורך בחינת הנושא, היה מקום לחזור ולבחון את שווי המקרקעין, בין אם ע"י עדכון הערכות שמאי, תוך השוואה להערכות שמאי שנתנו קודם לקיום המכרזים, ועוד קודם לקבלת החלטה על התמחרות.

בנושא אחרון זה, פנו העותרים אל מזכיר העירייה ואל היועצת המשפטית עוד ביום 24/12/03 וביקשו לקבל לידיהם מסמכים אלה. היה מקום להמציאם, וללא כל צורך בהתערבות על דרך של מתן צו שיפוטי.

העותרים ביקשו להגיש חוות דעת לגבי אומדן שווי המקרקעין, ככל שאלה מתייחסים למגרשים המיועדים לבניית בתי מגור
ים צמודי קרקע (בש"א 20170/04).
על אף שאין בדעתי לאשר הצגתה כמוצג בהליך בפני
י, ראוי הוא, כי תוצג בפני
חברי מועצת העירייה, כדי שהם יחזרו וייתיחסו גם לשאלה אם אין מקום לחזור ולבחון את שווים של המקרקעין.
15. מרכיב נוסף שהעלו העותרים והנוגע לעסקת המקרקעין ולאופן קבלת ההחלטה על-ידי המועצה הוא, הצורך בקבלת מידע מרבי לצורך קבלת ההחלטה. גם בנושא זה יש לקבל עמדת העותרים.
ההליך המינהלי מחייב, שהרשות הציבורית, ובכלל זה נציגי הציבור, לא יקבלו החלטות אלא על יסוד תשתית של עובדות. רשות מינהלית המפעילה את שיקול דעתה ללא בירור עובדתי מקיף הנוגע לעניין או המעמידה את התוצאה ללא תלות בבדיקת העובדות או בהכרתם, למעשה איננה מפעילה את שיקול הדעת (י' זמיר, סמכות מינהלית כרך ב' 733). לכן ההלכה היא שחובה על כל רשות מינהלית להניח תשתית ראייתית ראויה כבסיס לקבלת החלטה, תוך בדיקת אמינות הנתונים והבחנה בין ראיות מהותיות לאחרות.

בדיקת מכירת עסקת מקרקעין מבלי שחלק מחברי המועצה ידעו על איזה מקרקעין מדובר, עלולה לעמוד בניגוד לעקרונות הנ"ל, ולכן חובה הייתה על העירייה להתייחס לדרישת העותרים לעריכת סיור במקום.
חוות דעת מעודכנת של שמאי מוסמך, תוך בחינת עסקאות אחרות נוספות אפשריות, היא מידע חיוני נוסף הנדרש, כדי לבחון את כדאיות העסקה גם מבחינה כלכלית.

מוכנה אני להניח לצורך הדיון בעתירה בפני
, כי לנגד חברי האופוזיציה והקואליציה עומדים שיקולים עניינים, שהם טובת העיר חדרה ותושביה. השאלה היא, מהו השימוש האופטימלי שניתן לעשות בעסקת המקרקעין, כדי להביא לתמורה הראויה. מתן תשובה לשאלה זו אינה יכולה להתבצע באופן אמיתי, ללא בחינה חוזרת של האפשרוי
ות השונות.

16. מעבר לאמור לעיל, המדובר הוא במכירת מקרקעין בהיקף גדול, שבחלקו גם שמורת טבע, ובחלקו האחר, בנייה למגור
ים. חובה על הרשות הציבורית לברר את זהות הרוכש, יכולתו הכללית והמקורות הכספיים של הרוכש.

שקיפות לגבי חב' אסיה הוא תנאי נוסף שצריך להתקיים, בטרם תאושר העסקה. כאשר מתברר כי מדובר בחברה פרטית שנוסדה ב- 26/6/03, כאשר בעלת המניות בחברה זו היא חברה זרה בשם m b zurich s a הרשומה בפנמה, מועלות תמיהות ושאלות שחובה לבררם, ובמידת הצורך לאסוף מידע נוסף, בטרם תאושר העסקה.
בדיון בפני
, נתנה ההזדמנות לחב' אסיה, למסור מידע כזה, בדרך של הסכמה, ואולם, לא הייתה היענות באופן שניתן היה לתת צו.

17. המסקנה המתבקשת מן האמור, שיש לחזור ולאסוף מידע נדרש ומעודכן לגבי זהותה של חב' ואסיה ודרך פעולתה ופעילותה הכלכלית-מסחרית, חוות דעת מעודכנות של שמאי. לאפשר לעותרים להציג את חוות הדעת שהוגשה בתיק בש"א 20170/04 קודם לכינוס המועצה.
כמו יש לחזור ולבחון אם אכן יש מקום לבצע העסקה ללא מכרז, ולקבל חוות דעת משפטית מעודכנת הן לפטור ממכרז, והן קודם לקבלת ההחלטה, לפי סעיף 188 לפקודה.
הדיון האמור, יתקיים לאחר שכל המידע הנדרש יועבר קודם לכן, לכל אחד מחברי המועצה.

ניגוד עניינים - לעניין חברי המועצה:
18. מועצת עיריית חדרה מונה 19 חברי מועצה. לאחר הבחירות לראשות העירייה ולמועצת העירייה, הוקמה קואליציה של 11 חברים, ואילו שאר 9 חברי המועצה שבהם העותרים 1- 4 נמנו על האופוזיציה.
במהלך חודש ינואר חברו שניים מתוך סיעת הקואליציה במועצת עיריית חדרה אל סיעות האופוזיציה (ראה סעיף 19 לעתירה הנ"ל), דבר המקשה על ניהול המועצה.

במרקם כה עדין וכה סבוך בין הכוחות השונים הפועלים במועצה כחברי מועצה, ראוי לחזור ולהדגיש, כי מימוש של התפקיד הציבורי שהוטל על כל אחד מהם, מחייבם להגיע
להכרעה עניינית, לאחר בחינת העובדות לגופן, ולהתרחק מניסיונות לחפש "פגמים" אשר
יביאו את מי מהם להרחקתו מזירת קבלת ההחלטות.
לשון אחר, "ניצחון" התוצאה צריך שיהיה מבוסס על התמודדות והכרעה במחלוקות
באופן ישיר, ולא על דרך של "פגם טכני", כל זאת מבלי להמעיט מן החובה לקיים את
דוקטרינת ניגוד האינטרסים.
19. עיקרון יסוד, שאין עוררין עליו הוא, שאסור לבעל תפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים. עיקרון זה מבוסס על כללי הצדק הטבעי וכן על כללי חובת האימון, המוטלות על בעל תפקיד ציבורי, כי יפעל בתפקידו באימון, ביושר ובהגינות (בג"ץ 7805/00 רוני אלוני - חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים ואח' תק-על 2003(2), 1211. להלן:

פסק דין
אלוני).

הדוקטרינה של ניגוד עניינים היא רחבה הן מבחינת היות הנושא מושרש היטב בשיטת המשפט בארץ והן מבחינת היקפה של הדוקטרינה (עת"מ (חי') 572/01 שמואל גלבהרט ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה - מחוז חיפה, ניתן ביום 29/1/02 תק-מח 2002
(1), 2829. סעיף 10 לפסה"ד). התכלית העומדת מאחורי יישומה של הדוקטרינה של איסור ניגוד עניינים היא, שעובד ציבור יפעיל סמכותו מכוח תפקידו ויתעלם מכל שיקול שאינו נדרש מתפקידו ומסמכותו, ועוד, כדי שהחברה תראה ותאמין כי תופסי הסמכות ובעלי השררה אינם משווים את טובת התפקיד שהם מחזיקים בו, שאם לא כן, יאבד אימון הציבור בהם (ראה שם, סעיף 10 של פסה"ד פסקה שניה, לרבות הפסיקה הנזכרת שם).

ניגוד אינטרסים מתקיים כאשר עולה ניגוד בין האינטרס השלטוני לפרטי, הן האישי והן הרכושי. בפקודת העיריות ישנה התייחסות מפורשת לנושא זה בסעיפים 122 ו 122א לפקודה הקובעים הסדרים ביחס לחברי מועצה של בעלי עניין בחוזים ובעסקאות הנעשים עם העירייה, ואולם הדוקטרינה האמורה משמעותה רחבה יותר ואינה מתמצאת בהוראות אלה בלבד (ראה בג"צ 531/79 סיעת הליכוד ועיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ"ד לד(2) 566, 573).

במתח בין הגינות ליעילות, יש להזכיר כי הרשות הציבורית, וחברי המועצה הם בכלל זה, בהיותם מפעילים את סמכותם, צריכה זו להיעשות לטובת הציבור במובן הרחב, תוך אזכור חוזר ונשנה כי הם נאמנים של הציבור, ובידיהם מופקד האינטרס הציבורי והנכסים הציבוריים לשם שימוש בהם לטובת הכלל (ראה י' זמיר/הסמכות המינהלית, כרך ב', 673 - 674).
20. על רקע העקרונות המפורטים לעיל, יש לבחון את הטענות שהועלו כנגד חברי המועצה השונים.
העותרים טענו כנגד המשיבים 3-5 ואילו המשיבים טענו כנגד השתתפותו של העותר מס' 1 בישיבת מועצת העירייה, בדיון בנושא עסקת המקרקעין.

20.1 משיב מס' 3 - מר אריה גמליאל
- אשתו עובדת של המועצה.
ככל שהטענה נוגעת לקיום ניגוד עניינים, רק מן הטעם שבן משפחה של אחד מחברי המועצה עובד בעירייה, וממילא יש לכל חבר כזה אינטרס להצביע בעד עסקת המקרקעין, אחרת יהיה צפוי הקרוב, לפיטורין, דינה להידחות.
הקשר בין עסקת המקרקעין, להמשך העסקה בעירייה, אינו קשר ישיר, אינו נוגע רק לקרובים של חברי מועצת העירייה, וככלל, כאשר חברי מועצת העירייה עומדים להכריע בשאלה אם לאשר או לדחות את עסקת המקרקעין, יש מקום לשקול את חובותיה של העירייה לספק שירותים לבני העיר, ועל אי יכולת לעשות כן, בהעדר מקורות כספיים.
מן הטעם האמור, אין מקום לפסול את השתתפותו של המשיב מס' 3 - מר גיורא גמליאל מלקחת חלק בדיון בנושא המקרקעין, על אף שאשתו עובדת במועצת העירייה.

20.2 לגבי המשיב מס' 4 - מר גיורא שחר
, עמד הוא לקבל תפקיד בשכר בתאגיד עירוני שהוא הקרן לפיתוח העיר חדרה, והוא עמד להתמנות ליועץ חיצוני בשכר של הקרן לפיתוח חדרה, שהיא לטענת העותרים גוף סמך של עיריית חדרה.
ב"כ המשיבים הודיע לפרוטוקול בית המשפט, כי הוא הסיר את מועמדותו לאותו תפקיד (עמ' 15 ש' 17-19 לפרוטוקול בעת"מ 1401/03) . בנסיבות אלה, יש לראות את "הנגיעה" כהוסרה.

20.3 משיב מס' 5, מר מרדכי אנג'ל - בתו היא היועצת המשפטית של העירייה.
על אף שהעותרים לא טענו לחשש של שיקול דעת מוטעה של משיב מס' 5 בשל היות בתו היועצת המשפטית ונותנת חווה"ד, אלא לחשש שאם לא תבוצע העסקה תפוטר - קשר כזה כגור
ם לניגוד אינטרסים, לא הוכר, כאמור - אין בדעתי לאשר למשיב זה לקחת חלק בהצבעה בנושא זה, הגם שב"כ המשיבים הודיע כי הוא יהיה נכון להציג חוות דעת משפטית אחרת.
לאור משקלה של חוות הדעת המשפטית - הן לצורך ביצוע עסקת המקרקעין ללא מכרז, והן לצורך סעיף 188 לפקודת העיריות, ומאחר שחוות הדעת כבר נתנה והוצגה לחבי מועצת העירייה, הגם שיש לתקנה - אין לאשר למשיב זה לקחת חלק בהצבעה בנושא המקרקעין.

20.4 מסקנה דומה מתבקשת לגבי עותר מס' 1 - מר אברהם לוי. עותר זה השתתף בעבר בתמחור. על אף שטען, כי שמו לא נכלל ברשימת הקבוצה שהשתתפה בתמחור - אין בעובדה זו לשנות. הקשר המהותי שקיים בין קבוצה זו לעותר היא החשובה. גם הצהרת העותר, כי אין בכוונתו עוד לרכוש את המקרקעין, אין די בה, מאחר שמראית פני הדברים צריכה להישמר. לפיכך, גם העותר לא יוכל לקחת חלק בקבלת ההחלטה בעסקת המקרקעין.

21. לא ניתן לסיים דיון בנושא זה, מבלי להזכיר את הדרך בה נקטו המשיבים, תוך שהם עושים שימוש בחוות דעת משפטית של היועצת המשפטית.
כאמור, לקראת כינוס הישיבה לאחר מתן פסק-דין בעתירה הראשונה, הודיעה היועצת המשפטית לעותר, כי הוא מנוע מלהשתתף בה בשל חשש לניגוד עניינים.
ההודעה האמורה לא הייתה בגדר של הודעה בלבד, כפי שביקשו המשיבים לטעון, ולא השאירה בידי העותר את זכות ההחלטה, אלא יותר ניסיון ל"הכתבת התנהגות", ומבלי שיינקטו הליכי בדיקה מקבילים לגבי חברי הקואליציה.

עולה מן האמור, כי המאבק הפוליטי עליו הצהירו המשיבים הוא גם נחלתם שלהם. מאחר שיש חשיבות לכל חבר במועצה בשל השתייכותו לקואליציה או לאופציה, ומרחב האיזון בין שני הכוחות נמצא על קצה חוט השערה, עושה כל אחד מהם שימוש בכל אמצעי כדי להשיג את התוצאה המבוקשת, מבלי לדקדק בשאלת מהותו של האמצעי. על כך יש להצטער.

עוד אעיר: הרחקתו של העותר מן הישיבה, הייתה, כאמור, בסמוך למועד כינוס הישיבה, באמצעות הגשת חוות דעת משפטית, ומבלי שהמשיבים עצמם יבדקו את מעמדם וכשירותם. יועץ משפטי של רשות מקומית - על דרך ההשוואה ליועץ משפטי לממשלה - אינו בגדר נושא כלים של הרשות הרלוונטית, אלא כשמו וכתוארו, נדרש לתת לאותה רשות יעוץ משפטי, כך שנדרשת גם בקורת משפטית על פעולותיה.
אם יש מניעה משפטית לאופן פעולתה, יישמעו דברים אלה ברמה ובקול ברור וחד משמעי, הן כלפי המועצה כגוף והן כלפי חבריה, ללא קשר לשייכותם הפוליטית ו/או לעמדה בה הם נוקטים במחלוקת הספציפית.
משסברה היועצת המשפטית, כי יש לבחון מעמדו של העותר כחבר מועצה בקשר למושא ההחלטה, מכירת המקרקעין, חובה הייתה עליה לבחון גם מעמדם של חברי המועצה האחרים, כנגדם הועלתה הטענה בדבר ניגוד עניינים.

22. הרשות המחליטה היא, כאמור, מועצת העירייה, ולאחר מכן שר הפנים. על אף הפגמים עליהם הצבעתי - ויש לתקנם - אין החלטת ביהמ"ש יכולה לבוא במקום כינוס ישיבת מועצה ודיון בנושאים שפורטו לעיל, לאחר איסוף כל המידע הנדרש והמצאתו לחברי המועצה.
לאחר כל אלה, ואם תתקבל החלטה של מועצת העירייה המאשרת את עסקת המקרקעין ברוב הנדרש, יש להעביר ההחלטה לאישורו של שר הפנים.
כפי שהובהר והודגש, אין מקום לחזור ולפנות לביהמ"ש בטרם יתן שר הפנים החלטתו.

הוצאות ביחסים שבין העותרים למשיבים 1-6:
23. על אף התוצאה אליה הגעתי, אין בדעתי ליתן צו להוצאות.
נראה, כי העותרים אינם ממצים את אמצעים העומדים לרשותם כדי לקיים את ישיבת מועצת העירייה. לא הייתה מניעה להופיע לישיבת המועצה, לעמוד על כך, כי יועבר החומר הנדרש אליהם קודם לישיבה, כי יתנהל פרוטוקול מוקלט של הישיבה ולהעלות את כלל נושאי המחלוקת לרבות שאלת ניגוד האינטרסים באותה ישיבה.
אין להתעלם מטענת המשיבים כי מאז הבחירות האחרונות לראשות עיריית חדרה ולמועצה, בחירות שנערכו עוד ב- 28/10/03 לא הצליח ראש העירייה לכנס ישיבת מועצה עניינית (ראה סעיף 5 לבקשה לביטול צו המניעה שהוצאה בעת"מ 2040/04).
כמו כן, יש להתייחס בזהירות לטענת העותרים, כי עסקת המקרקעין חדשה להם.
במסגרת העתירה הקודמת (עת"מ 1386/03) ציינו המשיבים, כי הוגשה עתירה בקשר להליך ההתמחרות, וערעור על אותה עתירה תלוי ועומד בבית המשפט העליון. במסגרת אותה עתירה הגישה העותרת מס' 4 תצהיר. בקשה לסעד זמני למנוע התמחור, נדחתה.
נתונים עובדתיים אלה, היה על העותרים להזכיר בעתירה דנן.
מן הטעמים האמורים, לא יינתן צו להוצאות.

העתירה כנגד משיב מס' 7:
24. במסגרת היחסים שבין העותרים למשיב מס' 7 - הממונה על המחוז, יש להעיר כי משיב זה צורף להליך, ביוזמתו של בית המשפט, כדי לבדוק אם השאלות שבמחלוקת יכול שיבחנו, כבר בשלב זה על ידו.
לאור התגובה שניתנה, יש לקבל עמדתו, כי נושא אישור העסקה במקרקעין תועבר לבדיקתו של שר הפנים רק לאחר שיתקבל אישור כנדרש של מועצת העירייה.
לפיכך אני מורה על מחיקת משיב זה ללא צו להוצאות.

העתירה כנגד משיבה מס' 8:
25. לעניין משיבה מס' 8 - חב' אסיה, משיבה זו צורפה להליך על פי בקשתה, כדי לאפשר לה להעלות טענות ככל שיש בהן כדי להשפיע על הדיון שבפני
, מעבר לטענות שהועלו על ידי מי מהמשיבים 1-6.

הטענות שהועלו על ידי משיבה זו, ככל שהן מתייחסות אליה, אין בהן להוסיף או לשנות את המסקנות אליהן הגעתי. משיבה זו לא הביאה בפני
בית המשפט מסכת עובדתית נוספת שיש בה כדי לשנות את השיקולים שנשקלו. עיקר טיעוניה התמקדו בסופו של דבר בטיעונים חוזרים שכבר הושמעו בהליך, באמצעות המשיבים 1-6.
אשר על כן, דין העתירה ככל שהיא מתייחסת למשיבה זו להידחות.
מאחר שהצירוף נעשה בשלב מאוחר של ההליך מבלי שגרר אחריו הארכת הדיון, אין ליתן צו להוצאות.

התוצאה:
26. אשר על כן, אני מורה כמפורט להלן:
ביחסים שבין העותרים למשיבים 1-6:
א. על מועצת עיריית חדרה לחזור ולהתכנס לצורך דיון בשאלת עסקת מכר המקרקעין.
הדיון יחול הן לצורך החלטה לפי תקנה 22(ח) לתקנות המכרזים - עיריות, והן לצורך סעיף 188 לפקודת העיריות.
ראוי לשקול כי סדר היום של הישיבה ייוחד לנושאים אלה בלבד.

ב. לצורך דיון בנושאים אלה, על המשיבים 1, 2 ו- 6, להמציא, לפחות 14 ימים קודם לכינוסה של מועצת העירייה את המסמכים הבאים:
(1) חוות דעת משפטית, הן לצורך פטור ממכרז, לפי תקנה 22(ח) לתקנות מכרזים - עיריות, והן לצורך דיון לפי סעיף 188 לפקודת העיריות, לרבות תמחור המקרקעין למשיבה מס' 8.
(2) מסירת פרטים מלאים ומעודכנים, לרבות חוות דעת של שמאי, לגבי אומדן המקרקעין, לרבות הפצת חוות הדעת של השמאי שהוגשה מטעמם של העותרים בתיק בש"א 20170/04.
(3) מסירת פרטים מלאים וטובים לגבי משיבה מס' 8, שיש בהם להצביע על שקיפות מלאה הנדרשת לגביה, כצד לחוזה המכר, כגון: זהות בעלי המניות, אופי פעילותה ויכולתה הכלכלית.

ג. בישיבת/ישיבות המועצה שעניינם עסקת מכר המקרקעין, לא ייקחו חלק חברי מועצת העירייה שהם העותר מס' 1 ומשיב מס' 5.

ד. אין צו להוצאות נוספות.

ביחסים שבין העותרים למשיב מס' 7:
ה. העתירה נמחקת ללא צו להוצאות.

ביחסים שבין העותרים למשיבה מס' 8:
ו. העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ד (9 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.
ש' וסרקרוג
, שופטת









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1401/03 לוי שמואל,תורג'מן מיימון,יואל יהושע,חדווה יחזקאלי,אביטן חיים,ד"ר פסח אלכסנדר,חנוכה סלומון,מיימון אתי נ' מר ישראל סדן, ראש עירית חדרה,מר יאשיהו וולשטיין, מזכיר העיר חדרה,אריה גמליאל,גיורא שחר,מרדכי אנגל,מדינת ישראל - משרד הפנים,אסיה - חדרה - ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/02/2004)