פסקי דין על עלי כחילי | פסקי דין על משטרת ישראל | פסקי דין על שרות בתי הסוהר |
113/10 עעא 12/04/2010
עעא 113/10 עלי כחילי נ' משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר
בעניין:
3
בתי המשפט
בבימ"ש לעניינים מינהליים בנצרת
עע"א
000113/10
בפני
:
כב' השופט יונתן אברהם
תאריך:
12/04/2010
בעניין
:
עלי כחילי
, ת.ז. 302478540
ע"י ב"כ עו"ד
יוסף שלבי
העותר
נ
ג
ד
1. משטרת ישראל
2. שרות בתי הסוהר
המשיבים
החלטה
העותר מרצה עונש מאסר של שנה, בגין נהיגה בפזיזות ורשלנות, היזק בזדון, תקיפה והכשלת שוטרים בעבירות תעבורה, וזאת החל מיום 19/09/04.
הוא עותר בפני
י בשל מניעת חופשותיו.
לטענתו, הוא נמצא מזה 5 חודשים מאחורי סורג ובריח, מתנהג באופן תקין בין כותלי בית הכלא ועל אף זאת טרם יצא לחופשות בשל התנגדות המשיב.
לטענתו, התנגדות המשיב אינה סבירה, שכן המשיב אינו נותן הסבר המניח את הדעת לשלילת החופשות.
בתשובת המשיבים נטען כי דין העתירה להידחות שכן העותר זומן, לאחר שהתקבל, לפרוייקט "מאסר ראשון" בכלא צלמון, אולם לא התייצב למפגשי הפרוייקט. עקב כך ביום 14/01/10 נדונה בקשתו לאישור חופשה והיא נדחתה לאור חוסר נכונותו להשתלב בטיפול, וכן בשל היותו אסיר חדש.
במלך הדיון שנתקיים בפני
י, טען ב"כ העותר כי סירוב העותר להשתלב בטיפול נבע מכך שהוא נדרש על ידי הגורמים הטיפוליים לוותר על תקופת השחרור על תנאי שלו.
כן טען ב"כ העותר כי בהליך המשפטי נקבע שלאחר שחרורו של העותר ממאסרו הוא יהיה תחת פיקוח שירות המבחן משך שנה וחצי. נטען כי פיקוח זה כולל טיפול ממילא, ועל כן לא מוצדק שבשל אי קבלת הטיפול בכלא תימנע יציאתו לחופשה.
באשר לטענה כי שילובו בטיפול הותנה בויתור שלו מראש על שחרור ברישיון בשליש האחרון לתקופת מאסרו, ביקש ב"כ שב"ס להגיש תגובה משלימה.
ביום 11/04/10 הוגשה התגובה המשלימה, אליה צורף מכתבה של ראש תחום טיפול ושיקום בכלא צלמון. מן המכתב הנ"ל הנושא תאריך 25/03/10, עולה כי העותר שוהה בכלא צלמון וכי הותאמה עבורו חליפת תיקון והוצע לו להשתלב במסגרת טיפולית בפרוייקט "לראשונה במאסר".
הובהר לו כי הטיפול אורך 5 חודשים, וכי כניסה לטיפול מחייבת השלמתו. תחילה השיב העותר שאינו מעוניין, מאחר שמועד סיום הקורס חל לאחר תחילת תקופת השחרור ברישיון, אולם בסופו של דבר לאחר התלבטות ולאחר שסבר כי העדר השתלבות בהליך טיפולי עלול לפגום בסיכוייו לשחרור ברישיון, הסכים העותר להשתלב בטיפול.
העותר זומן ביום 10/01/10 לבחינת התאמה ונמצא מתאים, ואף החל השתלבותו בטיפול ביום 18/01/10. בתאריך 20/01/10 הופגש עם נציג רש"א לבחינת התאמתו לתוכנית שיקומית בפיקוח, אולם לא נמצא מתאים באותו שלב, בשל היותו בראשית ההליך הטיפולי.
בתאריך 21/01/10 נערכה לעותר ועדת הערכה ושם הוחלט להרחיקו מהמסגרת הטיפולית בשל אי עמידה בכללים בסיסיים של המסגרת - נוכחות בקבוצות. במעמד הועדה אמר העותר כי אינו מעוניין להישאר במסגרת, מאחר ואינו מעוניין לדחות את מועד הועדה לשחרור מוקדם.
ביחס לחריגותיו, התקשה לקחת אחריות והתייחס באופן השלכתי.
לאחר שהושלמה תמונת הנתונים מן כתב התשובה המשלים וממצורפיו, אני מוצא כי אין יסוד לעתירה ויש לדחותה.
ראשית, יש לזכור כי מדובר בהליך מנהלי ועל העותר לפרוס בפני
בית המשפט את התמונה המלאה להתנהלותו. מתגובת המשיב עולה כי התנהלותו של העותר בין כותלי בית הכלא אינה תקינה ומושלמת כפי שטען בעתירתו.
שנית, נאמר על ידי בית המשפט לא אחת, כי יציאה לחופשה אינה זכות מוקנית אלא פריבילגיה הניתנת לאסירים אשר ניתן להתנותה בעמידה בקריטריונים מסויימים, לרבות התנהגות תקינה בין כותלי בית הכלא ולרבות השתלבות בטיפול במסגרת בית הכלא (ראה למשל עע"א 548/99 של בית משפט זה).
במקרה דנן וכפי שעולה מתגובת המשיבים, סרב העותר להשתלב בטיפול שהוצע לו בין כותלי בית הכלא, בשל כך שאורך הטיפול הנ"ל היה בו כדי לחפוף, חלק מתקופת השליש האחרון של מאסרו.
סירוב זה בא לאחר שקודם לכן החליט כן להשתלב בטיפול ונתקבל אליו, אולם במהלך הטיפול עצמו לא נשמע לכללים הנוהגים באותו סקטור טיפולי, ועל כן בסופו של דבר החליט שב"ס להדיחו מן המסגרת הטיפולית.
לא יהיה זה מיותר לומר, כי מסגרות טיפוליות דורשות תקציב לא מבוטל הממומן מן הקופה הציבורית, וראוי שהן תופעלנה כלפי מי שמתאים לקבלת הטיפול וגם מעונין בו, ולא תשמשנה את מי שאינו נוהג רצינות מרובה בקבלת הטיפול.
שכן, אופן שימוש שכזה במסגרות הטיפוליות יש בו משום בזבוז כספי ציבור, וכן דחיית מועד שילובם של אסירים אחרים המתאימים לקבל טיפול ומעוניינים בו.
נוכח הנימוקים שפורטו לעיל, לא מצאתי פגם בהתנהלות המשיבים, ועל כן אני דוחה את העתירה.
ניתנה היום, כ"ח בניסן, תש"ע (12 באפריל 2010), בהעדר הצדדים.
יונתן אברהם
, שופט
סימי
עעא בית משפט לעניינים מנהליים 113/10 עלי כחילי נ' משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 12/04/2010)