פסקי דין על נאזם עסאקלה | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

30821-11/09 עשא     08/04/2010




עשא 30821-11/09 נאזם עסאקלה נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בטבריה



08 אפריל 2010

עש"א 30821-11-09 עסאקלה נ' בע"מ






בפני

כב' השופטת
תמר נסים שי


מערערים

נאזם עסאקלה


נגד


משיבים

בנק הפועלים בע"מ




פסק דין


לפניי ערעור שיקים לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: החוק) בגדרו עותר המבקש לגרוע שני שיקים ממניין השיקים שסורבו בחשבונו מספר 52668 (להלן: החשבון) בבנק הפועלים בע"מ
סניף מג'אר (להלן: הבנק).

בהודעתו מיום 1.12.09, הבהיר המבקש כי בקשתו מתייחסת לשיק שמספרו 010402 ז"פ 15.9.09 על סך 4,000 ₪ (להלן: השיק הראשון) ולשיק נוסף שמספרו 010439 ז"פ 13.10.09 על סך 378 ₪ (להלן: השיק השני).

טענות המבקש:

לטענת המבקש, הינו עובד מועצה מקומית מג'אר, לקוח המשיב מזה למעלה מ- 20 שנה ומעולם לא התעוררה בעיה כלשהי ביחס להתנהלותו אצל המשיב.

המבקש, מפרנס יחיד של משפחתו המונה 5 נפשות ועובר להגשת הבקשה לא קיבל שכר מאת מעסיקתו, המועצה המקומית מג'אר, במשך כ- 6 חודשים.

נוכח מצבו הכלכלי הרעוע מתנהל משק הבית של המבקש באמצעות שיקים בסכומים קטנים שהוא נתן מחשבונו.

הגבלת החשבון גורמת לו ולמשפחתו
נזק בלתי הפיך.

לטענת המבקש, פקיד הבנק האחראי על חשבונו הבטיח לסייע למבקש כל תקופת אי תשלום המשכורת מטעם המועצה ולכבד השיקים של המבקש ככל שיינתנו בסכומים קטנים.

הבנק לא קיים התחייבותו זו והשיב שיקים בהם שני השיקים נשוא בקשה זו.

טענות המשיב:

המשיב מסר תגובתו לבקשה בכתב במסגרתה הכחיש כי מי מטעם הבנק מסר למבקש הבטחה לפיה ככל שיוצאו שיקים בסכומים נמוכים מהחשבון הרי שייפרעו.

עוד טען המשיב כי למבקש הייתה מסגרת אשראי בסך של 22,500 ₪ וזאת עד ליום 19.10.09.
המבקש חרג מפעם לפעם ממסגרת זו ועל כן סורבו שיקים בחשבון.

ביום 19.10.09 קיבל המבקש הלוואת פריסה של 82,350 ₪ ומסגרת האשראי בחשבונו הוקטנה והועמדה על סך של 4,000 ₪.

השיקים סורבו כדין לאחר שהמבקש חרג בחשבונו מהמסגרת שהוקצתה לו ולא הוכח כי היה לו יסוד סביר להניח שעל המשיב חובה לכבד את השיקים שסורבו.

מטעם המשיב, התייצב לדיון מר זכריה לוי, מנהל המשיב אשר חזר על טענות אלה אך ציין, כי משאיר הוא את החלטה בערעור לשקול דעת בית המשפט וכי אין הוא עומד על חקירתו של המבקש.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את הצדדים סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה ולו בחלקה ואנמק.

ס' 10 לחוק קובע כי:

"(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
...
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

מטיעוני המבקש עולה, כי מבקש הוא להסתמך על הסיפא של הסעיף תוך שהוא טוען לקיומו של הסכם עם פקיד המשיב מר עאטף עאידה לפיו התחייב האחרון בשם המשיב לפרוע את 2 השיקים נשוא ערעור זה.

תחילה יצויין כי בצד התנגדותו של המשיב לבקשה כפי שזו באה לידי ביטוי בכתב ובדברי הנציג בדיון, הרי שנציג המשיב הודיע כי הינו מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. לתגובה עצמה לא צורף תצהיר מטעמו של אותו פקיד מר עאטף עאידה והמשיב אף ויתר בדיון על חקירת המבקש על מנת להפריך טענתו בדבר קיומו של סיכום כזה או אחר.

נוכח האמור, מצאתי כי יש לקבל טענת המבקש בדבר קיומו של סיכום בינו ובין המשיב ולפיו שיקים בסכומים נמוכים לא יוחזרו.

ברגיל, די היה באמור לעיל כדי להביא לקבלת גרסתו של המבקש במלואה. יחד עם זאת סבורני כי בכל הנוגע לשיק הראשון יש לדחותה ואבהיר.

ראשית יוער, כי לנוכח תכליתו של החוק אשר נועד להגן על הציבור הרי, שעל בית המשפט מוטלת חובה לבחון האם יש הצדקה לבקשה, וזאת גם במצב דברים בו הבנק מגיב באופן נרפה במהלך הדיון.
ראה דבריו של כבוד השופט י' עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981", הפרקליט מ"ד, חוברת ג':

"מאחר שלא בסכסוך פרטי עסקינן, אלא בהליך שיש לו השפעה על כלל הציבור, גם אי הגשת תגובה מצד הבנק או אי התייצבותו כמשיב, אין פירושן קבלת הערעור באופן אוטומטי... נוכח האינטרס הציבורי שהחוק מגלם אמור בית המשפט לחרוג מתפקידו המסורתי על פי השיטה האדוורסרית ו"ללחום" את מלחמתו של הבנק כמשיב במקום, שבו הבנק מגיב באופן נרפה במסגרת ההליך המשפטי..."

כפי שצוין לעיל, במסגרת סעיף 5 לכתב הערעור ציין המבקש כי ההסכם בינו ובין המשיב התייחס לשיקים בסכומים נמוכים.

אותם "סכומים נמוכים" לא הוגדרו בבקשה. יחד עם זאת עיון ברשימת השיקים שהוחזרו
מעלה כי מדובר בשיקים במאות בודדות של שקלים בדר"כ סך של כ- 400 ₪.

אשר על כן, נראה כי הסכום הנקוב בשיק הראשון – 4,000 ₪ אינו מתיישב עם ההסכמה שכן אינו סכום נמוך. די בכך
כדי לשמוט את הבסיס מתחת לטענת המבקש לעניין זה.

ועוד, במעמד הצדדים טען המבקש כי משך את השיק הראשון תוך הסתמכות על דברי גזבר המועצה המקומית אשר ציין בפני
ו כי המשכורות ישולמו. אמירתו זו של המבקש מלמדת כי בעת משיכת השיק לא הסתמך המבקש על ההסכם בינו ובין המשיב אלא על השכר שיופקד לחשבון. מכאן, כי אף הוא הניח כי השיק אינו נכלל באותו סיכום עם פקיד המשיב.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, מתקבלת טענת המבקש ככל שהינה מתייחסת לשיק השני שמספרו 010439. שיק זה יגרע מהרשימה.
פועל יוצא מכך, כי ההגבלה בחשבונו של המבקש מבוטלת.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ככל שהופקדו כספים בבית המשפט אני מורה על השבתם לידי המבקש.

ניתן היום,
כ"ד ניסן תש"ע, 08 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.














עשא בית משפט שלום 30821-11/09 נאזם עסאקלה נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/04/2010)