פסקי דין על חברה ערבית למחצבות בע"מ | פסקי דין על שלמה דגן | פסקי דין על מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה | פסקי דין על מרדכי טויטו |

10895/08 א     08/04/2010




א 10895/08 חברה ערבית למחצבות בע"מ נ' שלמה דגן, מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה, מרדכי טויטו








בית משפט השלום בירושלים



08 אפריל 2010

ת"א 10895-08 חברה ערבית למחצבות בע"מ
נ' דגן ואח'






בפני

כב' השופטת
עירית כהן

המבקשת (התובעת)

חברה ערבית למחצבות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד משה בראון


נגד

המשיבים

1.שלמה דגן
2.מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה

הנתבעים
ע"י ב"כ עו"ד יוסי לוי
3. מרדכי טויטו
ע"י ב"כ עוה"ד י. קרמר ואח'



החלטה

1.
לפניי בקשת התובעת לצרף את מרדכי טויטו
, המשיב 3 בבקשה, כנתבע נוסף.
2.
התובעת הגישה תביעה נגד שלמה דגן
ומפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה
בטענה כי הם חייבים לשלם לה את הסכום שנפסק לטובתה בתביעה שניהלה נגד חברת מפעלי דגן אלעד תעשיות בטון בע"מ בת"א 1483/02.
מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה
היא בעלת 100% ממניות מפעלי דגן אלעד תעשיות בטון בע"מ ושלמה דגן
הוא בעל השליטה בחברת מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה
.
לטענת התובעת, במסגרת אספקת חומרי מחצבה ל"מפעלי דגן אלעד תעשיות בטון בע"מ נתן לה מרדכי טויטו
, שהיה אחד ממנהלי החברה ובעל מניות בה, ערבות אישית לפירעון חובות החברה. עוד לטענתה, שלמה דגן
ומפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה
חייבים לשלם לה את החוב שנפסק לטובתה בת"א 1483/02 מכח ערבותם האישית לסילוק החובות של מפעלי דגן אלעד תעשיות בטון בע"מ על פי הסכם פשרה לפיו הם לקחו על עצמם, באופן אישי, אחריות וערבות כלפי כל נושי החברה, ביניהם התובעת.
3.
לטענת הנתבעים הסדר הפשרה עוסק בהבטחת פירעון חובותיה של דגן אלעד בכפוף לקיומם של שני תנאים:
א.
המדובר בנושה ששמו מופיע בנספח ב' להסדר הפשרה.
ב.
לאותו נושה ניתנה ערבות אישית של מי מיחידי בטון עטרות בע"מ, ובענייננו, מרדכי טויטו
.
4.
עוד לטענת הנתבעים, במקביל להמצאות הערבות הבנקאית, התנהל בינם ובין טויטו
הליך בוררות שמטרתו הייתה לקבוע אם אכן נתנו יחידי בטון עטרות ערבויות אישיות, כפי שטענו, ובתום הליך הבוררות דחה הבורר את טענת בטון עטרות בדבר הערבות האישית של מרדכי טויטו
לתובעת.
5.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.
6.
הבקשה לצירוף מרדכי טויטו
כנתבע נוסף הוגשה לאחר שהוגשו התצהירים.
7.
לטענת התובעת, במהלך קדם משפט מורחב שהתקיים בתיק ביום 2.4.09, הודה מרדכי טויטו
כי נתן לתובעת התחייבות וערבות אישית לפירעון חובות החברה. לטענתה, עדותו של טויטו מהווה הודאת בעל דין, תוך שהיא ניתנה מרצון ומשקפת את דעתו האמיתית של אותו בעל דין.
8.
התובעת מקדימה וטוענת כבר בבקשה כי לאור הודאתו של מרדכי טויטו
, לא התיישנה תביעתה נגדו, שכן תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד ההודאה.
9.
בכל הנוגע למועד הגשת הבקשה הבהירה התובעת כי הבקשה הוגשה רק עתה לאור הערת בית המשפט ביחס לפרשנות הסדר הפשרה ולאור התשובות שנתן טויטו לשאלות בית המשפט בקדם המשפט שהתקיים ביום 2.4.09. התובעת הוסיפה כי רק לאחר שהוגשו תצהירי הנתבעים נודע לה כי במקביל להמצאת ערבות בנקאית על פי הסדר הפשרה שבין הנתבעים ובין טויטו התנהל גם הליך בוררות.
10.
לטענת התובעת צירוף טויטו כנתבע נוסף הינה הדרך היעילה והמעשית להכרעת הדין בתביעה, שכן טויטו הוא צד נכון ודרוש בתובענה, על מנת שבית המשפט יוכל להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות השנויות במחלוקת.
11.
הנתבעים 1 ו- 2, הם המשיבים 1 ו- 2 בבקשה, מתנגדים לצירוף טויטו לתובענה. לטענתם מדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט שאין חמור ממנו. עוד הם טוענים להשתק שיפוטי.
הנתבעים מצביעים על כך שבהליך הקודם שניהלה התובעת היה מרדכי טויטו
אחד הנתבעים, אלא שהתובעת הגישה בקשה למחוק אותו מכתב התביעה, חרף העובדה שהוא הודה בכתב שהוא ערב באופן אישי לחובות שנתבעו באותו הליך.
עוד לטענת הנתבעים, חל במקרה זה הכלל בדבר השתק שיפוטי שכן התובעת מעלה בבקשה להוספת נתבע טענות עובדתיות הסותרות את טענותיה בהליך הקודם.
12.
מרדכי טויטו
, אשר צורף על ידי התובעת כמשיב 3, מתנגד אף הוא לצירופו כנתבע.
לטענת טויטו, התובעת מסתירה ביודעין פסקי דין והחלטות שניתנו זה מכבר בנוגע לטענה כאילו הוא נתן ערבות אישית.
טויטו מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 4.1.04 בת"א 1483/04 בו ביקש ב"כ התובעת למחוק את התביעה נגדו ולצרף במקומו את שלמה דגן
.
עוד טוען טויטו כי התביעה נגדו התיישנה.
לגופו של עניין טוען טויטו כי על פי הסכם הפשרה בינו ובין שלמה דגן
, לקח על עצמו שלמה דגן
את מלוא הזכויות והחובות של החברה. עוד לטענתו, התובעת לא עשתה דבר לשם פרעון החוב כלפיה, למרות שהייתה מיודעת על הפקדת הערבות לטובת פרעון החוב כלפיה ושחרורו מההתחייבות שנתן.
לטענת טויטו לאור ההסדר בינו ובין שלמה דגן
, הוא שוחרר מכל התחייבות כלפי כל צד שלישי, לרבות התובעת. עוד לטענתו, מתקבל הרושם כי הבקשה נוצרה רק כדי לסייע לתובעת להתגבר על הקושי שקיים בתביעתה הנוכחית וכי אין זה המקרה של צירוף נתבע נוסף לתביעה, מאחר שכל העובדות יכולות להתברר באמצעות עדותו.
13.
בתשובה לתגובות הנתבעים טענה התובעת כי התנגדות הנתבעים 1 ו- 2 לצירוף הנתבע הנוסף היא כשלעצמה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ונועדה למנוע מבית המשפט לנהל את הדיון באופן שיפרוש בפני
ו את התמונה המלאה ויאפשר בירור והכרעה של המחלוקות האמיתיות. לטענתה, בבקשה למחוק את טויטו מכתב התביעה בהליך הקודם היא נסמכה על הסדר הפשרה בין שלמה דגן
וטויטו ועל תצהיר של טויטו לפיו הוא לא ערב אישית לחובות החברה.
עוד לטענת התובעת, רק עתה נחשפה למידע חדש המהווה שינוי נסיבות שבשלו אין היא מושתקת מהעלאת טענותיה.
התובעת טענה עוד כי טויטו הינו משיב פורמלי בלבד ואינו צד לעניין, שכן אין שואלים נתבע אם הוא מסכים להיתבע.
14.
אני מקבלת את טענת התובעת לפי טויטו הנו צד נחוץ בתובענה. מחיקת התביעה נגדו בהליך הקודם אינה מהווה מעשה בית דין והסיבות שמנתה התובעת בנוגע להגשת הבקשה בשלב זה של הדיון תומכות בקבלת הבקשה.
15.
אשר לטענות שהעלה טויטו, כפי שנפסק, ניתן לצרף נתבע אף בלא להזמינו כמשיב בבקשת הצירוף (ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' קיסלוג, פ"ד יד(2) 1165 (1960); ראו גם יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 207 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).
מטעם זה ומאחר והטענות שהעלה טויטו, למעט טענת ההתישנות, הן טענות אשר יש לברר לגופן, אין בהן כדי להצדיק את אי צירופו כנתבע.
16.
אשר לטענת ההתיישנות, מאחר והתובעת עצמה התייחסה לטענה זו בבקשה, ומאחר ואם לא תוכרע שאלת ההתיישנות בשלב זה, יהיה מקום לדון בה מיד לאחר צירוף טויטו כנתבע, ראוי לדון בה כבר עתה.
17.
בטרם תינתן החלטה בשאלת ההתיישנות, כולל בשאלה האם הנתבע אכן הודה בזכות התובעת, מצאתי לנכון לאפשר לצדדים להשלים את טיעוניהם בשאלה זו.
18.
התובעת רשאית להשלים את הטיעונים עד ליום 28.4.10.
19.
הנתבעים והמשיב 3 רשאים להשלים את הטיעונים עד ליום 20.5.10.

ניתנה היום,
כ"ד ניסן תש"ע, 08 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 10895/08 חברה ערבית למחצבות בע"מ נ' שלמה דגן, מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה, מרדכי טויטו (פורסם ב-ֽ 08/04/2010)