פסקי דין על דיין רן | פסקי דין על דיין אסתר | פסקי דין על אחים אוזן חברה לבניה בע"מ

8551/07 א     12/04/2010




א 8551/07 דיין רן, דיין אסתר נ' אחים אוזן חברה לבניה בע"מ








בית משפט השלום בבאר שבע

ת"א 8551-07


12 אפריל 2010




בפני
כב' השופט
עידו רוזין

ה
תובעים:
1
.
דיין רן

2
.
דיין אסתר
ע"י ב"כ עו"ד אמיר שושני



נ ג ד

ה
נתבעת:
אחים אוזן חברה לבניה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלמה אביטן




פסק דין


1.
ביום 09.05.2004 נחתם בין הצדדים הסכם מכר לפיו התובעים רכשו מהנתבעת דירה, בשטח של כ- 116 מ"ר הנמצאת במודיעין (להלן: "הדירה").
התובעים קיבלו חזקה בדירה בחודש יולי 2005.

2.
התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 121,445 ₪, בקשר לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מרכישת הדירה, לפי הפירוט שלהלן:-


א.
21,396 ₪
- בגין תיקונים שבוצעו על ידם בפועל, לפני הגשת התביעה.
ב.
480 ₪ - עלות עבודה לתיקון סתימת צינור.
ג.
1,000 ₪ - הערכת עלות תיקון המרצפות שיישברו לאחר תיקון הסתימה.
ד.
9,990 ₪ - עלות הפסד ימי עבודה.
ה.
10,000 ₪ - עגמת נפש.
ו.
78,579 ₪ - עלות תיקון ליקויים על פי חוות דעת הנדסית.

לכתב התביעה צירפו התובעים את חוות דעתו של המומחה, המהנדס, מר אליעזר גוכמן, לעניין ליקוי הבנייה הקיימים בדירה.

הטענות המפורטות בסעיף 2 ב' ו- ג' לעיל – נזנחו במהלך השמעת הסיכומים.
3.
הנתבעת הגישה כתב הגנה והכחישה את מרבית הנזקים שנגרמו לתובעים.


הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, של המהנדס, מר גיל רפאל, לפיה אומדן עלות ביצוע התיקונים בדירה – עומד על 7,950 ₪ בלבד (לא כולל מע"מ).

4.
ביהמ"ש מינה את המומחה, מר צבי רון, כמומחה מטעמו, בתחום של הנדסת בנין, לצורך בדיקת הליקויים הנטענים על ידי התובעים.


חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש הינה מיום 01.04.2009 (המועד הרלוונטי לצורך חישוב הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה). המומחה מר צבי רון העריך את עלות ביצוע התיקונים בסך של 20,550 ₪ [סכום זה אינו כולל פיקוח ושני רכיבים, אשר הושארו לשיקול דעת ביהמ"ש. האחד בסך 450 ₪; והשני בסך של 4,200 ₪].


המומחה רון מציין בחוות דעתו כי אומדן המחירים צמוד למדד תשומות הבנייה, אינו כולל מע"מ, וכי אם עבודות התיקונים יבוצעו על ידי התובעים, באמצעות צד ג', יש להוסיף לאומדן שנקבע – תוספת בשיעור של 30%.


לעניין ירידת ערך הדירה ציין המומחה מר צבי רון, כי בגין המפגע בחדר רחצה הורים – יש לפצות את התובעים בסך של 300 דולר ארה"ב.

5.
במהלך הדיון שהתקיים ביום 15.06.09, ביהמ"ש אישר את הסכמת בעלי הדין, לפיה תינתן לנתבעת האפשרות לתקן את הליקויים הקיימים בדירה.


לאור הסכמת בעלי הדין, הוריתי למומחה מר רון, ליתן חוות דעת משלימה, באשר לעלות הליקויים שיוותרו לאחר ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת, תוך התייחסות גם לסבירות טענות התובעים ביחס לתיקונים שנעשו על ידם, לפני הגשת התביעה (ראה סעיף 2 א' לעיל).

6.
לאחר ביצוע תיקון הליקויים, הגיש המומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס מר רון, חוות דעת משלימה, בה העריך את עלות ביצוע התיקונים שנותרו, בסך של 9,350 ₪ [סכום זה אינו כולל עלות פיקוח בשיעור של 10% וכן ארבעה רכיבים, אשר הושארו לשיקול דעת ביהמ"ש, בסכום כולל של 6,000 ₪].


המומחה רון מציין בחוות הדעת המשלימה, כי אומדן המחירים צמוד למדד תשומות הבנייה, אינו כולל מע"מ, וכי אם עבודות התיקונים יבוצעו על ידי התובעים, באמצעות צד ג', יש להוסיף לאומדן שנקבע – תוספת בשיעור של 30%.


המומחה מר צבי רון, בחן טענת התובעים, לפיה ביצעו תיקונים בדירה, קודם למתן חוות דעתו בסכום של
21,396 ₪, והגיע למסקנה כי מתוך סכום זה, סה"כ אומדן העבודות שניתן לשייכן בסבירות גבוהה, לליקויים שבאחריות הנתבעת, הינו – סך של 5,196 ₪ בלבד.

7.
מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע מס' 1 ושל מר אבי דניאל (שכן של התובעים), ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר נתן חסון, המשמש כמנהל בדק אצל הנתבעת, וכן של הגב' חנה ביתן האחראית על מחלקת הבדק אצל הנתבעת.

8.
במהלך ישיבת קדם המשפט, שהתקיימה ביום 02.03.10, הבהירו בעלי הדין כי הם אינם עומדים על חקירת המומחה מטעם ביהמ"ש, וגם לא על חקירתם של המומחים האחרים, מטעם בעלי הדין.


בעלי הדין הגיעו להסכמה נוספת בנוסח הבא:-
"...התובעים יוכלו לצרף לראיותיהם שתי הצעות מחיר לגבי עלות התיקונים הדרושה בדירה, וכן צילומים עדכניים של הדירה.
אף אחד מבעלי הדין לא יחקור את העדים של הצד שכנגד, והעדר חקירה – לא יפעל לחובת הצד שויתר על החקירה.
כל החומר הקיים בתיק – ישמש כראיה בהליך.
בעלי הדין יסכמו טענותיהם וביהמ"ש יתן את פסק הדין לאחר מכן.
מבקשים לקבוע מועד להשמעת סיכומים בעל פה"


ביהמ"ש אישר את הסכמת בעלי הדין ונתן לה תוקף של החלטה.

9.
התובעים צירפו שתי הצעות מחיר לגבי עלות התיקונים ובעלי הדין סיכמו טענותיהם בעל פה – כל אחד לשיטתו הוא.
10.
טענות התובעים בתמצית, כי יש לפסוק לזכותם סך של 88,480 ₪, לפי הפירוט
כדלקמן:-
א.
אובדן 30 ימי עבודה לפי 333 ₪ ליום ובסה"כ 9,999 ₪.
ב.
ירידת ערך הדירה – לפי חוות דעתו של מר צבי רון, (המומחה מטעם ביהמ"ש), ובסך של 300 דולר ארה"ב (לפי שער הדולר בעת הגשת התביעה, שעמד על סך של 3.92 ₪ לדולר), ובסה"כ 1,176 ₪.
ג.
עגמת נפש – 10,000 ₪.
ד.
עלות התיקונים שבוצעו על ידי התובעים קודם הגשת התביעה, בסך של 21,396 ₪.
ה.
עלות התיקונים שלא בוצעו על ידי הנתבעת, ובסך של 22,968 ₪, ובהתאם להצעות המחיר שהגישו התובעים.
ו.
עלות עבודות אלומיניום, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.
ז.
עלויות תיקון עבודות אבן (סעיף 11 לחוות דעת המומחה מר צבי רון) ופיתוח (סעיף 12 לחוות דעת המומחה מר רון), שהמומחה השמיט בטעות מחוות דעתו המשלימה, למרות שעניינים אלה צויינו בחוות הדעת המקורית.
ח.
עלות התיקונים שהמומחה מר רון, השאיר לשיקול דעת ביהמ"ש, ובסך של 6,000 ₪ (ערכי קרן).
ט.
עלות התיקון של סימני הרטיבות שקיימים היום בשל דליפת המים שלא תוקנה בסך של 3,700 ₪ (במהלך הסיכומים חזר בו ב"כ התובעים מטענה זו).
י.
תיקונים בסך של 8,200 ₪, אשר המומחה מר צבי רון לא כלל בחוות דעתו, ואשר נכללו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים.

11.
אדון בכל אחת מהטענות לעיל, בנפרד, לפי סדר הופעתן לעיל.

12.
תחילה מצאתי לציין, כי המומחה מטעם ביהמ"ש, מר צבי רון, לא נחקר חקירה נגדית על חוות דעתו ובעלי הדין אף נמנעו ממשלוח שאלות הבהרה על חוות הדעת שנתן.

בהלכה הפסוקה נקבע, כי המומחה מטעם בית המשפט משמש מעין זרועו הארוכה של בית המשפט. ראה בעניין זה ע"א (נצרת) 1183/06 - אינג' וליד חאג' נ' המוטרנות הקתולית לעכו ולגליל תק-מח 2007 (4), 12318, שם נקבע, בין היתר, כי:
"כלל הוא כי מומחה מטעם בית המשפט משמש מעין זרוע ארוכה של בית המשפט, בתחום מומחיותו . . . יחד עם זאת, ברור כי בית המשפט אינו חייב לקבל את מלוא חוות הדעת המוגשת לפניו והוא רשאי לדחותה באופן מוחלט, או לקבל חלקים ממנה אשר נמצאו מתאימים ונכונים במהלך שמיעת הראיות...".




בנוגע למעמדו המיוחד של המומחה מטעם ביהמ"ש, כבר נקבע בהלכה הפסוקה, כי: "כפועל יוצא ממנויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים ובכך שכרם; מאידך גיסא מוגבלת כמובן יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה . . .והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו
. . .; אולם עדות מומחה נוספת תובא על ידי הצדדים רק ברשות בית המשפט מטעמים שירשמו (תקנה 130(ב) לתקנות). עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות, מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטויין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונליות של מסקנותיו" (ע"א 323/85 - מדינת ישראל נ' אברהם אליהו מזרחי, פ"ד לט (4), 185).



עולה מכאן, כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נהנית ממעמד מיוחד, ובענייננו, בעלי הדין לא הצליחו לסתור את ממצאי המומחה בחוות דעתו.

13.
אובדן 30 ימי עבודה לפי 333 ₪ ליום ובסה"כ 9,999 ₪ - סעיף 10 א' לעיל


על אף שאין מחלוקת כי התובעים נאלצו להימצא בבית במהלך הזמן שהנתבעת ביצעה תיקונים, נראה שהתובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי מדובר
דווקא בהפסד של 30 ימי עבודה מלאים.

בעת הערכת הפיצוי המגיע לתובעים, בגין ראש נזק זה, לקחתי בחשבון, גם התיקונים הנוספים שיש לבצע בדירה בעתיד והעובדה שהתובעים ייאלצו להמשיך ולהעדר במהלך ביצוע תיקונים אלו.

מצאתי לפסוק לתובעים בגין ראש נזק זה סכום גלובאלי, על דרך האומדנא, בסך של 4,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין.

14.
ירידת ערך הדירה – בסך של 300 דולר ארה"ב – לפי סעיף 10 ב' לעיל



הנתבעת לא חלקה על דרישות התובעים בעניין זה, ואף לא על דרך החישוב שביצעו התובעים, ומכאן – שיש לפסוק לתובעים בגין ראש נזק זה, סך של 1,176 ₪.

15.
עגמת נפש – 10,000 ₪ - לפי סעיף 10 ג לעיל


הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".


בהתייחס לנזק הלא ממוני קבע בית המשפט העליון בע"א 348/79 - חנה גולדמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה (4), 31:-


"... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת, שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות. . ., בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. . .".

ובע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות נ' ויקטור נחמיאס מו (2) 60, נפסק בגין עוגמת נפש סך של 12,000 ₪ [כאשר ליקויי הבניה עמדו על סך של 6,613 ₪ בלבד], נקבע, כי: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות...".


התובעים טוענים, כי הם נחשפו לבעיות רטיבות ונזילות חוזרות ונשנות בדירתם, להחלפת הריצוף בדירתם ולתיקונים חוזרים, אשר גם בהם - לא היה כדי לסלק את מלוא הליקויים.

בבואי לפסוק בסוגיית עוגמת הנפש, עלי להתייחס לשיקולים שונים, ביניהם, סוג הליקויים, עוגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקויים [אלו שתוקנו עד עתה ואלו שיידרשו לתיקון בעתיד], התייחסות הנתבעת וניסיונותיה לתקן את הליקויים, גובהו הכללי של הפיצוי וכיוצ"ב נתונים נוספים.





אומנם, שיעור אי ההתאמות שנמצאו בדירה נמוך באורח ניכר מהסכומים שנתבעו ע"י התובעים, אך אין לשכוח שהתובעים רכשו דירה חדשה והשקיעו בה חלק משמעותי מהונם.

מכל האמור לעיל, ראיתי לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין ראש נזק זה, בסך של 5,000 ₪.


16.
תיקונים שבוצעו קודם הגשת התביעה, בסך של 21,396 ₪ - לפי סעיף 10 ד' לעיל


המומחה מטעם ביהמ"ש התבקש בין היתר, לחוות את דעתו בנוגע לטענה זו של התובעים, באשר לסבירות ההוצאות שהוציאו, ביחס לתיקונים שנעשו על ידם לפני הגשת התביעה, וכן התבקש לציין אם יש קשר בין ההוצאות הנ"ל, לליקויים אשר באחריות הנתבעת, ואם כן – באיזה שיעור? (ראה עמ' 5 לפרוטוקול מיום 15.06.09).

המומחה מטעם ביהמ"ש, מר צבי רון, הגיע למסקנה, שסך כל אומדן העבודות שניתן לשייכן, לליקויים אשר באחריות הנתבעת – הינו 5,196 ₪ בלבד.

הגעתי למסקנה שהתובעים לא עמדו בנטל לסתור את ממצאי המומחה בחוות דעתו, וראה בעניין זה, בין היתר, סעיף 9.4 לחוות דעתו המשלימה של המומחה. המומחה מציין כי במהלך הביקור הבחין כי הוחלף הריצוף המקורי, וכן ציין:-
"כיום משטח הריצוף גדול באופן ניכר ממשטח הריצוף המקורי על פי תוכנית המכר. קיימת מחלוקת עובדתית לגבי איכות הריצוף המקורי...".

לפיכך ומכל המקובץ – מצאתי לפסוק לתובעים, בגין ראש נזק זה, סך של 5,196 ₪.

17.
עלות הליקויים שלא תוקנו בפועל, ובהתאם להצעות המחיר, בסך של 22,968 ₪ - לפי סעיף 10 ה' לעיל



המומחה מטעם ביהמ"ש מציין בחוות דעתו המשלימה, שאומדן הליקויים שנותרו בדירה, עומד על 9,350 ₪.

התובעים טוענים בעניין זה כי הערכותיו של המומחה, אינן תואמות את המציאות, והן נמוכות בכ – 50% ממחירי השוק. לצורך הוכחת הטענה, צירפו התובעים שתי הצעות מחיר שניתנו להם על ידי בעלי מקצוע בתחום.

מנגד, טוענת הנתבעת כי אומדן המחירים שנקבע ע"י המומחה מר צבי רון, הינו סביר וריאלי ואין מקום לתוספת המבוקשת על ידי התובעים.
קביעת האומדנים של המחירים הם ענין שבמקצועיות.

יש לזכור שלאומדנים הבסיסיים שנקבעו ע"י המומחה, יש להוסיף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה וכן תוספת בשיעור של 30% במידה והעבודה תבוצע באמצעות התובעים.

ספק בעיני אם התובעים הצליחו לסתור את ממצאי המומחה, ואולם על מנת למנוע קיפוח אפשרי של התובעים ובהתחשב בהצעות המחיר שהוגשו לביהמ"ש – אני קובע שאומדן הליקויים שנקבע על ידי המומחה – יעמוד בעינו, ואולם התוספת שנקבעה על ידי המומחה, בשיעור של 30% - תעמוד בענייננו, על 35%.

18.
עלות עבודות אלומיניום – לפי סעיף 10 ו' לעיל

בעלי הדין לא חלקו על האמור בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, בעניין עבודות האלומיניום.

לפיכך הפיצוי בגין ראש נזק זה – ייפסק לפי האומדן שנקבע על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש ובסכום קרן של 1,800 ₪.

19.
עלויות תיקון עבודות אבן ופיתוח - לפי סעיף 10 ז' לעיל


בחוות הדעת המשלימה, מפרט המומחה מר צבי רון, אודות עלות "התיקונים שנותרו".

לא שוכנעתי מנימוקי התובעים, כי המומחה השמיט, בטעות, מחוות דעתו המשלימה עניינים אלו. באם סברו התובעים כי מדובר בהשמטה מקרית – היה עליהם להתכבד ולשגר למומחה שאלות הבהרה, על מנת שיינתן הסבר לסוגייה זו, ומשלא נקטו בדרך זו – אין להם להלין אלא על עצמם.

לפיכך – אני דוחה את תביעת התובעים, בגין ראש נזק זה.

20.
עלות התיקונים שהושארו לשיקול דעת ביהמ"ש, בסך של 6,000 ש"ח – לפי סעיף 10 ח' לעיל

המומחה מטעם ביהמ"ש, מר צבי רון, השאיר לשיקול דעת ביהמ"ש ארבעה רכיבים, בסכום כולל של של 6,000 ₪ וכדלקמן:-
בגין עבודות איטום (500 ₪), בגין עבודות מסגרות (450 ₪), בגין עבודות חיפוי וקרמיקה (850 ₪) ובגין עבודות ריצוף (4,200 ₪).

בעלי הדין נמנעו מלהרחיב בסיכומיהם בעניין טענה זו.

בהסתמך על מסקנות המומחה, והעובדה כי הנטל להוכחת התובענה מוטל על התובעים ובהעדר טיעון משמעותי של הצדדים בעניין זה, מצאתי לפסוק לתובעים בגין ראש נזק זה סכום גלובאלי, על דרך האומדנא, בסך כולל של 2,500 ₪.

21.
עלות תיקון רטיבות – בסך של 3,700 ₪ - לפי סעיף 10 ט' לעיל


במהלך השמעת הסיכומים, חזרו בהם התובעים מהעתירה לפיצוי בגין רכיב זה.

לפיכך, אני דוחה את טענת התובעים ביחס לראש נזק זה.

22.
תיקונים שלא נכללו בחוות דעת המומחה, מר רון, בסך של 8,200 ₪ - לפי סעיף 10 י' לעיל

התובעים טוענים בעניין זה כי המומחה מר צבי רון שגה בחוות דעתו, בעת שנמנע מלפסוק להם סכום של 8,200 ₪, בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, ובגין 5 רכיבים שונים [סך של 7,500 ₪ מתוך הסכום של 8,200 ₪ מתייחס להתקנה או הרחבה של חלונות].

כפי שציינתי לעיל, למומחה מטעם ביהמ"ש מעמד מיוחד, ובענייננו, כאשר התובעים ויתרו על חקירתו הנגדית של המומחה מטעם ביהמ"ש – הם לא עמדו בנטל להוכיח שהמומחה שגה במסקנות אליהן הגיע.

לפיכך, אני דוחה את תביעת התובעים בגין ראש נזק זה.

23.
הוצאות משפט


התובעים טוענים, כי נגרמו להם הוצאות משפט, בשל התנהלות הנתבעת.

מנגד הנתבעת טוענת, כי התביעה הוגשה בסכום מוגזם ומופרך ולכן אין מקום לחייבה בהוצאות המשפט וכי יש לחייב דווקא את התובעים בהוצאות המשפט של הנתבעת וכן
בשכ"ט עו"ד.

בנוגע להוצאות המשפט
, צודקת הנתבעת בטענה, כי סכום הליקויים הנתבע בכתב התביעה, הכולל גם את התיקונים שתיקנו קודם להגשת התביעה (99,975 ₪) גבוה בהרבה מהסכום שנפסק סופו של יום, אך לא נראה, כי בענייננו
היה בכך כדי לשנות או להכביד על הוצאות המשפט באופן ממשי.

מצאתי לקבל טענת הנתבעת, רק באופן חלקי, ולקבוע, בין היתר, שהתובעים לא יהיו זכאים להחזר הוצאות עבור חוות הדעת ההנדסית מטעמם.

לפיכך, יש לפסוק לתובעים הוצאות משפט בסך של 5,060 ₪, לפי הפירוט הבא:-
א.
סך של 3,500 בתוספת מע"מ בגין חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש ובסה"כ – 4,060 ש"ח.
ב.
הוצאות אגרה חלקיות תוך התחשבות בסכום שנפסק - בסך של 1,000.

24.
סיכומו של דבר, אחר שעיינתי בטענות בעלי הדין, בכתבי הטענות, בחוות הדעת המקצועיות, תצהירי עדות ראשית, אחר שהנתבעת תיקנה חלק מהליקויים שנמצאו, בהתחשב במעמדו המיוחד של המומחה מטעם בית המשפט, בסיכומי בעלי הדין, בנטל ההוכחה ובנטל הבאת הראיה, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכומים, עפ"י הפירוט שלהלן:-


א.
תיקונים שבוצעו בטרם הגשת התביעה
5,196
₪

ב.
תיקונים שנותרו לביצוע לפי חווה"ד המומחה
9,350
₪

ג.
תיקונים שהושארו לשיקול דעת ביהמ"ש
2,500
₪

ד.
סה"כ תיקונים (סעיפים א', ב' וג' לעיל)
17,046
₪

ה.
לאחר תוספת בשיעור של 35% (5,966 ₪)
23,012
₪

ו.
לאחר תוספת פיקוח בשיעור כ – 10% (2,300 ₪)
25,312
₪

ז.
לאחר תוספת מע"מ בשיעור של 16% (4,050 ₪)
29,362

₪

ח.
לאחר תוספת שערוך למדד תשומות הבניה (143 ₪)
29,505
₪

ט.
לאחר תוספת אובדן ימי עבודה בסך של 4,000 ₪
33,505
₪

י
לאחר תוספת של ירידת ערך בסך של 1,176 ש"ח
34,681
₪
י"א.
לאחר תוספת של עגמת נפש, בסך של 5,000 ₪
39,681
₪

י"ב.
לאחר תוספת הוצאות משפט בסך של 5,060 ₪
44,741
₪

י"ג.
לאחר תוספת שכ"ט עו"ד בסך של 5,830 ₪
(כולל מע"מ)

50,571
₪

25.
בסה"כ על הנתבעת לשלם לתובעים, סך של 50,571 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין.


התשלום יבוצע, לכל המאוחר, עד ליום 15.05.2010, ואם לא ישולם במועד – יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

26.
מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק פסק הדין לב"כ בעלי הדין, בדואר רשום ובצירוף אישור מסירה.

ניתן היום,
כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 8551/07 דיין רן, דיין אסתר נ' אחים אוזן חברה לבניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/04/2010)