פסקי דין על פרקליטות מחוז תל אביב פלילי | פסקי דין על דרור אלימלך | פסקי דין על שגיא שגב |

5764/09 פ     15/04/2010




פ 5764/09 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' דרור אלימלך, שגיא שגב





בפני
כב' השופט מוקי לנדמן

המאשימה
פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
נגד

הנאשמים
דרור אלימלך
– קבוע למועד אחר
שגיא שגב
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד אריאלה בן אהרון

ב"כ הנאשם – עו"ד דוד ונטורה
גזר דין
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ב-13 עבירות של קבלת דבר במרמה, 6 עבירות של גניבה מרכב, 5 עבירות של פריצה לרכב, 6 עבירות גניבה, 11 עבירות זיוף, 9 עבירות של שימוש במסמך מזויף, 11 עבירות של התחזות לאחר, 2 עבירות של התפרצות לדירה, 2 עבירות של התחזות כעובד ציבור, 5 עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, 6 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, החזקת נכס חשוד כגנוב, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר, החזקת נשק ו-4 עבירות של גניבה ממעביד. לגבי חלק ניכר מהעבירות המדובר בריבוי עבירות באותו אישום ובסה"כ מדובר על 18 אישומים שונים, מהם 14 בכתב האישום המקורי משנת 2009 וארבעה בתיקי פ.א. אותם צירף משנת 2008.
החומרה עולה בבירור מריבוי העבירות, גיוונן, תכיפות ביצוען ואפנה רק לכך שחלק מהעבירות היו כרוכות גם בפגיעה משמעותית באמון – הן לגבי עבירות הגניבה ממעביד, הן לגבי עבירות הגניבה וההתפרצות בבתים בהם עבד הנאשם והן לגבי העבירות שבוצעו תוך ההתחזות לשוטר, עצירת נהגות תמימות, עיכובן לכאורה בשל ביצוע עבירה וניצול הסיטואציה לשם גניבה. בחלק לא קטן מהעבירות, הייתה השתלשלות במובן זה שלאחר הגניבה, נעשו שימושים נוספים בכרטיסי האשראי שנגנבו.
2. לחובת הנאשם עבר פלילי
מכביד ביותר בעבירות דומות, מאז היותו בן 15 וזאת מעבר לעבירות אלימות וסמים ולמעלה וממחצית חייו, שהה מאחורי סורג ובריח.
3. הסנגור מצביע על כך שהניסיון בעניינו של הנאשם מלמד כי אין במאסרים כדי להרתיעו, ועל כן יש לבחור בדרך הטיפולית-שיקומית. דעתי כסנגור, שהמאסרים אינם מרתיעים את הנאשם, שכפי שעולה מתסקיר שירות המבחן ומחוות הדעת של ד"ר לריה, סובל מהפרעת אישיות. אולם, לא ניתן לומר שקיימת, נכון לרגע זה, אופציה טיפולית ממשית שניתן לבחון ולשקול אותה. חוות הדעת של ד"ר לריה הינה משלהי שנת 2007, עת הנאשם היה משוחרר. הנאשם לא פעל בדרך שיקומית טיפולית כהמלצת ד"ר לריה ובלתי סביר בעליל לבחון דרך זו עתה על בסיס חוות דעת מלפני למעלה משנתיים ולאור העולה מתסקירי שירות המבחן, שאינו בא בהמלצה טיפולית.
4. בנסיבות אלו, ועם כל הצער שבדבר, אין מנוס אלא לתת את הבכורה במגוון שיקולי הענישה לשיקול המניעתי – להרחקתו של הנאשם מהציבור ומרכושו, כשבמקביל, כמובן, יש לקוות כי הנאשם ינצל את תקופת המאסר הארוכה בכדי להשתלב בתכנית טיפולית בין כתלי שב"ס.
5. לזכות הנאשם יש לזקוף, בעיקר, את ההודאה, החסכון הרב ביותר בזמן ולקיחת האחריות, ואילולא שיקול משמעותי זה, היה עונשו חמור משמעותית מכפי שאגזור עליו.
6. המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם בנוסף למאסר בפועל והמאסר המותנה גם רכיב כספי לעונש בדמות קנס ופיצוי למתלוננים, שהגם שלאור העבירות יש להם מקום, אינני סבור שהמדובר ברכיב ענישה שיש בו ממש, שכן משמעותו היחידה היא תוספת של מאסר בפועל. אין כל סבירות שהנאשם יוכל לעמוד בנטל קנס כלשהו בהיותו במאסר ואין כל היגיון להטיל קנס שישולם לאחר שחרורו בעוד זמן רב.
7. הרכיב האחרון בו יש לדון הוא נושא חילוט הרכב, שאין חולק ששימש לביצוע שתיים מהעבירות (של ההתחזות לשוטר), ובעבירה נוספת שולית – תדלוקו במרמה.
השאלה היחידה אותה יש לבחון היא תחולת סעיף 39 לפסד"פ (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט – 1969, היינו, אם הנאשם הוא בעל הזכויות ברכב, שכן אין ספק שאם לא כך הוא, אין תחולה לסעיף 39(ב) לפקודה.
8. הרכב רשום על שם אחייניתה של אשת הנאשם, כשאין ספק שמדובר ברישום פורמלי בלבד, ועל פי עדות האישה, הרכב שייך לה, נרכש מכספה ושימש הן אותה והן את הנאשם, כשגם אין חולק מהראיות שהוגשו במסגרת זו, לרבות הודעות הנאשם, שעיקר השימוש ברכב נעשה על ידי הנאשם.
האישה העידה באופן ברור, כן, ושאינו מסתיר כי הרכב נרכש בכספה שלה בהיעדר מקורות כספיים לנאשם ודווקא מהממסכים שהגישה המאשימה, עולה שהדפוס לגבי רכב זה – רישומו על שם בני משפחה – הוא דפוס שאשת הנאשם נקטה בו מספר פעמים בעבר. כך, נרשמו רכבים קודמים של האישה על שם אמה, על שם אחותה. כלומר, דווקא דפוס זה מעיד שגם רכב זה שייך לה. אמנם הנאשם השתמש לא אחת בהודעותיו באמירה כי הרכב שלו, ואין גם חולק כי הרכב היה נתון לשימושו החופשי במסגרת יחסיו עם אשתו גם בתקופות בהן היו פרודים, איך אין בכך כדי לשנות מהרכיב המהותי והוא ששוכנעתי כי הרכב נרכש מכספי האישה ולא נרשם על שמה רק בשל שיקוליה היא.
9. לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר למשך 8 שנים.
ב. אני מפעיל את המאסרים המותנים בני 8 חודשים ו-4 חודשים אשר הוטלו על הנאשם ב-ת.פ.2907/05 של ביהמ"ש השלום בכפר סבא, ביום 13.9.05, בחופף זה לזה (שכן עולה בעליל שהפיצול במאסרים המותנים בגזר הדין בין עבירות פשע לעוון נועד כדי שלא להטיל על הנאשם גם בגין עבירות עוון את המאסר המותנה, ולא כדי שיופעלו בגין אותו גזר דין 12 חודשי מאסר), וזאת במצטבר למאסר אשר הוטל על הנאשם היום.
סה"כ ישא הנאשם 8 שנים ו-8 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 9.7.09. באם הנאשם היה עצור תקופות נוספות בגין תיקי הפ.א. המצורפים, יגישו הצדדים רשימה על כך וגם ימי מעצר אלו ינוכו.
ג. מאסר למשך 12 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע מסוג פשע.
ד. מאסר למשך 8 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע מסוג עוון.
למען הסר ספק, פיצול המאסר המותנה נועד לאבחן בין עבירות התנאי ואין כוונתי כי הנאשם ישא בגין הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר העולה על 12 חודשים.
ה. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, למשך 11 חודשים מיום שחרורו.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי.
<#14#>

ניתנה והודעה היום א' אייר תש"ע, 15/04/2010 במעמד הנוכחים.
מוקי לנדמן
, שופט

הוקלד על ידי: ליאור ירדני
15
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"פ 5764-09 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
נ' אלימלך ואח'
15 אפריל 2010








פ בית משפט שלום 5764/09 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' דרור אלימלך, שגיא שגב (פורסם ב-ֽ 15/04/2010)