פסקי דין על מזל ששון-האלמנה | פסקי דין על דקלה ששון | פסקי דין על שמרית ששון | פסקי דין על יערית ששון | פסקי דין על אליעד ששון | פסקי דין על דור ששון | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

841/02 עא     12/02/2004




עא 841/02 מזל ששון-האלמנה,דקלה ששון ,שמרית ששון,יערית ששון ,אליעד ששון ,דור ששון נ' אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ,כלל חברה לביטוח בע"מ






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 841/02
וערעור שכנגד
כבוד הנשיא א' ברק

בפני
:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
כבוד השופט א' ריבלין
1. מזל ששון-האלמנה

המערערים והמשיבים שכנגד:
2. דקלה ששון
-בת

3. שמרית ששון
-בת קטינה

4. יערית ששון
בת- קטינה

5. שני ששון בת-קטינה

6. אליעד ששון
בן קטין

7. דור ששון
בת קטינה


נ ג ד


1. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

המשיבות והמערערות שכנגד:
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.12.2001 בתיק א' 10264/97 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' גילאור


תאריך הישיבה: י"ט בטבת תשס"ד (13.1.2004)

עו"ד גדי שילדן
, עו"ד סאוסן סלום
בשם המערערים והמשיבים שכנגד:

עו"ד מרדכי זוכוביצקי

בשם המשיבות והמערערות שכנגד:
פסק-דין

השופט א' ריבלין
:

1. המערערים הם אלמנתו וילדיו של המנוח דוד ששון ז"ל, יליד שנת 1956, אשר נהרג בתאונת דרכים ביום 15.1.1997. המשיבות ביטחו את השימוש ברכב והן נושאות בתשלום הפיצויים שנפסקו למערערים.

בית-המשפט המחוזי העריך את גובה הכנסותיו של המנוח, קודם לתאונה, בהסתמך על דוחות שומה שהגיש בשנים 1992 עד 1995 בגין הכנסותיו מן העסק אותו ניהל. בית המשפט סבר כי ראוי להניח, במקרה זה, כי המנוח היה ממשיך להשתכר למחייתו אלמלא התאונה, עד הגיעו לגיל 65. בית המשפט פסק למערערים פיצויים בגין אובדן התמיכה בהם, בגין אובדן שירותי בעל ואב וכן פיצויים כשכר אפוטרופסות שהשתלמו לידי המערערת 1, וזאת בתמורה לחובה המוטלת עליה לדווח לאפוטרופוס הכללי על דבר הנהלת כספי הפיצויים של הקטינים. כמו כן פסק למערערים פיצויים בגין הוצאות קבורה והלוויה. סכום הפיצוי שנפסק למערערים היה 2,746,310 ש"ח, ובניכוי גמלאות המל"ל בסכום של 1,019,866 ₪ - 1,726,444. מסכום זה הופחתו התשלומים התכופים (לרבות שכ"ט ומע"מ בגינם). היתרה לתשלום כפי שנפסקה בבית-המשפט קמא הגיעה איפוא לסכום של 1,286,444 ש"ח ולסכום זה הוסף בפסק-הדין שכר טרחת עורך-דין בשיעור 13% ובתוספת מע"מ - סך הכל: 1,482,112.1ש"ח.

המערערים מלינים כנגד מיעוט הפיצוי, והמשיבות, בהודעת ערעור שכנגד שהגישו, מלינות כנגד ריבוי הפיצויים.

2. בשניים שגה בית-המשפט המחוזי בפסק דינו. על טעות אחת שנפלה בפסק הדין מצביעות המשיבות, ועל האחרת - המערערים.

אשר לערעור שכנגד, דין טענה אחת, המועלית בו, להתקבל. נכונה טענת המשיבות, הן המערערות שכנגד, כי לא ראוי היה, במקרה זה, לפסוק למערערת 1, אמם של המערערים 2 עד 7, פיצוי נוסף ונפרד בגין הכנת דיווחים לאפוטרופוס הכללי. בית-המשפט קמא קבע, בפסק-דינו, כי המערערת 1 מיומנת, ככל אדם, אחר בניהול הכספים המגיעים לה ושיגיעו למערערים האחרים. כאימם של המערערים הקטינים היא מטפלת ממילא בניהול ענייניהם הכספיים, ובנסיבות העניין, לא היה מקום לפסוק לה תשלום נוסף זה. לפיכך, יש להפחית מסך הפיצויים שנפסקו לטובת המערערים, את הסכום של 50,000 ש"ח. סך הפיצויים בטרם עריכת הניכויים, יועמד, אפוא, על 2,696,310 ש"ח.

3. מנגד, צודקים המערערים בטענתם הנוגעת לשכר הטרחה שנפסק לטובתם. היה ראוי, במקרה זה, לפסוק שכר טרחת עורך-דין בשיעור הקבוע בחוק של 13%, וזאת על מכלול הפיצויים שנפסקו לתובע, לרבות אלה שנשתלמו קודם לפסק-הדין, כתשלום תכוף.

בדרך זו יובטח כי המערערים יזכו בשיעור זהה של שכר טרחת עורך-דין בגין כל סכום הפיצויים, בין אם שולם ביום פסק-הדין, ובין אם שולם בתשלום תכוף. מסך הפיצויים, אותו העמדנו, כאמור, על 2,696,310 ש"ח, יש להפחית את סך ניכויי המל"ל - 1,019,866 - לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על התוצאה המתקבלת - 1,676,444 ש"ח, יש להוסיף שכר טרחה בשיעור 13% בצירוף מע"מ כשיעורו ביום מתן פסק הדין - 17%. מסכום זה - 1,931,431.1, יש להפחית את סך התשלומים התכופים (440,000 ש"ח). אשר על כן, הסכום אשר בתשלומו היה על בית המשפט קמא לחייב את המשיבות הוא 1,491,431.1 ש"ח, ולא 1,482,112.1ש"ח.

הטעות שנפלה בדרך חישוב שכר טרחת עורך הדין על ידי בית המשפט קמא מקורה בהתעלמותו מהכלל לפיו, אף שבשלב ביניים מסויים נפסק למערערים שכר טרחה בגין התשלומים התכופים בשיעור של 11%, הרי שמשנסתיים המשפט לאחר שמיעת הראיות, ומשהתשלומים התכופים נשתלמו כולם לאחר הגשת התביעה, זכאים הם לשכר טרחה בשיעור 13% על כל הסכום שנפסק (אך לא לתשלום שכר טרחה נפרד ונוסף, כסברת המערערים, בגין התשלומים התכופים).

מן הצד האחר, אין כל ממש בסברת המערערים כי שיעור שכר טרחת עורך-הדין מחושב לא רק על הסכום שנפסק, כי אם גם על הסכום הנוסף אותו ישלמו המערערים לעורך-דינם על-פי המוסכם ביניהם. סברה זו נוגדת את לשון החוק ואת הוראתו. הסכום של 13% כשכר טרחת עורך-דין, משתלם רק בגין הפיצויים על נזקי הגוף שנגרמו למערערים, ועליהם בלבד.

4. פרט לטענות לעניין שכר טרחת עורך הדין, בהודעת הערעור העלו המערערים שורה של טענות נוספות, אשר אחדות מהן צריכות מענה.

המערערים טוענים כי ראוי היה להביא בחשבון הכנסתו של המנוח, גם את הסכומים עליהם ניתן ללמוד מדוח השומה האחרון שהגיש. טענה זו אין לקבל, במקרה זה, שכן בית-המשפט, מנימוקים ראויים, מצא כי אין לסמוך, בעניין שלפנינו, על דוח מס הכנסה שנערך לאחר פטירתו של המנוח. אין להתערב גם בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי להביא בחשבון ההכנסות אך ורק את אלו, עליהן דווח בשנים האחרונות, ולהימנע מחזרה אחורה לשנים קודמות, שעניינן נמצא בלתי רלוונטי.

אין להתערב גם בהחלטת בית-המשפט לעניין גיל הפרישה של המנוח, שכן במקרה זה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט כי יש מקום להניח כי המנוח היה מוסיף להשתכר עד הגיעו לגיל 65. בנסיבות המקרה צדק גם בית המשפט בעת שנמנע מלחרוג משיטת הידות הרגילה בכל הנוגע לחישוב הפסדי התמיכה בילדי המנוח לאחר הגיעם לגיל 18 שנים.

5. לבסוף, לא ראינו כל מקום להתיר למערערים להביא ראייה נוספת בערעור אודות שירותו הצבאי של המנוח. שמיעת הראיות בתיק בית המשפט המחוזי נסתיימה לפני כ-3 שנים. הבקשה הוגשה כשנתיים לאחר מכן ואין בנימוקיה כדי לענות על התנאים להבאת ראייה נוספת בערעור, כפי שנקבעו בפסיקה. אשר על כן לא היה מקום להתיר את צירוף הראייה המבוקשת.

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי יתוקן באופן שלסכום הכולל יתווסף הסכום של 9,319 ש"ח נכון ליום פסק-הדין - זאת בעקבות הפחתת הסכום של 50,000 ש"ח (שכר האפוטרופסות) ובעקבות תיקון שיעורי שכר הטרחה בבית המשפט קמא.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק
:

אני מסכים.
ה נ ש י א
המשנה לנשיא ת' אור
:

אני מסכים.
המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין
.

ניתן היום, כ' בשבט תשס"ד (12.2.2004).

ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02008410_p13.doc/אמ
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 841/02 מזל ששון-האלמנה,דקלה ששון ,שמרית ששון,יערית ששון ,אליעד ששון ,דור ששון נ' אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ,כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/02/2004)