פסקי דין על קליין | פסקי דין על מריאנה קליין | פסקי דין על אליהו משאלי | פסקי דין על שלמה משאלי | פסקי דין על קרול קליין ואח' |

855/08 הפ     18/04/2010




הפ 855/08 קליין, מריאנה קליין נ' אליהו משאלי, שלמה משאלי, קרול קליין ואח'










בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




18 אפריל 2010

ה"פ 855-08 קליין ואח'

נ' משאלי ואח'





בפני

כב' השופטת, ד"ר דפנה אבניאלי

מבקשים

1.

קליין


2.

מריאנה קליין



נגד

משיבים

1. אליהו משאלי

2. שלמה משאלי

3. קרול קליין

4. פרנצ'יסק קליין

5. רשם המקרקעין נתניה

6. עדה פרנקל





החלטה


בפני
בקשה לעכב את ביצועו של פסק דיני מיום 16/3/10.

בפסק דיני התקבלה המרצת הפתיחה שהגישו המשיבות כנגד המבקשים להצהיר, כי מקרקעין שהיו רשומים על שם המנוחים פרנצ'יסק קליין
וקרול קליין
, נרשמו בתרמית על שמם של המבקשים, לאחר שחתימות המנוחים על חוזי המכר והמסמכים הנלווים זויפו.

טענות הצדדים
בבקשתם מציינים המבקשים, כי בכוונתם לערער על פסק הדין ולדידם סיכוי סביר שערעורם יתקבל ופסק דינו של בית משפט זה יתבטל.

למבקשים השגות לגבי המשקל הרב שניתן בפסק הדין לראיות נסיבתיות ולעובדה, שהמשיבות נמנעו, בכוונה תחילה, מלהביא בפני
בית המשפט חוות דעת גרפולוגית להוכחת טענת הזיוף.

עוד משיגים המבקשים על קביעות עובדתיות שנקבעו בפסק הדין ולסברתם הסיכוי שבית משפט של ערעור יתערב בהם הוא גבוה.

בנוסף, משיגים המבקשים על השיהוי הרב בו נקטו המשיבות עד להגשת תביעתן, באופן אשר פגע ביכולתם להוכיח את טענותיהם באמצעות העדת עדים, צרוף מסמכים והצגת ראיות.

המבקשים טוענים, כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובתם. לטענתם, אי קבלת הבקשה תגרום להם נזק בלתי הפיך, בעוד קבלתה לא תפגע במשיבות, אשר המתינו להגשת התביעה ולקבלת

פסק דין
קרוב ל-20 שנה. המבקשים מציינים, כי המשיבות כבר פועלות במרץ לביצוע של פסק הדין ולרישום הקרקע על שם המנוחים.

המשיבות טוענות כי סיכויי הערעור הם אפסיים. לדידן, המבקשים לא הביאו כל נימוק, אשר יצדיק את הפיכת פסק הדין על פיו. עוד טענו המשיבות, כי חלק ניכר מטענות המבקשים מופנה כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו בפסק הדין, אשר אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם.

המשיבות מציינות, כי אין כל ממש בטענת המבקשים, לפיה הן פועלות למימושו של פסק הדין. בנוסף טוענות המשיבות, כי אף אם יקבל הערעור, תמיד ניתן יהיה להשיב למבקשים את ערכם של המגרשים בשווה כסף.

לחילופין, עותרות המשיבות להתנות את ביצוע עיכוב פסק הדין בתנאים, לרבות במתן ערובה הולמת.

דיון והכרעה
תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת, כי הכלל הוא ש"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". העקרון הוא שהזוכה בדינו רשאי לממש את פירות זכייתו מיד עם מתן ההחלטה המזכה.

תקנה 467 קובעת, כי בית המשפט שנתן את פסק הדין, רשאי להורות על עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה יותר. כלומר, מדובר בסמכות שבשיקול דעת.

השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין הם שניים אלו: הראשון – סיכויי הצלחת ההליך הערעורי. השני – מאזן הנוחות.
ראה גם א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית עמ' 672-680.

נבחן, אם כן, האם עמדו המבקשים בנטל להראות סיכויי ערעור טובים והטיית מאזן הנוחות לטובתם.

באשר לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי, כי ניתן לומר שמדובר בהליך שסיכוייו להצליח טובים, שכן כתב הערעור לא צורף לבקשה. מעבר להפרחת סיסמאות בדבר סיכויי הערעור, לא הביאו המבקשים כל נימוק של ממש בעניין זה. בנוסף, עיקר טענותיהם של המבקשים מופנות כלפי ממצאים עובדתיים שנקבעו בפסק הדין, אשר הלכה היא, כי עניינים אלו מסורים להכרעתה של הערכאה הדיונית ובית משפט של ערעור לא נוטה להתערב בהם.

בשונה מזאת, באשר למאזן הנוחות, סבורני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם של המבקשים, באופן המצדיק, בשלב זה, את עיכוב ביצועו של פסק הדין.

כאמור, פסק הדין הצהיר, כי מקרקעין שהיו רשומים על שם המנוחים פרנצ'יסק קליין
וקרול קליין
, נרשמו בתרמית על שמם של המבקשים, לאחר שחתימות המנוחים על חוזי המכר והמסמכים הנלווים זויפו. בהמשך להצהרה זו, הונחה רשם המקרקעין למחוק את שמם של המבקשים כבעלי הקרקע ולהחזיר את רישום הבעלות על שמם של המנוחים.

בעוד הכלל הוא ביצוע פסק הדין יהא לאלתר ואילו עיכוב ביצוע הוא החריג, נטייתם של בתי המשפט הינה לעכב ביצועם של פסקי דין והחלטות, שעניינן מכירת מקרקעין, עד להכרעה בערעור - כל זאת בשל החשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
ראה רע"א 667/01 עזבון אל רחמן דרביה ז"ל נ' היפר מטל בע"מ, פ"ד נו(2) עמ' 5.

בענייננו, בהעדר עיכוב ביצועו של פסק הדין, תוכלנה המשיבות, כיורשות של המנוחים, לפעול למכירת הקרקע, באופן שיעמיד את המבקשים, אם יצליחו בערעורם, בפני
שוקת שבורה.

לא מצאתי לקבל את טענת המשיבות, לפיה ניתן יהיה להשיב למבקשים את ערכם הכספי של המגרשים, בין היתר משום שלא הוכחה יכולתן של המשיבות להעמיד סכום זה.

זה המקום גם לציין, כי חלפו כמעט 20 שנה מעת נרשמו המקרקעין על שמם של המבקשים ועד להגשתה של המרצת הפתיחה על ידי המשיבות. בנסיבות אלו ונוכח התקופה הארוכה עד לעמידתן של המשיבות על זכויותיהן, נראה לי, כי עיכוב קצר בביצועו של פסק הדין לא יגרום למשיבות נזק משמעותי.

לאור סיכויי הערעור, שכאמור לא שוכנעתי כי הם גבוהים, מצאתי לנכון לעכב ביצועו של פסק הדין עד למועד הגשת הערעור, תוך הותרת שיקול הדעת לבית המשפט שלערעור לקבוע, אם יש מקום להמשיך ולעכב ביצועו מעבר לכך, לאור נימוקי הערעור לגופם.

סוף דבר
אני מעכבת את ביצועו של פסק דיני מיום 16/3/10, עד למועד הגשת הערעור.

כתנאי לעיכוב הביצוע, אני מחייבת את המבקשים להפקיד בקופת בית המשפט, תוך 3 ימים,
סכום של 20,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ד' אייר תש"ע, 18 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.


ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת









הפ בית משפט מחוזי 855/08 קליין, מריאנה קליין נ' אליהו משאלי, שלמה משאלי, קרול קליין ואח' (פורסם ב-ֽ 18/04/2010)