פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז המרכז | פסקי דין על גיא עמילני | פסקי דין על בנימין גלב |

1929/06 פ     18/04/2010




פ 1929/06 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' גיא עמילני , בנימין גלב




לך



104


בית משפט השלום ברחובות

ת"פ 1929-06 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז
נ' עמילני ואח'



18 אפריל 2010






בפני
כב' השופטת לבנה צבר

המאשימה

מ.י. פרקליטות מחוז המרכז


נגד

הנאשמים
1. גיא עמילני
– הסתיים
2. בנימין גלב
– התייצב
ב"כ הנאשם 2 עו"ד מוטי לוי


<#2#>
נוכחים:
התובעת עו"ד שרלי לוגסי
הנאשם 2 בעצמו
ב"כ הנאשם 2 עו"ד מוטי לוי


<#3#>
הכרעת דין – הנאשם 2


1.
אני מזכה את הנאשם מביצוע העבירות שמפורטות בסעיף 5 לאישום הראשון שבכתב האישום- עבירות שמתייחסות לאירוע שארע בחודש מרץ 2003, ושעניינן שימוש שעשה הנאשם בכרטיס אשראי מזוייף לצורך כיסוי יתרת חובה של הנאשם 1, גיא עמילני
(להלן: "גיא"). יצויין, שעניינו של גיא כבר הסתיים ודינו כבר נגזר, ולאחר מכן הוא העיד כעד תביעה כפי שיפורט להלן.

אני מרשיעה את הנאשם בביצוע כל העבירות האחרות המיוחסות לו בכתב האישום.

2.
כנגד הנאשם וכנגד גיא הוגש כתב אישום. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע העבירות שלהלן:


האישום הראשון:

הונאה בכרטיס חיוב – עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1996;

קבלת דבר במרמה
- עבירה לפי סעיף 415 רישא חוק העונשין, התשל"ז-1977.


זאת בשל כך, שבחודש מרץ 2003 או בסמוך לכך, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיע הנאשם לתחנת הדלק "דרך הים" ביבנה (להלן: "התחנה"), שם הוא עבד בעבר, ושם עבד גיא, כאשר באותו מועד שהגיע הנאשם היה גיא במקום, והוא ביקש מגיא שיתדלק את רכבו. יצוין שבין שניהם היתה הכרות מוקדמת. הנאשם מסר לגיא כרטיס בעל פס מגנטי, שעליו קודדו פרטיו של כרטיס חיוב, כך שניתן היה להשתמש בו ככרטיס חיוב, וזאת על מנת שיחייב אותו בעלות התדלוק, וזאת כאשר הוא יודע – כך לטענת המאשימה – שמדובר בכרטיס חיוב מזויף. ועוד – בחודש מרץ 2003 או בסמוך לכך, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, מסר גיא כרטיס חיוב נוסף שאף הוא זויף באותו אופן וגיא השתמש בו כדי לשלם עבור תדלוק רכב שהיה בשימושו, בסכום שאינו ידוע למאשימה. ובנוסף – במועד אחר שאינו ידוע במדויק למאשימה, בחודש מרץ 2003, בשעות הלילה, הגיע הנאשם לתחנה בעת שגיא עבד במקום, כשברשותו כרטיס חיוב מזויף נוסף, ושניהם השתמשו בכרטיס זה, כדי לכסות באמצעותו יתרת חובה, בסכום שאינו ידוע למאשימה, שהיתה לגיא ברישומי התחנה. לטענת המאשימה, במעשיו אלה קיבל הנאשם יחד עם גיא, במרמה, סכום שאינו ידוע למאשימה.


האישום השני:

הונאה בכרטיס חיוב – עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1996;

קבלת דבר במרמה
- עבירה לפי סעיף 415 רישא חוק העונשין, התשל"ז-1977.


זאת בשל כך, שבמספר הזדמנויות בחודש מרץ 2003 או בסמוך לכך, מסר הנאשם לרונן שעבד בתקופה הרלבנטית כמתדלק בתחנה, אשר עימו היתה לו הכרות מוקדמת, כרטיסים בעלי פס מגנטי שעליו קודד מספר כרטיס חיוב, כך שניתן היה להשתמש בהם ככרטיסי חיוב (להלן : "הכרטיסים המזויפים"). רונן השתמש בכרטיסים המזויפים ביודעו שהם מזויפים, במספר הזדמנויות בחודש מרץ 2003 או בסמוך לכך, באופן הבא:

כאשר הגיע לתחנה לקוח ששילם עבור תדלוק רכבו במזומן, חייב רונן כרטיס מזויף בסכום התדלוק, ונטל את הכסף המזומן. בתום כל משמרת העביר רונן לנאשם את הכסף שהצטבר אצלו כתוצאה מהשימוש בכרטיסים המזויפים, כשהוא נוטל שליש מתוך סכום זה לעצמו. ועוד – במהלך חודש מרץ 2003 או בסמוך לכך, רכש הנאשם דלק ומוצרים אחרים בתחנה, באמצעות שימוש בכרטיסים המזויפים. לטענת המאשימה, במעשים המתוארים באישום זה, קיבל הנאשם במרמה, יחד עם רונן, סכום של כ- 3,000 ₪.

3.
עד התביעה המרכזי הוא גיא אשר מפליל בעדותו את הנאשם, לגבי כל הארועים המיוחסים לו באישום הראשון פרט לזה המפורט בסעיף 5, וזאת תוך שהוא מפרט ארועים אלה. בחקירה הראשית מספר גיא שהוא התחיל לעבוד בתחנה מאוגוסט 2002 ועד אפריל 2003. לדבריו, הנאשם שעבד אותה עת במוקד סיור, היה מגיע בלילות, כמו סיירים אחרים, אל התחנה, והם היו מעבירים ביחד את הלילות. הוא מספר שהנאשם היה חבר של רונן, ומכל ביקוריו בתחנה הם התחברו, התחילו לדבר, וגם היו יוצאים למקומות בילוי. הוא מבהיר, שכאשר התחיל לעבוד בתחנה, סיפר מנהל התחנה (להלן: "המנהל"), שכשנה לפני כן, נעשה שימוש בכרטיסי חיוב מזויפים, גם על ידי שני עובדים בתחנה, אשר נתפסו על ידי המשטרה. לדבריו, המנהל הזהיר את העובדים, להזהר בלילה מאנשים מפוקפקים, אמר להם לא להתעמת איתם, ושאם הכרטיס שלהם עובר, לתדלק להם ללא התעמתות, ובבוקר לדווח לו על מה שקרה.


הוא מוסיף ומספר, שבמהלך עבודתו במשמרת לילה, הגיע רכב עם כמה אנשים שאין הוא מכיר אותם, וזו היתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותם. הציעו לו להשתמש בכרטיסי חיוב, ולהשתתף איתם – והיתה להם ערימה של כרטיסים כאלה, והוא סרב. או אז, הם התחילו לקלל אותו ולאיים עליו, ולאחר שהוא לחץ על לחצן המצוקה, הגיעה המשטרה, כאשר אותם אנשים ברחו עוד לפני שהיא הגיעה. מנהל התחנה שב ואמר לו, לא להכנס לעימותים עם אנשים כאלה, כדי שלא יידקר על ידם, אלא רק ידווח לו בבוקר והוא יטפל בענין.


אחר כך הוא מספר, שבאחד הלילות, הגיע הנאשם לתחנה עם גולף כסופה, ביקש לתדלק, ובסוף נתן לו כרטיס שהיה רשום עליו סלקום, מאחורה היה פס מגנטי. כאשר הוא שאל את הנאשם לפשר הדבר, הוא אמר לו שזה בסדר ושהוא יקבל את הכסף, ואז הוא העביר את הכרטיס, ראה שזה כמו ויזה, ותדלק את רכבו של הנאשם. על החשבונית עליה חתם הנאשם, הוא רשם את המספר האמיתי של הרכב של הנאשם, ואותה הוא מסר למנהל. לדבריו, רק לאחר מכן הוא הבין שמדובר בויזה גנובה, ולכן הוא גם שאל את הנאשם, והנאשם אמר לו, שזה כרטיס שצורבים עליו נתונים של כרטיס אשראי, ואז הוא מתפקד ככרטיס אשראי לכל דבר. הנאשם גם אמר לגיא, שבעצם כל אימת שאדם מתדלק ומשלם במזומן, הוא יכול להעביר את הכרטיס המזויף, ולקחת את המזומן. לדבריו, בפעם הראשונה שעשה הנאשם שימוש בכרטיס החיוב המזויף כפי שסיפר לעיל, הוא לא ידע שמדובר בכרטיס מזויף, ובנוסף הכרטיס נמסר לו רק לאחר שהתדלוק בוצע בפועל. עוד הוא מספר, שבחשבונית שניתנה בגין אותה רכישה צויינו שני מספרים של רכב, משום שלכתחילה הנאשם הקריא לו מספר של רכב, ואותו הוא רשם, ולאחר מכן, הוא ראה שהמספר איננו נכון, ולכן הוא רשם על הקבלה מאחור, גם את המספר הנכון של הרכב.


אחר כך הוא ממשיך ומספר על מקרים נוספים. לדבריו, זמן קצר לאחר הארוע הראשון הנ"ל, הגיע הנאשם לתחנה עם המונית של אביו, ביקש לתדלק, אך הוא סרב ואמר לו שהוא מוכן לתדלק רק בעבור תשלום במזומן. הנאשם ניסה לשכנע אותו, אך מבלי הועיל, ואז הוא נסע מהמקום, ואחר כך חזר עם מזומן, וגיא תדלק לו באותו סכום. אחר כך היה ארוע שבו הנאשם ורונן הגיעו לתחנה, ואמרו לו, שהם יתדלקו את הרכב בעצמם, ושהוא לא יקום ממקומו. הם אכן תדלקו את הרכב, ואחר כך הוא ראה שהנאשם השתמש בכרטיס צרוב, שאותו העביר, ואחר כך חתם. לדבריו, הוא לקח את הקבלה, רשם עליה מה לקחו הנאשם ורונן, והוא מסר אותה למנהל. הקבלה הוגשה לתיק בית המשפט, וכן עליה מצוינים פריטים שנרכשו בנוסף לתדלוק. מקרה נוסף היה כאשר הנאשם תדלק את רכבו של גיא. לדברי גיא, במהלך כל התקופה, הנאשם ניסה לשכנע אותו להשתתף יחד עם רונן בכרטיסי החיוב, משום שיצא לו מזה רק טוב, והוא אמר שהוא לא מעוניין. כך, כל פעם כשהנאשם הגיע לתחנה, ניסה לשכנע את גיא, אך גיא סרב. יום אחד אמר הנאשם לגיא:
"לפחות בוא תקבל ממני דלק", לקח את רכבו של גיא ותדלק אותו ב- 100 ₪, כאשר לדברי גיא, הוא לא היה מוכן שהנאשם יתדלק לו בסכום גבוה מזה. לדבריו, הוא לקח את הקבלה וסיפר למנהל את שארע, והמנהל אמר לו שינכה 100 ₪ ממשכורתו, ויטפל בענין.

בהמשך הוא מספר מה היתה בדיוק הצעתו של הנאשם – שהוא יתן לגיא כרטיסי חיוב צרובים, גיא ישתמש בהם, ויעביר לו חלק מהסכום או אחוזים כפי שהם יקבעו. הוא שב ואומר שהוא סרב, עד לאותו ארוע שבו הנאשם תדלק את רכבו שלו, ואז הוא הלך למנהל, סיפר לו, המנהל הבין שזה הנאשם, ואמר לו לא לטפל בו יותר, וגם לא לתת לו להכנס לתחנה בלילה. בנוסף אמר לו, שאם הנאשם יגיע עם ויזות לתחנה, שיתקשר אליו או למשטרה.


בשולי החקירה הראשית, הוא מעומת עם גרסתו של רונן, לפיה הוא עצמו תדלק את רכבו, והוא עצמו השתמש בכרטיס המזויף ולא הנאשם, והוא מכחיש זאת, ושב ואומר, שהוא העביר כרטיס מזויף מבלי שידע שהוא כזה, כאשר הוא תדלק את רכבו של הנאשם, ואילו ברכב שלו תדלק הנאשם לאחר שהוא נתן לו את הרכב. עוד הוא אומר, שמעולם לא היו ברשותו כרטיסים מזויפים. הוא מתייחס גם לדו"ח העימות ת/2, ומספר שהנאשם הסתפק רק בהכחשה, ואילו הוא סיפק את כל הפרטים. בסופו של דבר, הוא גם אומר, שהוא מספר את כל האמת, וכי הנאשם הוא זה שהתעסק עם הכרטיסים יחד עם רונן, וכי רונן התקשר אליו, ואמר לו שהמשטרה רוצה לדבר איתו, שהוא לא מבין למה הוא פתח את
הפה, וכל הענין התפתח בגללו, וכי אם הוא – רונן והנאשם "נופלים", אזי גם גיא "יפול" יחד איתם.


יובהר, שגיא לא נחקר כלל בחקירה הראשית לגבי האירוע שמפורט בסעיף 5 של האישום הראשון ואשר מתייחס לחודש מרץ 2003, ושבו לכאורה מייחסת המאשימה לנאשם שימוש בכרטיס אשראי מזוייף לצורך כיסוי יתרת חובה של גיא לתחנה. כפי שנראה להלן גיא נחקר על כך בחקירה הנגדית. מעצם העובדה שהמאשימה בחרה שלא לחקור את גיא בעניין זה, ואגב גיא עצמו הורשע בביצוע עבירה זו על ידי שימוש בכרטיס אשראי מזוייף -שלפי הודעתו על פי עסקת טיעון שנקשרה עימו, הוא עצמו ביצע את העבירה- מתבקשת המסקנה שהתביעה בעצם זנחה אישום זה. לפיכך, זיכיתי את הנאשם בפתיח של הכרעת הדין מביצוע העבירות שמפורטות בסעיף 5.

4.
החקירה הנגדית לא היה בה כדי לקעקע את גרסתו של גיא. בפתחה, מטיח בו הסנגור שהמנהל בהודעתו מכחיש שגיא סיפר לו על הארועים שארעו כפי שהוא טען, אומר שגיא מעולם לא הזכיר שמות, ומכחיש שגיא סיפר לו על התדלוק של רכבו ב- 100 ₪, וגם אומר, שלו היה גיא מספר לו דבר כזה, הוא לא היה נשאר בעבודה. על כך משיב גיא ואומר, שהמנהל משקר ביחס אליו, למרות שאין הוא יודע מדוע, ושב ואומר, שהוא סיפר למנהל את כל שארע, ודיווח לו על כל המקרים. אחר כך הוא מעומת עם גרסת רונן, לפיה הוא ראה את גיא משתמש בכרטיסים המזויפים, ולפיה האנשים שנתנו לגיא את הכרטיסים, הם כנראה אנשים מאד מסוכנים שלא מסתכסכים איתם, ולכן הוא בחר שלא להפליל אותם, ולכן מסר את שמו של הנאשם שממנו הוא לא מפחד. על כך משיב גיא ואומר, שהוא לא מכיר אדם כזה. אחר כך מטיח בו הסנגור, את המשך גרסתו של רונן, לפיה מי שנתן לרונן את הכרטיסים, הוא גבי בר קליפא (להלן: "גבי"). בתגובה אומר גיא, שהוא לא מכיר אדם כזה.


אשר להכרות שלו עם הנאשם הוא אומר – בניגוד לגרסה המכחישה של הנאשם – שמידי פעם הם היו יוצאים לנאפיס, ולפעמים הם היו עושים מדורות בחולות יבנה, יושבים שם, שותים ומעשנים נרגילה.


אחר כך הוא נדרש לאזהרה שהזהיר אותו המנהל מפני אנשים שמשתמשים בכרטיסים מזויפים, ואומר שהמנהל התייחס לשני אחים: אחד שמו ישראל, ואת השם השני הוא לא זוכר, ושב ואומר, שהם עבדו בתחנה לפניו. כשהוא נשאל, האם המנהל לא הזהיר אותו מפני הנאשם, הוא אומר שבהתחלה לא, אבל אחרי שהוא סיפר לו על כך שהנאשם הגיע לתחנה באותו לילה, והכוונה היא לאותו לילה שבו רכבו תודלק, הוא אומר שהמנהל הזהיר אותו. לדבריו, הוא הזהיר גם מתדלקים נוספים בתחנה. באשר לאזהרות של המנהל – הוא מכחיש שהמנהל שם שלט, עם מספר של רכבים ושמות של אנשים, שאותם אין לתדלק, משום שהם בעייתיים מבחינת כרטיסים מזויפים. גם כאשר מטיח בו הסנגור שעובדים אחרים אמרו שיש שלט כזה, וגם כשהוא מטיח בפני
ו שהמנהל אומר שהיה שלט כזה, בו רק מספר הרכב של גבי, הוא דבק בגרסתו השוללת. אחר כך הוא מבהיר ואומר, שהמנהל לא אמר לו לא לתדלק רק את רכבם של שני האחים שכבר נעצרו בתחנה, אלא במקרה של חשד לכרטיס גנוב, לא להתעמת עם האנשים, להעביר את הכרטיס ולדווח לו בבוקר – בדיוק כפי שאמר בחקירה הראשית. הוא גם מכחיש את גרסתו של רונן, לפיה המנהל הנחה אותם לא לתדלק רכב מסוג הונדה סיויק קופה בצבע טורקיז, ואומר שהמנהל לא הנחה מעולם לגבי רכב ספציפי, ולא אמר מעולם לא לתדלק רכב ספציפי. או אז, הוא נשאל, האם הגיוני שרק רונן, שעבד במקביל אליו, יקבל רק את ההנחיה הזו, והוא שב ואומר שהוא לא קיבל הנחיה כזו.


בהמשך הוא נשאל לגבי הארוע הראשון, שבו הגיע הנאשם עם גולף כסופה לתחנה, ושלגביו הוגשה החשבונית ת/1. הוא שב ואומר, שרק אחרי שהנאשם תדלק את הרכב, הוא גילה שבעצם הנאשם נתן לו ויזה צרובה, ולדבריו, הוא השתמש בה, גם כדי שלא יהיה חוסר, וגם כדי לא להתעסק עם האדם שנתן לנאשם את הכרטיס. הוא שב ואומר, שזו היתה הפעם הראשונה שהוא נחשף לדבר כזה, ושהוא לא רצה להתעמת עם האנשים האלה, משום שפחד מהם . כאשר מטיח הסנגור בפני
ו, שהוא לא מספר, ואין לדעת מה הקשר בין הנאשם לאותם אנשים, הוא משיב ואומר, שהוא לא יודע מה לומר. ברור, שתשובה זו, גם אם היא לא מסבירה מיהם אותם אנשים ומדוע פחד מהם, לא מקעקעת את גרסתו הבסיסית של גיא, לענין תדלוק רכבו של הנאשם, והשימוש בכרטיס המזויף.


לגבי הארועים האחרים – הוא אומר שיתכן שהוא התבלבל בסדר, וכי הסדר הנכון הוא, שתחילה הגיע הנאשם עם רונן לתחנה, ורק בארוע מאוחר יותר, הגיע הנאשם כדי לתדלק את המונית של אביו. כך, משום שזה הסדר שהוא סיפר בהודעתו, והוא מניח שמה שאמר במשטרה, היה יותר נכון.


אשר לארוע שבו נכח רונן – הוא מעומת עם הודעתו, שם אמר שרונן הוא זה שאמר לו לתת לו את השלט ולהמשיך לשבת, וכי הוא יתדלק את הרכב, והוא אומר, שאם כך אמר במשטרה, אזי כך היו פני הדברים. ועוד הוא מאשר, שרונן הוא זה שניגש לעמדת התשלום והעביר את הכרטיס, וכי הוא לא זכר שכך אמר בהודעה במשטרה, ולכן בעדותו בחקירה הראשית, הוא מתבלבל. ברור שבנקודה זו יש סתירה בין הגרסה בחקירה הראשית לחקירה הנגדית. לכאורה, בשים לב לכך שגיא עצמו מודה שהוא טעה כאשר ייחס את הפעולה של העברת הכרטיס המזויף לנאשם, אזי יש לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו באישום הראשון, לגבי הארוע שבו נכח גם רונן והחיוב נעשה הן בשל תדלוק והן בשל מוצרים שנרכשו. לכאורה, אך לא הלכה למעשה, שכן, כפי שיתברר מתוך עדותו של רונן, אותה נסקור להלן, הנאשם ורונן פעלו בצוותא חדא. ומשכך, ושהיה הנאשם למעשה שותפו של רונן, ונכח במקום ביצוע העבירה, ברור שיש להרשיע את הנאשם גם לגבי ארוע זה.


אשר לארוע שבו תודלק רכבו שלו, הוא אומר שהוא נתן את המפתחות לנאשם, לאחר שזה שכנע אותו להסכים לפחות לקבל דלק, גם אם הוא לא מסכים להצטרף לאותו עיסוק עם הכרטיסים המזויפים, והוסיף ואמר לו, שהנאשם אמר לו שלא ידאג וכי לא יקרה כלום, ומוסיף ענין נוסף ואומר, שהיתה לו כוונה לדווח למנהל למחרת.


עוד בהמשך החקירה הנגדית, הוא שב ומעומת עם גרסת המנהל, לפיה הוא מעולם לא פנה אליו בענין זה, והוא שב ודבק בגרסה, שהוא דיווח על הכל.


אחר כך הוא נשאל, האם זה נכון שהיה ארוע נוסף, שבו הנאשם הגיע לתחנה, והם שניהם יחד השתמשו בכרטיס מזויף, כדי לכסות יתרת חובה שהיתה לו עצמו, והוא מכחיש, ואומר שהוא לא עשה דבר כזה, וכי הודה במסגרת הסדר טיעון בדבר שלא עשה, משום שזו היתה העצה שנתן לו סנגורו. זהו האירוע, שפורט בסעיף 5 לאישום הראשון, ואשר לגביו לא נחקר גיא כלל בחקירה הראשית, ואשר ממנו זוכה הנאשם.


בשולי החקירה הנגדית, הוא מכחיש את גרסת המנהל, לפיה הוא ראה אותו מתדלק את הרכב של הוריו באמצעות כרטיס מזויף, וגם הציע לו לתדלק את הרכב שלו, ושב ואומר, שמעולם לא היו לו כרטיסי אשראי, וכי הוא לא מכיר את גבי.


הנה כי כן, גיא דבק בגרסה המפלילה לגבי שניים מתוך שלושת הארועים המפורטים בכתב האישום, והחקירה הנגדית איננה מקעקעת את הגרסה לגבי שני ארועים אלה.

5.
עד התביעה השני הוא אלי איטח, המנהל. הוא מספר בפתיח של החקירה הראשית שבתקופה הרלבנטית, שיטת העבודה היתה שקודם מתדלקים, ורק אחר כך מעבירים את כרטיס האשראי בשונה מהיום. הוא אומר, שהוא הנחה את המתדלקים להקפיד על הקלדת מספר נכון של הרכב, ולדווח לו על כל דבר חריג. לדבריו, הוא היה מתריע בכל משמרת ומשמרת, שיש לדווח בבוקר או בסוף המשמרת, על כל עסקה שהיתה, ועל הארועים החריגים.


לדבריו, הוא ידע אודות מעשיו של הנאשם,
רק לאחר שהתגלו מעשיהם של רונן וגיא. הפרשה כולה התבררה לו, באמצעות חברות האשראי, וכאשר הוא הוזמן לתחנת המשטרה ליתן עדות בנושא. נאמר לו במשטרה, שגיא ורונן טענו שהנאשם הוא זה שסיפק להם את הכרטיסים. ועוד הם טענו, שהם עדכנו אותו, דבר שלא היה. שכן, הוא לא ידע, והוא גם לא זכר שמישהו דיבר אתו על הנושא, וגם לא קיבל שמות של אנשים חשודים מהמתדלקים. הוא מכחיש שגיא דיווח לו שרכבו תודלק בכרטיס חיוב מזויף ב- 100 ₪, ואומר שלו היה יודע דבר כזה, הוא לא היה משאיר אותו בעבודה, הגם שהוריו חברים שלו. אחר כך הוא אומר, שהוא שם שלט בתחנה בעבור המתדלקים, עם שמות של חברות, שאת רכביהם אין לתדלק. בשלט זה לא היו מספרים של רכבים.


בחקירה הנגדית הוא שב ואומר, שעד שהגיע לחקירה השניה במשטרה, הוא לא ידע דבר אודות הנאשם, ושב ואומר, שגיא לא דיווח לו דבר בענין זה. בהמשך הוא איננו שולל את האפשרות שגיא פחד מאנשים אחרים שהיו מעורבים בנושא השימוש בכרטיסים המזויפים. אחר כך הוא מתייחס לגבי, ואומר שנתן הנחיה לכל המתדלקים שלא לתדלק את רכבו, וכי גם גיא קיבל הנחיה זו. אין הוא זוכר שהנאשם עבד בתחנה, ביולי 2002. שכן, אין הוא זוכר את התקופה שבה עבד הנאשם בתחנה.


ברור שגרסתו של המנהל סותרת את גרסתו של גיא, לענין הדיווחים שהוא טוען שדיווח למנהל, ועם זאת, אין בה כדי לקעקע את גרסתו של גיא, לגבי הארועים שהוא מייחס לנאשם, שכן ברור שהמנהל לא נכח במקום בעת שהם ארעו, אלא רק גיא.

6.
עד תביעה מהותי נוסף הוא רונן. בפתיח של חקירתו הראשית, הוא טען שהוא עבר טיפולים פסיכולוגיים, וכי הוא נמצא בלחץ נפשי, וכי קשה לו מאד לחזור לפרטיה של אותה פרשיה. הוא מספר, שבסוף 2002 תחילת 2003, הוא עבד בתחנה, וכי אחר כך הורשע בשימוש בכרטיסים מזויפים בתחנה. את הנאשם הוא הכיר מבית הספר. אחר כך הוא סרב לספר איך הענין התחיל, מי נתן לו את הכרטיסים, וטען שסיפר את הכל בעדותו. כאשר מוצגות בפני
ו שלוש הודעות שנגבו ממנו במשטרה, הוא מאשר שמסר הודעות אלה וחתם עליהן, ואולם הוא עומד בסרובו לענות על שאלות. הוא אומר שהוא התייצב בבית המשפט רק על מנת לשתוק. אחר כך הוא מתרצה, ומעיין באחת מההודעות שלו, ואומר שהוא "לא זוכר אך הוא הביא לי כרטיסים כל לילה או פעם בשבוע". כשהוא נשאל, מיהו האיש שנתן לו את הכרטיסים, הוא אומר שהוא לא מוכן לחזור על העדות שלו. כך גם לגבי השאלה, כמה פעמים הוא קיבל כרטיסים מזויפים. הוא מסכים לענות על השאלה כמה הוא הרוויח בפעולות האלה, ואומר כמה מאות שקלים, אבל כאשר הוא נשאל כיצד הם התחלקו ברווחים, הוא שב מפנה להודעות שלו. הסרוב לענות נמשך, גם כאשר הוא נשאל כיצד ביצע תדלוקים בכרטיסים המזויפים, כיצד הוא הפיק רווח מהמעשים האלה, מי היה אחראי להעברת הכרטיסים לידיו, ומה היה חלקו של הנאשם בפרשיה. בנסיבות אלה, כאשר רונן סרב להשיב על מירב השאלות שהופנו אליו, וענה רק בעניינים צדדיים, אם בכלל, אזי התרתי הגשת הודעותיו, בשים לב לכך שהוא "עד שותק".


מכאן להודעותיו של רונן. בהודעה הראשונה שלו, זו שנגבתה ב- 6.4.03 שעה 13:07, הוא מספר שכחודש לפני כן, הוא העביר לראשונה כרטיס מזויף, כאשר מישהו ביקש ממנו לבדוק אם הכרטיס עובר, ואז אותו אדם החל למסור לו שני כרטיסים כל לילה, והוא השתמש בהם כאשר לקוחות שילמו במזומן עבור תדלוק, הוא לקח את המזמן לכיסו, ובמקום המזומן העביר את הכרטיס המזויף. אותו אדם הוא גבי, אבל לדבריו, הוא לא ראה אותו אף פעם, אלא הוא קיבל את הכרטיסים באופן עקיף. הוא אומר שקודם נקב בשמו של גבי, כדי לא להפליל את האנשים שמסרו לו את הכרטיסים, וכאשר נשאל מיהם, הוא שותק. או אז, הוא מעומת עם התצהיר שעליו חתם לפני עורך דין מחברת לאומי כארד, ושבו הצהיר שהוא קיבל את הכרטיסים מגבי, והוא אומר שהחוקרת שרונה מלאומי כארד, הכתיבה לו מה לומר, והוא חתם. שכן היא אמרה לו, שאם לא יעשה זאת, תוגש נגדו תלונה אזרחית. אחר כך הוא אומר, שהוא לא אמר לשרונה שגבי מסר לו את הכרטיסים בעצמו, אלא שהוא קיבל אותם ממנו באופן עקיף, באמצעות אדם אחר, וכאן הוא נוקב בשמו של הנאשם . לדבריו, שבועיים שלושה לפני שהוא עזב את התחנה, פנה אליו הנאשם, שאותו הוא מכיר מבית הספר והשכונה, וביקש ממנו לבדוק כרטיסים. הנאשם הגיע לתחנה באותו לילה, עם רכב של עבודתו החדשה, כמאבטח בחברת "להק", הוא הוציא מכיס מכנסיו כרטיסים של סלקום בצבע סגול עם פס מגנטי, ולבקשת הנאשם, הוא בדק את הכרטיסים. אין הוא זוכר מה היו תוצאות הבדיקה, אך הוא מאמין שאחד מהם עבר, ואז הם עשו איתו משהו. הוא חיכה שלקוח יתדלק במזומן, והוא העביר את הכרטיס המזויף במכשיר. שוב הוא נשאל, מה היו הממצאים של בדיקת הכרטיסים באמצעות המכשיר, והוא אומר, שנראה לו שפעם אחת הופיע על הצג "גנוב – החרם", ואז הם ניסו כרטיס שני שעבר. על השובר של התדלוק הוא חתם בקשקוש, וסתם רשם מספר של רכב. לדבריו, הנאשם מסר לו כרטיסים באופן כזה, במהלך 7-8 משמרות שבהן הוא עבד, וזה בתקופה של שלושה שבועות, כשכל פעם הנאשם מסר לו שניים שלושה כרטיסים. לדבריו, הנאשם לא היה נוכח בכל הפעמים שבהם הוא עשה שימוש בכרטיסי האשראי, ובכרטיסים המזויפים, אלא פעמיים – שלוש. דברים אלה עולים בקנה אחד עם עדותו של גיא, לגבי השימוש שנעשה בכרטיס המזויף על ידי רונן, בנוכחות הנאשם, ומחזקים את המסקנה, לפיה הנאשם היה שותפו של רונן, ולכן יש להרשיע אותו גם בכל העבירות המיוחסות לו באישום הראשון. הודאתו של רונן שהנאשם היה שותפו, מובילה למסקנה, שגרסתו של המנהל לפיה גיא לא דיווח לו, אפילו היא הגרסה הנכונה, אין בה כדי לקעקע את גרסתו הבסיסית של גיא, לגבי מעשיו של הנאשם, והשימושים בכרטיסים המזויפים.


בהמשך ההודעה, מספר רונן, שאת הכרטיסים הוא היה מחזיר לנאשם בסוף המשמרת, כאשר לפעמים הוא היה מגיע לתחנה ולוקח אותם, או כאשר הוא היה פוגש בו ביבנה. הנאשם, כך לדברי רונן, סיפר לו שהוא מקבל את הכרטיסים מגבי, כאשר הוא עצמו לא ראה את גבי בחיים, אם כי, הוא הכיר את רכבו, משום שהנאשם היה מביא את רכבו של גבי מאחורי התחנה, כדי לתדלק אותו בכרטיס מזויף. לדבריו, רכבו של גבי תודלק ארבע, חמש פעמים. רונן אומר, שהוא מעריך שהתדלוקים שנעשו באמצעות הכרטיסים המזויפים, הגיעו לכדי סך של 3,000 ₪, שמתוכם כל אחד מהם קיבל 600 – 700 ₪ במזומן.
הוא מציין שהוא לא יודע מה היה ההסכם בין הנאשם לגבי, אבל הוא הבין, שהנאשם קיבל מגבי שליש מהמזומנים שנטלו ואשר במקומם הועברו הכרטיסים המזויפים. אחר כך הוא שב ואומר, שלא היה לו שום קשר עם גבי ואפילו לא דיבר איתו בטלפון, אבל הוא זוכר שהמנהל אמר למתדלקים, שלא לתדלק את רכבו של גבי.


בהמשך ההודעה, הוא מתייחס למועד שבו הוא עשה שימוש בכרטיס מזויף בנוכחות גיא, והוא מספר שגיא אמר לו, שהוא לא נוגע בכרטיסים – והדברים תואמים לגרסתו של גיא.


בהודעה השניה שלו, זו שנגבתה ב- 6.4.03 שעה 16:59, מספר רונן על ארוע שבו הנאשם וגיא עשו שימוש בכרטיס מזויף כדי לכסות חוסר שנוצר אצל גיא או בשל נטילת המזומנים שבאמצעות שולמו לקוחות עבור תדלוק או בשל תדלוק רכבו של גבי, וכן על הארוע שבו גיא תדלק את הרכב של הוריו, ושילם בכרטיס מזוייף. נכון אמנם, שגרסתו של רונן סותרת את גרסתו של גיא, אבל ברור לחלוטין שהיא מפלילה את הנאשם שכן היא מצביעה על כך שמעשיו של גיא נעשו יחד עם הנאשם, ובאמצעות כרטיסים מזוייפים שהוא מסר לו.

הודעה השלישית שלו, זו שנגבתה ב- 8.4.03 הוא מתייחס לשימושים שעשה גיא בכרטיסים המזוייפים. הוא מכחיש חלק מגרסתו של גיא לגבי הארוע האחרון שאליו הוא מתייחס בעדותו, וטוען שהגם שהוא תדלק את הרכב של דודו ושילם באמצעות כרטיס מזוייף, הרי הוא לא לקח מוצרים נוספים. ברור לחלוטין ששני המעורבים בפרשה – יחד עם הנאשם - הגם שהם מפלילים האחד את השני וכמובן גם את הנאשם, מנסים כל אחד בתורו למזער את חלקו שלו בפרשה, ואולם אין כדי לקעקע את דבריהם לגבי עצם עשיית המעשים על ידי המעורבים בפרשה, ובכלל זה הנאשם. ובענין אותו תדלוק שהיה שותף לו רונן, גיא רשם, כאמור, את הפריטים שנלקחו על החשבונית עצמם, עובדה שמחזקת את גרסתו.

7.
החקירה הנגדית לא היה בה כדי לקעקע את גרסתו של רונן. הוא שב ומספר על הקשרים הקודמים שלו עם הנאשם ושב וטוען מעת לעת שהוא לא יכול לזכור את פרטי הפרשה. כך למשל כאשר נשאל לגבי האמירות שלו לגבי אנשים מסוכנים שהוא לא רוצה להתעסק איתם וכך לגבי ההתייחסות שלו לגבי. הוא מציין שהקשר שלו עם הנאשם ניתק ביוזמתו.


אחר כך הוא נדרש לגרסתה של שרונה ולמה שאמר לה שאת הכרטיסים הוא קיבל מגבי, הוא שב ואומר שהוא לא זוכר. או אז הוא מפנה לת/11 שם הוא הצהיר שקיבל את הכרטיסים מגבי, וכן להודעתה של שרונה שמספרת על הצהרה זו והוא מאשר שכך הוא אמר. הוא מכחיש את הטענה בהודעה שהוא קיבל כרטיס מגבי, עשה בו שימוש והחזיר לו אותו. הוא שב ומאשר את שאמר בהודעתו שהוא לא מכיר את גבי. אין הוא יכול להסביר הכיצד זה כל המתדלקים מכירים את גבי והוא לא. כאשר הוא נשאל הכיצד זה בהודעה ת/12 אמר שהוא מכיר את גבי וקיבל ממנו כרטיסים וכאשר הוא ניצב על דוכן העדים הוא אומר שהוא לא מכיר אותו. הוא טוען שההסבר לכך נמצא בחקירה. אחר כך הוא אומר שאין הוא יכול להסביר מדוע שינה את האמור בת/12 ואמר שהוא קיבל את הכרטיסים מהנאשם ולא מגבי ואומר שהוא לא יכול לעשות זאת. הוא טוען שהוא לא זוכר כמה פעמים קיבל כרטיסים במהלך המשמרות שלו ועשה בהם שימוש. הגם שהוא לא זוכר את אותו אירוע שבו הנאשם וגיא עשו שימוש בכרטיס מזויף כדי לכסות חוסר שנוצר אצל גיא כאשר הוא מתייחס אליו בהודעתו הוא אומר שלא נראה לו שהוא המציא את הדברים. הוא גם לא זוכר אירועים אחרים, הוא לא יודע לענות מי נתן לו כרטיסי חיוב מזויפים, אבל עם זאת הוא יודע לומר שגיא תדלק את רכבם של ההורים שלו משום שזו עובדה נכונה.
הוא מכחיש את גרסתו של גיא, לפיה הוא והנאשם ניסו לשכנע אותו להשתמש בכרטיסים מזויפים, כפי שהוא מכחיש את טענת גיא שהוא תדלק את רכבו והשתמש בכרטיס מזויף . אין הוא זוכר שגיא הציע לו לתדלק את רכבו, ועם זאת, הוא אומר שאם הוא כתב בהודעתו שגיא הציע לו להשתמש בכרטיס מזויף, אז הוא אומר שזה נכון.


בשולי החקירה הנגדית, הוא שב ואומר, שהוא לא זוכר דברים, שהוא לא מדייק בדברים, ושב ואומר ששרונה הכתיבה לו את התצהיר שלו.

כפי שציינתי לעיל, כל אחד מהמעורבים בפרשה מנסה למזער את חלקו שלו, אבל גם ברור לחלוטין, שבפרשה היו מעורבים שלושה אנשים : גיא, רונן והנאשם .

הסתירות שמתגלות בחלק מהפרטים שמוסרים שני עדי התביעה המרכזיים, כמו גם לעומת עדותו של המנהל הן כאלה שלא מקעקעות את הגרסה הבסיסית אשר מפלילה את הנאשם והן נובעות, על פני הדברים מתוך הרצון של כל אחד מהם למזער את חלקו שלו בביצוע העבירות ובפרשה כולה.

8.
התביעה העידה עדים נוספים, ביניהם מאיר אמיר סבג, חוקר ביחידה לחקירות הונאה של מחוז מרכז שניהל את החקירה בתיק זה (להלן: "סבג"). הוא סיפר שהחקירה התחילה בשל תלונה של חברת ישראכרט על שימוש בכרטיסים מזויפים. לדבריו, נציגת חברת האשראי, שרונה, סיפרה על לקוח שלהם שהוא אחד המתדלקים, שהודה הוא משתמש בכרטיסים מזויפים כדי לתדלק את רכבו, וסיפר שהוא מקבל את הכרטיסים מגבי. אותו לקוח הוא רונן, שהוזמן לחקירה, הודה וקשר את הנאשם. סבג חקר את הנאשם שהכחיש קשר לעבירות שיוחסו לו, וכאשר עומת עם גרסתו של רונן, טען שרונן משקר .או אז, בוצע עימות בין שניהם, כאשר בו רונן דבק בגרסתו, הנאשם הכחיש, ועימת את רונן עם הטענה שהוא מצביע על אחרים שעשו את המעשים. דו"ח העימות הוגש, ממנו עולה שאכן רונן שב ואישר שהנאשם
היה מעביר לו בלילה כרטיסים מזויפים, כך עשה שבע, שמונה פעמים, וכי הנאשם סיפר לו שאת הכרטיסים הוא קיבל מגבי. רונן סיפר על מעורבות של מתדלקים אחרים, ביניהם גיא. הנאשם הכחיש את הדברים, וטען שיש אנשים אחרים שמספקים כרטיסים למתדלקים.

בשולי חקירתו הראשית סיפר סבג שהוא גם גבה הודעה מגיא ומהמנהל, וכן מחברת כ.א.ל.



בחקירה הנגדית מאשר סבג שעיקר הפרטים שהוא מוסר הוא מתוך רענון זכרונו מהמסמכים. בהמשך החקירה, הוא נשאל לגבי החקירה הקודמת שהיתה לגבי שימוש בכרטיסים מזויפים בתחנה זו, בתקופה שבה הנאשם כבר עבד כמתדלק בתחנה, והוא מאשר, שאחד מהמעורבים בפרשה הקודמת, ישראל שלום, אמר שלנאשם אין שום קשר לדברים. סבג מאשר, שלאורך כל חקירותיו הנאשם שיתף פעולה, מסר פרטים לגבי אנשים ורכבים, ובכלל זה גבי, אך הכחיש שהוא קשור לכרטיסי החיוב. הוא מאשר שהוא לא האמין לרונן שהוא לא הכיר את גבי, כפי שמאשר שגבי נחקר גם לגבי פרשיה זו. הסנגור מפנה אותו לגרסת הנאשם בהודעתו, לפיה אולי הבטיחו לרונן משהו או איימו עליו, וכי בשל כך הוא מפליל אותו, והוא אומר שהוא לא בדק את סוגיית האיומים. לדבריו, רונן לא אמר דבר לגבי איומים, ולכן הדבר גם לא נבדק. הוא מאשר שהנאשם אמר שגבי מחליף טלפונים, והוא מוצא אצלו שני מספרים שהם אולי של גבי, כפי שהוא מאשר, שנראה לו מוזר, שאין לנאשם את מספרי הטלפון של מי שמפעיל אותו לטענת המשטרה. אין הוא יודע לומר, של מי מספר הרכב שאותו רשם גיא על ת/1, ואין הוא יודע להשיב על שאלות הסנגור, מדוע זה לא נחקרו פרטים כאלה ואחרים, כמו גם, מדוע לא נעשו עימותים כאלה ואחרים. אין הוא גם זוכר פרטים לגבי מה שהיה במהלך העימות בין רונן לנאשם, שלא הועלו על הכתב.

בחקירה חוזרת הוא אומר שאיש מהנחקרים לא הצביע על איומים מצידו של גבי.

9.
יגאל קוזנצ'וב (להלן: "קוזנצ'וב") שהיה חלק מצוות החקירה בתיק זה גבה הודעה מהנאשם וערך עימות בינו לבין גיא. בעימות הטיח גיא בנאשם שהוא הגיע פעם אחת בלילה לתדלק עם כרטיס צרוב, ופעם נוספת עם רונן, ושבפעמים האחרות הוא סרב לתדלק את רכבו של הנאשם כשהתשלום נעשה על ידי כרטיס. הוא חוזר ואומר, שהנאשם הציע לו להשתמש בכרטיסים מזויפים, וכי רק פעם אחת הוא נעתר להזמנה ותדלק את הרכב.


הנאשם עצמו הכחיש את כל שייחס לו גיא.


בחקירה הנגדית, מאשר קוזנצ'וב שהוא חקר את רונן, וכאשר הוא מעומת עם דבריו של רונן, לגבי אנשים מפחידים, וכן עם דבריו של ישראל שלום, מי שנעצר בפרשה הקודמת, שאף הוא מדבר על פחד, ונשאל האם החוקרים לא חשבו שלרונן נוח יותר להפליל את הנאשם שהוא חברו הטוב, מאשר להתעסק עם אנשים מפחידים, הוא אומר שקשה לו לומר מה הם חשבו אותה עת, אך הוא לא התרשם מעדותם של החשודים האחרים, לייחס לנאשם דברים שעשו אחרים. גם הוא לא יודע למסור פרטים נוספים מעבר למה שהועלה על הכתב.

10.
שרונה בורשטיין, ראש צוות חקירות בחברת לאומי כארד היא עדת תביעה נוספת, והיא אותה שרונה שבה כבר דובר לעיל. גם ממנה נגבתה הודעה, שבה היא סיפרה שרונן הוזמן
לחקירה, במשרדי החברה, בשל החשדות שנפלו עליו, כמי שעשה נסיונות כושלים להשתמש בכרטיסים מזויפים, כאשר לאחר שני נסיונות אלה, נעשה תשלום באמצעות כרטיס חיוב שלו. אגב, הדברים האלו תואמים את גרסתו של רונן, לפיה כאשר לא צלחו הנסיונות לשלם באמצעות כרטיסי חיוב מזויפים, הוא שילם באמצעות כרטיס החיוב הפרטי שלו. שרונה סיפרה שרונן הודה שעבד כמתדלק בתחנה, וכי הוא סיפר על הקשר שלו עם גבי, שממנו הוא קיבל כרטיסים מזויפים, באמצעות איש קשר שאת שמו הוא סרב לחשוף. במהלך עדותה הוגשה לתיק תכתובת פנימית, שהיא בעצם התראה אשר התקבלה אצל החוקרים בחברת האשראי, לענין אותם שני נסיונות להשתמש בכרטיסי חיוב מזויפים, שלאחריהם בא שימוש בכרטיס חיוב תקין – של רונן. שרונה סיפרה שרונן חתם על תצהיר, שהוגש לתיק בית המשפט, ואשר בו הוא מודה על ביצוע הנסיונות הכושלים לשלם באמצעות כרטיסים מזויפים, ומספר כי הכרטיסים נמסרו לו על ידי גבי, אותו תצהיר שרונן התייחס אליו כאשר הוא ניצב על דוכן העדים. באמצעות שרונה הגישה המאשימה תכתובת מייל שענינה ביצוע פעולות בכרטיס אשראי של רונן וכן בכרטיסים המזויפים ב- 27.3.03 סמוך לשעה 04:00, וכן את תצהירו של רונן.


בחקירה הנגדית היא מבהירה מדוע עלה החשד כלפי רונן בנסיבות שפורטו לעיל, והיא אומרת, שמה שנכתב בתצהיר ת/10, הם דברים שנאמרו על ידי רונן עצמו, תוך שהיא מכחישה שהיא הכתיבה לו את הדברים, ואמרה לו, שאם הוא לא יחתום, היא תגיש תלונה אזרחית. היא אומרת, שרונן סרב לנקוב בשמו של האדם שמעביר לו את הכרטיסים מגבי.


הדברים שאומרת שרונה דווקא מחזקים את המסקנה בדבר המעורבות של הנאשם בפרשה, שכן היא עצמה מציינת שרונן -חברו הטוב של הנאשם- סירב לנקוב בשמו של איש הקשר, עם גבי, והדברים מתיישבים היטב עם העובדה שרונן בחר להפליל את הנאשם רק כאשר הוא נחקר במשטרה ולא בשלב שבו הוא נחקר בחברת כרטיסי האשראי. דהיינו, בהתחלה הוא סיפר רק על המעורבות של גבי ואחר כך הוא הסכים לחשוף את שמו של איש הקשר אותו איש עלום שם בחקירה אצל חברת כרטיסי האשראי אשר התברר כנאשם עצמו.



11.
התביעה הגישה אסופת מסמכים בנוסף לעדויות שנשמעו, כמפורט להלן:

-
הודעתו של שי וידס מחברת ישראכרט
ופרטים שמצורפים להודעה זו, שם מתייחסים

לשימושים בכרטיסים המזויפים שבוצעו בתחנת הדלק, במועדים המפורטים בכתב
האישום, ואשר הנזק בגינם מסתכם בכ- 674 ₪. כן עולה מפלטים אלה, שנעשו נסיונות נוספים לשימוש בכרטיסים מזויפים, אך העסקאות לא אושרו על ידי חברת האשראי.
-
הודעה של הילה פיצון מחברת ויזה כ.א.ל. וכן פלטים שמצורפים להודעה זו, ואשר מתייחסים לשימושים שבוצעו בכרטיסים המזויפים, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, וכאשר הנזק בגינם הוערך כ- 3,000 ₪. כן עולה מפלטים אלה, כי נעשו נסיונות נוספים לשימושים בכרטיסים מזויפים, אך העסקאות לא אושרו על ידי חברת האשראי.


הראיות שהביאה המאשימה מבססות על פני הדברים ובשים לב למה שנאמר לעיל את האשמות שהיא מייחסת לנאשם, זולת העבירות מהן הוא זוכה.

12.
הנאשם בחר להעיד. לתיק בית המשפט הוגשו הודעותיו של הנאשם. ההודעה הראשונה נגבתה ב- 6.4.03 שעה 17:10, אמר הנאשם שהוא מעדיף לשמור על זכות השתיקה, אם כי אין לו סיבה לכך. אחר כך הוא אמר, שעד לפני חצי שנה, הוא עבד בתחנה, כשעבודתו שם נמשכה ארבעה חודשים. הוא הפסיק לעבוד בשל "הבלגן שהיה בתחנה", והוא מספר שהוא גם נחקר לגבי הפרשיה הקודמת, ואז הוא החליט שהוא לא צריך את זה, והוא התפטר. אחר כך הוא עבר לעבוד כסייר בחברת להק, והוא מספר על עבודתו זו. אחר כך הוא מספר, שהוא שומר קשר עם רונן שאיתו הוא עבד בתחנה, אבל לא עם העובדים האחרים שעבדו בתחנה כשהוא עבד שם. זאת אומרת, הוא מבהיר שכוונתו היא, שהוא לא יוצא לבלות איתם, לא מתקשר אליהם, אבל לפעמים הוא היה עובר בתחנה, אומר להם שלום, והם היו מעשנים נרגילה. במסגרת ביקורים אלה, הוא היה פוגש גם את גיא, שאיתו הוא התחבר. רונן, כך הוא אומר, הוא חבר שלו מבית הספר, הם מבלים יחד, ונמצאים בקשר טלפוני קבוע, והוא זה שהתקשר אליו ואמר לו להגיע למשטרה לחקירה בקשר לגבי. הוא אומר, שרונן סיפר לו על החקירה בויזה שבה הוא הודה, ומאשר שמערכת היחסים שלו היא טובה, וכי הם לא מסוכסכים, הם לא רבו והם בקשר טוב. לגבי קשריו עם גבי, הוא אומר שהם שולחים יחד טוטו באותה תחנה, ולפעמים הם נפגשים, וגם משוחחים בטלפון על הטוטו. גבי מחליף כל פעם מספר, הוא נתן לו את מספר הטלפון שלו, והוא רשם אותו על פתק, אך אין הוא יודע לומר אותו. ברשימת מספרי הטלפון במכשיר שלו, יש שני מספרים, שלדבריו, שאולי הם מספרי הטלפון של גבי.


בהמשך ההודעה, הוא מכחיש כל קשר לשימוש וזיוף בכרטיסים מזויפים, והוא תוהה, הכיצד זה יאמר רונן שהוא סיפק לו כרטיסים מזויפים, שהם עשו בהם שימוש . אחר כך הוא אומר, שאולי הבטיחו לרונן משהו או איימו עליו, וזאת למרות שהוא רואה את הודעתו של רונן, שבה הוא אומר שהוא לא מאוים. כאשר מוטחת בו גרסתו של רונן שהוא סיפק לו כרטיסים במשמרות לילה. הוא אומר שלא היה לו זמן, או שהיה בכדורגל או שהיה בעבודה. כאשר מעמת אותו החוקר עם דבריו הקודמים, שהיה הולך לבקר את החברים בתחנה, ומעשן שם נרגילה, ושואל אותו, מדוע הוא מספר על חוסר זמן, הוא אומר, שנכון שלפעמים היתה לו חצי שעה או שעה פנויה. אחר כך הוא מכחיש, שהוא קיבל כרטיסים מזויפים מגבי, והביא את רכבו של גבי לתדלוק בתחנה כשרונן עבד, ושהתדלוק התבצע באמצעות הכרטיסים המזויפים. הוא גם מכחיש, שהוא היה מגיע לתחנה עם גבי, מקבל ממנו כרטיסים מזויפים ומתדלק את רכבו של גבי, כפי שהוא מכחיש את גרסתו של רונן, לענין האופן שבו התחלקו ברווחים. עם זאת, כאשר הוא נשאל, האם רונן משקר, הוא משיב בתחילה "לא יודע", ואחר כך הוא אומר שרונן משקר. תשובתו הראשונה של הנאשם בוודאי תמוהה. שכן, מי שטוען שהוא לא דבר ממה שרונן מייחס לו, היה צריך לומר מיד שרונן משקר גם משקר. הוא מכחיש שהוא סיפק כרטיסי חיוב לאנשים אחרים, כפי שהוא מכחיש, שמאנדהו הציע לו לעשות שימוש בכרטיסי חיוב מזויפים. אין הוא יודע על שימושים בכרטיסי חיוב מזויפים בתחנה, והוא מכחיש שהוא מימן את ההשתתפות בטוטו, מהרווחים שהוא עשה משימוש בכרטיסים המזויפים.


בהודעתו השניה זו שנגבתה ב- 8.4.03, הוא מתייחס לעימות שנעשה בינו לבין גיא ואומר שגיא שקרן. הוא אומר שיש לגיא יש סיבה לעשות זאת אך לא מפרט. אחר כך הוא אומר שאיננו יודע מדוע אמר רונן את שאמר עליו, ובסוף הוא אומר, שיכול להיות שהם תיאמו ביניהם את הדברים כדי להציל את עצמם. הוא מכחיש את כל המיוחס לו, טוען שב- 4.3.03, כאשר נטען על ידי גיא שהוא הגיע לתחנה, הוא כלל לא עבד, ואם הוא עבד, הוא כלל לא היה בתחנה בשעה זו. הוא מכחיש את חתימתו על שובר העיסקה, הוא מכחיש שאמר לגיא לרשום מספר אחר מזה של הרכב שהוא הגיע אתו. הוא מכחיש גם שב- 8.3.03 הוא הגיע לתחנה יחד עם רונן, והוא מכחיש את חתימתו על שובר העיסקה שמוצג בפני
ו, הוא גם מכחיש שהוא הגיע עם מונית של אביו לתחנה, וגיא סרב לתדלק אותה, והוא גם מכחיש שתדלק את רכבו של גיא באמצעות כרטיס מזויף בסך של 100 ₪. ההודעה נחתמת בטענה שאין הוא יודע מי מסר לגיא כרטיס מזויף, אבל בבטחון זה לא הוא, וכאשר הוא נשאל, האם ידוע לו שגיא, רונן ומתדלק נוסף בשם מנור יפרח ומתדלקים אחרים, השתמשו בכרטיסי חיוב מזויפים, הוא אומר "בשלב זה אין תגובה" – תשובה תמוהה מאין כמוה, לגבי מי שטוען שאיננו יודע דבר וחצי דבר על שימוש בכרטיסים מזויפים.

13.
כאשר ניצב הנאשם על דוכן העדים, הוא מספר על התקופה שבה הוא עבד בתחנה, על כך שהתפטר לאחר החקירה בענין הפרשיה הראשונה שהיתה בתחנה, ושלאחר מכן הלך לעבוד בחברת להק. הוא מספר שהוא בא לבקר חברים בתחנה, ואחר כך הוא מספר על ההכרות שלו עם גבי, כאשר לדבריו, לא היה מדובר בחברות, אלא קשר בענייני ספורט. הוא מספר שהוא היה חבר של רונן, ועל כי הגיע
לחקירה, לאחר שרונן אמר לו שהוא נחקר בויזה והודה, וכי רונן התקשר אליו מהתחנה ואמר לו שהוא חייב לבוא, משום שהוא – רונן, צריך "להפיל את גבי". הוא אומר שלא יכול להיות שרונן אינו מכיר את גבי, כי אם עובדים בתחנה, אז מכירים את גבי שנמצא שם .אין דרך מלהתחמק מלא להכיר אותו, ולא לדעת שהוא נמצא שם .


הוא נחקר לגבי ההתייחסות של רונן לפחדים מגורמים עבריניים, ואומר שהוא איננו יודע דבר על כך, הוא לא מכיר אנשים כאלה, ובדיעבד הוא יכול לומר, שרונן פחד מגבי.הוא מאשר שהוא ניתק את הקשר עם רונן, אם כי, הוא אומר שלפני כארבע שנים, כשהם נפגשו באקראי בחתונה, רונן אמר לו שהוא מצטער שהוא שיקר. כאשר הוא נשאל על ידי הסנגור, מדוע זה יעליל עליו רונן, הוא משיב ואומר, שהוא לא אדם מפחיד כמו כל האנשים האחרים.


כאשר הוא נשאל לגבי העימות עם גיא, הוא אומר שהוא מיתן את עצמו, ממש כעס, אולי זה היה לרעתו שהוא מיתן את עצמו, והיה בעצם צריך לענות ולא להסתפק באמירה שהכל לא נכון. אין הוא יודע לומר מדוע גיא מעליל עליו, אם כי לדבריו, גיא שקרן יותר מרונן. כאשר הוא מתבקש להתייחס לקבלה ת/1, הוא אומר שבאותה תקופה הוא עבד עם המונית של אביו ותדלק בתל אביב, הוא לא היה מגיע לתחנה בשעות האלה. הוא גם אומר, שהחתימה על ת/1 נראית לו חתימה של גיא דווקא ולא שלו. כשהוא נשאל מהי החתימה שלו, הוא מפנה ל-ת/2. כאשר הוא מתבקש להתייחס לכתב האישום, הוא מכחיש שהדברים נעשו על ידו. הוא אומר שאין לו אינטרס לתדלק את רכבו של גיא כי הוא לא חבר שלו. הוא מכחיש שנתן לרונן או לגיא כרטיסים מזויפים.



14.
בחקירה הנגדית הוא מכחיש שהוא וגבי היו חברים טובים, אך מאשר שהוא אמר שהוא היה משוחח איתו בטלפון בתדירות יום יומית. הוא אומר, שגם היה לו קשר עם ישראל. הוא מכחיש שהיה מתדלק את רכבו של גבי, חרף ההנחיות של המנהל. הוא אומר, שההנחיות של המנהל היו לא לתדלק את רכבו של גבי בכרטיס אשראי, והוא תדלק רק כאשר היה מותר, אבל הוא לא רשם מספר רכב אחר.
בהמשך לחקירה הנגדית, הוא מפנה להודעה שמספר ב- 11.7.02 (לגבי הפרשיה הקודמת),שם הוא השיב בשלילה לשאלה, האם הוא היה רושם את מספר הרכב על השובר כאשר הוא היה מתדלק את רכבו של גבי, ואומר שיש נוהל של מתנות, כך שאפשר לתדלק רכב אחד ולכתוב מספר של רכב אחר, כדי שבעל הרכב האחר, יצבור את הליטרים לצורך המתנות . הוא טוען, שההנחיה לרשום את מספר הרכב הנכון, איננה חלה לצורך רישום מספר רכב לצורך צבירת נקודות – ליטרים, כדי לקבל מתנות. אחר כך הוא אומר, שבסופו של דבר, הנחה המנהל את המתדלקים, לא רק שלא לתדלק את רכבו של גבי, אלא גם לא לאפשר לו להכנס לתחנה. לדבריו, הוא לא ידע, ועדיין לא יודע שגבי מתעסק עם הכרטיסים המזויפים. הוא נשאל, הכיצד זה כאשר נעצר ישראל שלום (בפרשיה הקודמת) הוא התקשר לגבי, והוא משיב ואומר, שהוא לא זוכר אם הוא אמר דבר כזה, וכי נראה לו שזו היתה בקשתו של ישראל, שהיה מסתובב כל הזמן עם גבי. הוא מדגיש, שבאותה עת ערכו עליו חיפוש ולא מצאו דבר. הוא שב ומפנה לאותה הודעה בפרשיה הקודמת, שבה הוא נשאל, הוא שוחח עם גבי במועדים הרלבנטיים למעצרים, והוא השיב ואמר שלא נפגש עם גבי, אלא רק שוחח עימו בטלפון, והוא אומר, שעד היום הוא זוכר את זה בבירור, שהוא אמר לגבי, וגבי לא שאל אותו.

המשך החקירה הנגדית מתמקד במה שעשה גבי בתחנה, באיזה שעות הוא היה שם, והנאשם נשאל, האם הוא מצפה שנאמין שמעולם הוא לא שמע ולא ראה דבר ממה שהתרחש בתחנה, והוא משיב ואומר, שהוא לא מעורב בדברים האלה, וכי הוא לא ראה בחיים העברה של כרטיס חיוב מזויף. אחר כך הוא נשאל לגבי שמועות שהיו בתקופה של הפרשיה הקודמת שהוא מתעסק בשטויות, והוא אומר, שאחרי שהיו מעצרים בתחנה, הוא ידע מה נעשה שם, אבל לפני זה הוא לא ידע. הוא אומר, שהוא גם לא נפגש ולא שוחח עם גבי, מעבר לטלפונים.
הוא מכחיש שהוא היה בקשר עם גבי. הוא מכחיש שהוא עזר לו לתקן את רכבו, שאסור היה לו להכנס לתחנה גם כשהוא כבר לא עבד בתור מתדלק.

בהמשך הוא שב ואומר, שזו היתה שטות לומר שהוא רוצה לשמור על זכות השתיקה, ומפנה את תשומת הלב לכך שבהמשך הוא ענה על השאלות. הוא שואל, מדוע זה חזר לבקר בתחנה שמהעבודה בה הוא התפטר בגלל שהוא רצה להתרחק ממה שנעשה שם, והוא משיב ואומר, ששם היו החברים שלו, והוא הגיע כדי לשבת ולדבר איתם. הוא טוען, שהוא לא היה מגיע לתחנה בכל משמרת שלו, אבל מאשר שהוא היה מגיע לתחנה גם עם המונית של אביו, כאשר החברים שלו היו שם, משום שהוא בא לבקר אותם.

בהמשך החקירה הוא אומר שלא היה סכסוך בינו לבין רונן ובין גיא, וטוען שהם הפלילו אותו, משום שהיה להם נוח לעשות זאת. לדבריו, היה להם נוח יותר להפיל את זה על אדם שהוא יותר רגוע ולא אלים, מאשר להפיל זאת על גבי. לדבריו, האמירה שלו שאולי הבטיחו משהו לרונן או איימו עליו, היא לא ספקולציה, וכי אם היו לוחצים על רונן, הוא היה אומר את האמת.

בהמשך הוא מכחיש שראה שימוש בכרטיסי חיוב מזויפים בתחנה או איומים. הוא מפנה לגרסתו הראשונה של רונן בחקירה בויזה, לפיה גבי נתן לו את הכרטיסים, ולדבריו, אחר כך הוא הבין שהוא עשה טעות, ולכן הוא הפליל אותו. הוא מזכיר, שבחקירה הקודמת, למרות שהיו צילומים ומעקבים בתחנה, לא מצאו עליו דבר. אחר כך, הוא מכחיש שהוא אמר לרונן שיכחיש את כל הענין משום שאין ראיות נגדו וגם לא הוכחות. או אז, הוא מעומת עם גרסתו של רונן בהודעתו מיום 6.4.03, לפיה הנאשם אמר לו להכחיש הכל בעת שהוא נחקר בחברת האשראי, ולהגיד שאין לו יד ודבר, משום שאין להם הוכחות. הנאשם עומד על כך שזה לא היה ולא נברא, והוא לא אמר דבר כזה לרונן. אחר כך הוא מעומת עם מה שאומר רונן על שיחתו איתו, כאשר רונן התקשר אליו מתחנת המשטרה כדי שגם הוא יגיע לשם – באותה הודעה של רונן, בה הוא אומר, שכאשר הוא התקשר לנאשם ואמר לו לבוא, אמר לו הנאשם שהוא יחשוב טוב על מה שהוא אומר, ושהוא יכול להחליט לבד מה לומר במשטרה משום שהוא ילד גדול. על כך השיב הנאשם ואמר, שהוא לא זוכר דברים אלה. מה שהוא כן זוכר, שבעימות אשר נערך רונן, הוא שאל אותו, האם יכול להיות שאדם אחר נתן לו את כרטיסי החיוב, אבל כאשר נגבתה ממנו הודעה לאחר אותו עימות, והוא התבקש להגיש על דברים אלה, הוא אמר "בשלב זה אין תגובה". הוא אומר שהוא זוכר את זה בבירור, אבל גם עכשיו אין לו הסבר מדוע הוא אמר אמירה כזו, במקום ליתן הסבר כלשהו בעת שנגבתה ממנו ההודעה, כולל פירוט הטענה שאדם אחר נתן את הכרטיסים המזויפים לרונן, ולפרט מה ידוע לו על השימושים בכרטיסים המזויפים בתחנה.

בהמשך החקירה הנגדית הוא מכחיש את גרסתו של גיא לפיה הוא הגיע עם רכבו של גבי, ביקש לתדלק את הרכב, ומסר כרטיס סלקום סגול, באמצעותו הוא שילם עבור התדלוק וגם עבור שמנים ושתייה. הוא אומר שהוא מעולם לא נהג ברכב של גבי, שאכן נסע ברכבו של גבי, כטרמפיסט בסיום משמרת. בהמשך הוא מקשה ושואל, מדוע זה הוא מתדלק את רכבו של גבי, כאשר הוא כבר לא עובד בתחנה, איזה אינטרס יש לו לעשות את זה, ומדוע גבי אומר, שאכן עובדים בתחנה ועושים שימוש בכרטיסים מזויפים, לא יתדלקו בעצמם את רכבו של גבי?
כאשר מטיחה בו התובעת בתשובה לשאלה – תהייה זו, שהוא זה שקישר בין רונן וגיא לגבי, הוא משיב ואומר, שהוא לא היה קשור לענין הזה, והוא לא עשה את הקשר הזה.

גם לגבי הארוע שבו תודלק רכבו של רונן, הוא אומר שהוא לא זוכר סיטואציה כזו אלא ממה שנשמע בעדויות בבית המשפט, וגם אם היתה סיטואציה כזו שהוא הגיע עם רונן לתדלק את רכבו של רונן, הרי הוא היה נשאר לשבת בתוך הרכב ולא היה יוצא ממנו, ומפנה את תשומת הלב לכך, שגיא אמר שמי שעשה את השימוש בכרטיס החיוב, הוא רונן עצמו. בנוסף הוא אמר, שכל מה שאמר גיא רצוף סתירות. הכחשות אלה של הנאשם, ברור שאין בהן כדי לקעקע את הגרסה, הן של גיא והן של רונן, בדבר שיתוף הפעולה בין שלושתם, ובעיקר בין רונן לנאשם, כאשר הטענה הבסיסית היא כמובן, שמי שעומד מאחורי כל הארועים האלה, הוא גבי, שמסר את הכרטיסים לנאשם .דהיינו: בלעדי הנאשם, לא היו יכולים רונן וגיא לעשות את השימושים בכרטיסים המזויפים בעצמם, כפי שהוא טוען שעשו, ושואל מדוע היו זקוקים לו כדי לעשות את זה.

כאשר הוא נשאל, מדוע זה יפלילו גיא ורונן אותו ואת עצמם סתם כך,
הוא משיב ואומר, שהיה להם קל לעשות את זה, משום שהבטיחו להם עונשים קלים. תשובה זו אין בה כדי לסבר את האוזן, שכן תחילה היו ההודעות של רונן וגיא במשטרה, ורק אחר כך נקשרו עסקאות הטיעון. אחר כך הוא אומר, שהם פחדו מגבי, ולכן בחרו להפליל אותו, זאת משום שהם פחדו מגבי, משום שהוא אדם איום. כך, למרות שהוא אומר שהוא עצמו לא ראה באותה תקופה את גבי כאדם איום. עכשיו בשל השמועות שהוא שמע, יש לו סיבה לחשוב, שגבי הוא אדם אלים. לכאורה, תשובה זו יכולה להסביר מדוע בחרו רונן וגיא בנאשם, להיות שעיר לעזאזל, כדי לכסות על מעשיו של גבי. אלא מאי? גבי כזכור היה מעורב בפרשיה הראשונה, שבגינה כבר נעצרו אנשים, והנאשם עצמו נחקר באותה פרשיה, כך שאיננו יכול לומר, שבתקופה לאחר הפרשיה, הוא לא שמע שמועות על גבי, לא ידע דברים על גבי, ולא היתה לו סיבה לחשוב שגבי הוא אדם איום או אלים.

בהמשך הוא מכחיש את גרסתו של רונן לפיה הוא נתן לו כל ערב, שניים או שלושה כרטיסים מזויפים, וכי הם התחלקו ברווחים, ואומר שלא היה ולא נברא. כאשר הוא מעומת עם הטענה שרונן אמר בחקירתו שהוא ביצע מעשים אלה בעבור בצע כסף, ולא משום שפחד ממישהו, הוא אומר שרונן אמר בעדותו בבית המשפט, שהיום הוא לא מפחד מהמוות, ומכאן הוא למד לדעת, שפעם הוא כן פחד . ועוד הוא אומר, שרונן הוא אדם לא כל כך יציב, שהיה שותה מידי פעם, והיה לו מערך חיים לא יציב בבית. גם תשובה זו לא מסברת את האוזן, משום שרונן לא בהודעותיו ולא בחקירתו בבית המשפט, איננו מכחיש שעשה את שעשה, וכי קיבל רווחים ממעשים אלה, ואין הוא אומר דבר וחצי דבר על פחד ממאנדהו. אגב, הנאשם שמייחס לרונן ולגיא מורא מפניו של גבי, אומר בו זמנית, שכאשר הוא ביקר בתחנה, הוא לא ראה ולא שמע דבר על איומים.

בהמשך כאשר מעמתת אותו התובעת עם ת/1, הוא אומר שזו איננה חתימתו, אלא זה דומה יותר לחקירה של גיא, וגם אם היה חותם קשקוש כפי שמציעה התובעת שהוא היה עושה ולא חותם את חתימתו האמיתית, הרי הוא לא היה יכול להגיע לדיוק של חתימתו של גיא. במאמר מוסגר יצוין, שאכן נראה ששתי החתימות דומות, אבל לא ניתן לומר, לפחות לא בעין לא מקצועית, שמדובר בחתימות זהות.

החקירה הנגדית נחתמת בשאלה שמוצגת לו על ידי התובעת, לפיה הוא הבין שאם הוא יודה במה שמפלילים אותו גיא ורונן, הוא בעצם הפליל את גבי, ועל כך הוא אומר, שאם הוא יגיד כן, הוא יצא שקרן, והוא לא יצא שקרן, אם הוא יגיד לא. תשובה שאיננה מסברת את האוזן. אחר כך הוא אומר, שלא היה לו אינטרס שהוא לא יהיה בקשר עם גבי, כך למרות ששמענו בשלבים הקודמים של החקירה, שאכן היה לו קשר עם גבי, קשר שאותו ברור שהוא מנסה עכשיו למזער.


15.
כפי שציינתי לעיל, המאשימה באמצעות ראיותיה שלה ביססה את האמור בכתב האישום (למעט האמור בסעיף 5 לאישום הראשון). כנגד ראיותיה של התביעה ניצבת גרסתו של הנאשם- גרסה שמעלה את אותן תהיות ואותן שאלות עליהן עמדנו לעיל, שאיננה מסברת את האוזן, שאין בה כדי להקים ספק בראיותיה של התביעה, ואשר לא ניתן ליתן בה אמון.


בנסיבות אלה, אני מעדיפה את ראיות התביעה על פני גרסתו של הנאשם ובשים לב לכך המסקנה אליה אני באה היא שהמאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה את כל הנטען בכתב האישום, למעט האמור בסעיף 5 של האישום הראשון.


לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בביצוע העבירות של הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה- בשני האישומים, למעט האמור בסעיף 5 לאישום הראשון.


<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.



לבנה צבר
, שופטת



החלטה

לבקשת הצדדים אני דוחה לטיעונים לעונש ליום:
11.7.2010 שעה 11.30.
שירות המבחן מתבקש ליתן תסקיר בעניינו של הנאשם לקראת הישיבה הבאה.
לבקשת הסניגור יתייחס שירות המבחן גם לאפשרות של ביטול ההרשעה תוך שאני מציינת בפני
י שאין בית המשפט נוקט עמדה בשאלה זו.
לנוחיות שירות המבחן להלן פרטיו של הנאשם אצל הוריו:
רחוב שדרות דואני 16 דירה 17 יבנה, אצל הוריו.
דמס' נייד
050-6383101
כן ניתן יהיה ליצור קשר עם הנאשם באמצעות ב"כ עו"ד מוטי לוי
בטלפון מס'
03-6911433
הנאשם מוזהר שעליו להתייצב לדיון הבא שאלמלא כן יוצא נגדו צו הבאה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.



לבנה צבר
, שופטת








פ בית משפט שלום 1929/06 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' גיא עמילני , בנימין גלב (פורסם ב-ֽ 18/04/2010)