פסקי דין על אלון בנדרקר | פסקי דין על עופר סמסון | פסקי דין על יואב עמר | פסקי דין על יוסף מרילי |

8213/03 פ     15/02/2004




פ 8213/03 מדינת ישראל נ' אלון בנדרקר,עופר סמסון,יואב עמר ,יוסף מרילי




1
בתי המשפט
פ 008213/03
בית משפט מחוזי באר שבע
15/02/2004
תאריך:
כב' השופטת ורדה מרוז

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1. יואב עמר
- בהעדר
2. יוסף מרילי
- בהעדר
3. אלון בנדרקר

4. עופר סמסון
הנאשמים
באת כוח המאשימה עו"ד פיינר ניר

הנאשם 3 בעצמו ובאת כוחו עו"ד יעל אהרוני
הנאשם 4 בעצמו ובאת כוחו עו"ד דפנה רוזנפלד זק
נוכחים:
גזר דין - נאשמים 3 ו - 4

1. הנאשמים 3 ו - 4 (להלן: "הנאשמים") הורשעו על פי הודאתם בעבירה של שוד בחבורה, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, חברו הנאשמים לשניים אחרים (הנאשמים 1 ו - 2), על מנת לבצע שוד במתדלק בתחנת דלק. הנאשם מס' 3 העמיד את מכוניתו לרשות חבריו ויחדיו, נסעו הארבעה לתחנת הדלק, מצוידים בכובעי גרב ומוט. השניים האחרים ירדו מהמכונית לשם ביצוע השוד, בעוד הנאשמים המתינו לחבריהם במכונית כדי למלטם מהמקום.
הנאשמים 1 ו -2 היכו במתדלק, השכיבוהו לארץ ונטלו מעמו תיק שהכיל כ - 1,000 ₪. על פי הנטען, הנאשמים לא הבחינו במעשי חבריהם, בעודם ממתינים להם. בתום מעשה השוד, עזבו הארבעה את המקום.

2. עם מעצרם, הנאשמים הודו בביצוע העבירה ואף בבית המשפט, הודו מייד בעבירה המיוחסת להם.
3. מדובר בצעירים, בשנות העשרים לחייהם, ללא עבר פלילי. לטענתם, הם נגררו אחר חבריהם, בין היתר, על רקע מצוקה כלכלית בה היו שרויים. שני הנאשמים גדלו ללא דמות של אב. אביו של הנאשם מס' 3, אלכוהוליסט מזה שנים רבות, חי מחוץ לביתו והנאשם מס' 3 היה עד לעימותים קשים בין הוריו. לא פעם, הוא נאלץ לאסוף את אביו מהרחוב וללוותו לטיפולי גמילה. הנאשם מס' 3 שירת שרות צבאי מלא, אשר במהלכו נשפט בגין עבירת סמים. כיום, אין הוא משתמש בסמים. הנאשם מס' 4 התייתם מאביו בגיל צעיר וחווה קשיים בהתמודדות עם מותו הפתאומי. הוא לא התגייס לצבא בשל אי התאמה ועבד בעבודות מזדמנות.

4. הנאשמים הביעו חרטה וצער על מעשיהם וחשו כי אכזבו את בני משפחותיהם. שרות המבחן התרשם, כי מעורבותם בעבירה הייתה מעין קריאת עזרה, בשל המצוקה בה היו שרויים. שרות המבחן סובר, כי אין מדובר בצעירים בעלי דפוסי התנהגות עבריינים וכי יש לראות בביצוע העבירה משום מעידה חד פעמית וקריאה לעזרה. בנסיבות אלו, שרות המבחן המליץ להסתפק בעונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות וכן בהעמדתם במבחן, תחת פיקוחו.

5. הסניגוריות מטעמם של הנאשמים, עתרו לאמץ את המלצת שרות המבחן. לטענתן, הנאשמים הפיקו מההליך המשפטי את הלקח הנדרש וחזקה עליהם, כי לא ישובו ויבצעו עבירות.

6. התביעה עתרה להשית על הנאשמים עונש מאסר לריצוי בפועל, בהתחשב בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה. לטענתה, על בית המשפט להגן על עובדי ציבור העושים עבודתם ימים ולילות למען פרנסתם וחשופים למעשי ביזה ושוד מצד צעירים פוחזים, בדמותם של הנאשמים. לפיכך, נסיבותיהם האישיות נדחקות מפני האינטרס הציבורי, עליו יש להגן.

7. צודקת התביעה בטענתה, באשר לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה. על פני הדברים, ראוי להשית בגין עבירה זו, עונש חמור ומרתיע, אשר ייתן ביטוי הולם לחומרת המעשים. אין במשובת צעירים, משום צידוק למעשים אלו.
8. במסגרת שיקולי הענישה, שומה על בית המשפט לשקול, כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. מדיניות הענישה היא אינדיבידואלית.
במקרה דנן, מדובר בצעירים תועים, אשר דומה, כי איבדו את דרכם וסטו ממסלול חייהם. הודאתם המיידית בביצוע העבירה, כמו גם הצער והחרטה שהביעו, מיד לאחר מעצרם, תומכים במסקנה, כי השניים מעדו, על רקע תחושות מצוקה וחולשה. חלקם של הנאשמים בביצוע העבירה, מעיד על היותם פסיביים בעת ביצועה. לכאורה, יש יסוד לסברה, כי הנאשמים נגררו אחר חבריהם. בנסיבות אלו, ראוי להשית על הנאשמים עונש, אשר ייתן ביטוי הולם לחומרת מעשיהם תוך מתן הזדמנות נאותה לחזור למעגל החיים ולנהל אורח חיים תקין.

9. הטלת מאסר לריצוי בפועל, עלולה לדרדר את הנאשמים לחיי פשע, מקום בו ניתן עדיין לשקמם ולהשיבם למוטב. לפיכך, במקרה דנן, האינטרס הציבורי הוא זה אשר מחייב סטייה מעקרון הענישה הנהוג בעבירות חמורות מסוג העבירה בה הורשעו הנאשמים. שילובם של הנאשמים בחיים נורמטיביים עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.

10. אשר על כן, בהתחשב בכל השיקולים לקולא ולחומרא, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה בת 6 חודשים, אשר בכפוף להמלצת הממונה על עבודות השרות, ירוצה בעבודות שרות. היה והממונה על עבודות שרות ימצא, כי אין הנאשמים כשרים לבצע עבודות שרות, כי אז הנאשמים ירצו את תקופת המאסר בין כותלי בית הסוהר.

ב. מאסר על תנאי לתקופה בת 12 חודשים, משך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. הנאשמים יעמדו בפקוח שרות המבחן משך שנה מהיום.

ד. התיק ייקבע להמשך לתאריך 22/03/04 שעה 08:45.

עד למועד זה, הממונה על עבודות שרות יגיש חוות דעת אודות הנאשמים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

העתק מגזר הדין יישלח לממונה על עבודות שרות.

ניתן היום כ"ג בשבט, תשס"ד (15 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

ו. מרוז - שופטת

באות כוח הנאשמים:
נבקש כי מעצר הבית בשלב זה יצומצם על מנת לאפשר לנאשמים לחפש עבודה.

עו"ד פיינר:
אבקש כי הזמן יוגבל בשעות.

החלטה

הנאשמים יהיו רשאים לצאת בכל יום בשבוע בין הימים א' - ה', בין השעות 10:00 - 13:00, לצורך חיפוש עבודה בלבד. יתר התנאים המגבילים יישארו על כנם.

ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ד (15 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

ו. מרוז - שופטת








פ בית משפט מחוזי 8213/03 מדינת ישראל נ' אלון בנדרקר,עופר סמסון,יואב עמר ,יוסף מרילי (פורסם ב-ֽ 15/02/2004)