פסקי דין על חננאל שרעבי | פסקי דין על חננאל שרעבי

1958/03 א     15/02/2004




א 1958/03 חננאל שרעבי נ' חננאל שרעבי




9
בתי המשפט

א 001958/03
בית משפט השלום חדרה
15/02/2004
תאריך:
כב' השופט חננאל שרעבי
בפני
:
זיאדנה כאמל
בעניין:
התובע
נ ג ד
דרעי מוטי

הנתבע
פסק דין
1. תביעה זו היא כספית, והחלה דרכה כתיק הוצל"פ בו ניתנה רשות להתגונן.

2. תיק ההוצל"פ נפתח על שיק אשר נרשם לפקודת התובע, המשוך מחשבונו של הנתבע בבנק לאומי סניף 705 (קרית-מוצקין), על סך 30,000 ₪ (בניכוי 9,000 ₪ אשר שולמו על חשבון סכום השיק), נושא תאריך פרעון 22.12.02, וחתום ע"י הנתבע.

3. תיק ההוצל"פ נפתח ע"י התובע נגד הנתבע ביום 14.11.02 בלשכת ההוצל"פ בכפר-סבא.

4. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיק ובה טען כדלקמן:
א. על חשבון סכום השיק שילם 10,000 ₪, כפי שאף מצויין הדבר על גב השטר.
ב. יתרת השיק בסך של 20,000 ₪ קוזזה מסכום חובו של התובע אליו. חוב זה נובע, כך לגירסת הנתבע, מהלוואה שנתן לתובע בחודש מרץ 2001 בסך של 35,000 ₪ שהנתבע לא שילם לו.
להוכחת ההלוואה צירף הנתבע להתנגדותו שטר חוב, נושא תאריך 1.3.01, החתום ע"י התובע ורעייתו, על סך 35,000 ₪.
ג. התובע התחייב להחזיר לנתבע את השיק הנדון, אולם לא עשה כן. במקום זאת, בחוסר תום לב, בחר להגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצל"פ.
ד. הנתבע טוען כי שלח הודעות קיזוז על סך של 20,000 ₪ לתובע.
ה. התובע הוא שחייב כסף לנתבע ולא ההיפך.
5. התובע שולל מכל וכל את גירסת הנתבע וטוען כדלקמן:
א. שטר החוב אותו צירף הנתבע להתנגדותו לא נחתם ביום 1.3.01.
בתחילת שנות ה- 90 לווה התובע מהנתבע כספים, וכבטחון החתים אותו הנתבע על שטר החוב האמור כשהוא ריק לחלוטין, היינו על החלק.
הנתבע מסר לידיו אז את השטר על מנת להחתים את רעייתו, גם על החלק, וכך עשה.
התובע, לגירסתו, פרע את ההלוואה שלקח, ובכך בעצם פג תוקפו של שטר החוב האמור, הוא היה צריך להיות מוחזר לידיו. דא עקא שהנתבע לא החזיר את השטר לידיו, ובמקום זאת בחר לטעון טענת קיזוז במסגרת התנגדות זו, כמפורט לעיל, שאין בה מן האמת.
ב. השיק נשוא התובענה האמורה, ניתן לתובע מאת הנתבע על חשבון כספים שקיבל בשמו, מכח יפוי כח, בעיסקת מקרקעין שנחתמה ביום 20.11.00 בינו ובין קונים אותם הביא הנתבע.

6. כאמור ניתנה לנתבע רשות להתגונן, והראיות נשמעו בפני
י.

7. הן הנתבע והן התובע הגישו תצהירי עדות ראשית בהם פורטו טענותיהם, שעיקרן מפורטות לעיל.
דיון והכרעה

8. טענתו של הנתבע היא בעצם טענת פרעתי, ולכן נטל השכנוע מוטל עליו. השאלה היא - האם עמד הנתבע בנטל זה.

9. בתצהיר עדותו הראשית (נ/2) טוען הנתבע כי שילם על חשבון סכום השיק סך של 10,000 ₪ במזומן (סעיף 7 לתצהיר).
התובע בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) מודה כי שולם לו ביום 3.1.01, ע"י הנתבע ועל חשבון חוב השיק, סך של 1,000 דולר ארה"ב ו- 5,000 ₪. לגירסתו שוויו של הסך הנ"ל, בשקלים ישראליים, הוא 9,000 ₪.
התובע גם מציין כי כשפתח את תיק ההוצל"פ ציין בטופס פתיחת הליך כי שולם לו על חשבון סך של 9,000 ₪.
המחלוקת בנדון בין הצדדים היא שולית, וניתנת לבדיקה אריתמטית. איני מתכוון להיכנס ולהכריע בה מהטעם הבא:
אם צודק הנתבע בטענותיו - כי אז בכל מקרה פרע את חובו, נשוא תובענה זו, לתובע, אפילו אם מדובר בקיזוז של 9,000 ₪ בלבד כגירסת התובע.
אם לא צודק הנתבע בטענותיו - כי אז סוגיה זו, של קיזוז 9,000 ₪ או 10,000 ₪ מסכום השיק בעת פתיחת תיק ההוצל"פ, צריכה להתברר ע"י ראש ההוצל"פ, לאחר שתוגש לו בקשה מתאימה ע"י הנתבע (החייב שם).

10. לנו נותר לברר במסגרת תובענה זו את טענות הנתבע הבאות:
א. האם ניתנה הלוואה ע"י הנתבע לתובע בסך של 35,000 ₪ בחודש מרץ 2001 כגירסת הנתבע, או שמא לא ניתנה הלוואה כזו.
ב. אם נגיע למסקנה כי ניתנה הלוואה כמפורט בסעיף קטן א', האם הסך של 20,000 ₪ קוזז כדין.

11. מיותר לציין כי אם נגיע למסקנה כי לא נתן הנתבע הלוואה כלשהי לתובע בחודש מרץ 2001, ואז ממילא לא נצטרך לדון בשאלה המפורטת בסעיף 10(ב).

12. כאמור השאלה שעומדת על הפרק היא האם הנתבע נתן לתובע הלוואה בסך של 35,000 ₪ בחודש מרץ 2001?
הנתבע בתצהיר עדותו הראשית מציין בסעיף 3 כי: "...נתתי לתובע ביום 1.3.01 הלוואה על סך 35,000 ₪. הסכום הנ"ל נמסר במזומן והנתבע חתם על שטר חוב".
בחקירתו הנגדית, בהתנגדות לביצוע שטר, ביום 3.4.03 בפני
כב' הרשם קאופמן, שב הנתבע והדגיש כי "מסרתי לו 35,000 ₪ במזומן ביום 1.3.01" (עמ' 3 לפרוטוקול בש"א 4259/02 שורות 1-2).
גם בחקירתו הנגדית בפני
י השיב הנתבע בחיוב לשאלה האם הלווה לתובע בחודש מרץ 2001 סך של 35,000 ₪ במזומן (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 23).
בהמשך שינה הנתבע את גירסתו והעיד כי בעצם ביום 1.3.01 לא מסר לתובע 35,000 ₪ אלא רק 15,000 ₪ במזומן. אולם החתים את התובע על שטר חוב על סך 35,000 ₪ כיוון שהתובע לא החזיר לידיו את השיק נשוא התובענה דנן, אשר יתרת החוב בגינו היא 20,000 ₪ (שהרי 10,000 ₪ כבר שילם - כך הנתבע לגירסתו).
ביהמ"ש הבחין בשינוי הגירסה של הנתבע ושאל אותו "ברחל בתך הקטנה" כמה הוציא מכיסו במזומן בחודש מרץ 2001 ומסר לתובע - ועל כך השיב הנתבע כי רק 15,000 ₪ (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 9-10).

13. השוני בגירסאות הנתבע המפורט לעיל גרע בעיניי ממהימנותו. אולם בדקתי גם פרטים נוספים כדי לבחון בדקדקנות את גירסתו.
שטר החוב שהוצג ע"י הנתבע לאימות חובו של התובע אליו, על סך של 35,000 ₪ הוצג במקורו ביום הדיון, הוגש כראייה וסומן נ/1.
במענה לשאלת ביהמ"ש השיב הנתבע כי שטר החוב האמור נרשם כולו בעת ובעונה אחת בתאריך 1.3.01, באותה עט, למעט חתימת עושה השטר (התובע) וחתימת הערב (רעייתו של התובע).
לאור דברים אלה של הנתבע, ולפי בקשת ב"כ התובע (למרות התנגדות ב"כ הנתבע) מיניתי גרפולוג מטעם ביהמ"ש וביקשתי ממנו לבחון את הנקודות הבאות:
א. האם הרשום בשטר החוב בעט נרשם באותה עט או שמא ביותר מעט אחד (למעט חתימת עושה השטר וחתימת הערב)?
ב. האם הרשום בשטר החוב בעט נרשם באותו מעמד או שמא במעמדים שונים (למעט חתימת עושה השטר וחתימת הערב)?
ג. האם כל כתב היד הרשום בעט בשטר החוב (למעט חתימת עושה השטר וחתימת הערב) הוא זהה, היינו מדובר באותו כתב יד או שמא ניתן לזהות במסמך זה כתבי יד שונים?

14. הגרפולוג שמונה היה מר יונתן נפתלי - מהמכון נפתלי לזיהוי כתב יד גרפולוגיה משפטית בע"מ.
בפני
מר נפתלי עמדו שטר החוב המקורי ודוגמאות כתב היד של הנתבע.
על שלוש השאלות דלעיל השיב הגרפולוג כדלקמן:
א. בדיקה מיקרוסקופית ובדיקה אולטרא-ויולט מלמדת כי ישנם שני סוגי דיו בשטר החוב, האחד בו נרשמו מס' השטר, התאריך, המוטב והסכום (להלן: "הטקסט הראשון"), והשני בו נרשמו פרטי עושה השטר ופרטי הערבים (להלן: "הטקסט השני").
ב. בדיקה מיקרוסקופית של אחורי הנייר (אחורי שטר החוב נ/1 - ח.ש.) מלמדת על לחץ חדירה חלש יותר בכתיבת הטקסט הראשון בהשוואה לטקסט השני. שונות זו יכולה לנבוע כתוצאה מכתיבה על מצע שונה ו/או עקב כתיבה תוך הפעלת לחץ רב יותר על מכשיר הכתיבה בטקסט השני. לפיכך, קיימת אפשרות שהטקסט השני נכתב במעמד שונה.
ג. קיימת זהות פנימית בתכונות הכתב בין כתב היד לשטר החוב, למעט חתימות עושה השטר והערבה, ובינן לבין הדוגמאות. לפיכך, אותו אדם כתב את הטקסט האמור במלואו ואת הדוגמאות.

15. ממצאי הבדיקה הגרפולוגית ומסקנותיה כמפורט לעיל מלמדות כדלקמן:
א. שטר החוב נרשם בכתב ידו של הנתבע (למעט חתימת עושה השטר והערבה).
ב. בניגוד לגירסת הנתבע המצויינת לעיל לא כל הרשום בעט בשטר (למעט חתימת עושה השטר והערבה) נרשם באותה עט.
ג. קיימת אפשרות שהטקסט השני בשטר החוב, כהגדרתו לעיל, נכתב במעמד שונה. הגרפולוג מגדיר "קיימת אפשרות" כמצב של שקילות בין שתי האפשרויות. היינו יתכן ששטר החוב נרשם באותו מעמד אך אין לשלול אפשרות שווה, ויש לכך סימנים, כי הטקסט השני בשטר החוב נרשם במעמד שונה מהטקסט הראשון, בניגוד לגירסת הנתבע המצויינת לעיל.

16. ממצאי הבדיקה הגרפולוגית, בכל הקשור לנקודה ב' כמפורט לעיל, ויתכן אף בכל הקשור לנקודה ג', גרעו גריעה נוספת ממהימנותו של הנתבע.

17. נקודה נוספת שגרעה ממהימנותו של הנתבע נובעת מהעובדה כי לא היה לו כל מסמך בכתב אודות ההלוואה הנטענת, מחודש מרץ 2001, שנתן לתובע.
להזכיר לתובע היה עסק או חברה למתן הלוואות (ר' עדותו בבקשת רשות להתגונן, בש"א 4259/02, מיום 4.3.03 (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 10).
חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 קובע כי "חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב" (סעיף 2).
"מלווה" מוגדר בחוק זה כ"מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי...".
הנתבע או עסקו, אשר עסקו במתן הלוואות, הינם בגדר "מלווה" עפ"י חוזה זה. ככזה, על כל הלוואה שנתן הנתבע היה צריך לערוך הסכם הלוואה בכתב. העדר של הסכם כנ"ל אינו סביר, ואי הצגת הסכם בניגוד להוראות החוק האמור פועל לרעת הנתבע גם במישור הראייתי.
(ר' ת.א. (ראשל"צ) 2758/99, מוטב פיננסים בע"מ נ' מחמוד מוחמד, פסק דינה של כב' השופטת ריבי צוק מיום 25.6.03 - פורסם באתר האינטרנט של נבו).
במקרה דנן נשאל הנתבע אודות מסמכי ההלוואה, באם קיימים כאלה, אולם לא נתן תשובה של ממש ולא הציג כל מסמכים כנ"ל (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 29-30).
תשובתו זו של הנתבע מלמדת כי אין מסמכי הלוואה, וכי אודות ההלוואה הנטענת מחודש מרץ 2001 אין מסמך בכתב, בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. חסר זה במסמכי הלוואה פועל לרעת הנתבע במישור הראייתי, ובכל מקרה פוגם במהימנותו.

18. גם לא נראית לי סבירה טענת הנתבע כי למרות שלא קיבל, לגירסתו, את השיק חזרה לידיו, ובניגוד להבטחות התובע, יסכים לתת לו הלוואה נוספת של 15,000 ₪.
להזכיר הנתבע מציין כי הסכים לתת לתובע הלוואה "רק" של 15,000 ₪ ולא יותר כיוון שלא רצה להסתכן יותר מדי (עדותו עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5-6). בנסיבות נטענות אלה גם מתן 15,000 ₪ מהווה סיכון מיותר מצד הנתבע!!!

19. מאידך, ומול עדותו של הנתבע, עומדת עדותו של התובע. כפי שאפרט להלן עדותו של התובע ברורה, בהירה, חד משמעית ומבחינתי מהימנה.
התובע שולל מכל וכל כי קיבל הלוואה כלשהי מהנתבע בחודש מרץ 2001.
לגירסת התובע ביום 29.12.93 חתם על שטר החוב (נ/1) על החלק. היה זה כבטחון להלוואה שקיבל באותה עת מהתובע.
זו ההלוואה היחידה שקיבל מהתובע. הוא לא קיבל מהתובע כל הלוואה בחודש מרץ 2001.
כן מציין התובע כי את ההלוואה שקיבל בשנת 93 פרע במלואה ולכן שטר החוב, אשר ניתן כבטחון לפרעון ההלוואה, היה צריך להיות מוחזר לו.
ר' עדותו עמ' 5 לפרוטוקול ש' 2-3, 9-10. כמו כן ר' תצהיר עדותו הראשית (ת/1) סעיפים
2-3 ו- 8.
הנתבע לא נחקר בחקירתו הנגדית כלל וכלל על ההלוואה בשנת 93 כיוון שלטענת ב"כ הנתבע הלוואה זו אינה רלבנטית. כך נהג ב"כ הנתבע, למרות שביהמ"ש הבהיר לו כי אם ישנה טענה כלשהי בתצהיר התובע מן הראוי לשאול עליה (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 16-20). בנסיבות אלה לא נסתרה גירסתו של התובע כי קיבל הלוואה מהנתבע בשנות ה- 90, הלוואה אשר נפרעה במלואה.
גם הנתבע לא שולל, בחקירתו הנגדית, הלוואה שנתן לתובע בשנת 93 (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 22).

20. טוען התובע כי לא רק שלא חתם על שטר החוב (נ/1) ביום 1.3.01, אלא שגם לא היה יכול לחתום באותו יום על שטר החוב האמור.
בנקודה זו נשאל הנתבע בישיבת מתן הרשות להתגונן (בתאריך 3.4.03 בפני
כב' הרשם קאופמן - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 15) באיזו שעה לגירסתו חתם התובע על שטר החוב והשיב "זה היה לרוב אחרי הצהריים. הוא היה תמיד בא בשעות 16:00".
לתצהיר עדותו הראשית צירף התובע אישור מבי"ס תיכון בו הוא עובד כמורה כי בתאריך 1.3.01 שהה בבית-הספר משעה 08:00 בבוקר ועד 14:00 בצהריים.
כן צירף התובע לתצהירו אישור של בית לוחמי הגטאות כי השתתף בהשתלמות מורים במרכז לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגטאות ביום 1.3.01 בין השעות 16:00 עד 19:00. משני אישורים אלו עולה כי ביום 1.3.01 היה קשה מאד לתובע להגיע לנתבע על מנת לחתום על שטר החוב האמור.

21. לתובע גם הסבר הגיוני וברור מדוע קיבל את השיק נשוא תיק זה מהנתבע.
כפי שכבר ציינו לעיל ציין התובע בתצהירו כי הנתבע קיבל כספים בשמו, מכח יפוי כח, מקונים להם מכר מקרקעין.
התובע צירף לתצהירו אישור בכתב של הנתבע מיום 30.11.00, על-פיו קיבל הנתבע בשמו ובמקומו סך של 40,000 דולר מכח יפוי כח.
אישור דומה מתאריך 24.12.00 גם נתן הנתבע והפעם על סכום של 51,840 דולר ארה"ב שקיבל בשמו ובמקומו של התובע מהקונים.
לדברי התובע הוא קיבל את השיק נשוא התובענה על חשבון הכספים שקיבל התובע בשמו ובמקומו מהקונים האמורים.
תאריך השיק, 22.12.00, מלמד על סבירות הטענה הזו של התובע. כזכור אחד התשלומים הראשון שקיבל הנתבע בשם התובע היה ביום 30.11.00, הסמוך לתאריך מתן השיק נשוא התובענה.
בכל מקרה התובע לא נחקר אודות האמור בתצהירו בנקודה זו ע"י ב"כ הנתבע, ולא נסתרה גירסתו זו.

22. מאידך, כשקיבל התובע כסף במזומן מהנתבע על חשבון סכום השיק הוא מודה בכך, ואף פותח את תיק ההוצל"פ נגד הנתבע בניכוי הסכום שכבר שולם.

23. כל אלה גורמים לי לתת אמון בגירסת התובע.

24. כפי שציינו לעיל טענתו של הנתבע היא בעצם טענת פרעתי, ולכן נטל השכנוע מוטל עליו.
נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו. אי עמידה בנטל זה משמעה דחיית הטענות. (יעקב קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, עמ' 1505).
במקרה דנן, ולאור כל המפורט לעיל, סבורני כי הנתבע לא עמד בנטל שכנוע זה, ואני דוחה את טענותיו.

25. אני גם קובע כי שטר החוב (נ/1) לא ניתן כבטחון להלוואה כלשהי בחודש מרץ 2001, אלא נחתם בשנת 93 על החלק ע"י התובע ורעייתו, כבטחון להלוואה שקיבלו אז מהנתבע. הלוואה זו פרעו במלואה ושטר החוב היה צריך להיות מוחזר לידיהם. אולם הנתבע בחר לעשות שימוש שלא כדין בשטר חוב זה, ולנסות לטעון כי ניתנה הלוואה נוספת לתובע בחודש מרץ 2001, ו- נ/1 ניתן כבטחון להלוואה זו.
כאמור איני מקבל את טענתו זו של הנתבע.

26. משהגעתי למסקנה זו מתייתר הצורך לדון בשאלה השניה שהעמדנו לבירור, המופיעה בסעיף 10 (ב) לעיל, האם הסך של 20,000 ₪ קוזז כדין ע"י הנתבע.

27. על כן אני מקבל את התביעה, דוחה את ההתנגדות לביצוע השיק אשר הוגשה בתיק הוצל"פ מס' 17-08669-02-3 בלשכת ההוצל"פ בכפר-סבא, ומורה כי יימשכו הליכי הגבייה כסדרם.
כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט (ובכללם החלק ששולם ע"י התובע למכון הגרפולוגיה), בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 5,000 ₪ ומע"מ כדין.
28. המזכירות תשלח עותק פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה לפי כתובת משרדיהם.
ניתן היום כ"ג בשבט, תשס"ד (15 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.
חננאל שרעבי
, שופט
ה. זיוית








א בית משפט שלום 1958/03 חננאל שרעבי נ' חננאל שרעבי (פורסם ב-ֽ 15/02/2004)