פסקי דין על רובי חושקובר | פסקי דין על עמליה חושקובר | פסקי דין על בנק הפועלים סניף נשר-תל חנן

7101-04/10 תט     26/04/2010




תט 7101-04/10 רובי חושקובר, עמליה חושקובר נ' בנק הפועלים סניף נשר-תל חנן








בית משפט השלום בחיפה




26 אפריל 2010

ת"ט 7101-04-10 בנק הפועלים סניף נשר-תל חנן
נ' חושקובר ואח'




בקשה מס' 1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקשים
1.רובי חושקובר

2.עמליה חושקובר


נגד

משיב
בנק הפועלים סניף נשר-תל חנן


החלטה


בעניין: התנגדות לביצוע שטר

בפני
י התנגדות לביצוע ארבעה שיקים ע"ס 2,000 ₪ כל אחד, אשר נמסרו ע"י המבקשים לנפרעת: "שארק דלוקס רהיטים בע"מ", והופקדו למשמרת בחשבון מס' 27887 בבנק המשיב.
כל הנתונים הללו עולים מעיון בשיקים לבדם.
המבקשים העלו מספר טענות, והוגשה תגובת המשיב, לפי החלטתי. בתגובה לא נדרש קיום דיון, ואני סבורה שדיון במעמד הצדדים בעוד מספר חודשים הוא מיותר, ויש מקום לקבל את התתנגדות ללא דיון.

א.
העדר פרטי העילה בבקשת הביצוע
ב"כ המשיב הפנה לבקשת הביצוע, אך בבקשת הביצוע הסרוקה בתיק אין כל פרטים, אף לא נתונים שבסיס העילה השטרית. כך לא מצויין מי חתום על השטר, מי הסב או ערב לו, האם השטרות הוצגו או שלא היתה חובה להציגם והאם נשלחו הודעות חילול או שלא היה חובה לשלוח. ויצויין כי אין מדובר בפגם פורמלי בלבד, אלא הדברים יורדים לשורש ההגנה: הרי אם אחד מבעלי החשבון אינו חתום על השיק אין יריבות שטרית בינו לבין המשיב; ההסבה אינה כרגיל בחותמת וחתימה אלא בחותמת בלבד, מה מעמיד בספק את שאלת ההסבה ואת תקינות השטר; מצילום השיקים, שאינו מטושטש לא ניתן לראות כלל את סיבת ההחזרה של השיקים, ולכן לא ידוע אם השיקים הוצגו לפירעון, אם חוללו, ואם ניתנה הודעה על כך. "על פי האמור בתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה (ע"א 221/73, אמין שורפה נ. פימה וקסלר, פד"י כ"ח(515 ,513 ,(1). כאן הוגשה הבקשה על גבי טופס רשמי של לשכת ההוצאה לפועל, טופס הממלא אחר כל דרישות החוק אם אך ממלאים אותו כדבעי, כיוון שהדבר לא נעשה אין כתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה מגלה כל עילת תביעה..." (ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, פ"ד מא(3), 746). במראה המקום הנזכר נקבע מפרשות: "כידוע, שיק שנאחז בידי התובע אינו מעמיד, כשהוא לעצמו, כל עילה לתובענה" (ע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר, פ"ד כ"ח(1) 512). לא ארחיק לכת עד מחיקת התביעה, שכן הפסיקה מאפשרת תיקון כתב התביעה, אך רשות להתגונן יש לתת, לכל הפחות.

ב.
העדר חתימה של המבקשת
כעולה מצילומי השיקים, הם חתומים בחתימה אחת. אין קשר בין החבות המשותפת של המבקשים כבעלי חשבון משותף בבנק הנמשך, הוא הבנק הבינלאומי, מכח ההסכמים בינם לבין הבנק, בו הם מנהלים את חשבונם, לבין החבות השטרית מול המשיב, הקמה ונופלת על קיום חתימה או העדרה. "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה" (סעיף 22(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]).

בע"א (מחוזי ת"א-יפו) 690/98 צדקה נ' ד.ד.ד. חברה לעבודות עפר, מופיע בנבו ובדינים נקבע בנסיבות זהות: "
... ש

פסק דין
רינסקי לא בא לשנות לגמרי הלכות יסוד, במובן זה שבסיס פקודת השטרות עדיין נותר כשהיה, קרי
:
נ
חיוב כל מי שחתם על שיק, כי אז נגיע למסקנה, שברגע שבית משפט, מבחינה עובדתית, קובע שיש חותם אחד על שיק, וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפי החותם בלבד ולא מעבר לכך".

על כן קמה למבקש מס' 2 הגנה טובה מאד בטענה כי לא חתמה על השיק, ולכן אין עילת תביעה נגדה
.

ג.
כשלון תמורה מלא כלפי הצד הקרוב
כאמור לא ידוע מתי סוחרו השיקים לידי המשיב, וזו עובדה שצריך להוכיח, ולא בהליך זה. בשלב זה של הדיון טענת כשלון תמורה מלא כלפי הצד הקרוב, היא הנפרעת בענייננו, מקימה למבקשים הגנה בפני
האוחז, ויהיה מעמדו אשר יהיה. המבקשים טענו כי ביטלו את העיסקה עם הנפרעת, יום לאחר כריתתה, וכי נציגת הנפרעת הסכימה לכך, והבטיחה להחזיר את השיקים, אך חדלה מעשות כן, והנפרעת נכנסה לפירוק. טענות אלה לא נסתרו ע"י המשיבה, ואין אפשרות לסתור אותן ללא הבאת ראיות מלאות. אם יצליחו המבקשים להוכיח כי לא קיבלו דבר כנגד השטרות, וכי ביטלו את
עיסקת היסוד טרם העברת השיקים למשיב, הרי שיזכו בתביעה. למצער יש לתת להם רשות להתגונן בשלב זה.
"די לו לנתבע החפץ להתגונן אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת, לכאורה, את זכות הקנין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד צד שלישי אליו סוחר השטר כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על-פי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות ויוכיח שניתן בתום-לב ערך בעד השטר:ו
ע"א 576/61,

בראון נגד רוגוז'ינסקי, ואח', פד"י, כרך טז, ע' 1460 [3]; וראה זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שלישית סעיף 216" (ע"א 218/66 חביה נ' גליק פ"מ כ(4) 63, 67, נזכר גם בע"א 665/83 לאומי נ' בן עליזה, פ"ד ל"ח (4) עמ' 281).

עולה מן המקובץ כי לצורך שלב זה של הדיון העלאת טענת הגנה, היפה נגד הצד הקרוב, מספיקה כדי ליתן למבקשים רשות להתגונן. מעבר לצורך אוסיף כי מראית פני השיקים אינה מעידה בהכרח כי המשיב יצליח להוכיח את כל יסודות האחיזה כשורה. ספק בעיניי אם הסבה בחותמת בלבד, כאשר המשיב יודע מהו אופן החתימה המקובל של הנפרעת, מעידה על קבלת שיק "תקין לפי מראהו" כמאמר סעיף 29 לפקודת השטרות, והעובדה כי בסמוך למסירת השיקים ע"י המבקשים נכנסה הנפרעת לחדלות פרעון, מגלה כבר עתה כי יקשה על המשיב לרכוש זכות אחיזה טובה מזו של הנפרעת.

מכל האמור לעיל, אני מקבלת את ההתנגדות בכל טענות המבקשים בתצהיריהם, ומזמינה את המשיבה להגיש בקשה לתיקון בקשת הביצוע, תוך 10 ימים.

מאחר ולא התקיים דיון במעמד הצדדים, אין צו להוצאות הבקשה עד כה.

ניתנה היום,
י"ב אייר תש"ע, 26 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 7101-04/10 רובי חושקובר, עמליה חושקובר נ' בנק הפועלים סניף נשר-תל חנן (פורסם ב-ֽ 26/04/2010)