פסקי דין על אליהו גיגי | פסקי דין על אברהם בן עזרא | פסקי דין על עזרא בן עזרא |

12453-06/09 א     24/04/2010




א 12453-06/09 אליהו גיגי נ' אברהם בן עזרא, עזרא בן עזרא








בית משפט השלום בחדרה




24 אפריל 2010

ת"א 12453-06-09 בן עזרא ואח' נ' גיגי




בקשה מס' 4

בפני

כב' השופטת
קרן אניספלד


מבקש-נתבע

אליהו גיגי
, עו"ד


נגד


משיבים-תובעים

1.אברהם בן עזרא
2.עזרא בן עזרא


החלטה


1.
לפני בקשתו של המבקש להורות על דחיית התובענה על הסף (להלן: "הבקשה").

2.
המשיבים-התובעים הם מהנדסי בנין ואילו המבקש-הנתבע – עורך-דין. הבקשה נסמכת על הטענה לפיה ההסכמים שביסוד התובענה, מכוחם נתבע המבקש לשלם למשיבים סך של 500,000 ₪, הינם הסכמים בלתי-חוקיים הנוגדים את תקנת הציבור. בתוך כך מפנה המבקש להוראות חוק ותקנות שאותן מפר, לטענתו, שיתוף הפעולה בין הצדדים כפי שתואר בכתב-התביעה ואשר כולל את שיתוף המשיבים בשכר-טרחתו של המבקש. עוד מפנה הבקשה לפסקי-דין בהם נקבעה בטלותם של הסכמים מסוג זה.

3.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו מצאתי שאין מקום להיעתר לבקשה.

4.
בפסקי-הדין שעליהם מסתמך המבקש הוחלט על דחיית התביעה לגופה, לאחר שנערך בירור ענייני של מלוא העובדות הקשורות בה – זאת להבדיל מסילוק על הסף ללא בירור כלשהו. בניגוד לטענת המבקש, המסקנה העולה מפסקי-הדין הנזכרים בבקשה אינה ברורה וחד-משמעית באופן שיש בו כדי להצדיק את דחיית התובענה על הסף, ללא דיון ובטרם הובהרה לאשורה התשתית העובדתית שביסודה.

5.
מן הפסיקה הרבלנטית עולה כי
לאחר בירור הפן העובדתי של הסכסוך והשאלות הקשורות בחוזה העומד לדיון, על בית-המשפט לשקול מספר שיקולים ולאזן ביניהם. השיקול של אי-חוקיות החוזה ופגיעתו בתקנת הציבור איננו, לעניין זה, שיקול יחיד או בלעדי. לצדו נשקלים שיקולים נוספים כגון "
האינטרס הציבורי האחר שבאכיפת התחייבויות שקיבלו הצדדים על עצמם
" [ע"א 581/89 אדרי נ' רוזנברג, פ"ד מו(5) 679, 684 (1992)]. עוד יש להביא בחשבון, בהקשר זה, כי "
כשם שמעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה, גם לא תצמח הימנה טענת הגנה
" [ע"פ 6350/93 מדינת ישראל נ' גולדין, פ"ד מט(4) 1, 42 (1995)].

6.
גם כאשר המסקנה הנובעת מן העובדות שהוכחו היא כי מדובר בחוזה שיש לקבוע את בטלותו בשל אי-החוקיות הטבועה בו, עומדת לדיון השאלה מה היקף הבטלות וכלפי מי יש להחילה. על מנת להכריע בשאלה זו יש לברר תחילה שאלות שבעובדה, כגון מה חלקו של כל אחד מהצדדים בהתקשרות הבלתי-חוקית ומה היקף ידיעתו על-אודות אי-החוקיות אשר דבקה בהתנהגותו [עניין אדרי הנ"ל, שם בעמ' 687].

7.
זאת ועוד, במקרים בהם הוחלט שלא לאכוף את התמורה החוזית המוסכמת בשל כך שהחוזה נגוע באי-חוקיות ולא ניתן להפרידו לחלקים כך שמקצתו של החוזה יוכרז כבטל ומקצתו יוכשר, עדיין עמדה לדיון השאלה אם חלף התמורה החוזית המוסכמת יש לפסוק שכר ראוי על-פי סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 [ע"א 6181/93 עו"ד סולומונוב נ' שרבני, פ"ד נב(2) 289, 305 (1998)]. עיון בכתב-התביעה שהוגש בהליך זה מעלה שנכללה בו עילה שיסודה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, זאת לצד העילה החוזית.

8.
טעמים אלה, המעוגנים בפסקי-דין שעליהם נסמכת הבקשה, מצביעים על כך שגם בהינתן טענות המבקש לאי-חוקיות אשר דבקה בהתקשרות בינו לבין המבקשים, אין בכך כדי להצדיק את דחיית התובענה על הסף ללא כל בירור. בנסיבות אלה לא מתקיים בתובענה דנן המבחן שעל-יסודו יורה בית-המשפט על דחיית תובענה על הסף, ואין מקום לקבוע בשלב מקדמי זה "[...]
שהתובע לא יוכל להצליח בתביעתו נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת
" [ע"א 50/89 פרופ' ליטן נ' פרופ' אילתה, פ"ד מה(4) 18, 26 (1991)].

9.
אני דוחה אפוא את הבקשה. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בעת פסיקת הוצאות ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום,
י' אייר תש"ע, 24 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 12453-06/09 אליהו גיגי נ' אברהם בן עזרא, עזרא בן עזרא (פורסם ב-ֽ 24/04/2010)