פסקי דין על תים תערוכות וירידים בע"מ | פסקי דין על סתיו הפקת תערוכות ואירועים | פסקי דין על פריים סתיו הפקות | פסקי דין על מדין רון אריה | פסקי דין על ברעם שרון |

200963/03 הפ     16/02/2004




הפ 200963/03 תים תערוכות וירידים בע"מ נ' סתיו הפקת תערוכות ואירועים בע"מ, פריים סתיו הפקות בע"מ, מדין רון אריה, ברעם שרון




11
בתי המשפט
הפ 200963/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
16/02/2004
תאריך:
כב' השופט ד"ר ורדי קובי

בפני
:

תים תערוכות וירידים בע"מ

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1 . סתיו הפקת תערוכות ואירועים בע"מ

2 . פריים סתיו הפקות בע"מ

3 . מדין רון אריה

4 . ברעם שרון
המשיבים
פסק דין
1. בפני
י תובענה להורות על הרמת המסך בין המשיבה מס' 1 (להלן:"סתיו") לבין המשיבה מס' 2 (להלן:"פריים סתיו") וכן בין סתיו למשיבים מס' 3,4 ולהצהיר כי המבקשת רשאית לגבות מהמשיבים מס' 2-4 את החוב הפסוק של סתיו כלפיה.

אין מחלוקת שסתיו חויבה לשלם למבקשת סך של 119,770 ₪ עפ"י

פסק דין
מיום 6/2/03 בבש"א 1968/02 בת.א 573/02 בבימ"ש השלום בהרצליה (להלן:"התביעה האזרחית") וזאת בעקבות כתב תביעה בסד"מ שהגישה המבקשת בתיק זה כנגד סתיו, ביום 7/2/02, והמשיבים מס' 3,4 ודחיית הבר"ל של סתיו.
יש לציין שהתביעה כנגד המשיבים מס' 3,4 הינה בגין טענה לערבותם לחוב של סתיו ובקשתם לרשות להתגונן התקבלה, כשהבר"ל הוגש ביום 7/7/02.

לטענת המבקשת, העוסקת בהפקת תערוכות וירידים, סתיו ששיתפה פעולה בעבר עם המבקשת בהפקת תערוכת "אלטרנטיבה" בגני התערוכה בת"א, העבירה את פעולתה לפריים סתיו שנוסדה ביום 9/7/02, כשהמשיבים מס' 3,4 שהיו בעלי מניות ומנהליו של סתיו הם אלו המנהלים בפועל והעומדים מאחורי פריים סתיו, כשמדובר בשם דומה, אותה פעילות ובאותו מקום, תוך הקמת פריים סתיו כדי להתחמק מהנושים בלבד והמשך פעילות סתיו באמצעות פריים סתיו.

לטענת המבקשת, יש לכן לראות את שתי החברות כחברה אחת ושניתן יהיה להמשיך בהליכי הוצל"פ כנגד המשיבה מס' 2 בגין חובות המשיבה מס' 1.
לטענת המבקשת יש גם לבצע הרמת מסך באופן אישי כנגד המשיבים מס' 3,4, שפעלו בחוסר תום לב להברחת נכסי סתיו ולכן יש לייחס גם להם את חובות סתיו.

לטענת המשיבים, לא מדובר בהברחת רכוש ובאותן חברות אלא בחברות שונות שמעורבים בהם בעלי מניות ומנהלים שונים, כשפריים סתיו קמה לאחר שסתיו סגרה את פעילותה, כשאין זהות בין החברות, כשלא קיים גם כל ציוד של סתיו שעבר לפריים סתיו - שהחלה את פעילותה מאפס למעט השקעתו הראשונית של מר וחדי, שהוא זה שהקים את פריים סתיו ושלט בה.

לטענת המשיבים, אין מקום לבצע הרמת מסך לא כנגד החברה ולא כנגד המשיבים מס' 3,4.

2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א. אני קובע כי הנכסים והזכויות של המשיבה מס' 2 שייכים למשיבה מס' 1 ומדובר באותה חברה, כשהמבקשת רשאית לפעול בהליכי הוצל"פ כנגד שתי המשיבות בגין חובה של המשיבה מס' 1.

מדובר בניסיון חסר תום לב של המשיבות מס' 1,2 להתחמק מתשלום חובות ומהליכי הוצל"פ כנגד המשיבה מס' 1 באמצעות הקמת חברה חדשה - המשיבה מס' 2 ותוך שימוש של המשיבים מס' 3,4 בקרוב משפחה ככסות לפעולותיהם.

המשיבה מס' 2 קמה והתאגדה ביום 9/7/02 וזאת יומיים לאחר הגשת הבר"ל ע"י המשיבים מס' 3,4 וסתיו ביום 7/7/02 ולאחר הגשת התביעה האזרחית, כשעיתוי הזמנים וסמיכות הקמת המשיבה מס' 2 לבר"ל אינו מקרי.

המשיבות משתמשות בשם דומה, באותם שמות של תערוכות, אותו קטלוג, לוגו דומה, ממשיכות להפיק את אותן תערוכות, אותם ספקים, אותה רשימת לקוחות, אותו מקום (גם אם בקומה אחרת), אותו טלפון ואותו פקס (כשהמענה הקולי עונה "סתיו הפקות").
כל זאת בזמן שהמשיבה מס' 2 מוקמת בסמוך להגשת התביעה האזרחית כנגד המשיבה מס' 1 ויומיים לאחר הגשת הבר"ל.

ב. התרשמתי שמי שעומד מאחורי שתי החברות ו"מושך בחוטים" שלהן הם המשיבים מס' 3,4, שהם "הרוח החיה" מאחורי שתי החברות גם אם אינם רשומים כבעלי תפקיד רשמי במשיבה מס' 2.

אני דוחה את היתממותם של המשיבים מס' 3,4 וקובע שהם אלו העומדים ומנהלים בפועל את המשיבה מס' 2, כשהם הדומיננטיים ובעלי השליטה במשיבה מס' 2 תוך שימוש בקרוב משפחה שלהם-מר וחדי כ"כסות" וכ"איש קש" להפעלה באמצעותה של המשיבה מס' 2.

אני דוחה את היתממותם של המשיבים מס' 3,4 שהם כיום משמשים כשכירים בלבד ושמר וחדי לקח על עצמו את כל הסיכונים.

המשיבים מס' 3,4 הם בעלי זכויות חתימה במשיבה מס' 2 גם כיום ובחשבון הבנק שלה.

מר וחדי לא מכיר כלל את לקוחות החברה פריים סתיו ואת הספקים שמכירים ועובדים רק מול המשיבים מס' 3,4 כימים ימימה באותה פעילות עסקית בדיוק, כפי שעבדו מול סתיו.
תמוה כיצד עוברים הלקוחות והתערוכות מהמשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2 ולאדם חיצוני לכאורה (מר וחדי) ללא כל תשלום של תמורה בגין הנ"ל ובגין המוניטין שהיה למשיבה מס' 1, שהפיקה תערוכות במאות אלפי שקלים תוך עבודה עם לקוחות וספקים רבים (כשגם מר וחדי העיד שבחרו שם דומה כדי לשמור על המוניטין).
היטיב להגדיר זאת מר וחדי שהם לא רצו שהלקוחות יידעו שהמשיבה מס' 1 קרסה ושיש חברה אחרת - המשיבה מס' 2 ושהם רצו שהלקוחות יחשבו שזו אותה חברה ואותו עסק (עמוד 30 לפרוטוקול) והדברים מדברים בעד עצמם.
כל זאת בזמן שהמשיבים מס' 3,4 משתכרים שכר גבוה של 10,000 ₪ נטו כל אחד שכר גבוה יחסית לחברה חדשה והם אלו שמבצעים את הפעולות בחשבון המשיבה מס' 2 ומנהלים את ענייניה הכספיים.

מר וחדי משמש כ"איש קש" תוך שימוש שהמשיבים מס' 3,4 עושים בו כדי להקים חברה חדשה.

לא הוכחה כל השקעה בפועל של מר וחדי בחברה (כשגם לטענתו הוא השקיע רק בשכירות של 3 חודשים ושיפוץ שעשה בעצמו), כשמר וחדי מציין בעצמו שהכסף יצא מחשבון המשיבה מס' 2 ולא מכיסו האישי.

למר וחדי יש עסק משלו כקבלן עבודות גבס והמשיבים מס' 3,4 מנהלים את כל העניינים של המשיבה מס' 2, כשמר וחדי לא מתעסק אישית בהפקת תערוכות בעבודה עם לקוחות וספקים.

המשיבים מס' 3,4 לא הביאו כל מסמכים לגבי התוכנית העסקית הנטענת, הסכם ביניהם עם מר וחדי, ערבויות שחתמו וכל זאת תוך שימוש במר וחדי כ"פרונט" וניסיון להרחיק עצמם מהמשיבה מס' 1, וזו הסיבה שהם עושים בו שימוש, שכן אחרת היו יכולים לפתוח חברה חדשה בעצמם ולנהל אותה בעצמם כפי שהם גם מנהלים בפועל את המשיבה מס' 2.
אני דוחה את גרסת המשיבים מס' 3,4 שמדובר ברעיון והצעה של מר וחדי להקים את פריים סתיו וקובע שמי שעומד מאחורי הרעיון זה המשיבים מס' 3,4, שגייסו לעזרתם את גיסו של המשיב מס' 3 - מר וחדי.
המשיבים מס' 3,4 עובדים יחד שנים רבות ולאחר שהמשיבה מס' 1 נקלעה לקשיים כלכליים החליטו להעביר את הפעילות העסקית לחברה חדשה - המשיבה מס' 2 תוך שימוש במר וחדי כ"כסות" לפעילותה והתחמקות מתשלום חובות המשיבה מס' 1.
גם אם קיים ציוד מועט שעבר מן המשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2, ואף אם לא עבר ציוד בכלל, אין זה גורע מההצהרה שהמשיבות מס' 1,2 חד הן ושהמבקשת רשאית לפעול בהליכי הוצל"פ כנגד המשיבה מס' 2 בגין חובות החייבת-המשיבה מס' 1.

ג. במקרה דנן קיים חשש ממשי של בעיות כלכליות שהמשיבה מס' 1 ביקשה להיחלץ מהם באמצעות הקמת המשיבה מס' 2 שזו הייתה המטרה [ה.פ (ת"א) 1137/89 טוגאן בע"מ נ' גלעד ומאיר דורון, תקדין מחוזי 92(1)154, כבוד הנשיא גורן].
במקרה של "אותות אי אמת" או "אותות המרמה - badges of fraud, כמו במקרה דנן מצד המשיבות ועדיהם, יש לאותות "אי אמת" אלו השלכה ראייתית על הצורך בהבאת ראיות ועל נטל הראיה והבאת הראיות ע"י הצדדים באופן המקל עם המבקשים בהבאת ראיות והוכחת טענותיהם ואף מעביר בשלב מסוים, שהמבקשים עמדו בו, את הנטל להוכחת תום הלב ואמיתות העסקאות למשיבים, שלא עמדו בכך.
כללים אלה של "אותות אי האמת" מכילים חזקות שבעובדה ואם חזקות אלה נותרות ללא מענה הן מצביעות על קיומה של מרמה. ככל שמצטברים יותר "אותות מרמה" כך עובר הנטל על הנתבע להפריכן. הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת.

אמנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע וככל שהתובע יראה אותות מרמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מרמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע [ראה ה.פ (ת"א) 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג, פ"מ תשנ"ו(3) 421, 432-433 - כבוד הנשיא גורן שפסק דינו אושר בביהמ"ש העליון ביום 15/2/98 בע"א 3876/96 (לא פורסם), ע"א 8428/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, דינים עליון סד 758 וכן ע"א 5578/99 נדב נ' מאיר סרגובי, עו"ד ואח', פד"י מט(2)459].

במקרה דנן ניתן לראות "אותות מרמה" חזקים מצד המשיבים כמו הקשרים בין המשיבות מס' 1,2 והעיתוי של הקמת המשיבה מס' 2 יומיים לאחר הגשת הבר"ל, שמירת השליטה והחזקה בידי בעלי השליטה-המשיבים מס' 3,4, שימוש באנשים ככסות עבורם, שימוש בשם דומה, ניהול עסק זהה באותו מקום תוך הזדהות בשם החייבת וניהול בפועל של העסק ע"י המשיבים מס' 3,4, שהם היחידים שיש להם קשר שוטף עם הלקוחות והספקים, זכות חתימה של המשיבים מס' 3,4 בחשבון הבנק, אי עריכת הסכם מכר ורכישת ציוד ומוניטין, אי הוכחה לגבי השקעת כספים במשיבה מס' 2, שימוש באותו טלפון ואותו פקס, שימוש באותו קטלוג ולוגו דומה לגבי אותה פעילות עסקית בדיוק. סימנים רבים המעידים על הנ"ל ועל כך שהמשיבות מס' 1,2 פועלות בערבוביה.

הנסיבות דנן מצביעות על כך שמדובר באותן חברות וניתן לבצע הרמת מסך בין שתי החברות ולראות בהן חברה אחת [ראה ע"א (ת"א) 530/97 א. חיון הובלות ושירותים (1990) בע"מ נ' דבח (לא פורסם)].

ד. אינני סבור שיש מקום לבצע הרמת מסך כנגד המשיבים מס' 3,4 "בדלת האחורית" ותוך "קיצורי דרך" במסגרת המרצת הפתיחה וזאת במסגרת הליכי הוצל"פ כנגד המשיבה מס' 1 ומכוח הליכים המאוחרים להיווצרות החוב המקורי המייחסים למשיבים מס' 3,4 חוסר תום לב לגבי הקמת המשיבה מס' 2, ללא קביעת חבות משפטית שלהם לגבי סכום החוב המקורי.

המבקשת עצמה בחרה שלא לתבוע את המשיבים מס' 3,4 בתביעה אישית כספית בגין החוב המקורי מכוח הרמת מסך בתביעה האזרחית אלא מכוח טענה לערבות שלהם לחברת סתיו, כשטענה זו אמורה להתברר בתביעה האזרחית בעקבות רשות להתגונן שניתנה למשיבים מס' 3,4 בתביעה האזרחית.

והנה, במסגרת הליכי הוצל"פ כנגד המשיבה מס' 1, מנסה המבקשת ליצור חבות של המשיבים מס' 3,4 לחוב המשיבה מס' 1 עקב הרמת מסך וזאת עקב הברחת נכסים מהמשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2 בהליכים המאוחרים למועד התגבשות החוב המקורי תוך כדי הרמת המסך בין המשיבות מס' 1,2, ללא כל דיון לגופו של עניין בחבות המשיבים מס' 3,4 באופן אישי בחוב המקורי של המשיבה מס' 1 לגבי הליכים הקשורים במועדם לחוב המקורי בתביעה האזרחית וללא בחינת העילות לגבי הרמת מסך לגבי החוב המקורי באופן מעמיק, כפי שראוי שייעשה במסגרת תביעה זו.

למען הדגשה והבהרה, אינני מכריע לכן בעניין זה של הרמת המסך כנגד המשיבים מס' 3,4 בתובענה שבפני
י, ואם סבורה המבקשת שיש בידה לחייב את המשיבים מס' 3,4 בחוב של התביעה האזרחית מכוח הרמת מסך, תתכבד ותגיש תובענה כספית/אחרת נפרדת בעניין זה.
3. התוצאה הינה שאני מקבל את התובענה בחלקה ומצהיר כי המשיבות מס' 1,2 חד הן באופן שהמבקשת רשאית לעקל הן את הציוד השייך למשיבה מס' 1 והן את הציוד השייך למשיבה מס' 2 בגין חובות המשיבה מס' 1.

אני מחייב את המשיבות מס' 1,2 ביחד ולחוד לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ד (16 בפברואר 2004) במעמד ב"כ המבקשת-עו"ד קיכל וב"כ המשיבים-עו"ד שריזלי.

ד"ר ורדי קובי
, שופט

עו"ד קיכל: אני מבקש להטיל עיקול זמני לפי תקנה 363(ב') על מנת להבטיח את ביצועו של פסה"ד. בנסיבות העניין אני חושב שזה טבעי, לאור החשש הקיים להברחת נכסים נוספת, חוזרת.
לכן אנו מבקשים את העיקול הזמני.

עו"ד שריזלי: לא ברור לי כיצד חברי מבקש עיקול זמני בתובענה שעניינה סעד הצהרתי.
אין מדובר בתובענה כספית. מכל מקום, מן הראוי לפרט על מה מבוקש העיקול ולהגיש ערבויות בהתאם להבטחת כל נזק.

עו"ד קיכל: תוצאת פסה"ד היא אמנם סעד הצהרתי אך משמעותה היא שקיים פס"ד כספי כנגד המשיבה מס' 2. אנו מבקשים להטיל באופן ספציפי עיקול על חשבון הבנק של המשיבה מס' 2 שמספרו 578455 בבנה"פ סניף 606 רמת אביב.
סכום התביעה היה 119 אלף ₪ בתוספת ההוצאות שביהמ"ש קבע היום.
החלטה

בהתאם לתקנה 363(ב) לתקסד"א ולאחר שניתן פסה"ד בו נקבע שהמשיבות מס' 1,2 חד הן ושהמבקשת רשאית לעקל הן את הציוד השייך למשיבה מס' 1 והן את הציוד השייך למשיבה מס' 2 בגין חובות המשיבה מס' 1 ולאור המפורט בפסה"ד לגבי פעולות המשיבות, אני סבור שאכן יש מקום להטלת עיקול זמני להבטחת ביצוע פסה"ד ולכן ניתן בזאת צו עיקול זמני לעיקול הכספים בחשבון הבנק של המשיבה מס' 2 שמספרו 578455 בבנה"פ סניף 606 רמת אביב וזאת עד לגובה של סכום פסה"ד שניתן כנגד המשיבה מס' 1 (119,771 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 06/02/2003) ובתוספת הוצאות המשפט שנפסקו בפסה"ד היום (15,000 ₪ + מע"מ).

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ד (16 בפברואר 2004) במעמד ב"כ המבקשת-עו"ד קיכל וב"כ המשיבים-עו"ד שריזלי.

ד"ר ורדי קובי
, שופט

200963/03הפ 120 ליא אייבזו-ביטון








הפ בית משפט שלום 200963/03 תים תערוכות וירידים בע"מ נ' סתיו הפקת תערוכות ואירועים בע"מ, פריים סתיו הפקות בע"מ, מדין רון אריה, ברעם שרון (פורסם ב-ֽ 16/02/2004)