פסקי דין על ורד שחר | פסקי דין על אלון קלאוס | פסקי דין על ברי בל קלאוס |

423/09 הפ     27/04/2010




הפ 423/09 ורד שחר נ' אלון קלאוס, ברי בל קלאוס








בית משפט השלום בכפר סבא



27 אפריל 2010

ה"פ 423-09 ורד שחר
נ' אלון קלאוס
ואח'






בפני

כב' השופטת
מירב בן-ארי


מבקשים

ורד שחר


נגד


משיבים

1.אלון קלאוס
2.ברי בל קלאוס




פסק דין


1.
מדובר בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו כל המיטלטלין הנמצאים בביתה של המבקשת, ברח' בבנים 7 כפר סירקין שייכים למבקשת בלבד (להלן – הבית, המיטלטלין).


המבקשת ציינה כי היא חיה עם המשיב 1 ואולם המיטלטלין בבית שייכים לה בלבד.

2.
המשיבה התנגדה לבקשה.


בתמצית, טוענת המשיבה כי המבקשת היא הבעלים במחצית מהמיטלטלין בלבד, וכי המשיב 1 בעלים משותף במיטלטלין.


המשיבה היא גרושתו של המשיב 1, והזוכה בהליכי הוצאה לפועל המתנהלים בינה לבין המשיב 1 לפי

פסק דין
שהגישה בתביעה רכושית בביהמ"ש לענייני משפחה.


לטענתה, מטרת הבקשה היא לסכל את הליכי ההוצאה לפועל ולמנוע מהמשיבה את פירעון חובו של המשיב מתוך המיטלטלין.


המשיבה טענה כי המבקשת היא בת זוגו של המשיב 1 משנת 2003, ולשניהם בן משותף. השניים מתגוררים יחדיו בבית, השייך למשיבה במחציתו.


עוד טענה המשיבה כי בהחלטה שיפוטית קודמת נקבע כי המבקשת והמשיב 1 מנהלים משק בית משותף ולפיכך חל שיתוף מלא במיטלטלין בין המשיב 1 לבין המבקשת.


3.
בחקירתה הנגדית של המבקשת התבררו העובדות הבאות:


המבקשת מתגוררת עם המשיב 1, וחיה עמו משנת 2005.


לשניים בן משותף.


המבקשת טענה כי אינה יודעת מה גובה השתכרותו של המשיב 1.


משכורתה של המבקשת היא כ- 4,000 ₪.


המבקשת עומתה עם העובדה שרכשה פריטים שונים בעלויות גבוהות ביותר, פרגולה בעלות של 11,000 ₪, טלוויזיית פלסמה בעלות של 4,000 ₪ ומיטה לילד בעלות של כ- 3,000 ₪. המבקשת השיבה כי עלות הפרגולה, כמו גם ריהוט לגן, היתה מביטוח הדירה, את הטלוויזיה והמיטה לילד רכשה בעזרת הוריה.


המבקשת טענה כי היא בלבד, בעזרת הוריה, מימנה את רכישת המיטלטלין, באשר משכורתו של המשיב 1 מעוקלת ע"י המשיבה 2, במסגרת הסכסוך ביניהם.

4.
המשיב 1 לא הובא להעיד.

5.
לבית המשפט הוגש מש/1. מדובר בהחלטה של רשם ההוצאה לפועל מתאריך 23.9.09. בהחלטה זו, שניתנה בעניינו של המשיב 1 (המבקשת לא היתה צד לאותו ענין) נקבע כי המבקשת מנהלת עם המשיב 1 משק בית משותף. עוד נקבע כי הסכם המזונות שבין המבקשת לבין המשיב 1, בענין ילדם המשותף, הוא הסכם למראית עין בלבד.


באותה החלטה צוין כי פרט להכנסתו של המשיב 1 ממשכורת, קיימת למשיב 1 הכנסה מעסק.

6.
המשיבה 2 אף היא נחקרה, ובחקירתה אישרה כי הטילה עיקול על משכורתו של המשיב 1.

7.
לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שהוצגו לבית המשפט, עמדתי היא שיש לדחות את התובענה ואלה טעמיי:

א.
המבקשת אינה מכחישה כי היא מתגוררת עם המשיב 1 תחת קורת גג אחת, בבית משותף, הרשום במחציתו על שם המשיב 1 ובמחציתו על שם המשיבה.


לכל הפחות, יש בכך משום שיתוף בין המבקשת לבין המשיב 1 בהוצאות הדיור של הבית, חיסכון של המבקשת בהוצאות דיור, עקב השיתוף עם המשיב 1, והמבקשת אף הודתה כי אינה משלמת שכירות.

ב.
המשיב 1, אף שהוא עד חיוני ביותר, ואף שהוא בן זוגה של המבקשת, לא הובא להעיד.


המשיב 1 יכול היה להעיד הן על היעדר חיי השיתוף, כפי שנטען, הן על הבעלות במיטלטלין והן על מקורות המחייה שלו.


משלא הובא להעיד, אין בפני
בית המשפט כל ראיה לסתור את הקביעה השיפוטית שניתנה ב- מש/1, לפיה למשיב 1 גם הכנסה מעסק עצמאי. מכאן, שאין בסיס לטענתה של המבקשת לפיה העיקול על משכורתו של המשיב 1 הביא למצב בו המבקשת צריכה היתה לממן את רכישת כל המיטלטלין.

ג.
מאחר שהמשיב 1 הוא בן זוגה של המבקשת, הרי לא היתה כל מניעה כי יבוא להעיד, והימנעות מהבאתו משמשת, בהתאם להלכה הפסוקה, לחובת הצד שנמנע מלהביאו.


כל זאת, כאשר הנטל המוטל בתובענה זו הוא על המבקשת.

ד.
גרסתה של המבקשת בדבר התמיכה שקיבלה מהוריה, לרכישת המיטלטלין השונים, היא גרסה שניתנה לראשונה בעת הדיון. אף ההורים לא הובאו להעיד ולתמוך בגרסה זו.

ה.
עדותה של המבקשת לא היתה מהימנה בעיניי. תשובתה של המבקשת לפיה אינה יודעת גובה השתכרותו של המשיב 1, שהוא בן זוגה החי עמה, תמוהה על פניה. בעדותה של המבקשת עלו לראשונה גרסאות חדשות באשר לסיוע של הוריה של המבקשת ברכישת המיטלטלין השונים. זאת, רק לאחר שהמבקשת עומתה עם הבעייתיות בטענה לפיה רכשה את כל המיטלטלין בכספה, אף שמקורות הכנסתה זעומים והוצאותיה מרובות.




8.
בה"פ 300/04 ראזי מרים נ' ראזי משה (ניתן ביום 12.12.05) נקבע:


"גם אם המבקשת משתכרת משכורת נאה, כפי שטענה, עדיין אין בכך כדי להוכיח, כי החייב עצמו לא השתתף בהוצאות המשפחה וברכישת מיטלטלי משק הבית.

בני זוג שמנהלים חיי משפחה, במשק בית משותף, אפשר שיהיו שותפים בבעלות על מיטלטלי משק הבית, גם אם הללו נרכשו בכסף השתכרותו של אחד מהם, ולא של שניהם."

ואוסיף ואומר, כי ביסודה של הלכת השיתוף ההנחה לפיה גם בן הזוג שאינו עובד ומטפל במשק הבית בלבד, שותף במחצית הנכסים, שכן בבסיס השיתוף אין התחשבנות כספית בלבד, אלא התחשבנות הנוגעת לעמל הכרוך בחיים במשק בית משותף וגידול הילדים.

9.
נטל ההוכחה להוכיח בעלותה הבלעדית במיטלטלין, מוטל על המבקשת.


זאת, כאשר המבקשת חיה עם המשיב 1 תחת אותה קורת גג ולהם בן משותף.


בנטל זה, המבקשת לא עמדה. המבקשת לא הביאה עדים רלבנטיים ולא צרפה חשבוניות באשר למרבית המיטלטלין בהם מדובר. לטענתה של המבקשת, לפיה עקב העיקול על משכורתו של המשיב 1, לא ייתכן כי הלה מימן רכישת המיטלטלין, אין בסיס עובדתי (כאשר המשיב 1 לא העיד והונחה תשתית לכך שהינו בעל עסק) ואף לא בסיס משפטי, כאמור לעיל. לכך יש להוסיף את העובדה שהמגורים עם המשיב 1, בביתו (המשותף לו ולמשיבה 2) מהווים חיסכון בהוצאות מגורים, ומכאן ששיתוף קיים בכל מקרה.

10.
לאור האמור, אני דוחה את התובענה.


המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 2 בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום,
י"ג
אייר תש"ע, 27 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 423/09 ורד שחר נ' אלון קלאוס, ברי בל קלאוס (פורסם ב-ֽ 27/04/2010)