פסקי דין על מיכאל בליאבסקי | פסקי דין על ולדימיר ירמקוב |

43532-03/10 מת     28/04/2010




מת 43532-03/10 מדינת ישראל נ' מיכאל בליאבסקי, ולדימיר ירמקוב




לך



7


בית משפט השלום בתל אביב - יפו

מ"ת 43532-03-10 מדינת ישראל
נ' בליאבסקי(עציר) ואח'



28 אפריל 2010




בפני
כב' השופט עידו דרויאן




המבקשת
מדינת ישראל


נגד

המשיבים
1 מיכאל בליאבסקי
(עציר)
2 ולדימיר ירמקוב
(עציר)
<#2#>
נוכחים
:
ב"כ המבקשת: עו"ד מור שקים
ב"כ המשיב 1: עו"ד אבי כהן
ב"כ המשיב 2: עו"ד בנימין בן נתן
המשיבים הובאו

החלטה

המשיב עומד לדין בגין עבירה של
פריצה לרכב, שברגיל לא היתה מצדיקה המשך מעצרו, אלא שמעצרו התבקש לנוכח עברו הפלילי:
המשיב הורשע ב-4 תיקים בעבר, בעבירות של שימוש בסם לצריכה עצמית (פעמיים), החזקת סכין (בשנת 2006) ועבירה יחידה של גניבה, אשר בוצעה בשנת 2008 ועניינה הסתיים בחודש ינואר השנה, בקנס קטן ומאסר מותנה.
המשיב נלכד מבצע עבירה דומה של פריצה לרכב 4 ימים קודם למעצרו עתה, ומעצרו הנוכחי בוצע לאחר ששב וביצע עבירה של פריצה לרכב, סמוך לאחר שחרורו ממעצר ראשון זה.

אכן, נראה כי המשיב מבצע עבירות רכוש באופן בלתי נשלט, ככל הנראה בשל היותו מכור לסמים. כיוון שכך, עותרת התביעה למעצרו עד תום ההליכים, בהסתמכה גם על תסקיר שירות המבחן אשר מוצא כי לא ניתן לשחרר המשיב לחלופת המעצר המוצעת – מעצר בית בבית אמו ובפיקוח לסירוגין של האם ובן הדוד – שכן אלו לא יוכלו להוות מענה לרמת הסיכון ממנה התרשם השירות.

אכן, ברגיל לא יטה בית המשפט לסטות מהמלצה שוללת של שירות המבחן באין טעם טוב לעשות כן. אולם במקרה דנן, נראה כי אכן קיימים טעמים טובים לסטיה שכזו.

ראשית, עברו הפלילי של המשיב, הכולל 4 הרשעות בלבד, ומהן רק אחת בעבירת רכוש, מלפני כשנתיים, אינו דומה כלל לעבר המכביד שהצדיק לדעת בית המשפט העליון מעצרים עד תום ההליכים בגין עבירה יחידה של פריצה לרכב, והשוו למשל בש"פ 45/10 מסארוה (גניבת רכב) או בש"פ 9079/09 בן דוד (פריצה לרכב). כך, נותרים אנו עם עבירת רכוש יחידה, שאינה במדרג גבוה, ואף אם בוצעה לאחר עבירה קודמת, עדין לא ניתן לראות במשיב מבצע סדרתי של עבירות רכוש, או עבירות בכלל.

שנית, עובדה היא שלא ניתן להכחישה, המוכחת הן מגליון ההרשעות הקודמות והתיקים הפתוחים, והן מהאמור
בתסקיר שירות המבחן, הינה יעילות הפיקוח של האם ובן הדוד. אמנם, שירות המבחן הגיע למסקנה הפוכה, אולם זו לטעמי לא בוססה דיה. שני אלה מביעים נכונות לפקח על המשיב לסירוגין, וכבר הוכיחו בעליל כאמור, כי יכולתם לכך רבה, וכי אכן הצליחו למנוע מהמשיב במשך תקופה ניכרת – כמעט בלתי נתפסת כאשר מדובר במכור לסם – כשנה וחצי, לבצע עבירות ולהסתבך בפלילים בכל דרך.

צירוף שני אלה, מעלה שעילת המעצר חלשה למדי ולעומתה, ניתן בהחלט לתת אמון במפקחים בצורה כזו אשר מחפה על חוסר היכולת הממשית לתת אמון במשיב עצמו.

כיוון שכך,
נראית לי
עתירת הסנגור המלומד ואני מורה על שחרורו של המשיב 2 בתנאים הבאים:

א.
מעצר בית בבית אמו, גב' אולגה ירמקוב, ת.ז. 321333155, מרחוב השופטים 27, חולון, טל': 052-3912678, בפיקוח לסירוגין של מר אנדרי כהן, ת.ז. 324361773, מהכתובת הנ"ל, טל': 054-8173324. שני המפקחים מוזהרים על חובתם להודיע מיידית למשטרה ולסנגור המלומד היה ויפר המשיב תנאי מתנאי השחרור.

ב.
ערבות עצמית וצד ג' , אשר תיחתם על ידי כל אחד מן המפקחים, על סך 5,000 ₪ כ"א.

ג.
הפקדה במזומן על סך 1,500 ₪.

ד.
אני מתיר למשיב לצאת בליווי אחד המפקחים, לצורך המשך הטיפול במרפאת תחליף סם ועוד, בכל יום מימות השבוע, בין השעות 16:00 עד 18:00.

יפר המשיב תנאי מתנאי השחרור, יעצר ויובא בפני
שופט.

לא יעמוד המשיב בתנאי השחרור, ישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לתזכורת ערבויות ביום 05.05.10 בשעה 10:00.

עותק ההחלטה יועבר לידיעת שירות המבחן.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תש"ע, 28/04/2010 במעמד הנוכחים.


עידו דרויאן
, שופט

החלטה

המשיב 1 נעצר ועומד לדין בגין עבירה של פריצה לרכב, שברגיל לא היתה מצדיקה מעצרו, או אף בקשת מעצר. אלא, שהמשיב 1 נושא עמו עבר הכולל גם עבירות דומות, כאשר כלל עבירותיו (5 במספר במסגרת שתי הרשעות), בוצעו החל מחודש דצמבר 2008 ועד חודש מאי 2009.
המשיב נכלא למשך 9 חודשים, ושוחרר ממאסרו בחודש ינואר השנה.

שירות המבחן בתסקירו מפרט כי נודעת מסוכנות מהמשיב, וכי לנוכח התייחסותו והעדר חלופה ישימה, לא ממליץ השירות על שחרורו של המשיב ממעצר.

אכן, כפי שכבר ציינתי, מעצרו של אדם בנסיבותיו של המשיב, אינו דבר שכיח, ואף אינו אמור להיות שכיח. כך, הוריתי על שחרורו של המשיב 2 כאשר נמצא לי אמצעי חלופי למעצר, ואפילו לא המליץ עליו שירות המבחן.
אלא, שבנסיבותיו של המשיב, נראה כי אין מנוס ממעצר שכזה, שכן אף אם עברו של המשיב אינו מן המכבידים ביותר, הרי נסיבותיו מעלות כי לא ניתן לשלוט על נטייתו לביצוע עבירות רכוש, ולא ניתן לתת בו אמון כי יציית לתנאי שחרור כלשהם, ללא פיקוח של ממש.

לו היתה מוצעת לי חלופה, ודאי הייתי שש לשקול אותה, אך במצב הדברים כפי שהוא, נראה כי אין מנוס ממעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, לנוכח קיום סיכון ולנוכח העדר אמון.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

התיק העיקרי יועבר בהקדם לקביעתו בפני
כב' השופט לנדמן.

יש לאפשר למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

עותק ההחלטה יועבר לשירות המבחן.
<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תש"ע, 28/04/2010 במעמד הנוכחים.



עידו דרויאן
, שופט

הוקלד על ידי: חן גוט







מת בית משפט שלום 43532-03/10 מדינת ישראל נ' מיכאל בליאבסקי, ולדימיר ירמקוב (פורסם ב-ֽ 28/04/2010)