פסקי דין על דורון גהלי | פסקי דין על פסקל פרטוש | פסקי דין על סקייויו צילום | פסקי דין על אם. סי. גרופ בע"מ

15927-10/09 א     28/04/2010




א 15927-10/09 דורון גהלי, פסקל פרטוש, סקייויו צילום בע"מ נ' אם. סי. גרופ בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



28 אפריל 2010

ת"א 15927-10-09 אם. סי. גרופ בע"מ
נ' גהלי ואח'





מספר בקשה:1

בפני

כב' השופטת
אביגיל כהן

מבקשים
1.דורון גהלי
2.פסקל פרטוש
3.סקייויו צילום בע"מ


נגד


משיבה

אם. סי. גרופ בע"מ



החלטה


1.
בפני
בקשה מטעם הנתבעים (להלן:"המבקשים") לדחיית התובענה על הסף מחמת חוסר
סמכות עניינית.

לחלופין, להורות על העברת הדיון בתובענה לביהמ"ש המחוזי.

2.
עפ"י כתב התביעה, ביום 12.9.06 נחתם הסכם מייסדים בין התובעת (להלן:"המשיבה")
לבין מבקשים 1 ו-2
ובין מר איל בן יעקוב, הקובע, בין היתר,
כי המשיבה
והמבקשים
1 ו-2 יקימו חברה משותפת בשם סקיי בלונס בע"מ (להלן:"החברה").

באותו יום, נחתמו הסכמים נוספים המסדירים את מערכת היחסים בין מבקשים 1 ו-2
למשיבה ובין מבקשים 1 ו-2 לחברה.

לאחר שהמשיבה השקיעה בפעילות ובחברה שהוקמה, מאות אלפי שקלים ושעות ניהול
רבות, בחרו מבקשים 1 ו-2 לעזוב באופן פתאומי וחד צדדי את החברה המשותפת.

המשיבה טוענת שלא רק שמבקשים עזבו את החברה לאחר ביצוע השקעות מרובות,
והשאירו אותה ללא ידע מקצועי שהתחייבו להביא וליישם בחברה אלא אף הקימו, עוד
שהיו בחברה, חברה מתחרה, היא המבקשת 3.



התובענה שבפני
עניינה נזקים כספיים בסך 1,334,510 ₪ שנגרמו למשיבה כתוצאה
מהפרות נטענות של התחייבויות, שנעשו ע"י המבקשים 1 ו-2.

כמו כן, מבוקש סעד הצהרתי לפיו המבקשים חייבים להשיב למשיבה את כל ההכנסות
שנוצרו להם כתוצאה מעשיית עושר ולא במשפט.


3.
תמצית טענות המבקשים בבקשה שבפני
:

א.
התובענה נגד המבקשים נסובה על סכסוך בין בעלי מניות של החברה, נשוא הסכם
המייסדים שנחתם בין המשיבה לבין מבקשים 1 ו-2 ובעל המניות הנוסף בחברה מר איל
בן יעקב לשם ייסוד החברה ביום 12.9.06.

ב.
על פי כל דין ובפרט על פי חוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן:"חוק החברות"), בכל
סכסוך בין בעלי מניות בחברה ו/או לסכסוך שעילתו הפרת הסכם של בעלי מניות כלפי החברה, כמו במקרה דנן, לביהמ"ש המחוזי סמכות עניינית לדון בתובענה.

ג.
כעולה מכתב התביעה, עסקינן בתביעה של בעלת מניות בחברה (המשיבה) כנגד בעלי
מניות נוספים בחברה (המבקשים) בגין נזקים שנוצרו כביכול לחברה ע"י המבקשים (בעלי מניות), ולפיכך הסמכות העניינית הייחודית לדון בתובענה דנן נתונה לבימ"ש מחוזי.

4.
תמצית טענות המשיבה בבקשה שבפני
:

א.
עניינה של התביעה נסוב סביב הסכם המייסדים מיום 12.9.2006 בין המשיבה מצד אחד
לבין מבקשים 1 ו-2 ואדם נוסף (אייל בן יעקב) מצד שני, להקמת חברה משותפת, היא
סקיי בלונס בע"מ. החברה כלל אינה צד להסכם.


התביעה הוגשה בגין מעשים אלה - המבקשים 1 ו-2 הפרו את ההסכם בהפרות יסודיות
חוזרות ונשנות והתעשרו שלא כדין על חשבונה של המשיבה, לרבות באמצעות מבקשת 3.


העובדה כי המשיבה ומבקשים 1 ו-2 הינם בעלי מניות בחברה אינה מעלה ואינה מורידה
דבר להכרעה בשאלת הסמכות העניינית – התביעה אינה מבוססת על עילה הנובעת מחוק החברות, התביעה אינה תביעה בשם החברה (תביעה נגזרת) אלא תביעה אישית רגילה –
משכך אין כל יסוד עובדתי או משפטי לבקשה.

ב.
המשיבה הגישה תביעה שמהותה כספית והצהרתית.

בתביעה מבקשת המשיבה להיפרע בגין נזקיה ולקבל פיצוי הולם בגין הפרות המבקשים.
על ביהמ"ש לקבוע האם המבקשים הפרו שורה ארוכה של התחייבויות אשר התחייבו
בהסכמים שנחתמו בין הצדדים וכל יתר השאלות הן אגביות לדיון העיקרי.



סמכות ביהמ"ש נקבעת על פי הסעד שמבקש התובע ולא על פי מהותו של הסכסוך.
התביעה הינה כספית, ועל כן מצויה בסמכות בימ"ש זה.


ד.
סמכותו העניינית של בימ"ש שלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 וכל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של בימ"ש מחוזי.

משהסעד הכספי הנתבע, בגין נזקים שנגרמו למשיבה, בשל מחדלי המבקשים, מצוי בגדר
סמכותו של בימ"ש שלום הרי שלבימ"ש זה הסמכות העניינית לדון בתובענה.

ה.
בענייננו, הסעד המבוקש הינו סעד כספי בסך 1,334,510 ₪ בגין נזקים שנגרמו למשיבה
ע"י המבקשים – סעד זה מצוי בסמכותו של בימ"ש זה.

ו.
בניגוד לנטען בסעיף 3 לבקשה, המשיבה תובעת את נזקיה היא ולא את נזקיה של החברה.
אין עסקינן בתביעה נגזרת.

ז.
אמנם הרקע העובדתי המתואר בכתב התביעה הוא כתוצאה מיחסים בין בעלי המניות,
בגין מחדלים ומעשים של מי מבעלי המניות אך יחד עם זאת, מדובר בתביעה כספית
לפיצויים בגין נזק שנגרם למשיבה כתוצאה מהתנהלות המבקשים ומשכך לבימ"ש זה
הסמכות העניינית לדון בתובענה לפי גובה הפיצוי המבוקש.

ח.
בפני
נו סכסוך עסקי-חוזי "רגיל" ולא נגזרת מהיות המבקשים בעלי מניות בחברה, שבגינו
הוגשה תביעה "רגילה" המושתתת על עילות מהדין הכללי. אין מדובר בעילה לפי חוק החברות ואין המדובר בסמכות עניינית הנתונה לביהמ"ש המחוזי.

הסעד המבוקש הינו סעד כספי בסך 1,334,510 ₪ ועל כן נמצא בסמכות בימ"ש שלום.

5.
בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כדלקמן:

א.
התובענה דנן לא תוכל להתברר מבלי שביהמ"ש יידרש לבחון את התנהלות החברה מול
בעלי המניות והתנהלות בעלי המניות בינם לבין עצמם ביחס לחברה, כאשר התנהלות
החברה באמצעות האורגנים שלה וספרי החברה ישמשו כראיה מרכזית.

לא ניתן לנתק את החברה מהסכסוך דנן, כפי שעולה מהתובענה שכן החברה ומסמכיה
מהווים את מרבית התשתית לעילות התביעה של המשיבה כנגד המבקשים.


ב.
המבקשים מפנים לסעיף 1 לכתב התביעה וטוענים כי ברור למשיבה כי איסור
התחרות, שמירת סודיות וקניים רוחני הינם התחייבויות ונכסים שבבעלות החברה ולא
התחייבויות ונכסים של המשיבה.

ג.
המבקשים מפנים לסעיף 58
לכתב התביעה וטוענים כי גם לשיטת המשיבה הנזק נשוא התביעה נגרם לחברה ולא לה, ואת הנזק בנדון היא תובעת באופן ישיר כבעלת מניות בחברה.

ד.
המבקשים מפנים לסעיף 29 לכתב התביעה. לטענתם מדובר בדוגמא נוספת
הממחישה
כי התובענה הינה בגין נזקים שנגרמו לחברה ולא למשיבה.


ה.
מסעיף 133 (ב) לכתב התביעה שכותרתו "נזקי התובעת" עולה כי גם לשיטת המשיבה
עיקר הכספים שנתבעים הינם כספים שהושקעו בחברה, נעשה בהם שימוש ע"י החברה
ויהיה צורך במהלך התובענה לברר מה עלה בגורלם במסגרת פעילות החברה.

ו.
מרבית עילות התביעה הינן עילות ביחס להפרות נטענות של התחייבויות של המבקשים
למול החברה ולנכסיה, עילות שעפ"י כל דין יש לבררן עפ"י חוק החברות ובביהמ"ש
המוסמך.


ז.
במקרה דנן הסמכות העניינית הינה
בסמכותו הייחודית של ביהמ"ש המחוזי.

6.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה
להידחות


מהנימוקים כדלקמן:

א.
סמכותו העניינית של בימ"ש שלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984 (להלן:"חוק בתי המשפט").

כל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של ביהמ"ש המחוזי, בהתאם לסעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט.


בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות כספיות, כאשר סכום התובענה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ₪ ביום הגשת התובענה (סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט).

תביעות כספיות הינן תביעות ששווין ניתן להערכה בכסף, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין.


המבחן לצורך קביעת סמכות עניינית בתחום האזרחי הוא מבחן הסעד.

ב.

לצד הוראותיו הכלליות של חוק בתי המשפט בעניין הסמכות העניינית, פזורות בחקיקה
הראשית, כגון בחוק החברות, הוראות מיוחדות הקובעות דין מיוחד בשאלת הסמכות
העניינית בעניינים שונים.

במקרים כאלה, יש שהסמכות נקבעת לא על פי המבחן הרגיל שהוא מבחן הסעד, אלא
על פי מבחן העילה.

ג.
מעיון בכתב התביעה עולה כי עילות התביעה שבפני
אינן נסמכות על חוק החברות

ובחינת מהותו של העניין נשוא התובענה מעלה כי מדובר בעניין שבסמכות בימ"ש זה.

אמנם, הרקע העובדתי המתואר בתובענה הוא כתוצאה מיחסים בין בעלי מניות ויחסים
בין בעלי המניות לחברה, יחד עם זאת מדובר בתביעה כספית לפיצויים בגין נזק שנגרם
למשיבה, כתוצאה מהתנהלות המבקשים.


בעניין זה יפים דבריו של ב"כ המשיב כפי שפורטו במסגרת סעיף 4 להחלטה דנן.


שאלת הסמכות העניינית נבדקת לפי הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה
והסעדים המבוקשים
מתייחסים לעניינים שנמצאים בסמכות בימ"ש זה.


בסעיפים 133, 134 ו- 136 לכתב התביעה מפורטים הסעדים המבוקשים במסגרת
התובענה:
-
סך של 71,282 ₪ עלות ניהול המו"מ עם מבקשים 1 ו-2, עריכת הסכם המייסדים וחתימת ההסכם.
-
סך של 718,677 ₪ שהמשיבה הזרימה והעמידה, באופן ישיר, כהלוואות לחברה לשם מימון פעילותה.
-
סך של 157,000 תשלום אשר שולם ע"י התובעת בגין ערבותה.
-
סך של 150,000 ₪ בגין אובדן שעות עבודה של מנהלי המשיבה בישיבות, פגישות, דירקטוריונים ועניינים אחרים הקשורים בחברה.
-
סעד הצהרתי לפיו המבקשים, ביחד ולחוד, חייבים להשיב למשיבה את כל ההכנסות שנוצרו להם כתוצאה מעשיית עושר ולא במשפט.

בענייננו, מבוקש סעד כספי שאינו עולה על 2,500,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו למשיבה ע"י המבקשים וסעד זה מצוי בתחום סמכותו של בימ"ש זה. (גם הסעד ההצהרתי מצוי בסמכותו של בימ"ש זה כל עוד שוויו נכנס לגדר סמכות בימ"ש זה.

7.
לסיכום:

א.
בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות.
ב.
המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה
ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ + מע"מ.








ניתנה היום,
י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 15927-10/09 דורון גהלי, פסקל פרטוש, סקייויו צילום בע"מ נ' אם. סי. גרופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/04/2010)