פסקי דין על שפושניק אסף | פסקי דין על זלוצובר יעקוב | פסקי דין על מורג נתן | פסקי דין על דבש בני | פסקי דין על גור גדעון

1614/03 א     17/02/2004




א 1614/03 שפושניק אסף, זלוצובר יעקוב, מורג נתן, דבש בני נ' גור גדעון




8
בתי המשפט
א 001614/03
בית משפט השלום חדרה
17/02/2004
תאריך:
כב' השופט חננאל שרעבי

בפני
:
1 . שפושניק אסף

2 . זלוצובר יעקוב

3 . מורג נתן

4 . דבש בני

בעניין:
התובעים
- נ ג ד -
גור גדעון
הנתבע
פסק דין
1. התובעים והנתבע הינם שותפים לשעבר.

2. בתובענה הנוכחית, אשר במהותה היא כספית, תובעים ארבעת התובעים, את הנתבע (השותף החמישי) לשלם להם חוב של השותפות אותו פרעו לטענתם.

3. בשנת 2001 התאגדו התובעים והנתבע לשותפות (ולא משנה לצורך העניין מי הקים את השותפות לראשונה ומי הצטרף לאחר מכן), שמטרתה הקמת חוות סוסים (להלן: "השותפות").
השותפות הקימה חוות סוסים בשטח ששכרה בקיבוץ גן שמואל, ובחווה זו התכוונה לתת שיעורי רכיבה ולגדל סוסים.

4. במהלך פעילות השותפות החליטו השותפים לקנות סוסה מבחור בשם גיא דובדבני (להלן: "גיא").
את הסוסה רכשה השותפות מגיא בסך של 28,000 ₪. את הסכום הנ"ל התכוונה השותפות לשלם ב- 10 שיקים חודשיים שווים על סך 2,800 ₪ כל שיק אותם מסרה לידי גיא. תאריך פרעון השיק הראשון היה בתאריך 20.8.01 (כנראה בסמוך לתאריך זה נרכשה הסוסה) והשיק האחרון פרעונו היה אמור להיות ביום 20.5.02.

5. רצה הגורל והעסק של חוות הסוסים לא עלה יפה והשותפים החליטו לפרק את השותפות או בלשונם "לסגור את השותפות". החלטה זו התקבלה אצל השותפים כנראה בסוף חודש ספטמבר או תחילת אוקטובר שנת 2001.
טרם פירוק השותפות, הספיקה השותפות לפרוע שני שיקים מתוך ה- 10 שנמסרו לגיא בעבור הסוסה, הם שני השיקים הראשונים נושאי תאריך 20.8.01 ו- 20.9.01 על סך כולל של 5,600 ₪.
אודות השאלה מי ידאג לפרעון שמונת השיקים הנותרים שבידי גיא, על סך כולל של 22,400 ₪ (2,800 x 8) חלוקים הדעות:
התובעים טוענים - הנתבע קיבל לידיו את הסוסה אשר רכשו מגיא תמורת סכום השיקים שנמסרו לו וזאת בסמוך לאחר שקיבלו את ההחלטה על פירוק השותפות. הוא היה צריך למכור את הסוסה ובתמורתה לפרוע את החוב לגיא, לקבל השיקים חזרה לידיו ולהשיב לקופת השותפות את הסך של 5,600 ₪ ששילמה בעבור הסוסה (פרעון שני השיקים הראשונים).
התובעים אמנם מדגישים כי את האחריות לביצוע הפעולות הנ"ל הם הטילו על הנתבע, אולם מבחינה משפטית האחריות לפרעון השיקים שבידי גיא היתה ונותרה של השותפות, וממילא של השותפים כולם.
הנתבע טוען - כי קיבל לידיו ביחד עם התובע 1, מר אסף שפושניק, את האחריות למכירת הסוסה אשר השותפות רכשה מגיא, לפרעון החוב הנותר לגיא ולקבלת השיקים שבידיו. לטענת הנתבע החלטה זו התקבלה בסמוך לאחר ההחלטה על פירוק השותפות, ובאופן שהשותפים האחרים, למעט התובע 1, "יוצאים מהתמונה" ורק הוא והתובע 1 אחראים למכירת הסוסה ולפרעון החוב האמור לגיא. מודה הנתבע כי אכן הסכים, לדרישת השותפים, להפקיד מתוך סכום מכירת הסוסה סך של 5,600 ₪ בקופת השותפות תמורת שני השיקים הראשונים שפרעה השותפות מתוך עשרת השיקים שנמסרו לגיא כמפורט לעיל.

6. בהמשך הצליחו התובע 1 והנתבע למכור את הסוסה האמורה לאדם בשם רם בריתן, וקיבלו תמורתה סך של 5,500 דולר בשקלים חדשים, אשר לטענת התובעים שווים בערכם ל- 25,000 ₪.
נטען ע"י הצדדים כי יתכן וניתנה תמורה נוספת ע"י מר רם בריתן בעבור הסוסה, אולם כבר כעת אציין כי לא הוכחה בפני
י עובדה זו בהוכחות של ממש על מנת שאקבע ממצא חיובי אודות עובדה זו.

7. בשלב מסוים הפקיד הנתבע בחשבון השותפות סך של 5,300 ₪. על סכום זה יש אסמכתא אולם טוען הנתבע כי שילם בעבור השותפות סך של 300 ₪ במזומן לספק בשם צ'צ'קס, אך על תשלום זה אין לו אסמכתא. על כן טוען הנתבע כי עמד בהתחייבותו לשותפים המפורטת לעיל כי מתוך מכירת הסוסה יחזיר לשותפים סך של 5,600 ₪.
כבר כעת אציין כי לדידי לא הוכח לי ע"י הנתבע כי שילם בשם השותפות סך של 300 ₪ לספק בשם צ'צ'קס.
מעבר לעובדה כי לנתבע לא היתה אסמכתא על התשלום האמור (עדותו עמ' 25 לפרוט' ש' 21-22) העיד התובע 3, אשר היה המנהל התפעולי של החווה וגם אחד משלושת השותפים שהיו אחראים על הכספים (עדותו עמ' 8 לפרוט' ש' 14) כי לא ידוע לו על כל חוב לספק בשם צ'צ'קס (עדותו עמ' 9 לפרוט' ש' 22-25). גם התובע 2 העיד כי לא היו להם כל קשרי עבודה עם ספק בשם צ'צ'קס ולכן גם לא היו כל חובות לספק כזה (עמ' 12 לפרוט' ש' 28). על כן, כל שהוכח בפני
י הוא כי הנתבע הפקיד בקופת השותפות סך של 5,300 ₪, עליהם גם יש לו אסמכתא שצורפה כראייה בתיק זה.

8. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע קיבל לידיו את הסך של 5,500 דולר בשקלים חדשים לרם בריתן בעבור מכירת הסוסה. הנתבע בעצמו מודה בפה מלא כי קיבל את הכסף האמור (עמ' 30 לפרוט' ש' 11-12).
אין גם מחלוקת כי מתוך הסכום של 5,500 דולר לא שולם סכום כלשהו לגיא בעבור חוב השותפות אליו, ומכאן שורש הבעיה (לעניין זה ראה עדותו של הנתבע עצמו עמ' 30 לפרוט' ש' 20).
הסכום של 5,500 דולר ששולם בשקלים חדשים לנתבע ע"י מר רם בריתן הינו סך של 25,000 ₪.
בנדון אני מפנה לתצהירי העדויות הראשית של התובעים בנקודה זו אשר לא נסתרו. כמו כן, אני מפנה לחקירתו הנגדית של התובע 1 עמ' 5 לפרוט' ש' 2-3.

9. שמונת השיקים הנותרים שנמסרו לגיא על סך כולל של 22,400 ₪ הופקדו על ידו אך לא כובדו ע"י הבנק. משכך פתח תיק הוצל"פ נגד בעלי החשבון התובעים 1, 2 ו- 3.
התובעים כולם או חלקם, אך בשם השותפות, הגיעו בסופו של עניין הגיעו גיא להסדר, ושילמו לו תמורת השיקים וסגירת תיק ההוצל"פ סך של 25,000 ₪.

10. לטענת התובעים - הנתבע היה צריך לשלם את סכום החוב לגיא מתוך כספי מכירת הסוסה לרם בריתן. הוא לא עשה כן ועקב כך נפתח נגדם תיק ההוצל"פ. על כן הם תובעים את הנתבע בתובענה הנוכחית, בסכום הנ"ל ששילמו לגיא במסגרת תיק ההוצל"פ בצירוף 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
לשון אחרת, סכום התביעה הוא 30,000 ₪.

11. לטענת הנתבע - התובעים 2-4 כלל לא צריכים להיות בתמונה אלא אך ורק התובע 1. כפי שציינו לעיל טוען הנתבע כי סוכם בזמן פירוק השותפות כי השותפים האחרים יוצאים מהתמונה וכי סוגיית מכירת הסוסה וההתחשבנות עם גיא תהיה באחריותו ובאחריות התובע 1 בלבד.
לגירסת הנתבע אכן נמכרה הסוסה לרם בריתן והתקבל סך, שאינו שנוי במחלוקת, של 5,500 דולר בשקלים חדשים. אולם, כך טוען הנתבע, היתה התחשבנות פנימית בינו ובין התובע 1 שלא קשורה לשותפות, ובמסגרת התחשבנות זו העביר כספים לתובע 1 אשר לאחריהם רק התובע 1 היה צריך לדאוג לתשלום לגיא.
על כן משפרעו השותפים את החוב לגיא במסגרת תיק ההוצל"פ אין להם אלא לבוא בטרוניה לתובע 1 בלבד.
מעבר לכך גם מעלה הנתבע ספקות אם אכן שולמו לגיא 25,000 ₪ או שמא פחות מכך.

דיון והכרעה

12. שאלה ראשונה שיש לברר האם שילמו התובעים או מי מהם לגיא את הסך של 25,000 ₪. להזכיר - הנתבע מטיל ספקות בכך.
גיא הגיש תצהיר עדות ראשית אשר הוגשה וסומנה ת/4. בתצהירו מציין גיא כי התובעים שילמו לו במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2002 סך של 25,000 ₪. סכום זה כלל הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד אשר התווספו לסכום החוב המקורי בסך 22,400 ₪ לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ לגביית שמונת השיקים הנותרים שהוחזקו בידו (סעיף 22 לתצהירו).
בחקירתו הנגדית הוצג לגיא מכתב ששלח לעו"ד אבי להם ביום 9.1.03 (המכתב הוגש וסומן נ/2) ובו מצויין כי התובע 1 שילם לו סך של 23,000 ₪ בלבד. לכאורה ממכתב זה עולה כי הסכום ששולם לו הוא 23,000 ₪ ולא 25,000 ₪.
הסבר לסתירה זו נתן גיא בחקירתו הנגדית, בכך ש- 2,000 ₪ הוא פער ההוצאות של תיק ההוצל"פ שלא הגיע לידיו ולכן זה לא מעניין אותו (עמ' 16 לפרוט' ש' 11-12).
לשון אחרת, גם אליבא דגיא התובע 1 שילם 25,000 ₪ כפי שציין בתצהירו, אולם 2,000 ₪ נוכו ע"י עוה"ד שטיפל בתיק ההוצל"פ מטעמו, הן כהוצאות והן כשכ"ט. לכן לידיו הגיע סך של 23,000 ₪ בלבד.
הסברו זה של גיא מניח את דעתי.
גם התובעים שהעידו בפני
י ציינו כי שולם לגיא, בכדי שיסגור את תיק ההוצל"פ, סך של 25,000 ₪.
התובע 1 בתצהירו (ת/1) מציין בסעיף 35 לתצהירו כי במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2002 שילם לתובע סך של 25,000 ₪. אודות סעיף זה בתצהירו לא נחקר כלל בחקירה נגדית ועל כן לא נסתרה עדותו בנדון.
התובע 3 בעדותו גם ציין כי התובע 1 שילם 25,000 ₪ לגיא בשל סגירת תיק ההוצל"פ, כאשר מתוך הסכום הזה הוא והתובע 2 שילמו, כל אחד, לתובע 1, סך של 6,000 ₪ (עדותו עמ' 8 לפרוט' ש' 21-27).
גם התובע 2 בעדותו העיד על כך (עמ' 11 לפרוט' ש' 23-26).
לאחר ששמעתי את עדויות התובעים 1-3, וכן את עדותו של גיא, נחה דעתי כי שילם התובע 1 לגיא סך של 25,000 ₪ במהלך החודשים אוקטובר או נובמבר 2002, תמורת שמונת השיקים הנותרים שהחזיק בידו.

13. השאלה הבאה שיש לברר היא - מי היה אחראי לתשלום יתרת החוב לגיא בעבור רכישת הסוסה, היינו - מי היה אחראי לפרעון סכום שמונת השיקים הנותרים שהחזיק גיא בידו.
בחנתי היטב את טענת הנתבע על-פיה יתר השותפים, למעט התובע 1, יצאו בעצם מהתמונה, וכי רק הוא והתובע 1 היו אחראים כלפי גיא לפרעון החוב האמור.
קשה לי לקבל את טענתו זו של הנתבע.
סיכומים פנימיים בין שותפים לפרעון חוב של השותפות אינו עניין של בעל החוב. מבחינת גיא השותפים הם אלה שהיו צריכים לשלם לו את החוב, כי לשותפות הוא מכר את הסוסה.
החוב לגיא היה ונותר חוב של השותפות, וככזה מעניין את השותפים, הם התובעים, אם ובמידה וחוב זה לא נפרע.
איני שולל את הטענה כי מבחינת השותפים, התובע 1 והנתבע הם אלה שאחראים לתשלום החוב האמור. אולם משלא שולם חוב זה והעניין הגיע לידי גבייה בהוצל"פ, הפך חוב זה להיות עניינם של כל השותפים.
על כן, מששילם התובע 1 סכום של 25,000 ₪ לגיא בעבור השיקים שבידיו, שילם זאת בשם השותפות בעבור חוב של השותפות.

14. כעת נברר האם צודקים התובעים בתביעתם כי מששילמו את הסך של 25,000 ₪ זכאים הם להשבה של הסכום הנ"ל מהנתבע?
כפי שכבר ציינו בראשית דברינו אין מחלוקת בין הצדדים כי מתוך סכום מכירת הסוסה לרם בריתן היה צריך להיות משולם החוב לגיא. גם אין מחלוקת, כפי שפורט לעיל, כי הנתבע קיבל לידיו סך של 5,500 דולר בשקלים ישראליים מרם בריתן.
לכאורה עולה כי הנתבע היה צריך לשלם מתוך הסכום הנ"ל את החוב לגיא.
דא עקא - הנתבע טוען כי השותפים יצאו מהתמונה והשאירו את עניין החוב בינו ובין התובע 1. היות ובינו לבין התובע 1 יש התחשבנות שלא קשורה לשותפות, במסגרתה העביר כספים לתובע 1, הרי, כך לגירסת הנתבע, לאחר העברת הכספים לתובע 1, התובע 1 צריך היה לפרוע לבדו את החוב לגיא.
טענתו זו של הנתבע אינה מקובלת עלי. על כגון דא נאמר: "מה עניין שמיטה להר סיני". ההתחשבנות הפנימית הקיימת, אם קיימת, בין הנתבע לתובע 1, אינה נוגעת ואינה קשורה לחובות השותפות.
על הנתבע היה להעביר מתוך הכספים שקיבל מרם בריתן את סכום החוב לגיא במישרין. הסוסה שמכר לרם בריתן שייכת לשותפות, ומשנמכרה התמורה היתה צריכה לעבור לשותפות או לשמש כפרעון החוב של השותפות לגיא.
משלא פעל כך הנתבע ללא כל הצדק סביר (ובעיניי טענתו בדבר התחשבנות פנימית אשר בינו ובין התובע 1, ואשר לא קשורה לשותפות, אינה בגדר הצדק סביר), ועקב כך נאלצו השותפים לשלם מכיסם סך של 25,000 ₪ לפרעון החוב לגיא, עליו להחזיר את הסכום הנ"ל לקופת השותפות אולם בסייגים הבאים:
א. ציינו לעיל כי התובעים טוענים כי סוכם עם התובע שתמורת מכירת הסוסה, אשר קיבל לאחריותו, ישלם לקופת השותפות סך של 5,600 ₪ ויסלק החוב לגיא. ההנחה של השותפים, כך אני משער, היתה כי הנתבע יצליח להשיג תמורת המכירה את אותו סכום ששילמו הם בעבור הסוסה, היינו 28,000 ₪.
בסופו של עניין, העולה מהעדויות בפני
י כי הסוסה נמכרה בסך של 25,000 ₪ בלבד.
ב. גם הוכח בפני
י כי בחודש אוקטובר 2001 הפקיד הנתבע 1 לחשבון הבנק של השותפות, סך של 5,300 ₪.
ג. בנסיבות אלה סבורני כי קיימת הצדקה לחייב את הנתבע, במסגרת תובענה זו, להשיב לנתבעים את הסך של 25,000 ₪ אך בניכוי הסך של 5,300 ₪ שכבר הפקיד.
לשון אחרת - לחייב את הנתבע להשיב לקופת השותפות סך של 19,700 ₪ בלבד.
ד. אולם הסך הנ"ל של 19,700 ₪ לאחר הפקדתו יהיה שייך לכל השותפים, לרבות הנתבע, חמישה במספר.
לשון אחרת - כל שותף יהיה זכאי לקבל מתוך הסך של 19,700 ₪ סך של 3,940 ₪. על כן אין הגיון והצדקה לחייב את הנתבע להשיב סך של 19,700 ₪ אלא אך ורק את חלקם של יתר השותפים בסכום זה, בניכוי חלקו. היינו סך של 15,760 ₪.
מעבר לכך גם מתוך הסך של 5,300 ₪ שהפקיד הנתבע בחשבון השותפות מגיע לו סך יחסי של 1,060 ₪. סכום זה לא הגיע לידיו כיוון שהופקד בחשבון השותפות. על כן יש להפחית סך זה מהסכום שצריך הנתבע להשיב לשותפים במסגרת תובענה זו.
לשון אחרת - הנתבע חייב להשיב השותפות, מתוך הסכום שקיבל על מכירת הסוסה ממר רם בריתן, סך של 14,700 ₪ נומינלי.
הצדקה לשיטת חישוב חובו זה של הנתבע ניתן גם למצוא במכתבו של ב"כ התובע 1, עו"ד אבי להם, אל ב"כ הנתבע, מיום 5.1.03 שצורף כנספח א' לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע (נ/3). במכתב זה נדרש הנתבע להשיב את הסך של 22,400 ₪ (סכום הקרן של שמונת השיקים אשר נותרו בידי גיא), בניכוי חלקו של הנתבע בשותפות (1/5) בסך של 4,480 ₪.

15. לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע בסכום של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש כתביעת התובעים.
סוף דבר

16. ההתחשבנות שבין התובע לנתבע 1 כלל אינה מעניינה של תובענה זו אשר עוסקת בחוב השותפות. ירצו התובע 1 והנתבע לערוך התחשבנות ביניהם יעשו זאת במסגרת של תובענה נפרדת.

17. לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 14,700 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התובענה (3.3.03) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

18. כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

19. המזכירות תשלח עותק פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה לפי כתובת משרדיהם.

ניתן היום כ"ה בשבט, תשס"ד (17 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.

חננאל שרעבי
, שופט
ה. זיוית








א בית משפט שלום 1614/03 שפושניק אסף, זלוצובר יעקוב, מורג נתן, דבש בני נ' גור גדעון (פורסם ב-ֽ 17/02/2004)