פסקי דין על עלי אבו מעמר

20702/03 בש     15/05/2003




בש 20702/03 מדינת ישראל נ' עלי אבו מעמר




7
בתי המשפט
בש 020702/03
בית משפט מחוזי באר שבע
15/05/03
תאריך:
כבוד השופטת חני סלוטקי

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
מבקש

נגד
עלי אבו מעמר
משיב
בא כוח המבקשת עו"ד אלכס דרנבויים

המשיב וב"כ עו"ד בוקר

נוכחים:

החלטה

1. בפני
בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו על פי כתב האישום שהוגש כנגד המשיב המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע וחבלה בכוונה מחמירה.
נטען בכתב האישום כי על רקע קטטה בין אחותו של המשיב והמתלונן, תקף המשיב יחד עם אחר - נעים אבו מעמר (להלן: "האחר") את המתלונן בעת שזה ישב ברכבו והאזין למוזיקה. המשיב והאחר ניגשו אליו כאשר המשיב מצוייד בסכין והאחר מצוייד בחפץ שנחזה לאקדח ובסכין. המשיב והאחר פתחו את דלת הרכב והאחר כיוון את החפץ הנחזה לאקדח לעבר ראשו של המתלונן והחל לדוקרו בסכין שאחז בידו השניה בכל חלקי גופו. המשיב הצטרף לאחר והשניים דקרו יחדיו את המתלונן בכל חלקי גופו.
חבריו של המתלונן שהבחינו במעשי המשיב והאחר הגיעו למקום והמשיב והאחר איימו עליהם במטרה להפחידם ולהרחיקם ולמנוע מהם מלרדוף אחר המשיב והאחר.

לאחר שהמשיב והאחר ברחו מהמקום ביחד עם שניים אחרים שזהותם אינה ידועה, הובהל המתלונן לבית החולים והיה מאושפז מיום האירוע 14.2.03 ועד ליום16.2.03 . למתלונן נגרמו דקירות מרובות שטופלו וחלקן נתפרו.

2. בבקשה נטען כי לנוכח העבירות הנידונות קמה חזקת מסוכנות וכי רק בנס לא נסתיים הארוע בצורה חמורה יותר. עוד נטען כי מסוכנות המשיב עולה גם מהעובדה שהעבירות בוצעו לאחר שהושגה "סולחה" בין משפחת המתלונן למשפחת המשיב, כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים לאור איומיו של המשיב והאחר על חבריו של המתלונן לאחר האירוע. כן נטען כי למשיב עבר פלילי וכי המשיב נעצר רק לאחר שהוצא נגדו צו מעצר אף על פי שהמשטרה בקרה בביתו ברמלה ואף השאירה עבורו הזמנה. בנסיבות אלה, כך נטען אין מקום לחלופת מעצר.

3. ב"כ המשיב טען לכרסום בחומר הראיות. לטענתו עולה הכרסום מהבדלים שיש בין גרסתו הראשונית של המתלונן בה מסר המתלונן כי המשיב כלל לא דקר אותו, אלא רק עמד ליד האחר וניסה להרחיק את חבריו של המתלונן.
עוד טען ב"כ המשיב לבעייתיות בחומר הראיות העולה מהבדלים בין עדויות המתלונן לבין עדויות חבריו בשאלת הכיסוי שהיה לראשם של המשיב והאחר.
ב"כ המשיב טען עוד לפגמים באופן הזיהויי של המתלונן את המשיב.
לטענת ב"כ המשיב יש להורות על חלופת מעצר, כפי שנעשה הדבר ביחס לאחר שהוא העבריין העיקרי בפרשה. ב"כ המשיב טען, כי לא ניתן לקבוע, כי המשיב התחמק מהליכי שפיטה, שכן לא הוכח כי המשיב ידע כי הוא מבוקש. כן הוצג מסמך לפיו התייצב המשיב ביום ה - 10.4.03 להליך אחר, המתנהל נגדו בבית משפט השלום ברמלה. (המשיב נעצר ביום 9.5.03).
ב"כ המשיב הציע חלופת מעצר בבית אחיו של המשיב מר עבדלה אבו מעמר, המתגורר ברמלה, אשר הופיע בפני
ומוכן לקבל את המשיב למעצר בית בביתו.

4. עיינתי בחומר הראיות שבתיקי החקירה ושוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב. עיקרן הן בעדות המתלונן אשר זיהה בודאות את המשיב והאחר כמי שמוכרים לו היטב. המתלונן ציין בעדותו מיום 23.2.03 כי הוא מכיר את האחר שנים רבות, כי הוא שכנו. כן ציין כי היה לו סכסוך עם אחותו של המשיב, שהיא והאחר הם בני דודים של המשיב וכי אחות המשיב דקרה אותו בסכין ועל רקע זה, אף שנערכה סולחה בין שתי המשפחות, הותקף ע"י האחר.
המשיב בחקירתו הכחיש הכרות עם המתלונן, אך אישר כי הוא קרוב משפחתו של האחר.
בנסיבות אלה,בהן קיימת הכרות קודמת של המתלונן את המשיב, לא נפל פגם בהצגת תמונת המשיב ע"י המשטרה בפני
המתלונן, שכן המתלונן מסר את פרטיו של המשיב והצגת התמונה נועדה רק לוודא כי המשטרה עצרה את האדם הנכון עפ"י הפרטים שמסר המתלונן.
אכן המתלונן מסר בתלונתו הראשונה שנמסרה עוד בהיותו מאושפז בבית החולים, כי אינו זוכר אם המשיב דקר אותו ורק בעדויות מאוחרות יותר מסר המתלונן כי המשיב דקר אותו יחד עם האחר. אין בכך כדי לכרסם בחומר הראיות הלכאורי שהרי מלכתחילה מסר המתלונן כי המשיב עמד לצידו של האחר ואף איים בסכין על חבריו של המתלונן שניסו לבוא לעזרתו של המתלונן.
לעניין הכיסויי שהיה לראשם של המשיב והאחר, קיימים אמנם הבדלים בין עדי התביעה כאשר המתלונן וחלק מחבריו (עבד איזברגה ואחמד אבו- סוויס) העידו כי המשיב והאחר לבשו כובעי מצחיה ואילו חלק מחבריו של המתלונן העידו כי המשיב והאחר חבשו כובעי גרב.
איני סבורה שיש בהבדלים אלה כדי כרסום בחומר הראיות הלכאורי, זאת מאחר ועולה מחומר הראיות כי המשיב והאחר לא היו רעולי פנים, אלא שראשם היה מכוסה בכובע.
משנקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב, יש לקבוע עוד כי קיימת עילה למעצרו, שכן העבירות בוצעו תוך שימוש בנשק חם ובנשק קר.
לעניין החלופה למעצר - בית משפט זה הורה על שחרורו של האחר בב"ש 20393/03 , משמצא כי קיימת חלופה למעצרו בבית השיח אבו קוש בישוב ערערה בנגב.
אמנם למשיב שבפני
עבר פלילי כבד יותר מזה של האחר, אך נראה כי חלקו של האחר בעבירה היה גדול יותר.
לא מצאתי כי המשיב הוזמן למשטרה ולא התייצב. אמנם המשטרה ביקרה בכתובת הרשומה כמקום מגוריו של המשיב ברמלה, אך נמסר לה שם כי המשיב אינו מתגורר עוד בכתובת זו . המשיב טען בחקירתו כי לא נמסרה לו כל הזמנה וטענה זו לא נסתרה.
החלופה שהוצאה בבית אחי המשיב ברמלה נראית חלופה הולמת.
מחקירתו של מר עבדלה אבו מעמר עלה, כי הוא משמש כשיח וכי פרט להרשעה בעניין סמים לפני שנים רבות אין לו עבר פלילי. מר עבדלה התחייב בפני
להודיע למשטרה על כל הפרה של תנאי השחרור. הרישום הפלילי של הערב המוצע, שהוצא לאחר הדיון ע"י המבקשת, אישר את עדותו בעניין זה.
עוד יצויין כי המתלונן מתגורר ברהט ואילו הערב המוצע מתגורר ברמלה.
אני סבורה איפוא כי יש בחלופה המוצעת כדי להבטיח את מטרת המעצר של הבטחת שלום הציבור.

לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב, בתנאים כדלקמן:
1. המשיב יהיה נתון במעצר בית מלא בביתו של עבדלה אבו מועמר, ברח' תיג 3, רמלה.
בכל עת ישהה עם המשיב בבית הנ"ל, מר אבו מועמר עבדלה או ערב נוסף מבין שני ערבים נוספים שיחתמו, יחד עם מר אבו מועמר ,כל אחד על ערבות בסך 200 אלף ₪. הערבים הנוספים יהיו להנחת דעתו של מזכיר בית המשפט.

יופקד סך של 20 אלף ₪ בקופת בית המשפט כערבות נוספת לערבויות הנ"ל אשר ישמשו כולן להבטחת קיום תנאי השחרור בערובה.

2. המשיב יוכל לצאת מביתו של מר אבו מועמר עבדלה לשם הגעה לבית המשפט לדיונים בעניינו, בליווי אחד הערבים.

3. המשיב לא יצור קשר ישיר או קשר עקיף עם מי מעדי התביעה ועם מי מבני משפחת אבו סוויס.

4. דרכונו של המשיב יופקד בקופת בית המשפט ויוצא כנגד המשיב צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ג (15 במאי 2003) במעמד הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת
בא כוח המבקשת:
מבקשת לעכב את ביצוע ההחלטה, על מנת לשקול הגשת ערר.

בא כוח המשיב:
אני מתנגד לעיכוב ביצוע.
בפועל מאז האירוע ועד היום לא התרחשה כל השפעה על עדים , למרות שהמשיב היה משוחרר.
אם הפרקליטות מחליטה מוקדם יותר אבקש שתודיע לביהמ"ש.

החלטה

מעכבת ביצוע החלטתי עד ליום 18.5.03 בשעה 15:00.

ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ג (15 במאי 2003) במעמד הצדדים.
ח. סלוטקי, שופטת








בש בית משפט מחוזי 20702/03 מדינת ישראל נ' עלי אבו מעמר (פורסם ב-ֽ 15/05/2003)