פסקי דין על גיא נחמני | פסקי דין על אלה גרצן | פסקי דין על אנה נוביקוב | פסקי דין על ולרי נוביקוב |

165443/09 א     26/04/2010




א 165443/09 גיא נחמני נ' אלה גרצן, אנה נוביקוב, ולרי נוביקוב








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



26 אפריל 2010

ת"א 165443-09 נחמני ואח' נ' גרצן ואח'






בפני

כב' השופט
משה סובל


התובע

גיא נחמני


נגד


הנתבעים

1.אלה גרצן
2.אנה נוביקוב
3.ולרי נוביקוב




פסק דין



א. מבוא

1.
לפניי תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בהליך של סדר דין מקוצר, לתשלום פיצוי מוסכם בסך 78,940 ₪, בגין הפרת זכרון דברים,
מיום 17.7.08
(להלן: "זכרון הדברים").

2.
במסגרת זכרון הדברים התחייבו הנתבעים לרכוש מהתובע דירת מגורים המצויה בקומה 7 ברח' מעפילי אגוז 70, תל-אביב (להלן: "הנכס").

3.
בהתאם להחלטתי מיום 12.10.09, ניתנה לנתבעים הרשות להתגונן כנגד התביעה. (בש"א 216746/09).

4.
ביום 28.1.10, התקיים בפני
י דיון הוכחות במסגרתו הביאו הצדדים ראיותיהם. מטעם התובע, נשמעה עדותו של התובע בלבד. מטעמם של הנתבעים שמעתי עדותה של הנתבעת 1 (להלן: "אלה"), וכן עדותו של עו"ד יבגני בלצן, אשר היה מי שייצג את הנתבעים במסגרת המו"מ לרכישת הנכס מהתובע (להלן: "עו"ד בלצן").

5.
בהתאם להחלטתי, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

ב. הרקע
1.
הצדדים חתמו ביום 17.7.08, על זכרון דברים במסגרתו רכשו הנתבעים את הנכס, תמורת סך של 785,000 ₪. בזכרון הדברים נרשמו פרטיו של התובע ואחיו גיל נחמני, כמוכר הדירה ופרטיהם של הנתבעים, כרוכשה.

2.
בהתאם לזכרון הדברים, פורט לוח תשלומים לפיו תשולם התמורה. על פי לוח התשלומים שנקבע, סך של 120,000 ₪, ישולמו בתוך שבוע מיום החתימה על זכרון הדברים או אז יחתמו על הצדדים על הסכם המכר, ואילו היתרה תשולם
בתוך 40 יום, עם מסירת החזקה בנכס לידי הנתבעים.(ראה סעיף 3(ב)(1) לזכרון הדברים).


3.
בסעיף 8 לזכרון הדברים נקבע כי "צד המפר זכרון דברים זה הפרה יסודית- ישלם לצד השני (להלן: "הצד הנפגע") פיצויים קבועים ומוסכמים מראש בסכום כספי בשיעור של 10% (עשרה אחוזים) מגובה התמורה, וזאת מבלי לגרוע מכל זכות ו/או סעד (לרבות אכיפת זכרון הדברים) של הצד הנפגע".
בסעיף 12 נקבע כי: "זכרון דברים זה תקף והוא מחייב את הצדדים. הצדדים מתחייבים לחתום על חוזה פורמאלי אצל עורך דין בנוסח המקובל במשרדו לחוזי רכישת דירה מיד שניה, וזאת תוך 7 ימים מיום חתימת זכרון דברים זה (וזאת מבלי לגרוע מתוקפו המחייב של זכרון דברים זה אם לא ייחתם חוזה)."

4.
בסעיף 11 לזכרון הדברים, תחת הכותרת "הוראות מיוחדות", צוין כי שולם סך של 7,000 ₪, באמצעות המחאה.

5.
התובע טען בכתב התביעה כי לאחר החתימה על זכרון הדברים החלו הנתבעים להתנות חתימתם על הסכם מכר, בתנאים שונים שלא היו חלק מזכרון הדברים עליו חתמו. לטענת התובע, התנאים החדשים והבלתי סבירים שהציבו הנתבעים, אשר כאמור לא בא זכרם במסגרת זכרון הדברים, נועדו להכשיל את העסקה.

6.
טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים הינה כי לאחר החתימה על זכרון הדברים, לא היה בידי התובע, להמציא לידיהם אישור בדבר בעלותו של אברהם נחמני ז"ל (להלן: "המנוח"), בנכס וכן התחייבות מצידו של המוכר לרשום את הזכויות הנטענות על שמו. לטענת הנתבעים סירובו של התובע לבצע האמור הוא אשר הביא להכשלת העסקה. הנתבעים ביקשו לחזור ולהדגיש כי לאחר החתימה על זכרון הדברים, לא ביקשו הם לבצע כל שינוי בתנאיה המסחריים של העסקה, כפי שאלה סוכמו במסגרת זכרון הדברים.

ג. ראיות הצדדים והעובדות שהוכחו
1.
התובע אישר בעדותו כי הוא הביא את זכרון הדברים לפגישה עם הנתבעים והמתווכת, אותו הוציא מהאינטרנט.

2.
במסגרת עדותו אישר התובע כי בהתאם לזכרון הדברים הנכס אמור להיות על שם אברהם נחמני ז"ל. לדבריו: "הנכס אמור להגיע אלי דרך שרשור צוואות. הצהרתי שאני יורש אברהם נחמני בזכרון הדברים".(עמ' 5 לפרוטו' שורות 17-18). התובע העיד כי ביום 6.11.08, היה בידיו להציג את המסמך ו'2 שצורף לתצהירו, לפיו המנוח הוא בעל זכויות בנכס, לדבריו: "..עד נובמבר לא הספקתי להשלים את רישום הזכויות על שמי כי היה עלי להזמין את העתק הצוואות שקוימו שלא היה ברשותי וכן התקשיתי באיתור החברה המשכנת".(עמ' 11 לפרוטו' שורות 10-14).

3.
התובע העיד כי נרשם כבעלים של הנכס בחודש אפריל 2009. לדבריו לאחר שמצא את החברה המשכנת (4 חודשים לאחר החתימה על זכרון הדברים) נדרשו 5 חודשים נוספים במהלכם נדרש לטענתו להמציא מסמכים לחברה המשכנת.(עמ' 11 לפרוטו' שורות 17-20).

4.
התובע נשאל האם הציע לנתבעים לרכוש את הדירה באפריל 2009, כשנרשם כבעלים והשיב: "זה התפוצץ עוד הרבה לפני זה".(עמ' 11 לפרוטו' שורה 20).

5.

התובע אישר כי ההמחאה ע"ס 7,000 ₪, שנמסרה לידיו מאת הנתבעים במעמד החתימה על זכרון הדברים לא הוצגה על ידו לפירעון וזאת לטענתו בעקבות בקשתה של אלה. (עמ' 9 לפרוטו' שורות 24-26). התובע הכחיש הטענה לפיה ההסכמה שלא להציג ההמחאה לפירעון נולדה לאחרה שהבין כי לא יוכל לעמוד בהתקיימותו של התנאי המתלה כפי שנקבע בהואיל הרביעי לטיוטה מס' 1
להסכם המכר, בעניין רישום הזכויות בנכס על שמו (צורפה כנספח ב' לתצהיר התובע).(עמ' 10 לפרוטו' שורות שורה 8).

6.
התובע אישר בעדותו כי במסגרת סעיף 7 לזכרון הדברים, התחייב לחתום על כל מסמך שיידרש מהנתבעים על ידי הבנק, בקשר עם רכישת הנכס. (עמ' 10 לפרוטו' שורות 15-20).

7.
כחלק מעדותו של
התובע, אישר בא כוחו, כי הנכס נמכר על ידי התובע במהלך חודש מרץ 2009.(עמ' 12 לפרוטו' שורות 8-9).

8.
במסגרת עדותה בפני
י חזרה אלה על הנטען בתצהירה לפיו התובע הוא זה אשר הפר את זכרון הדברים. לדבריה: "בעת החתימה על זכרון הדברים הוא לא אמר שהזכויות לא רשומות עליו, זה לא נאמר...". (עמ' 15 לפרוטו' שורות 11-12).

9.
במסגרת עדותה בפני
י סיפרה אלה כי החליפה את עו"ד קורזניר אשר ייצגה במסגרת המו"מ לרכישת הנכס בעו"ד בלצן, לאחר שזה הראשון התריע בפני
ה כי לא ניתן לבצע את העסקה בתוך 7 ימים כפי האמור בזכרון הדברים שכן לדבריו לא ניתן להבין למי שייכות הזכויות בדירה. לדברי אלה עו"ד קורזינר הסביר לה כי יש סיכון לבצע העסקה כיוון שעל פי נסח הרישום הנכס רשום על שם המדינה וכי משיחה עם ב"כ התובע, עו"ד חג'ג', למד כי ישנה שרשרת של צוואות שטרם אושרו וטרם קוימו.(עמ' 12-13 לפרוט'). אלה הדגישה כי עו"ד קורזינר לא פסל את העסקה טרם ראה את המסמכים שהעביר לו ב"כ התובע. (עמ' 13 לפרו' שורה 22, עמ' 18 לפרוטו' שורה 16).

10.
אלה אישרה בעדותה כי קיבלה מהבנק אישור עקרוני לקבלת משכנתא,לפני שחתמה על זכרון הדברים. (עמ' 14 לפרוטו' שורות 13-15).כפי טענתה, חרף כך שלא נרשם במסגרת זכרון הדברים כי התשלום יהא באמצעות נטילת משכנתא, הדברים היו בידיעת התובע, כיוון שנאמרו לו בעל-פה. (עמ' 15 לפרוטו' שורה 15-16). לא היה בידיה של אלה לספק הסבר מדוע לא דרשה כי עניין המשכנתא עליו דיברו יירשם בזכרון הדברים. (עמ' 15 לפרוטו' שורות 24-25).

11.
אלה טענה בעדותה כי לא הוציאה מכתב ביטול לזכרון הדברים כיוון שלטענתה: "עד היום האחרון לא רציתי לבטל את העסקה.....ציפיתי 9 חודשים שתרשמו זכויות ואני רציתי לקנות את הדירה".(עמ' 17 לפרוטו'). לטענתה לא נתקבלה מצד התובע תשובה למכתבו של עו"ד בלצן מיום 11.12.08 (נספח ז'5 לתצהירו של התובע) לדבריה: "מאז נותק הקשר לחלוטין". (עמ' 18 לפרוטו' שורות 4-5). כן אישרה אלה כי אם מי מעורכי דינה היה מאשר בפני
הנתבעים כי ניתן לקיים את זכרון הדברים היו הנתבעים רוכשים את הדירה.(עמ' 18 לפרוטו' שורה 13). גם עו"ד בלצן אישר בעדותו כי לא נתקבל במשרדו כל מענה למכתבו הנ"ל מיום 11.12.08. (עמ' 22 לפרוטו' שורות 14-15).

12.
עו"ד בלצן, אשר ייצג את הנתבעים, תחת עו"ד קורזינר, העיד כי "נכנס לתמונה" ביום 10.9.08. (עמ' 18 לפרוטו' שורה 23). לדבריו זכרון הדברים הופר על ידי התובע מאחר ובמועד זה לא היה בידי התובע להציג אישור רישום זכויות על שם המנוח בלשכת רישום המקרקעין או בחברה משכנת וכן לא בכל בגוף אחר האמון על רישום זכויות במקרקעין.

13.
עו"ד בלצן הוסיף וטען כי רק בדיעבד בחודש נובמבר 2008, הוכיח התובע כי הזכויות היו רשומות על שם המנוח בחברה משכנת. בעדותו טען ע"ד בלצן בפני
ב"כ התובע: "...כשאני פניתי אליך ביקשתי לראות אישור זכויות אמרת לי כי נכון לאותו מועד אתה אפילו לא יודע איפה הזכויות רשומות..".(עמ' 20 לפרוטו' שורות 7-9). כן המשיך וטען בפני
ב"כ התובע:"על זיכרון דברים באותו שלב כבר לא שוחחנו כביכול לא התנהלנו על רקע זיכרון הדברים, אמרתי אם ניתן לרכוש את הדירה ומה הזכויות".(עמ' 20 לפרוטו' שורות 11-13).

14.
עו"ד בלצן אישר בעדותו כי הנתבעים פנו אליו בחודש ספטמבר 2008, בקשר עם רצונם לרכוש את הנכס. לטענתו, באותו המועד, אלה לא ציינה בפני
ו כי הצדדים חתמו על זכרון דברים:
"הנתבעת כשפנתה אלי לא אמרה לי שיש זכרון דברים, אחרי שהתברר לי שיש זיכרון דברים עו"ד חג'ג' אמר לי מבחינתו הזכרון דברים כן מחייב ואנו צריכים לשמור על קווי זכרון הדברים. לפי דעתי זיכרון הדברים לאותו מועד כבר היה בטל ומבוטל כי ניתנה הודעה שבוטל שיק של 7,000 ₪. נאמר לי שניתנה הודעה על ביטול שיק שנמסרה לך וגם לא נחתם הסכם פורמאלי מחייב ולא ברור אם ניתן להתקדם בעסקה הזאת. אין לי הוכחה כי זיכרון הדברים היה בטל. מבחינתי זכרון הדברים בוטל ב – 18.7.07 הודעה בטל' וביטול השיק. לא אמרו לי כי ביטלו במפורש את זיכרון הדברים".
(עמ' 20 לפרוטו' שורות 17-24).

ד. דיון והכרעה
1.
לאחר ששמעתי ראיות הצדדים ובחנתי העדויות שנשמעו בפני
י, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

2.
אקדים ואציין כי למרות שהצדדים לא חתמו על חוזה, הרי שלדידי נוצר ביניהם קשר חוזי מחייב, הבא לידי ביטוי בזכרון הדברים עליו נשענת התביעה.

3.
המבחנים לתוקפו של זכרון דברים מחייב במכר מקרקעין, מעוגנים בדיני החוזים ומכאן עליו להעיד על גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה ולהיות מסוים די צורכו. בנוסף, עליו לקיים את דרישת הכתב (ראה ספרה של פרופ'
שלו, דיני החוזים

, עמ' 166).
למעשה, יש לבחון את כוונתם של הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב ביניהם כבר בשלב החתימה על זיכרון הדברים וקיומם של פרטים מהותיים וחיוניים לעיסקה.

4.
התנהלותם של הצדדים בתיק שלפניי ולשון זכרון הדברים, מלמדים כי היתה להם כוונה ליצור קשר משפטי מחייב וכי הם הגיעו להסכמות ביחס לפרטים מהותיים וחיוניים בעסקה, דוגמת מחיר הדירה, מספר התשלומים וסכומם ומועדי ביצוע התשלומים. כן נקבע מועד לחתימת הסכם המכר אצל עורך דין.

5.
למותר לציין כי העובדה שהצדדים העדיפו לחתום על חוזה אצל עו"ד, לאחר שחתמו על זכרון הדברים, ותוך כך להסדיר את מערכת הזכויות והחובות הכוללת בגין רכישת הדירה, אין משמעה כי חתימתם על זכרון הדברים לא הביאה ליצירת קשר משפטי מחייב.

6.
אעיר כי, התנהגותם של הצדדים לאחר חתימת זכרון הדברים, מעידה כי הצדדים עצמם התייחסו אל זכרון הדברים כאל הסכם מחייב.

7.
התובע, כאמור, טען כי הנתבעים הפר את זכרון הדברים, לאחר שלא חתמו על חוזה אצל עו"ד מנגד, טוענים הנתבעים כי התובע הוא אשר הפר את זכרון הדברים משלא הציג בפני
הם, בעת החתימה על זכרון הדברים, את מצב הזכויות בנכס לאשורו.

8.
בנקודה זו אציין כי בנסיבות העניין, שוכנעתי כי לנתבעים עמדה זכות לבטל את ההסכם, על אף שלא עשו כן.

9.
ואולם, לאחר שמיעת העדויות לפניי התרשמתי כי דווקא התובע הוא זה שהפר את זכרון הדברים לאחר
שלא עמד בהתחייבויותיו, כפי שנקבעו בו.

10.
במסגרת סעיף הסל המופיע בהואיל הראשון לזכרון הדברים מצהיר התובע כדלקמן:"הואיל והמוכר מצהיר כי הוא בלבד הינו הבעלים הבלעדיים של אחת מהזכויות דלהלן:1.............2. כל הזכויות להירשם כבעל זכויות הבעלות הבלעדיות.3.........".
במסגרת ההואיל השני לזכרון הדברים, הצהיר התובע: "הואיל והמוכר מצהיר כי הזכויות בדירה רשומות על שם אברהם נחמני ז"ל כשהן נקיות וחופשיות מכל חוב , עיקול, שיעבוד, וזכות אחרת כלשהיא של צד שלישי......ואנו יורשי אברהם נחמני ז"ל".

11.
אין חולק כי על פי נסח הרישום שהוצא בלשכת רישום המקרקעין בתל-אביב, היו הזכויות בנכס להן טוען התובע, רשומות על שם מדינת ישראל. (צורף כנספח ד' לתצהיר התובע).

12.
התובע עצמו אישר בעדותו כי אישור בדבר זכויותיו של המנוח בנכס מאת החברה המשכנת הומצא לידי הנתבעים רק ביום 6.11.08. התובע אישר כי עד למועד זה עסק באיתור החברה המשכנת.קרי: עד למועד זה לא היה בידי התובע כדי להציג בפני
הנתבעים מסמך הקושר בין המנוח לנכס. בנוסף לכך, מעדותו של עו"ד בלצן, שמצאתי אותה כמהימנה עליי, אף עלה כי כאשר פנה לב"כ התובע בחודש ספטמבר 2009, וביקש לראות אישור זכויות מסר לו האחרון כי נכון לאותו מועד הוא אינו יודע היכן רשומות הזכויות.

13.
אני נותן אמון בעדותה של אלה כי בעת החתימה על זכרון הדברים לא נאמר לנתבעים מאום לעניין זה על ידי התובע, וכי הם סברו כי הנכס רשום על שם המוכר. למעשה מעדותה של אלה עולה כי לראשונה נודע לנתבעים כי הנכס אינו רשום על שם המוכר, עת מסר לה הדברים עו"ד קורזינר, אשר ייצגה בעסקה לרכישת הנכס מול ב"כ התובע.

14.
מעדותה של אלה התרשמתי כי הנתבעים היו מעוניינים באמת ובתמים ברכישת הדירה ואין מדובר באנשים ש"חיפשו תירוצים" כדי לא לקיים את העסקה אלא שבעצת עו"ד קורזינר, ולאחר שבסמוך לחתימתם על זכרון הדברים לא הוצגה בפני
הם ראיה לפיה המנוח הוא הבעלים הרשום (וכפועל יוצא מכך ראיה כי התובע זכאי להירשם כבעלים בהיותו יורש המנוח) , חששו הם שמא הם רוכשים את הנכס ממי שאין לו סמכותו/או הרשאה למכור אותו. כמו כן, על רצונם הכן לרכוש את הנכס ניתן ללמוד מהתנהגותם של הנתבעים, אשר לא אמרו נואש ופנו לעו"ד נוסף, עו"ד בלצן, על מנת שייבחן בכל זאת את האפשרות להוציא אל הפועל את זכרון הדברים.

15.
בנוסף, בתוך כך שהתובע כושל בהוכחת זכויותיו בנכס, הציעו הנתבעים לתובע, באמצעות בא כוחם מספר אלטרנטיבות אשר יאפשרו את קיום זכרון הדברים, אולם מהראיות שהוצגו עולה כי ניסיונות אלה נדחו על ידי התובע. (ראה נספחים ז'1-ז'5 לתצהיר התובע).

16.
סע' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973


קובע כי "
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן

".

17.
כפי שעולה מלשון הסעיף, להטעיה שתי צורות – הטעיה במעשה והטעיה במחדל; בענייננו,
מדובר בהטעיה הטמונה בהצגת מעמדם המשפטי הן של התובע והן של המנוח בנכס.
לטעמי, היה על התובע להציג את מצב הזכויות בנכס לאשורו בפני
הנתבעים, ולאפשר להם, לכל הפחות, בדיקת מצב הזכויות טרם החתימה. חובה זו הינה נגזרת, בנסיבות העניין, גם מחובת תום הלב ותוצאת הפרתה היתה טעות מצידם של הנתבעים בכך שסברו כי הם חותמים על זכרון דברים עם מי שזכאי להירשם כבעלים של הנכס, כבר במועד החתימה.

18.
ודוק, לצורך הקביעה כי הנתבעים הוטעו אין צורך להתחקות אחר מצב דעתו של התובע, ואין הכרח כי אחרון זה התכוון להטעות את הנתבעים ולצורך העניין די בכך שהוא נהג בפזיזות או ברשלנות (ראה ספרה של פרופ' שלו, עמ' 322).

19.
כאן המקום להתייחס לדרישת הקשר הסיבתי ולומר כי הקשר הנדרש הוא כפול: "נדרש קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הטעות, כלומר שההטעיה היא שגרמה לטעות; בנוסף, נדרש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בחוזה, כלומר נדרש שעקב הטעות, התקשר המוטעה בחוזה" (ראה
ע"א 9447/06

דניאל פוקס נ' אלבס משה
).

20.
ובענייננו, אני קובע כי הצגת העובדה כי המוכר חתם על זכרון הדברים מכוח שרשרת צוואות שקוימו וכן מהיות הנכס רשום על שמו של המנוח -
הביאה לטעות של הנתבעים לחשוב כי התובע הוא הבעלים של הנכס ואלמלא חשבו כך לא היו חותמים עמו על זכרון הדברים.

21.
מלשון סעיפים 14 ו – 15 לחוק החוזים

ניתן לומר כי טעות שהיא תוצאה של הטעיה, שלא כמו טעות שאינה נגרמת ע"י הצד השני, אינה ניתנת לתיקון. הגם כי כן, מכוח עקרון תום הלב, ניתן לומר כי אם הצד 'המטעה' מציע לתקן את הטעות, אין להתעלם מהצעתו, כי אז הדבר ייחשב בהפעלת זכות הביטול בחוסר תום לב (ראה ספרה של פרופ' שלו, עמ' 315).

22.
במקרה שלנו, היו אלה הנתבעים אשר ביקשו לאפשר לתובע להתחייב לרשום את הזכויות על שמו במועד קצוב, אולם מהמסמכים שהוצגו לפניי עולה כי דווקא התובע היה זה שעמד על סירובו להתחייב לעשות כן. כפי שניתן לראות התחייבות מעין זו המופיעה במסגרת טיוטת הסכם ראשונה מיום 24.7.08 אשר הועברה מב"כ התובע לעו"ד קורזינר, (צורפה כנספח ב' לתצהיר התובע, ראה שם בסעיף 2.1) הוסרה מטיוטת ההסכם מיום 27.10.08 ,אשר הועברה לעו"ד בלצן.(צורפה כנספח ה' לתצהיר התובע).

23.
לאור האמור, אני קובע כי נוכח ההטעיה שהיתה, עמדה לנתבעים זכות לבטל את זכרון הדברים. בנוסף אני קובע כי התובע הפר את סעיף 7 לזכרון הדברים, כפי שיוסבר להלן.

24.
במסגרת סעיף 7 לזכרון הדברים נקבע: "אם יזדקק הקונה להלוואה מבנק למימון חלק מן התמורה – יחתום המוכר, מיד לאחר דרישת הקונה, על כל מה שיידרש ע"י הבנק לכך".
במהלך עדותו אישר התובע התחייבותו האמורה.(עמ' 10 לפרוטו' שורה 15, שורה 20).

25.
אין חולק כי מהראיות שהובאו בפני
עולה כי התובע לא עמד בהתחייבותו זו על פי זכרון הדברים. הנני דוחה מכל וכל היתממותו של התובע במהלך עדותו לפיה, "הדרישה הזו לא הגיעה אליי בצורת מסמכים מעולם....". (עמ' 10 לפרוטו' שורות 22-23).

26.
טענתו זו של התובע נסתרה. ממכתבו של עו"ד בלצן לב"כ התובע מיום 27.11.08, מוזכרת במפורש הדרישה שהוצבה בפני
הנתבעים על ידי בנקים למשכנתאות , בקשר עם נטילת משכנתא על ידם לרכישת הנכס. (צורף כנספח ז'2 לתצהיר התובע).
הנני דוחה ניסיונו של התובע ללמוד לענייננו מפסק הדין שניתן בת.א.(חי') 21936/04, אשר צורף לסיכומיו. בעניינו, שלא כפי פסק הדין הנ"ל, מדובר בסירוב התובע לעמוד בהתחייבותו למלא אחר דרישות הבנק, כפי התחייבותו הנזכרת בסעיף 7 לזכרון הדברים.

27.
הנני מוצא לנכון לדחות מכל וכל את הטענות עליהן חוזר התובע בסיכומיו ולפיהן על הנתבעים היה לחתום על הסכם מכר בתוך 7 ימים מיום חתימתם על זכרון הדברים וכן לשלם לתובע סך של 120,000 ₪, במעמד החתימה. התובע מתעלם כליל מהעובדה שלא היה בידיו כדי להציג בפני
הנתבעים מסמך המאשש טענתו לבעלות המנוח בנכס, כפי הצהרתו במסגרת זכרון הדברים. בטיעוניו אף מתעלם התובע מהודאתו שלו, לפיה איתור זכויות המנוח על ידו בחברה משכנת ארך במשך כ – 4 חודשים מיום חתימת זכרום הדברים.

28.
מעדות התובע עצמו עולה כי זה מכר את הנכס לצד שלישי, לאחר שבחודש אפריל 2009, עלה בידו לרשום את הזכויות בנכס על שמו.(ראה נסח רישום שצורף לסיכומי הנתבעים) לא הוצגה בפני
י כל הודעת ביטול של זכרון הדברים אשר נשלחה לנתבעים על ידי התובע, או לחילופין הודעה כי מכר את הנכס לאחר במועד המכירה. התובע העיד כי לא הציע לנתבעים לרכוש את הנכס לאחר שהשלים את רישום הבעלות בנכס על שמו, אלא "הסתפק" בהגשת התביעה בתיק דנן והדברים אומרים דרשני לעניין תום ליבו של התובע.

29.
בשולי הדברים הנני מוצא לנכון לציין כי טוב היה עושה התובע לו תביעה זו לא היתה באה אל העולם. הנני סבור כי הגשת התביעה יעל ידי התובע בנסיבות המקרה דנן, אף נגועה בחוסר תום לב משווע, מלבד העובדה שאין בה כל ממש.

ה. לסיכום.
אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן:
1.
התביעה נדחית בזאת.
2.
הנני מחייב התובע לשלם לידי הנתבעים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.






ניתן היום,
י"ב אייר תש"ע, 26 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 165443/09 גיא נחמני נ' אלה גרצן, אנה נוביקוב, ולרי נוביקוב (פורסם ב-ֽ 26/04/2010)