פסקי דין על חיים קליר | פסקי דין על שלום סביון | פסקי דין על אייל יצחק רוזנברג

4536-10/09 א     02/05/2010




א 4536-10/09 חיים קליר, שלום סביון נ' אייל יצחק רוזנברג








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



02 מאי 2010

ת"א 4536-10-09 קליר ואח' נ' רוזנברג






בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט


תובעים

1
.
חיים קליר

2
.
שלום סביון


נגד


נתבעים

אייל יצחק רוזנברג




פסק דין


בפני
תביעה כספית על סך 88,491 ₪, בגין חוב שכר טרחה.
התובעים הינם עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין והביטוח והנתבע חוקר פרטי בתחום הביטוח.

תמצית טענות התובעים
הנתבע פנה אל התובעים ושכר את שרותיהם, כדי שייצגו אותו בהגנה מפני תביעה אשר הוגשה כנגדו בבית המשפט השלום בראשון לציון, בסכום של 600,000 ₪
בעילת לשון הרע, הטעייה ותרמית כלפי אדם בשם אלי נחום. (להלן: "התביעה בראשל"צ / התיק בראשל"צ")
התובעים הסבירו לנתבע כי שכר הטרחה ייקבע
באחוזים בהתאם לסכום התביעה וכפי שהיה נהוג באותה עת על פי תעריף אבנ"ר שהינו תעריף מינימאלי.

התובעים ייצגו את הנתבע החל מתחילת ההליכים ועד לסיומם וביום 30.5.04 ניתן

פסק דין
לטובת הנתבע.
לאחר קבלת פסק הדין, פנו הנתבעים ביום 8.6.04 בכתב את הנתבע כדי שישלם את שכר טרחתם, אך הנתבע התחמק מתשלום שכר הטרחה, מבלי שהעלה כל טענה לדרישת שכר הטרחה. לטענת התובעים, הנתבע נעלם מבלי לשלם את חובו.

שכר הטרחה הנדרש מהתובע, בגין תביעה כספית בסך 600,000 ₪, הוא כדלקמן:
8% מסך 400,000 ₪
32,000 ₪
5.5% מסך 200,000 ₪
11,000 ₪.
20% תוספת

פסק דין

8,600 ₪
7 ישיבות בית משפט
4,186 ₪.
סיכומים בכתב

2,990 ₪
מע"מ
9,992 ₪.
קיזוז הוצאות ששולמו על ידי התובע בתביעה
בבית המשפט השלום בראשל"צ
-5,000 ₪.

יתרה לתשלום
64,120 ₪.

לחילופין, טוענים התובעים, כי מגיע להם שכר טרחה ראוי בגין עמלם, בהתאם לסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973.

התובעים צירפו לכתב תביעתם, בין היתר, את מכתבם אל הנתבע מיום 8.6.04 ובו מפורטת דרישת שכר טרחתם,את חשבון העסקה מיום 9.6.04.


עו"ד קליר בתצהירו מפרט, כי משרדו נוהג לעבוד על בסיס תעריפי שכר טרחה קבועים, כמקובל בתחום הביטוח והנזיקין, וכי לא מקובל במשרדם לנהל משא ומתן עם הלקוחות על גובה שכר הטרחה. בכל מקרה, מעולם לא הסכימו בתיק, כי שכר
טרחה יהיה זה שבית המשפט יקבע כהוצאות הלקוח.
כך, גם עם הנתבע לא סוכם תעריף בהתאם להוצאות שייפסקו על ידי בית המשפט, מה עוד, שייתכן שהלקוח יפסיד את התיק, ואז לשיטת הנתבע, התובעים לא יקבלו כל שכר טרחה.

עו"ד קליר פרט בתצהירו, כי משרדו השקיע 3 שנות עבודה בייצוג הנתבע, כולל הכנת כתבי טענות, הופעות בישיבות בית המשפט, פגישות ושיחות טלפון, ועדכון הנתבע בכל שלב ושלב בתיק.
לגרסתו, הנתבע מעולם לא כפר בחבותו לשלם את שכר הטרחה שנדרש ממנו ולא בגובהו ואל הייתה לו כל טענה לגבי ניהול ההליך.

בחקירתו, הכחיש עו"ד קליר את טענת הנתבע, כאילו משרדו הסכים לשכר טרחה בשיעור ההוצאות שיפסקו, לאור העובדה שלא עסק קודם לכן בתביעות מסוג לשון הרע, והפנה את בית המשפט לרשימת תביעות בעילת לשון הרע, בהן ייצג את אחד הצדדים.

עו"ד קליר העיד, כי בעבר לא נהג להחתים את הלקוחות על הסכם שכר טרחה, אך בעקבות פסיקה בנושא, החל להחתים את הלקוחות על הסכמי שכר טרחה, ובוודאי שיש להודיע ללקוח מראש, מהו שיעור שכר הטרחה שייגבה ממנו.
עו"ד קליר הבהיר בעדותו, כי אמנם עו"ד סביון הוא זה שנכח בדיוני בית המשפט, אך הוא אישית ידע בכל רגע נתון את מצב התיק, האחריות הייתה עליו ופיקח, ביחד עם עו"ד חביבה קליר, על הנעשה בתיק. בנוסף, כל מסמך שיצא ממשרדם, אושר על ידו.

עו"ד קליר הסביר, כי לאחר שנשלח לנתבע מכתב ההתראה לתשלום שכר הטרחה השנת 2004, הבהיר לו הנתבע בפגישה במשרדו, כי הוא נתון בקשיים כלכליים. התיק עבר למחלקת הנהלת החשבונות, אך הנתבע לא אותר. לבסוף, אותר הלקוח, לאור האזנות סתר שביצע הנתבע במשרדו.

עו"ד שלום סביון
הצהיר, כי מעולם לא טען בפני
הנתבע כי התביעה שהוגשה נגדו בראשל"צ מצוצה מן האצבע וכי תסתיים לאחר שתי ישיבות. בפועל התיק התנהל במשך כשלוש שנים.

תעריף אבנ"ר לדבריו, הוא תעריף מינימאלי, שלו שכר הטרחה בתיקי הגנה של חברות ביטוח, המבוסס על אחוזים מדורגים, בהתאם לסכום התביעה. תעריף זה לוקח בחשבון הפניית תיקים רבים שמקובל על כל העוסקים בביטוח.
לגרסת עו"ד סביון, מעולם לא נאמר לנתבע כי שכר הטרחה ישולם מהוצאות שייקבעו על ידי בית המשפט ואין בטענה זו כל היגיון.
עו"ד סביון הוא שהוביל את הייצוג המשפטי בעזרת צוות מתמחים ועורכי דין ובהתייעצות עם עורכי הדין חיים וחביבה קליר. בתיק הושקעו שעות עבודה רבות ועו"ד סביון מפרט בתצהירו, על פני 29 סעיפים, את הפעולות המשפטיות שביצע משרדו בתיק ומפרט את 152 שעות העבודה אשר הושקעו.

בחקירתו השיב עו"ד סביון, כי אין מסמך בו נקבע סכום שכר הטרחה ושעות העבודה שפרט בתצהירו, הם הערכה בלבד, כיוון שבזמן אמת לא רשם את פירוט השעות.
לגרסתו, הייתה פנייה בכתב אל הנתבע לתשלום שכר טרחתו, לאחר שניתן פסק הדין, וכן שיחות בעל פה, בנוסף, התקיימה פגישה במשרדי התובעים עם הנתבע, אשר מעולם לא כפר בדרישת שכר הטרחה ובסכום שנדרש ממנו.

התובעים העידו מטעמם את מר רמי בן ארצי, שותפו לשעבר של הנתבע, במשך 10 שנים. הוא נכח בפגישה הראשונה של הנתבע במרד התובעים, במהלכה כלל לא דובר על שכר הטרחה. כמה חודשים לאחר שניתן פסק הדין בתיק בראשל"צ, פנה אליו הנתבע וסיפר לו כי קיבל מכתב דרישה מהתובעים לתשלום שכר טרחתם. עם זאת, מעולם לא הניח כי הייצוג המשפטי שניתן לנתבע יהיה ללא תמורה.

תמצית טענות הנתבע

הנתבע, כעובד בחברת איי חקירות, אשר בין היתר מבצעת לקירות מטעם וועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין, בענייני אתיקה ומשמעת, במסגרת בדיקת תלונות משמעתיות, נשלח לבצע חקירה בעניין התובע מס' 1, שעניינה, חשד לכאורה שהוא עבר עבירת עשיית פרסומת אסורה.
בתום היקירה הוא הועמד לדין משמעתי, ביחד עם עו"ד נוזף ממשרדו והורשע.
רק בעקבות הליך זה, בחר התובע לאחר 8 שנים, להגיש את תביעה שכר הטרחה, מבלי ששלח כל אותה עת כל מכתב דרישה לתשלום שכר הטרחה הנטען.

לטענת הנתבע, מדובר בתביעה שהתיישנה, כיוון שפנייתו אל התובעים הייתה בשנת 2001, בעקבות המלצת חברו, מר וויס. הנתבע פנה אל תובע 2 ממשרד תובע 1, ובפגישה עם התובעים, סוכם עמם בעל פה, כי שכרם יהיה בשיעור של כל סכום שייפסק לזכות הנתבע כשכר טרחה והוצאות, ועו"ד סהיון טען בפני
ו, כי תביעת התובע בתיק בראשל"צ הינה מצוצה מן האצבע והתיק יסתיים בתוך 2 ישיבות.

לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה, עקב היעדר הסכם שכר טרחה, והתובעים גבו את שכר טרחתם מההוצאות שנפסקו בתביעה בראשל"צ. זו הסיבה שלא פנו אל הנתבע בכל דרישה לתשלום שכר טרחה.

הנתבע בתצהירו מפרט, כי בסמוך לקבלת כתב התביעה בתיק בראשל"צ, בחודש אוקטובר 2001, פנה לעו"ד סביום והוסכם כי הוא יקבל את הטיפול ושכרו ישולם על פי הוצאות ושכר טרחה שייפסקו בבירור התביעה. בנוסף, טען בפני
ו עו"ד סביון כי אינו בקיא בתיקי לשון הרע ותיק זה יהווה עבורו לימוד ובפועל, התובעים אף קיבלו לידיהם את ההוצאות שנפסקו לטובת הנתבע התיק בראשל"צ.
הנתבע טען, כי מעולם לא קיבל כל דרישת שכר טרחה מהתובעים.

בחקירתו העיד הנתבע, כי חברת הביטוח בה בוטח מקצועית, סירבה לשאת בייצוג המשפטי בתביעה בראשל"צ.
בחקירתו, אישר הנתבע כי קיבל התכתבויות שוטפות ממשרד התובעים, אך לא זוכר כי קיבל את מכתבי דרישת שכר הטרחה. (ע' 12 לפרוטוקול). כן אישר, כי עודכן על ידי התובעים טלפונית


אין חולק כי בין הצדדים לא נחתם הסכם שכר טרחה.

הצדדים חלוקים בשאלה, מהו שכר הטרחה שנקבע ביניהם. לשיטת התובעים, הוסכם כי שכר הטרחה ייקבע
באחוזים בהתאם לסכום התביעה וכפי שהיה נהוג באותה עת על פי תעריף אבנ"ר שהינו תעריף מינימאלי. לשיטת הנתבע, הוסכם, כי שכר טרחתם של התובעים יהיה זה שייפסק לטובת הנתבע כהוצאות משפט בתיק בראשל"צ.

ככלל, נחה דעתי מגרסת התביעה, לפיה, אין היגיון בטענת הנתבע, כי שכר הטרחה ישולם באמצעות ההוצאות שייפסקו בסיום ההליך בתיק בראשל"צ.
בנוסף, אם אכן סבר הנתבע כי משרד התובעים, אינו מקצועי בדיני לשון הרע, היה עליו להחליט, אם זהו הייצוג שהוא מבקש. ככל שהחליט שמרד התובעים ייצגו, עליו לשלם את שכר טרחתם.

מדובר בהליך משפטי, שתוצאותיו אינן ידועות מראש, ולא הייתה כל וודאות שהתביעה כנגד הנתבע
תידחה וכי ייפסקו לטובתו הוצאות, הגם שהנתבע ובאי כוחו סברו שאין ממש בתביעה. בנוסף, אין כל וודאות, כי הוצאות שייפסקו על ידי בית המשפט, יהיו בגובה שכר הטרחה שדורש עורך דין עבור ייצוג לקוח בתיק משפטי.
יכול, שעורך הדין והלקוח יסכימו, שחלק משכר טרחה שנקבע מראש, ישולם באמצעות הוצאות משפטיות, ככל שייפסקו לטובת הלקוח.

איני מקבלת את טענת ההתיישנות של הנתבע, לאור העובדה שפסק הדין ניתן בשנת 2004, ורק אז ובסיומו החלו התובעים לדרוש את שכר הטרחה.

כך גם אין לקבל את טענת הנתבע, כי ככלל, קיבל התכתבויות שוטפות ועדכונים טלפוניים מהתובעים, אך דווקא את דרישות שכר הטרחה בכתב, אשר צורפו לתצהיר התובעים, לא קיבל מעולם.

כיוון שלא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, ונקבע בפסיקה כי עובדה זו עומדת לעורך הדין לרועץ וכי אי החתמת לקוח על הסכם שכר טרחה אינה רצויה, גורמת לעמימות בהבנת שכר הטרחה המגיע, הן באשר לעצם כריתתו והן באשר לתנאיו השונים ויש לפרש עמימות זו לרעת עורך הדין. (תא"מ 6985-06 עו"ד צחי נשר נגד אטלן ואח'), אין מנוס מקביעת שכר טרחה ראוי לתובעים, בגין ייצוגו של הנתבע בתיק בראשל"צ

.

אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת שיעורו של השכר הראוי
הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי)

, הקובע לאמור:
"חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה".
הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה גם

ע"א 499/89,
502 רמת אביבים בע"מ ואח' נ' מירון, בן-ציון ופריבס עורכי-דין, שותפות רשומה; מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה נ' רמת אביבים בע"מ ואח' [3], בעמ' 594).
קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלא שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו

לפניו (ע"א 261/86
חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח' וערעור שכנגד

[4], בעמ' 165).
שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם

ע"א 499/89,
502 [3] הנזכר לעיל, בעמ' 593). בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו.
עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי.
השיקולים בקביעת שכ"ט נקבעו בין השאר ב

ע"א 458/83
, 459 בייטרה ואח' נ' ספיר ואח'; עדן נ' ר' ספיר ואח' [5], בעמ' 427:
"...כשהעיסקה שבגינה נדרש השכר הראוי אינה יוצאת מן הכוח אל הפועל, מובן כי משקלו של שיקול זה יקטן, ולעומת זאת יגבר משקלם של שיקולים אחרים, כפי שפורטו לעיל. עם זאת, אין להתעלם מהשיקול של היקף העיסקה שבה מדובר, גם כאשר זאת אינה מגיעה לכלל מימוש, שהרי בדרך כלל יש לשיקול זה השלכה על מידת מורכבותה של העיסקה ועל מידת המאמץ והעבודה המשפטית הנדרשים לטיפול בה". (ע"א 136/92

בייניש – עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ פ"ד מז
'(5) 114.)
ובע"א 9282/02

יכין חקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד, פד"י נ"ח

(5) 20, 27 – 28, (להלן: "

פסק דין
יכין") נקבע, כי יש לבדוק, האם עורך הדין נתן שירות מקצועי ללקוח, מה היה טיב השירות והיקפו ומהו שכר-הטרחה המגיע לתובע בגין השירות.

במקרה דנן, התובעים טיפלו בייצוג הנתבע במשך 3 שנים, והטיפול המשפטי רחב ההיקף מפורט בהרחבה בתצהירו של עו"ד סביון. בסופו של הליך, התביעה נגד הנתבע נדחתה, ובוודאי שלעבודת התובעים משקל לא מבוטל בעובדה זו. הנתבע אף לא טען כי לא היה מרוצה מהשירות המשפטי שקיבל מהתובעים.
בניהול התיק המשפטי הושקעה עבודה רבה, סכום התביעה שהוגשה נגד הנתבע הוא 600,000 ₪, נעשו בו פעולות המשפטיות רבות שפורטו על ידי התובעים.
התובעים בכתב האני קובעת כי שכר טרחת התובעים יהיה מורכב, בהתאם למפורט בכתב התביעה, כדלקמן:
8% מסך 400,000 ₪
32,000 ₪
5.5% מסך 200,000 ₪
11,000 ₪.
20% תוספת

פסק דין

8,600 ₪
ובסך הכל 51,600 ₪.

ככל שמדובר באחוזים מכתב התביעה ומתוספת פסק הדין, לא ניתן לגבות בנוסף, שכר טרחה עבור הגשת סיכומים וישיבות. משכך, איני מקבלת את דרישת התובעים לסכומים הנוספים המפורטים בכתב התביעה.

אני מקבלת את התביעה בחלקה.
הנתבע ישלם לתובעים ביחד ולחוד סך 51,600 ₪ כשהם נושאי הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל ובקיזוז 5,000 ₪ שגבו התובעים כהוצאות שנפסקו בתיק בראשל"צ.
כן ישלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.
התובעים יגישו פסיקתא לחתימתי.








ניתן היום,
י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 4536-10/09 חיים קליר, שלום סביון נ' אייל יצחק רוזנברג (פורסם ב-ֽ 02/05/2010)