פסקי דין על ניבה דגן | פסקי דין על רונן גולן | פסקי דין על רמה גולן | פסקי דין על רועי גולן ואח' |

412-02/10 תק     05/05/2010




תק 412-02/10 ניבה דגן נ' רונן גולן, רמה גולן, רועי גולן ואח'








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



05 מאי 2010

ת"ק 412-02-10 דגן נ' גולן ואח'






בפני

כב' השופטת
סיגל רסלר-זכאי


תובעים

ניבה דגן


נגד


נתבעים

1.רונן גולן
2.רמה גולן
3.רועי גולן
4.יהודית כשר




פסק דין



לפניי תביעה בגין נזקים נטענים כתוצאה מהפרת הסכם שכירות. בין התובעת לנתבעים 1 ו-2 נחתם הסכם שכירות ביום 15.7.04.
הנתבעים 3 ו-4 הינם ערבים על חוזה השכירות.
חוזה זה הוארך מעת לעת. החוזה האחרון שנחתם בין הצדדים נחתם ביום 4.6.08 ולפיו הושכרה הדירה החל מיום 1.8.08 ועד ליום 31.7.09. בהתאם לכתב התביעה נטען כי בשעה שעזבו הנתבעים את הדירה הוסרו גופי תאורה, הושארו חוטי חשמל בלויים, וכן נפגעו ארונות מטבח וארונות בגדים. כן נטען כי קירות הדירה היו צבועים בצבעים שונים, ובאופן שהדירה היתה זקוקה לשיפוץ ולתיקוני צבע.
עוד נטען, כי בדירה הושארו פריטי ריהוט וציוד אותם נאלצה התובעת לפנות. לטענת התובעת נגרמו לה כתוצאה מהתנהלות זו של הנתבעים הנזקים כמפורט בכתב התביעה – 350 ₪ עבודות אינסטלציה, 185 ₪ החלפת ידית שבורה למקרר, 4077 ₪ עלות צביעת הדירה ושיפוצה לרבות פינוי מיטלטלין. עוד נטען על ידי התובעת כי הנתבעים לא נשאו בתשלום הפרשי הצמדה וריבית בסך של 1335 ₪ בגין הפרשי הצמדה למדד בהתאם לסעיף 3 להסכם.
התובעת ביקשה לחייב הנתבעים גם בעלות שכר דירה של חודש שכירות, התקופה בה בוצעו השיפוצים וכן בסך של 5000 ₪ בגין עוגמת נפש.
הנתבעים בכתב ההגנה הכחישו את הנטען. לטענתם, בשעה שקיבלו את הדירה במועד תחילת השכירות נדרשו עבודות ניקיון יסודיות וכן צביעה של כל הדירה. עוד נטען כי בדירה היו ליקויים אשר לא תוקנו על ידי התובעת ובעלה, הגם שנדרשו לעשות כן מעת לעת.
אשר לתשלום הפרשי הצמדה – גובה התשלום מוכחש על ידי הנתבעים. לטענתם גובה החוב עומד על סך של 701 ₪. עוד נטען כי סעיף 5 לחוזה האחרון בין הצדדים שונה מבלי שהדבר הוסכם באופן מפורש וללא ידיעתם.
לפניי העידו התובעת והנתבע 1.
התובעת חזרה על טענותיה כפי שפורטו בכתב התביעה. בהגינותה הודתה כי בשעה שהדירה נמסרה לנתבעים היא לא היתה צבועה. התובעת טענה כי הדירה היתה מסוידת וכן כי הסיוד בוצע כשלוש שנים לפני שהנתבעים נכנסו לדירה.
עוד הודתה התובעת, כי חפצים שנטענה בכתב התביעה שנלקחו מהדירה סוכם כי יפונו מן הדירה בשעה שהנתבעים נכנסו לדירה או במועד מאוחר יותר. כן הודתה התובעת כי חלק מגופי התאורה אשר הושמו על ידי הנתבעים ונלקחו בשעה שהדירה פונתה, היו של הנתבעים.
אשר לתקופת השיפוץ ולמשכה – טענה התובעת כי בתחילה פנתה אל הנתבעים בדרישה שיתקנו ויפנו את הדירה, אולם בשעה שסירבו לעשות כן הבינה כי עליה לבצע את השיפוצים כדי להשכיר את הדירה מחדש. התובעת טענה כי השכירה את הדירה רק כחודש לאחר שפונתה. התובעת לא המציאה העתק חוזה השכירות החדש.
הנתבע 1 חזר על טענותיו בכתב ההגנה ולפיהם בשעה שנכנסו לדירה נאלצו לצבוע אותה ולנקות אותה ולהביא אותה למצב תקין וראוי למגורים. טענות הנתבע נתמכו במכתבו מיום 6.8.09 (נ/2).
עוד הודה הנתבע כי הותיר חפצים בדירה – שידת מגירות, ארונית שירות, משחקי ילדים ומכונת כלים. לטענת הנתבע התבקש להשאיר את מכונת הכלים על ידי התובעת בשעה שהדירה הוצגה לשוכר פוטנציאלי. הנתבע טען כי בשעה שעזב את הדירה ופינה אותה הדירה היתה נקייה וראויה למגורים, ובוודאי במצב טוב יותר מהמצב שקיבל אותה לידיו.
אשר להפרשי ההצמדה והריבית הנתבע טען כי לא נכח במעמד חתימת החוזה. לדבריו נחתם החוזה במעמד אשתו ובעלה של התובעת. לטענתו סעיף 3 להסכם האחרון שונה מבלי שהופנתה תשומת ליבו לכך. הנתבע בהגינותו הודה כי לא טרח לקרוא את ההסכם לאחר שנמסר לו על ידי התובעת ורק לאחר שהוגשה התביעה נוכח לדעת כי התחייב לשלם הפרשי הצמדה. לטענת הנתבע, הסעיף הוכנס במרמה לחוזה ובניגוד למוסכם.
עוד נטען על ידי הנתבעים כי הדירה הושבה במצב ראוי, למעט בלאי סביר. דלת המקרר היתה ישנה, לא ניתן היה להחליפה, הסתימה בכיור היתה בעיה ממנה סבלו לאורך תקופה. בעניין זה אף נטען כי פנו מספר פעמים לתובעת אולם הקלקול לא תוקן.
לאחר ששמעתי עדויות הצדדים וטיעוניהם החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ואפרט טעמיי.
1.
אשר לתביעה בגין עבודות האינסטלציה בקשר לסתימה בכיור – מקובלת עליי עמדת הנתבעים ולפיה המדובר בליקוי כתוצאה מבלאי סביר ובקלקול אשר היה על התובעת לתקן בשעה שנדרשה לעשות כן. מקובלת עליי גרסת הנתבעים כי פנו בעניין זה מספר פעמים לתובעת וכי הליקוי לא תוקן. לפיכך אני דוחה תביעה בגין נזק זה.
2.
ידית המקרר – בהתאם לגרסאות שני הצדדים הרי שהמדובר במקרר ישן. גם התובעת הודתה כי ייתכן שהליקוי נובע מבלאי סביר, לפיכך אני דוחה התביעה בגין נזק זה.
3.
תיקוני טייח, צבע בקירות ופינוי המיטלטלין בדירה – בהתאם לגרסת התובעת מצבה של הדירה הצריך צביעה מחודשת, תיקון והשלמת פנלים, פינוי מיטלטלין וניקוי צנרת מדיח. התובעת צירפה לכתב התביעה חשבונית מיום 20.8.09 של מר עמרני דוד המעידה על ביצוע התיקונים והפינוי כנטען. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בעניין זה הרי שעולה כי הדירה, בשעה שנמסרה לנתבעים לא היתה צבועה ואף יותר מכך מקובלת עליי גרסתם של הנתבעים כי השקיעו עבודות ניקוי וצביעה כדי להשמיש את הדירה למגורים לאחר שזו היתה מושכרת לסטודנטים לאורך תקופה. עם זאת, לאחר שעיינתי בתמונות אשר הוצגו על ידי התובעת וצורפו לכתב התביעה, הרי שהדירה הוחזרה במצב בלתי ראוי למגורים בוודאי שלא נקייה ובמצב תקין בהתאם לקבוע בסעיף 8 לחוזה. עוד שוכנעתי וגם הנתבע הודה בכך כי הדירה לא פונתה ממיטלטלין וכי הושארו בדירה חפצים אשר היה על התובעת לפנות. בנסיבות אלו הרי שסכום הכסף הנתבע בגין הצורך לצבוע את הדירה, לתקן את צינורות האינסטלציה וחוטי החשמל לרבות פינוי הדירה, הינו סכום סביר. אני מקבלת את התביעה בגין רכיב זה ומחייבת את הנתבעים לשאת בתשלום בסך 4077 ₪ בהתאם לנתבע.
4.
אשר לדרישה בגין תשלומי הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן – בהתאם לסעיף 3 ו' להסכם השכירות בין הצדדים התחייבו הנתבעים להוסיף לדמי השכירות תשלומים בגין הצמדתם למדד המחירים לצרכן. בהתאם לסעיף זה נקבע כי חישובי ההצמדה ייעשו אחת לרבעון וישולמו לא יאוחר מתום מועד פרסום המדד הידוע באופן כפי שפורט בהסכם.

אין מחלוקת כי הפרשי ההצמדה לא שולמו עד היום. איני מקבלת את טענת הנתבעים כי בשעה שהסעיף הוסף להסכם השכירות, בשונה מסעיף ההצמדה שהיה קבוע בין הצדדים בהסכם השכירות הראשון, הרי שיש לבטל סעיף זה. בשעה שהנתבעים חתמו על ההסכם חזקה שהסכימו לכל התנאים הקבועים בו לרבות סעיף ההצמדה. התובעת צירפה לכתב התביעה תחשיב לפי הפרשי המדד מידי חודש בחודשו וממנו עולה כי הפרשי ההצמדה הינם בסך של 1335 ₪. הנתבעים הציגו תחשיב שבוצע על ידי רוא"ח בן משה וממנו עולה כי הפרשי ההצמדה הינם בסך של 701 ₪ בלבד. מעיון בדוח שבוצע ע"י רוא"ח עולה כי הפרשי ההצמדה לא בוצעו בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם, אלא כל תשלום בוצעה לו הצמדה ממועד התשלום ועד לתום תקופת השכירות ואלו בהסכם קבעו הצדדים כי ההצמדה תבוצע מידי רבעון כפי שעשתה התובעת. בנסיבות אלו, מכיוון שמקובלת עליי עמדת התובעת כי היה מקום לשלם הפרשי הצמדה וריבית בהתאם להסכם, ומכיוון שאני מקבלת את התחשיב שהוגש על ידי התובעת, אני מקבלת את התביעה בגין רכיב זה בסך של 1335 ₪.
5.
התובעת ביקשה לחייב הנתבעים באובדן חודש שכר הדירה בשל הצורך לשפץ את הדירה כמפורט. התובעת לא המציאה חוזה שכירות להוכחת טענתה. עוד, לא שוכנעתי, לאחר שעיינתי בתמונות אשר הוצגו על ידי התובעת ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים כי היה צורך לבצע שיפוצים במשך חודש ימים. בנסיבות אלו החלטתי לקבל את התביעה בגין רכיב זה באופן חלקי ולחייב הנתבעים לשלם לתובעת סך של 2500 ₪ בלבד.
6.
עוד תובעת התובעת פיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מכל האירועים שפורטו לעיל בסך של 5000 ₪. התובעת הציגה לבית המשפט מסרונים שהוחלפו בין הצדדים בסמוך למועד פינוי הדירה. ניתן להתרשם כי הנתבעים זלזלו בדרישתה של התובעת לבצע מסירה באופן ראוי. עוד התרשמתי כי הנתבעים אכן עזבו את הדירה באופן בלתי ראוי. ברם, בגין כל אלו קיבלה התובעת פיצוי על נזקיה כפי שפורט לעיל. עם זאת, מצאתי לנכון לחייב הנתבעים בהוצאות הליך זה בסך של 750 ₪ (סכום זה כולל אגרת בית משפט).

סוף דבר, הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 8662 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.





ניתן היום,
כ"א אייר תש"ע, 05 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 412-02/10 ניבה דגן נ' רונן גולן, רמה גולן, רועי גולן ואח' (פורסם ב-ֽ 05/05/2010)