פסקי דין על רבקה גולן | פסקי דין על גבריאל גולן בן ארי הרצל | פסקי דין על הרצל בן ארי | פסקי דין על לאה בן ארי |

2961/08 תאמ     06/05/2010




תאמ 2961/08 רבקה גולן, גבריאל גולן בן ארי הרצל נ' הרצל בן ארי, לאה בן ארי




בפני
כב' השופט אורן שוורץ

התובעים
1. רבקה גולן

2. גבריאל גולן בן ארי הרצל
נגד

הנתבעים
1. הרצל בן ארי

2. לאה בן ארי
<#2#>
נוכחים:
התובע 2 וב"כ עו"ד קריספין גיל

הנתבעים וב"כ עו"ד עו"ד יצהר הס
פסק דין
1. עניינה של התביעה שלפני בחוב בגין מקפיא תוצרת ג'נרל אלקטריק בצבע לבן בנפח 800 ליטר (להלן:"המקפיא"). לטענת התובעים, המקפיא נמכר לנתבעים בתמורה לסך 7,000 ₪. לטענת התובעים, שולם בגין המקפיא סך 1,000 ₪, זאת כמקדמה בלבד. לטענת התובעים, המקפיא סופק לנתבעים בתאריך 21/12/04.

2. לטענת התובעים, כאשר דרשו את היתרה מאת הנתבע 1, אמר להם כי הוא מעוניין "שיעשו לו מחיר" זאת על רקע תפקידו כראש המועצה [סעיף 7 לת/1]. מכל מקום, היתרה לא שולמה ועל כן הוגשה התביעה דנן.

3. הנתבעים הכחישו מכל וכל את אירוע מכירת המקפיא. לטענת הנתבעים, הם מעולם לא קנו מקפיא מאת התובע. הנתבעים הוסיפו וטענו שמדובר בתביעה מופרכת כאשר התובע עושה שימוש בתביעה על מנת לנגח את הנתבע 1, המשמש בתפקיד ראש מועצת הישוב קרני שומרון.

4. במעמד הדיון העידו בפני
העדים הבאים:
מצד התובעים – התובע ואחיו מר רחמים יואל.
מצד הנתבעים – הנתבע, הנתבעת גב' מור (שכנה וידידה של משפחת הנתבעים), מר צביקה לוי (עובד מועצה), מר שלמה וקיל (עובד מועצה), מר ג'רי פול (עובד מועצה).
5. התובע חזר על גרסתו לפני, לפיו המקפיא סופק לביתו של הנתבע. כבר בישיבה המקדמית אשר נערכה בתאריך 1/9/09 מסר התובע גרסה ראשונית לפיה "המקפיא נלקח מהמחסנים.. על ידי אחד מעובדי המועצה.. " (פרוטוקול עמ' 4 שורות 7-6). בהמשך גרסתו מסר התובע שמותיהם של שלושה עובדים: צביקה לוי, וקיל שלמה וג'רי.

6. אחיו של התובע התייצב אף הוא לעדות לפני. אחיו של התובע פירט בתצהירו שהיה בנתק מסויים מאחיו אולם כאשר נפגשו לאחר שנים בארוחת חג, סיפר לו התובע אודות האירוע ואז נזכר אף הוא שנכח באירוע. על פי גרסתו של אחיו של התובע, המקפיא נלקח ממחסנים בהם החזיק התובע כאשר התובע הוא שהגיע בראש ובראשונה למחסנים, הצביע על מקפיא שעמד בתצוגה. לאחר מכן, הגיעו שני עובדי מועצה ולקחו את המקפיא באמצעות עגלה (פרוטוקול עמוד 13 שורות 13-15 וכן פרוטוקול עמוד 13 שורות 3 – 10).

7. גרסאות אלה הוכחשו באופן חד משמעי על ידי הנתבע. באופן דומה הוכחשה הגרסה גם על ידי הנתבעת.

8. התובע צירף בכתב תביעתו וגם בתצהירו חשבונית מס קבלה שמספרה 0146 נושא תאריך 21/12/2004. על גבי אותה חשבונית מתנוססת חתימה. התובע הודה בחקירתו הנגדית שהחתימה מצוייה בתחתית החשבונית אינה חתימתו של הנתבע, אלא חתימתו שלו.

9. לטענת התובע, חתימת הנתבע מצוייה במרכז החשבונית היכן שקיימת התייחסות לתאריך התוקף של כרטיס האשראי.

10. הנתבע הכחיש את חתימתו על גבי החשבונית. התובע לא הביא לפניי כל ראיה אודות אותנטיות החתימה. התובע לא הביא לפניי כל עדות אודות גורם נוסף שהיה עד לחתימה. גם אחיו של התובע לא ציין בעדותו שראה את הנתבע חותם על החשבונית. אף לא הוצגה לפניי החשבונית המקורית.

11. זאת ועוד. מספר החשבונית הינו 0146, כאשר חשבונית אחרות שהציג התובע במצורף לתצהירו והן מתאריכים מאוחרים יותר, נושאות מספרים כרונולוגיים נמוכים יותר(051, 050, 052). בכל אלה, יש להטיל ספק של ממש באותנטיות של החשבונית.

12. יתכן וניתן היה לחזק את משקלה של החשבונית אם היה מוצג פנקס החשבוניות על ידי התובע. אלא, שהדבר לא נעשה ועל כן, אני קובע שמשקלה הראייתי של החשבונית הינו נמוך ביותר.

13. התובע לא צירף לכתב תביעתו תעודת משלוח חתומה על ידי מי מהנתבעים. סוגיה זו עלתה כבר בישיבה המקדמית שנערכה ב- 1.9.2009. בהיעדר תעודת משלוח, אני סבור שנחלשת מאוד גרסתו של התובע.

14. לא זו אף זו. לא הוצגה לפניי כל תעודת משלוח מקבילה מיבואן המקפיא או מהמפיץ של המקפיא בארץ, המעידה על אספקת המקפיא אל מחסני התובע. זה המקום לשוב ולהדגיש, שעל פי עדותו של התובע ועל פי עדות אחיו של התובע, המקפיא נלקח מהמחסנים. אין מדובר במקפיא שסופק ישירות על ידי היבואן בתיווך התובע. על כן, חייבת הייתה להיות תעודת משלוח המעידה על כניסת המקפיא אל מחסני התובע. בהיעדר ראיה זו, נחלשת מאוד גרסתו של התובע לפניי.

15. מצד הנתבעים התייצבו שלושה עדים, כולם עובדי מועצה.
אין מדובר בעדים שזומנו סתם כך, אלא בעדים שזומנו על רקע גרסתו של התובע, לפיה אנשים אלה הם שהיו מעורבים בהובלת המקפיא ממחסני התובע אל ביתו של הנתבע.

16. שלושת העדים הכחישו בצורה גורפת שאינה משתמעת לשתי פנים כי הובילו מקפיא ממחסני התובע אל ביתו של הנתבע או למקום אחר שאליו הורה הנתבע.
כך עדותו של מר צביקה לוי: "אני אומר בשבועה שלא היה דבר כזה, אני בן בית אצל הרצל, לא היה ולא נברא..." [פר' עמ' 18, ש' 28-29].

כך גם עדותו של שלמה וקיל: "לא נכון אף פעם לא עשיתי את זה [פר' עמ' 20,ש' 23].

כך גם עדותו של מר ג'רי כהן: "לא היה ולא נברא, לא עשיתי דבר כזה [פר' עמ' 22, ש' 11].

17. למול עדויות אלה, מהן התרשמתי לחיוב, ניצבת עדותו של אחיו של התובע. העדות ניתנה לגבי אירוע שהתרחש בשנת 2004, כך לגרסת העד. על פי תצהירו של אחיו של התובע, הוא נזכר באירוע לאחר שחלף פרק זמן ארוך ביותר של מספר שנים. התרשמתי מעדותו של העד ואינני יכול לייחס לה משקל גבוה.
18. לגבי עדותו של התובע עצמו, אין מחלוקת שבין התובע לבין המועצה המקומית קיים סכסוך של ממש. מהעדויות שהובאו לפניי נוצר הרושם שהתובע גרר את הסכסוך לפסים אישיים כנגד הנתבע 1. כך הוצגו לפניי עדויות על פיהם התובע ניהל קמפיין כנגד הנתבע 1. בין היתר הציג את הנתבע כנבחר ציבור מושחת. בין היתר ערך והקים אוהל מחאה ואף חילק מנשרים בבתי התושבים בישוב כנגד הנתבע. לא ניתן להימנע מלציין שהתובע אף הוסיף את שמו של הנתבע אל שמו בתעודת הזהות, דבר שמעורר סימני שאלה של ממש.

19. מבלי לפגוע בכבודו של התובע, אני רואה לנכון לציין שלא התרשמתי לטובה מעדותו ואין בידי להעניק לה משקל גבוה.

20. התייצבה לפניי הנתבעת 2, רעייתו של הנתבע 1, שהכחישה כל קשר לענין המקפיא. יש לציין שבמהלך הישיבה המקדמית הוצגה לפניי תמונה המלמדת שבביתם של הנתבעים קיים מקפיא ביתי. לנתבעים לא היה צורך להזמין את המקפיא המדובר מאת התובעים. זה המקום לציין שהן על פי נתוניו של המקפיא והן על פי תמונה של דגם המקפיא שהוצגה לפניי [ת/2], מדובר במקפיא "תעשייתי" בעל נפח גדול ואין לי ספק שאם המקפיא היה מובא אל ביתם של הנתבעים, ניתן היה להבחין בו בנקל. על פי עדותה של גב' מור, שהינה שכנה של הנתבעים, אין בנמצא מקפיא שכזה.

21. מכל הטעמים אותם פירטתי, אני סבור שהנתבעים מעולם לא הזמינו מקפיא מאת התובע. התובע לא הציג כל ראיה חפצית לכך שהמקפיא אכן סופק כגרסתו. כך, לא הוצגה לפניי תעודת משלוח ולא הובאה לפניי כל עדות ישירה שהמקפיא אכן סופק אל ביתם של הנתבעים. אותם אנשים אשר לכאורה הובילו את המקפיא אל ביתם של הנתבעים, על פי גרסתו של התובע, הכחישו את האירוע. עדים אלה, הגם שהבאתי בחשבון שהינם עובדי מועצה, הציגו גרסה ברורה אחידה, ואני רואה להעניק לעדותם משקל גבוה מאוד. אני קובע איפוא, שהתובע לא סיפק את המקפיא לביתם של הנתבעים.

22. התובע העלה באופן מפורש בתצהיר טענה למעשה פלילי מצד הנתבע 1. כך בסעיף 7 לתצהירו הוא מפרט אירוע המהווה עבירת שוחד. הגם שראיתי לנכון לדחות טענה זו לגופה, אני מבקש לציין שבכל מקרה בו נטענת טענה בעלת גוון פלילי כנגד בעל דין בהליך אזרחי, נדרשת חובת הוכחה ונטל שכנוע ברמה מוגברת, בדומה לזה שהייתה נדרשת בהליך פלילי [ת.א. (נצרת) 1200/01 הקסטודיה דה טרם סנטה נ' עיסא (ט.פ.) (2009)]. התובעים לא עמדו בנטל הוכחה מוגבר זה ואני דוחה טענה זו לגופה.
23. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

24. סוף דבר - התביעה נדחית לגופה. הנני מחייב את התובעים בהוצאות משפט, כמתחייב מקיומם של שלושה דיונים בתביעה שלפניי. התובעים יישאו בשכר העדים כפי שנפסק על ידי. התובעים יישאו בשכר טרחת ב"כ הנתבעים בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ההוצאות ושכר הטרחה ישולמו לא יאוחר מיום 10.6.2010.

<#21#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תש"ע, 06/05/2010 במעמד הנוכחים.
אורן שוורץ
, שופט

הוקלד על ידי: ויקי שאדי
7
בית משפט השלום בראשון לציון
תא"מ 2961-08 גולן ואח' נ' בן ארי ואח'
06 מאי 2010








תאמ בית משפט שלום 2961/08 רבקה גולן, גבריאל גולן בן ארי הרצל נ' הרצל בן ארי, לאה בן ארי (פורסם ב-ֽ 06/05/2010)