פסקי דין על מיכאל גולנשין | פסקי דין על חסיה גולנשין | פסקי דין על דיאנה גולנשין | פסקי דין על אברהם רובינשטיין ושות' -חב' קבלנית בע"מ

3110/09 תק     09/05/2010




תק 3110/09 מיכאל גולנשין, חסיה גולנשין, דיאנה גולנשין נ' אברהם רובינשטיין ושות' -חב' קבלנית בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



09 מאי 2010

ת"ק 3110-09 גולנשין ואח' נ' אברהם רובינשטיין ושות` -חב` קבלנית בע"מ






בפני

כב' השופטת
דורית פיינשטיין


תובעים

1
.
מיכאל גולנשין

2
.
חסיה גולנשין

3
.
דיאנה גולנשין


נגד


נתבעים

אברהם רובינשטיין ושות` -חב` קבלנית בע"מ




פסק דין



השאלה העומדת לדיון במסגרת הליך זה הינה האם החוזה המותנה שנחתם בין הצדדים נכנס לתוקף ביום החתימה עליו או רק במועד התקיימו של התנאי המתלה.


רקע עובדתי:

1.
ביום 21.3.08 חתמו הצדדים על חוזה מכוחו רכשו התובעים מהנתבעת קוטג' בצור הדסה.
2.
היות והתובעת
3 הינה חסויה הוסכם בין הצדדים כי ההסכם יהיה מותנה באישור בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
3.
בנספח ב' להסכם צויין כי המדד היסודי יהיה מדד יוקר המחיה שהתפרסם ביום 15.3.08, בגין חודש פברואר 2008.
4.
במועד החתימה על ההסכם שילמו התובעים סך של 20,000 ₪; ביום 25.3.08 שילמו 180,000 ₪ וביום 14.5.08 שילמו 130,000 ₪. תשלומים אלו צמודים כולם למדד חודש פברואר 2008.
5.
בית המשפט לענייני משפחה אישר את חוזה הרכישה ביום 1.7.08.
6.
לאחר האישור של בית המשפט לענייני משפחה המשיכו התובעים ושילמו את יתרת התשלומים: ביום 29.7.08 שילמו 870,000 ₪ , ביום 11.8.08 שילמו 31,000 וביום 18.1.09 במועד המסירה שילמו 43,583 ₪. תשלומים אלו הינם מלוא הסכום שעליו הוסכם בחוזה וכולם צמודים למדד חודש פברואר.
7.
להשלמת התמונה יצויין כי התובעים היו מיוצגים במהלך הרכישה על ידי עורך דין, והכניסו בנספח להסכם הרכישה מספר שינויים, לרבות הפיכתו לחוזה מותנה.


המחלוקת:

8.
התובעים טוענים כי היה עליהם לשלם את התשלומים מכוח הצמדה למדד חודש יוני 2008, שהוא המדד הידוע במועד אישור ההסכם על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מכאן שעל הנתבעת להשיב להם סך של 28,320 ₪ אשר קיבלה ביתר.
הנתבעת מצידה טוענת כי ההסכם נכנס לתוקף במועד החתימה עליו, התובעים פעלו על פיו ואין היא נדרשת להשיב לידם דבר.

דיון והכרעה:

9.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שהועלו בכתב ובעל פה, בחנתי את החוזה ואת התנהגות הצדדים לאחר החתימה עליו, הרי שלטעמי דין התביעה להדחות.

10.
התובע 1 טען כי חשב שההסכם נכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור בית המשפט אך שילם את המקדמה כי עורך דינו הסביר לו שכך "יתפוס תור" לקבלת הדירה. התובע אף השיב כי שילם תשלומים על חשבון הדירה עוד בטרם אושרה העסקה על ידי בית המשפט, כי כך הונחה על ידי עורך דינו וזאת נוכח הבנתו כי היה והעיסקה לא תאושר, יקבל את כספו בחזרה מהנתבעת. העיד בפני
גם עורך דינו של התובע ומי שנכח במועד החתימה וניסח את הנספח לחוזה, ולפיו התובעים הבינו כי החוזה נחתם לצורך "תפיסת תור לדירה".

11.
עיון בחוזה המכירה מעלה כי להבנות אלו אין כל ביטוי בכתובים וזאת על אף שהתובעים היו מיוצגים ובא כוחם טרח והכניס מספר שינויים בהסכם. מכאן שגם אם היו אלו הבנות התובעים, כי אז הבנות אלו לא הגיעו לכדי הסכמות עם הנתבעת.
הצדדים חתמו על הסכם מותנה בתנאי מתלה ולא על רכישת אופציה לקניית דירה,
כפי שהם ניסו לטעון בפני
. בשולי הדברים יצויין כי טענה זו הועלתה בפני
בדיון אך אין לה זכר בכתב התביעה.

12.
עוד טוענים התובעים כי ההסכם, בהיותו הסכם מותנה כהוראת סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973, נכנס לתוקף רק בהתקיים התנאי המתלה.
אכן בספרות התיאורטית קיימת מחלוקת מלומדים האם חוזה המותנה בהתקיימות תנאי יחול למפרע או רק מיום התקיים התנאי (ראה ג. שלו , דיני חוזים החלק הכללי,
לקראת קודיפיקציה של משפט העבודה, , דין הוצאה לאור, 2005 עמ' 473 ועמ' 483)). יחד עם זאת כפי שמציינת פרופ' שלו מחלוקת זו היא אקדמית בעיקרה וגם כאן חולש רצון הצדדים ו"לעיתים יהא ניתן אף להסיק קביעה כזו מאומד דעתם המשתמע".

13.
עיון בחוזה מלמד כי על פי אומד דעתם של הצדדים הוסכם כי התשלומים יהיו צמודים למדד שהיה ידוע במועד החתימה על ההסכם. התובעים אף פעלו בהתאם להסכמה זו ועוד בטרם אושר ההסכם על ידי בית המשפט לענייני משפחה שילמו תשלומים בהצמדה למדד זה. יודגש כי עסקינן בתשלומים של 310,000 ₪ ( בנוסף למקדמה) ולא בתשלומים שוליים או זעומים. מכאן שגם מלשון ההסכם וגם מהתנהגות הצדדים ניתן להסיק כי אומד דעתם של הצדדים היה שהתשלומים כולם יהיו צמודים למדד פברואר 2008, ולא למדד שיהיה ידוע במועד מתן האישור על ידי בית המשפט לענייני משפחה.


14.
שיקולים כלכליים ושיקולי מדיניות מובילים אף הם לתוצאה לפיה יש להסיק כי במקרה זה ההסכם נכנס לתוקף עם כריתתו. כאשר הצדדים קבעו את שווי העסקה הם קבעו אותה בשים לב למצב השוק באותה עת ובשים לב למנגנון שמירה על ערך הכסף מיום כריתת ההסכם. טענת התובעים לפיה מועד ההצמדה מתחיל רק במועד החלטת בית המשפט, גורם לכך שההסכם נכרת בחוסר וודאות, שכן לא ניתן לדעת באיזה מועד תינתן החלטת בית המשפט, ומה יהיו תנאי השוק באותו מועד.


יתירה מזאת, כל תוצאה משפטית לפיה יוצמד מחיר הדירה רק מיום פסק הדין ולא מיום כריתת ההסכם, משמעו כי על הנתבעת לספוג את ערך הכסף בתקופת ביניים זו, אך מנגד לשמר את מחיר הדירה כפי שנקבע ליום כריתת ההסכם. תוצאה שכזו הינה מרחיקת לכת וניתן לצפות כי אם לכך התכוונו הצדדים, יופיע הדבר במפורש בהסכם.


עוד אבהיר כי ספק רב בעיני אם תוצאה משפטית שכזאת אינה גורמת לעשיית עושר ולא במשפט, מצד התובעים המתעשרים על חשבון הנתבעת שלא כדין.

15.
לשיטתם של התובעים כאשר מעורב חסוי בכריתתו של הסכם, ראוי כי קודם יינתן אישור בית המשפט ורק לאחריו יחתם ההסכם. אך תוצאה זו אינה מעשית או אפשרית, שכן היא מאיינת את הפיקוח של בית המשפט על העסקה שנעשית בשם החסוי. מכאן שמנגנון הפיקוח על פעולותיהם של אפוטרופסים מחייב הצגת עסקה שלמה ומוגמרת בפני
בית המשפט.

16.
למעלה מכך,
תוצאתה של פרשנות כזו המגדילה את חוסר הוודאות של הצדדים, תגרום לחברות בניה להיזהר או להימנע מחתימת הסכמים מול חסויים. תוצאה זו בוודאי אינה רצויה כעניין של מדיניות חברתית.

מכאן שדין התביעה להדחות. התובעים 1 ו-2 ישאו ביחד ולחוד הוצאות הנתבעת בהליך זה בסך של 2,000 ₪. אין צו להוצאות כנגד התובעת 3 בהיותה חסויה.





ניתן היום,
כ"ה אייר תש"ע, 09 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 3110/09 מיכאל גולנשין, חסיה גולנשין, דיאנה גולנשין נ' אברהם רובינשטיין ושות' -חב' קבלנית בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/05/2010)