פסקי דין על עלי אלעמרני | פסקי דין על מוסא אבו עייש | פסקי דין על סלים אבו סולב ואח' |

3660/10 בשפ     17/05/2010




בשפ 3660/10 מדינת ישראל נ' עלי אלעמרני, מוסא אבו עייש, סלים אבו סולב ואח'




החלטה בתיק בש"פ 3660/10


בבית המשפט העליון


בש"פ 3660/10



בפני
:

כבוד השופטת ע' ארבל


המבקשת:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עלי אלעמרני



2. מוסא אבו עייש



3. סלים אבו סולב


4. סאלם אל חוסא


בקשה (שלישית) בהסכמה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:
כ"ט באייר תש"ע (13.5.10)
בשם המבקשת:
עו"ד א' קדוש
בשם המשיב 1:
עו"ד א' בן נתן
בשם המשיבים 2 -3:
עו"ד א' ג'וליאן
בשם המשיב 4:
עו"ד א' צרפתי

החלטה

1.
לפניי בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:

החוק
), החל מיום 15.5.2010, או עד למתן פסק-דין בת.פ 8037/09 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

2.
נגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע המייחס להם את העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ייצוא יבוא מסחר והספקה, והחזקה ושימוש- עבירות לפי סעיפים 13 ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. מכתב האישום עולה כי המשיב 1 יצר קשר עם אזרח ירדני על מנת לרכוש ממנו סמים מסוכנים לצורך העברתם לישראל, עימו גם סיכם המשיב 1 את כמות הסם שתועבר ומחירו. כמו כן, יצר המשיב 1 קשר עם אזרח ירדני אחר אשר תפקידו היה לתאם את המקום המדויק של העברת הסם. בעקבות שיחות אלו קשרו המשיבים קשר לייבא כמות גדולה של סם מסוג הרואין. ביום 27.1.2009 העבירו המשיבים את הסם מהצד הירדני לצד הישראלי של הגבול באזור הערבה. לאחר מכן טמנו את הסם והסתירו אותו. הסם נתפס מיד ובסמוך לכך וכן נעצרו המשיבים על-ידי המשטרה.

3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה. במסגרת החלטתו עמד בית המשפט על כך כי הראיות הקושרות את המשיבים למעשים המיוחסים להם הינן ראיות נסיבתיות. יחד עם זאת, נקבע שהראיות בעניינם מגבשות תמונה שלמה ובהירה אשר קושרת את המשיבים לעבירות המיוחסות להם. בנוסף, ציין בית המשפט כי גרסותיהם השקריות של המשיבים מחזקות מסקנה זו. לפיכך נקבע כי קמה עילת מעצר הן מכוח החוק והן לנוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. עוד קבע בית המשפט בהחלטתו כי לא מצא לנכון לחרוג מהכלל בדבר מעצר חשודים עד תום ההליכים כאשר מדובר בעבירות סמים חמורות ולכן לא הורה על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. לעניין זה יש להדגיש כי נקבע שאין בכך שהמשיבים 1 ו-4 נעדרים עבר פלילי, כדי לשנות ממסקנת בית המשפט ביחס להארכת מעצרם עקב מעורבותם וחלקם במעשים המיוחסים למשיבים.

4.
על החלטת בית המשפט המחוזי הגישו המשיבים 2, 3 ו-4 עררים לבית משפט זה. בהחלטתי מיום 11.5.2009 נדחה עררו של המשיב 4 בגדרו של בש"פ 3690/09, שכן נמצא כי הראיות הנסיבתיות יוצרות תמונה ראייתית ברורה, שעל פניה אינה מבחינה, כטענתו של בא-כוח המשיב 4, בין המשיב 4 לבין יתר המשיבים. כמו כן, נדחה עררם של המשיבים 2 ו-3 בגדרו של בש"פ 5567/09, בהחלטת כבוד השופטת

א' פרוקצ'יה מיום 12.8.2009
. במסגרתה נקבע כי חומר הראיות הלכאוריות אכן מבסס את מעצרם עד לתום ההליכים. משלא תם משפטם של המשיבים בתשעת החודשים הראשונים למעצרם הגישה המבקשת שתי בקשות להארכת מעצרם בתשעים יום לפי סעיף 62 לחוק (בש"פ 8808/09 ו- בש"פ 885/10). בית משפט זה נעתר לבקשות אלו והורה על הארכת המעצר כמבוקש. יש לציין כי הבקשה השנייה להארכת המעצר הוגשה בהסכמת המשיבים.

משלא הסתיים משפטם של המשיבים עד ליום 15.5.2010, הוגשה בקשה זו שבפני
י.

5.
המבקשת טוענת שלמשיבים מיוחסות עבירות חמורות וכי נשקפת מהם רמת מסוכנות גבוהה. בעניין זה מדגישה המבקשת כי עקב חומרתן של העבירות המיוחסות למשיבים והעונשים הכבדים הצפויים להם באם יורשעו, קיים חשש ממשי להימלטות מהדין. לגבי התקדמות הדיונים בתיק, טוענת המבקשת כי התקדמות המשפט התעכבה עקב אובדן תיק החקירה ובשל בקשותיהם של באי-כוח המשיבים. אולם, לאחר מכן נשמעו הראיות בצורה סדירה וכבר העידו כ-21 עדי תביעה. כמו כן, לאחרונה, התנהלו מגעים להסדר טיעון בתיק אולם לא חלה התקדמות משמעותית.

6.
באי-כוח המשיבים עמדו על ההתקדמות האיטית בתיק ועל כך שהוא אינו צפוי להסתיים בעתיד הקרוב. כמו כן, עמדו הם על כך כי נערכו מספר פגישות לשם גיבוש הסדר טיעון, אולם הדבר לא הסתייע. באי-כוח המשיבים 1 ו-4 טענו כי הם נעדרים עבר פלילי וכי יש לבחון אפשרות לחלופת מעצר בעניינם.

7.
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ושקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת מעצרם של המשיבים. אכן הכלל הוא כי

ככל שמתארכת תקופת המעצר כך גובר משקלה של זכות המשיב שחירותו לא תיפגע למעלה מן המידה המוכתבת בסעיף 61 לחוק (ראו למשל
: בש"פ 9944/02

מדינת ישראל
נ' דאעס
(טרם פורסמה, 1.1.03); בש"פ 5118/03
מדינת ישראל
נ' אברוטין
(טרם פורסמה, 23.6.03)). יחד עם זאת, על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, כאשר אל מול השיקול של חלוף הזמן עומד לעיתים האינטרס הציבורי בהמשך מעצרו של נאשם חרף התמשכות ההליכים המתנהלים נגדו בשל מסוכנותו או לאור החשש כי שחרורו יוביל לשיבוש הליכי משפט או להתחמקות מן הדין, כאמור בסעיף 21 לחוק (ראו למשל:
בש"פ 7648/04

מדינת ישראל
נ' אבו-גאנם
(טרם פורסמה, 25.8.04)).

לאור האמור לעיל שקלתי את טענות באי-כוחם של המשיבים. אכן משפטם מתנהל במשך תקופה ארוכה והוא עודנו מצוי בלב פרשת התביעה ואינו עתיד להסתיים בעתיד הקרוב. עם זאת, כידוע בית משפט זה קבע זה מכבר כי בעבירות סמים חמורות, כדוגמת זו המיוחסת למשיב בתיק זה, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהא לאיין את מסוכנותו של הנאשם באמצעות חלופת מעצר (וראו בש"פ 1747/07
אבו כף נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 12.3.2007);בש"פ 3927/03
לוי נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 6.5.2003); בש"פ 294/06
בלעום נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 21.2.2006)). כלל זה מקבל משנה תוקף כשמדובר בעבירות בהן מעורבות כמויות גדולות של סם (בש"פ 4305/09
חרבאוי נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 25.5.09)). מקורן של הלכות אלו נעוץ בהשלכות החברתיות הקשות הנלוות לעבירות סמים, ועבירות התורמות להפצתם של סמים מסוכנים בפרט, המגבירות את מסוכנותם של אותם נאשמים לכלל הציבור (ראו: בש"פ 7903/09
מדינת ישראל
נ' אלקדיפאת
(לא פורסמה, 20.10.2009)). העבירות המיוחסות למשיבים מצביעות על כך כי הם ייבאו והחזיקו כמות גדולה של סמים מסוכנים מסוג הרואין ולכן השיקול בדבר מסוכנותם של המשיבים לאור מעשים אלו מטה את הכף להמשך מעצרם של המשיבים. כן גם החשש מהימלטות המשיבים מן הדין לאור העונש החמור הצפוי להם מצדיק אף הוא את הארכת מעצרם פעם נוספת.

לצד דברים אלו אבקש להעיר כי נראה שהתמשכותו של המשפט נגרמה הן כתוצאה מעיכוב בהתנהלותה של המבקשת עקב עיצומים ואבדן תיק החקירה והן כתוצאה מדחיות הדיון שהתבקשו על-ידי ההגנה. על כל פנים, כעת לאחר שהדיונים מתנהלים בצורה סבירה, על הצדדים לעשות ככל שניתן כדי להביא לסיומו המהיר של המשפט.

8.
משאלה פני הדברים, דין הבקשה להתקבל. מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים, החל מיום 15.5.2010, או עד למתן פסק-דין בת.פ 8037/09 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.


ניתנה היום, ד' בסיון תש"ע (17.5.10).






ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

10036600_b04.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 3660/10 מדינת ישראל נ' עלי אלעמרני, מוסא אבו עייש, סלים אבו סולב ואח' (פורסם ב-ֽ 17/05/2010)