פסקי דין על שלום זוהר טל | פסקי דין על מאיה זוהר טל | פסקי דין על אמנון פיגלסון

2236/08 תאמ     16/05/2010




תאמ 2236/08 שלום זוהר טל, מאיה זוהר טל נ' אמנון פיגלסון








בית משפט השלום ברמלה



16 מאי 2010

תא"מ 2236-08 זוהר טל ואח' נ' אמנון פיגלסון






בפני

כב' הרשם
דן סעדון


תובעים (נתבעים שכנגד)

1
.
שלום זוהר טל

2
.
מאיה זוהר טל


נגד


נתבע (תובע שכנגד)

אמנון פיגלסון




פסק דין


תביעה ותביעה שכנגד שעניינן עסקה לרכישת דירה ברחוב מיכה רייסר 12/2, לוד (להלן: הדירה).

התובעים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום פיצויים מוסכמים (30,000 ש"ח) מכוחו של זיכרון דברים שנחתם בין הצדדים ביום 1.9.08 למכירת הדירה מן התובעים לנתבע.
בכתב התביעה צוין כי בין הצדדים נערכו פגישות במהלכן
הוסכם כי הנתבע ירכוש את הדירה מן התובעים וסוכמו פרטים נוספים בנוגע לרכישה.
בזיכרון הדברים נקבע עוד כי חוזה מכר יחתם תוך 30 יום ממועד החתימה על זיכרון הדברים. כעבור מספר ימים, טוענים התובעים, נפגשו עם הנתבע בשנית והפעם הציג להם הנתבע טיוטת חוזה מכר ובו תנאים שונים לכאורה מאלה שסוכמו בזיכרון הדברים כגון שם הקונה (שלא היה הנתבע אלא אדם אחר בשם מר נחמן לרנר) ועוד. לטענת התובעים הם ביקשו לערוך תיקונים בטיוטת החוזה וביקשו מן הנתבע למסור להם את פרטי בא כוחם. הנתבע התחמק, לטענתם, מביצוע תיקונים בטיוטת החוזה והתחמק מלחתום על הסכם המכר. בסופו של יום הודיע הנתבע לתובעים כי הוא חוזר בו מכוונתו לרכוש את הדירה. משכך, טוענים התובעים, על הנתבע לפצות אותם בסכום הפיצוי המוסכם בסך 30,000 ש"ח, כקבוע בזיכרון הדברים.

בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע הוא ציין כי עובר לחתימת זיכרון הדברים התובעים הציגו בפני
ו מצגים שהתבררו בדיעבד כשקריים בנוגע לדירה. כך, רשמו התובעים ביוזמתם כי בדירה 3 חדרים הגם שבמהלך הסיור בדירה נוכח הנתבע לראות כי בדירה 4 חדרים. התובעים הסבירו כי רכשו את הדירה כדירת 3 חדרים וערכו חלוקה פנימית חדשה בעקבותיה נוסף חדר חדש. הנתבע העביר את הטיפול בעריכת הסכם מכר לחתנו, עו"ד במקצועו. עורך הדין ביקש לקבל מסמכים הנוגעים לזכויות בדירה ולאחר שהתעוררו בליבו חשדות הוא התלווה אל הנתבע לסיור בדירה. לטענת הנתבע, התברר כי הדירה במקור היא בכלל דירה בת 2 חדרים ותוספת החדרים בוצעה באופן בלתי חוקי. עוד טען הנתבע כי לאחר שהועברה טיוטת הסכם הרכישה לתובעים הוא נפגש עם התובעים שביקשו למחוק מהסכם הרכישה את הצהרות המוכר כי הדירה והזכויות בה נקיות מצווי הריסה או בנייה בלתי חוקית. לטענת הנתבע, התעקשות התובעים למחוק את המלים הקשורות לצו הריסה לימדו אותו כי התובעים ערים לבנייה הבלתי חוקית ואף ייתכן כי התובעים יודעים על קיומו של צו הריסה ומנסים להעלימו מידיעת הנתבע, כפי שהעלימו על פי טענתו את נושא הבנייה הבלתי חוקית. הנתבע טוען כי אילו היה יודע על הבנייה הבלתי חוקית לא היה מעלה בדעתו לשקול לרכוש את הדירה. עוד נטען כי לאחר הכנת טיוטת הסכם הרכישה התברר לנתבע מן התובעים כי יש לתובעים חוב דמי ניהול לחברת הניהול וכל עוד לא שולם חוב זה לא ניתן לרשום את זכויות התובעים בחברה המשכנת. גם כאן מדגיש הנתבע כי אילו היה יודע שהתובעים אינם רשומים כבעלי הזכויות בדירה ועל החוב לחברת הניהול לא היה מעלה בדעתו לשקול לרכוש את הדירה ולחתום על זיכרון הדברים.
זאת ועוד
אחרת: הנתבע טוען כי התובע סיפר לו כי עקב היותו מסובך בחובות כבדים נרשמו הזכויות בדירה על שם התובעת (רעייתו) בלבד ועל כן יש לערוך את הסכם המכר בין הנתבע לתובעת בלבד. והנה, על זיכרון הדברים חתם התובע ללא חתימת התובעת (בעלת הזכויות היחידה, אליבא דתובע) כך שיש בכך כדי להטיל ספק בתוקפו של זיכרון הדברים שנחתם במסגרתו התיימר התובע למכור זכויות שאין לו. עוד טען הנתבע כי התובעים העלו דרישות חדשות שגם בעטיין לא השתכלל זיכרון הדברים לכלל הסכם מחייב.

במסגרת כתב התביעה שכנגד אותו הגיש הנתבע לאחר שניתנה לו רשות להתגונן הוא תובע סך של 72,012 ש"ח. במסגרת התביעה שכנגד, שעיקרה חזרה על טענות הנתבע בבקשת הרשות להתגונן, עותר הנתבע לחייב את התובעים לשלם לו את הפיצוי הקבוע בזיכרון הדברים (30,000 ש"ח), תשלום שכ"ט עו"ד עבור הטיפול המשפטי בעסקה (12,012 ש"ח) וכן ימי עבודה רבים שהושקעו על ידי התובע בניסיונו להביא למימוש העסקה כמו גם עוגמת הנפש שנגרמה לו.

בכתב הגנה שכנגד טענו התובעים (הנתבעים שכנגד) כי היה ברור שהדירה היא דירת 2.5 חדרים וכי בביקורו של הנתבע עם חתנו, עו"ד במקצועו, הצהיר האחרון כי הבנייה הבלתי חוקית בשכונת גני אביב בלוד איננה מטרידה אותו מאחר וכולם בונים שם ללא היתרים (!!!). עוד נאמר כי אילו היה ממש בטענת הנתבע כי התובעים ניסו להוליך אותו שולל בעסקה הרי שלא היה אמור להיות המשך למגעים בין הצדדים לאחר שהתובעים המציאו את מסמכי הדירה לב"כ הנתבע. אדרבא, מהמשך
המגעים לאחר המצאת המסמכים ואף ניסוח טיוטת הסכם עולה כי נושא הבנייה הבלתי חוקית לא הטריד את הנתבע.
עוד נאמר כי חוב התובעים לחברת הניהול מסתכם בכ-4,800 ש"ח ואין מדובר בחוב רציני, וודאי לא חוב בהיקף שהיה אמור להשפיע על המשך ביצוע העסקה. עוד נאמר כי הזכויות בדירה לא נרשמו על שם התובעים משום שהדבר התערב עקב עיכוב בתשלום חובות שרבצו על הדירה ע"י כונס נכסים שמונה בעבר.

דיון והכרעה
במסגרת הדיון המקדמי בתביעה ובתביעה שכנגד הסמיכו ב"כ הצדדים את בית המשפט להכריע בתובענות על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי המשפט) וזאת תוך שבית המשפט יהיה מוגבל בפסיקת הפיצויים לסכומים שבין 5,000 ש"ח ל-15,000 ש"ח לכל צד ותוך שבית המשפט יוסמך, במידת הצורך, לקזז בין סכום התביעה לסכום התביעה שכנגד ולקבוע את "השורה האחרונה" של החיוב במסגרת התביעה והתביעה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכלל
המסמכים בתביעה ובתביעה שכנגד, לרבות תצהירים, ונתתי דעתי לאמור בהם, אני מחייב את התובעים (הנתבעים בתביעה שכנגד)
לשלם לנתבע (התובע בתביעה שכנגד) סך 5,000 ש"ח. בנסיבות העניין ונוכח אופי ההכרעה - אין צו להוצאות.



ניתן היום,
ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 2236/08 שלום זוהר טל, מאיה זוהר טל נ' אמנון פיגלסון (פורסם ב-ֽ 16/05/2010)