פסקי דין על קונסטנטין ז'ורבסקי |

3758-05/10 בפמ     17/05/2010




בפמ 3758-05/10 קונסטנטין ז'ורבסקי נ' מדינת ישראל - תביעות תעבורה לכיש








בית משפט השלום לתעבורה באשדוד



17 מאי 2010

בפ"מ 3758-05-10 ז'ורבסקי נ' מדינת ישראל






בפני

כב' השופטת
גילת שלו

המבקש
קונסטנטין ז'ורבסקי
– ע"י עו"ד יופה


נגד

המשיבה
מדינת ישראל - תביעות תעבורה לכיש




החלטה

ל
פניי בקשה להורות על ביטולן של החלטות שניתנו על ידי קצינת משטרה מוסמכת ביום 10.5.10, בדבר פסילתו המנהלית של המבקש מהחזיק רשיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב בו נהג, וזאת למשך 30 יום.

הקצינה החליטה כאמור בעקבות שימוע שערכה למבקש,

וזאת לאחר שהמבקש הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות מיום 8.5.10, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שמסר היה 395 מיקרוגרם.

ב"כ המבקש טען, כי לאור פסק הדין שניתן בבית המשפט השלום בירושלים בת' 11893/07 מ"י נ. עוזרי (להלן- עניין עוזרי), במסגרתו נקבע כי רק מעל כמות של 400 מיקרוגרם ניתן לסמוך על מדידת מכשיר הינשוף, הרי שיש לקבוע כי אין בעניינו של המבקש ראיות לכאורה.

עוד טען הסנגור להעדר מסוכנות, לאור עברו התעבורתי הבלתי מכביד של המבקש.

לגבי הרכב, ציין ב"כ המבקש כי הוא משמש גם את אשת המבקש, אשר דואגת להסעת ילדיהם הקטינים, ומסיעה את אביה החולה, אשר אמור לעבור ניתוח בימים הקרובים.

לאור כל האמור לעיל, עתר הסנגור לביטול החלטות הקצינה.

לטענת ב"כ המשיבה, הכמות שנמדדה בגופו של המבקש עולה על המידה שנקבעה בחוק, וגם כאשר כמות האלכוהול הנמדדת פחותה מ- 400 מיקרוגרם, אין לומר כי אין ראיות לכאורה לעבירת השכרות.

ב"כ המשיבה הפנתה לטופס המאפיינים, וטענה כי עולים ממנו מאפיינים נוספים לשכרות.

כל אחד מהצדדים הפנה לפסיקה מתאימה התומכת בעמדתו.

בעניין עוזרי, ישב בית המשפט השלום בירושלים בהרכב מיוחד של שלושה שופטים, לאור טענות שעלו חדשות לבקרים בבתי המשפט לתעבורה בארץ, בנוגע למהימנות מכשיר הינשוף.

לאחר שמיעת מומחים ומאות עמודי פרוטוקול, קבע בית המשפט שם, כי לאור בעיות שונות אותן פירט, ולמרות שברוב המקרים מציג הינשוף תוצאה אמינה, הרי שבמקרים מסויימים לא ניתן לסמוך על התוצאות שמציג מכשיר הינשוף, ועל כן, ועל מנת למנוע מקרים בהם יורשעו חפים מפשע, יש להגדיל את שולי הסטיה של המכשיר, ולהעמיד את רף האכיפה, באופן זמני, ועד להסדרת הליקויים ע"י המשטרה, על 400 מיקרוגרם.

אמנם, פסק הדין בעניין עוזרי אינו מחייב או מנחה בית משפט זה, בהיותו

פסק דין
של ערכאה מקבילה, אשר אף תלוי ועומד בגינו ערעור שהוגש ע"י המדינה, אולם לא ניתן להתעלם מכך שפסק הדין ניתן בהרכב מיוחד, לאחר שההרכב שמע מספר רב של עדים, והתבסס בסופו של דבר על ממצאים שבמומחיות, לאחר ששמע מספר רב של מומחים משני הצדדים.
לא ניתן גם להתעלם מהעובדה כי מרבית בתי המשפט לתעבורה בארץ המתינו לפסק הדין בעניין עוזרי, כ

פסק דין
מקיף, בו ייבחנו טענות שונות שהועלו ע"י סנגורים ונאשמים, בתיקים רבים, בבתי משפט שונים, לגבי מכשיר הינשוף.

עוד יצויין, כי ב

פסק דין
שניתן בע"פ (מחוזי ב"ש) 6559/09 ליבקין נ. מ"י, קבעה כבוד השופטת ברקאי כי היא מאמצת את קביעת ההרכב בעניין עוזרי, לגבי העלאת רף האכיפה ל-400 מיקרוגרם, בהתחשב בנימוקיו.

לאור כל האמור לעיל, ולאור העובדה שאני מסכימה עם קביעות הרכב השופטים בעניין עוזרי, אני סבורה כי ישנה בעיה ראייתית ממשית בתיקים בהם נמדדה בינשוף רמת אלכוהל שבין 240 ל-400 מיקרוגרם.

יחד עם זאת, לעניות דעתי, יש להתייחס בזהירות המתחייבת לקביעה האמורה, בהתייחס לרציונל שעמד מאחוריה.
משמעות קביעתו של ההרכב בעניין עוזרי הינה, שייתכנו מקרים (ויתכן שאף במרבית המקרים) בהם הינשוף יצביע על מדידה שבין 240 ל- 400 מיקרוגרם, והנבדק אכן יהיה שיכור על פי החוק, אלא שיש להוסיף מקדם בטיחות רחב, על מנת לכסות כשלים אפשריים מסויימים במדידה, וזאת על מנת למנוע את האפשרות שחף מפשע יורשע בעבירה של שכרות, ומסיבה זו בלבד קבע ההרכב כי יש להעלות את רף האכיפה.

לפיכך, לגישתי, יש לעיין בזהירות בכל תיק ותיק, בו הכמות הנמדדת במכשיר הינשוף היא עד 400 מיקרוגרם, ולבחון האם קיימים מאפיינים אחרים לשכרות.

בענייננו, מחומר החקירה עולה כי המבקש הודה ששתה בירה, בכמות שאינו יודע ואינו זוכר, ביער המלאכים לרגל יום הולדתו. אמנם, מרבית המאפיינים והמבחנים שנבדקו ע"י השוטר היו תקינים, אולם במבחן הבאת אצבע לאף, המבקש החטיא 3 פעמים מתוך 5 בדיקות, בכל אצבע.
לכך יש להוסיף את העובדה שכמות האלכוהול שנמדדה עמדה על 395 מיקרוגרם, כלומר קרובה מאד לרף האכיפה שנקבע בעניין עוזרי.

בהקשר זה יצויין, כי בהחלטת כבוד השופטת רז לוי בעפ"ת 41425-03-10 מ"י נ. קלימקוביץ, קבע בית המשפט המחוזי, כי "יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו ובכלל זה יש לבחון את רמת האלכוהול שנמדדה במקרה הספציפי ביחד ואל מול מאפיינים אחרים ומכלול הנתונים. נראה כי ככל שהרמה גבוהה וקרובה יותר לכ-400 מיקרוגרם, הרף שנקבע בפס"ד עוזרי, יש ליתן למדידה שנערכה ולתוצאות הבדיקה במכשיר הינשוף, הנחשבת כראיה מדעית, משקל מכריע יותר".

לפיכך, ולמרות שאני סומכת ידיי על החלטת ההרכב בעניין עוזרי, נראה לי כי בענייננו הצירוף של רמת האלכוהול הגבוהה שנמדדה, העובדה שהמבקש הודה ששתה, אך טען שאינו זוכר כמה שתה, והעובדה שהמבקש החטיא 6 פעמים במבחן הבאת אצבע לאף, מעיד כי לכל הפחות קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג כשהוא נתון תחת השפעת משקאות משכרים.

לעניין המסוכנות הנשקפת מהמבקש, הרי שנקבע לא אחת בפסיקה כי מי שנוהג כשהוא שיכור או כשהוא נתון תחת השפעת משקאות משכרים, הוא מסוכן לכל משתמשי הדרך.
לטעמי, עקב המסוכנות הטבועה בעבירות של נהיגה בשכרות או תחת השפעת אלכוהול, אין רלוונטיות של ממש לעבר תעבורתי שאינו מכביד, או אפילו להעדר עבר תעבורתי.

לפיכך, אני קובעת כי לא נפל פגם בהחלטת הקצינה, ואני מותירה את הפסילה המנהלית על כנה.

לגבי איסור השימוש ברכב, לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, מוסמך ביהמ"ש לבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו והסכמתו, ואם הנהג פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה, או בנסיבות מוצדקות אחרות, תוך לקיחה בחשבון את הזיקה שבין בעל הרכב לבין נהג הרכב.

בענייננו, המבקש בעצמו הוא בעל הרכב, ואי הנוחות שנגרמה לו כתוצאה מלקיחת רכבו, היא בדיוק המטרה שעמדה בפני
המחוקק בעת חקיקת סעיף זה.
האפשרות לאסור שימוש ברכב בו בוצעה עבירה, ואף במקרה בו בעל הרכב אינו מבצע העבירה, קמה מתוך כוונה מפורשת של המחוקק ליצור מעגל הרתעה נוסף למניעת ביצוע עבירות תעבורה חמורות, ועל מנת להטיל אחריות גם על בעלי רכבים לסייע בשמירת החוק ולוודא כי ברכבם לא תבוצע עבירה.

הסנגור עתר להשיב הרכב לאשת המבקש, לאור הקושי שנגרם לה כתוצאה מהשבתת הרכב.
מעיון בתיק עולה כי אשת המבקש ככל הנראה נכחה עימו בעת ביצוע העבירה, ועל כן, אין לה להלין אלא על עצמה בנוגע להשבתת הרכב.

יחד עם זאת ולאור מצבו הרפואי של חמו של המבקש, אשר אמור להתייצב לאשפוז בבית החולים ברזילי ביום 1.6.10, כשלפי הנטען אשת המבקש אמורה להסיעו לטיפולים הרפואיים, ולפנים משורת הדין בלבד, אני מורה כי איסור השימוש ברכב יעמוד בתוקף עד ליום 31.5.10, מועד בו יושב הרכב לרשות אשת המבקש בלבד, ומובהר כי עד לסיום הפסילה המנהלית נאסר על המבקש לעשות כל שימוש ברכב.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים, ותשיב למשיבה את חומר החקירה.

ניתנה היום,
ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.











בפמ בית משפט לתעבורה 3758-05/10 קונסטנטין ז'ורבסקי נ' מדינת ישראל - תביעות תעבורה לכיש (פורסם ב-ֽ 17/05/2010)