פסקי דין על היבא מחאג'נה | פסקי דין על עבדאללה מחאג'נה | פסקי דין על פאתנה מחאג'נה | פסקי דין על סמר אבו זינה | פסקי דין על כלל חברה לביטוח -ת"א |

7020/07 א     16/05/2010




א 7020/07 היבא מחאג'נה, עבדאללה מחאג'נה, פאתנה מחאג'נה נ' סמר אבו זינה, כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בנצרת



16 מאי 2010

ת"א 7020-07 היבא מחאג'נה
ואח' נ' סמר אבו זינה
ואח'






בפני

כב' השופט
אברהים בולוס


תובעים

1
.
היבא מחאג'נה

2
.
עבדאללה מחאג'נה

3
.
פאתנה מחאג'נה


נגד


נתבעים

1.סמר אבו זינה
2.כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א




פסק דין


לפניי תביעה לנזקי גוף.

רקע כללי וטענות הצדדים.


התובעת מס' 1 ( להלן: התובעת) הינה קטינה ילידת 18.7.99, והתובעים 2 ו-3 הינם הוריה
(להלן: ההורים).

ביום 14.8.05, התובעת נפגעה בתאונת דרכים בהיותה הולכת רגל( להלן:התאונה). בזמן התאונה הרכב היה נהוג ע"י הנתבעת מס' 1 ומבוטח אצל הנתבעת מס' 2.

אין כל מחלוקת בין הצדדים לעניין קרות התאונה, גם לא באשר לקיומו של כיסוי ביטוחי. המחלוקת היחידה שנטושה בין הצדדים והטעונה הכרעה, הינה שאלת הנזק והיקפו.

עוד יצוין, כי לבקשת התובעת מונו שני מומחים מטעם בהמ"ש. המומחה הראשון בתחום הפלסטי שקבע את נכותה של התובעת בשיעור של 10%. גם מונתה מומחית בתחום הפסיכיאטרי שמצאה כי התובעת סובלת מנכות נפשית בשיעור של 5% לצמיתות.

את ראיות וסיכומי הצדדים שמעתי בישיבה שהתקיימה בפני
י היום. להלן, עוד בטרם אגש למלאכת ההכרעה, אביא את תמצית טענותיהם של הצדדים.

בסיכומיה התובעת טענה שהקביעה במישור הנפשי מתעלמת מהפרעות הקשב והריכוז מהן היא סובלת
בעקבות התאונה, מה גם שהנכות שנקבעה רחוקה מלשקף את מצבה הרפואי האמיתי. עוד הוסיפה, כי נכותה הרפואית משקפת נאמנה את זו התפקודית, מכאן שנכון לשום את נזקיה בהתבסס על הנכות הפיזית. התובעת גם עתרה לחיוב הנתבעים בעזרה לה זכתה מאת הוריה וגם בהוצאות הרפואיות והנסיעות.


הנתבעים
ראו להדגיש כי, הנכות נעדרת כל השלכה תפקודית וביתר שאת לנוכח גילה של התובעת. לעניין ההוצאות והעזרה, טוענים הנתבעים, כי ההוצאות הינן מינימאליות וכך גם העזרה לה זכתה התובעת, אם בכלל, שאינה חורגת מעזרה המוענקת לקטין ע"י הוריו.

המעקב הרפואי והנכות.

בעקבות התאונה התובעת הובהלה באמבולנס לביה"ח העמק בעפולה.
היא נבדקה תחילה בחדר המיון והועברה למחלקה לכירורגית ילדים. בקבלתה לביה"ח התובעת
אובחנה כסובלת משפשופים מרובים בפני
ם, גב, חזה, גפיים עליונות ותחתונות, משטפי דם בשתי האמות וגם מחתך באזור האוקספיטאלי של הראש. התובעת אושפזה במחלקה הנ"ל עד ליום 22.8.05, כאש במסגרת האשפוז היא עברה בדיקות מקיפות לשלילת חבלת ראש. הפצעים טופלו והיא שוחררה לביתה עם הוראות להמשך מעקב רפואי.

לאחר שחרורה מביה"ח התובעת המשיכה במעקב אינטנסיבי בקופ"ח בעיקר בשל הצלקות שנותרו בגופה וגם ההפרעות הנפשיות כגון סיוטים, פחדים והפרעות בקשב ובריכוז מהן החלה לסבול, כנטען, בעקבות התאונה.
התובעת גם הופנתה לקבלת טיפולים פיזיוטראפים וגם נפשיים אותם היא עוברת מאז התאונה.

כפי שהקדמתי,
בשלבים המוקדמים של הדיון מונו שני מומחים רפואיים מטעם בהמ"ש. הראשון בתחום הפלסטי, שמצא כי התובעת סובלת בעקבות התאונה מאזורים רבים של פיגמנטציה (שינוי צבע העור) בשוק ימין ושמאל ובאזור הגב, כן מצא צלקת שטוחה בגודל של 5*5 ס"מ בגב כף רגל ימין וצלקת בקוטר 3 ס"מ בברך שמאל. זאת נוסף לצלקות קטנות ושטוחות במרפקים מימין ומשמאל. בגין ממצאים אלה המומחה קבע את נכותה של התובעת בשיעור של 10% לצמיתות. נוסף לכך, מונתה מומחית בתחום הפסיכיאטרי. מעיון בחוות דעתה עולה כי, התובעת סובלת, מאז התאונה, מסיוטי לילה, הפרעות בשינה, פחדים, תלות קיצונית בהוריה, סף תסכול נמוך המלווה בהתפרצויות זעם וגם מדימוי עצמי נמוך
על רקע התפתחותה של תסמונת דחק בתר-חבלתית. המומחית קבעה את נכותה של התובעת תחילה בשיעור של 15% עד ליום 30.4.08 תום הטיפולים הנפשיים שהתובעת עברה, והחל ממועד זה נכות רפואית צמיתה בשיעור
של 5% לצמיתות. עוד ראוי לציין, כי אמנם המומחית מצאה כי התובעת סובלת מהפרעות קלות בקשב ובריכוז, ברם היא שללה כל קשר בין התאונה להפרעות אלו. מסקנתה זו של המומחית מושתת על

העובדה שבעקבות התאונה התובעת לא סבלה מפגיעה מוחית גם לא מאובדן הכרה. יחד עם זאת, המומחית הוסיפה וקבעה בחוות דעתה כי,
קיימת אפשרות שמצבה הרגשי החריף הפרעותיה של התובעת במישור הקוגניטיבי.

התובעת לא השלימה עם קביעת הנכות בתחום הפסיכיאטרי ועמדה על חקירתה של המומחית. לאחר ששמעתי חקירה זו, שבגדרה ב"כ התובעת לא הותיר אבן אלא והפך, השתכנעתי כי המומחית עשתה את מלאכתה נאמנה. מומחית זו גילתה בקיאות , תשובותיה היו ענייניות והניחו את דעתי.

בין היתר, המוחית נשאלה אודות מסקנתה כי התובעת לא סבלה מאובדן כרה, ובעניין זה היא הפנתה לדו"ח מד"א וגם לרשום בתעודת חדר המיון לפיהם התובעת לא סבלה לא מאובדן הכרה וגם לא מהקאות. קביעה
זו מקובלת עלי,מכאן,
איני רואה להתערב בשלילת הקשר בין הפרעות הקשב והריכוז לבין התאונה, המושתת בעיקר על עוצמתה הקלה של חבלת הראש ממנה סבלה התובעת בעטיה של התאונה. גם איני סבור שהתובעת קופחה בקביעת הנכות הצמיתה. לבד מהשערות וטענות החסרות כל בסיס, התובעת לא הצליחה להניח ולו ראשית ראיה שתצדיק סטייה מהערכתה של המומחית.

הגריעה בכושר ההשתכרות.


קיימת, כידוע, מגמה מובהקת בפסיקה החותרת להתוויית שיטות חישוב אחידות מתוך שאיפה
לשוויוניות באומדן הפיצוי בגין נזקי גוף . בין היתר,
נטייה זו קיבלה ביטוי בעיצובן של חזקות כגון השכר הממוצע במשק לקטינים, אך גם בקביעת הנחת העבודה לפיה הנכות הרפואית, בעניינם של נפגעים קטינים, שווה ככלל לגריעה הצפויה בהשתכרותם ( ראו, ע"א 9873/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פפו {פורסם במאגרים}). יחד עם זאת, אין לטעות ולסבור שעסקינן בהנחות עבודה או בחזקות
חלוטות, אלא הן
מתרככות
בקיומן של נסיבות מיוחדות ומשמעותיות שמצדיקות סטייה הימנן.

נסיבות מיוחדות אני מוצא במקרה בו עסקינן. שעה שרובה של הנכות הינה בתחום הפלסטי, נכות שהשלכתה במישור התפקודי לרוב הינה נמוכה . עם זאת, איני מקבל את הגישה אותה הציגו הנתבעים בסיכומיהם, הסבורים כי הנכות הפלסטית לא מקפלת בחובה השלכה תפקודית כלשהיא. קיומן של צלקות ושינויי צבע באזורים רבים בגופה של התובעת, שבחלקם הינם חשופים ונראים לעין טומנים בחובם אפשרות, אם כי נמוכה, לפגיעה בהשתכרותה העתידית. בל נשכח שבגיל כזה, כאשר פוטנציאל השתכרותה של התובעת טרם יצא לפועל, נכון וראוי להניח כי בפני
ה פרושה כל קשת העבודות האפשריות כפי כל קטין אחר בגילה.
(ראו
,
ע"א 10064/02

מגדל חברה לביטוח בע"מ רים אבו חנא {פורסם במאגרים}). זאת בייחוד, משהערכה הצופה פני עתיד נשענת
מטבעה על ספוקולאציות והשערות (ראו
, ע"א 9980/06
עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' עיירת ירושלים {פורסם במאגרים}). לזאת אוסיף, כי במקרה בו עסקינן התובעת סובלת גם מנכות במישור הפסיכיאטרי שבאה לידי ביטוי כפי
תשובת המומחית לשאלות ב"כ הנתבעת :" בהפרעות בשינה, בפחדים, דימוי עצמי נמוך שזה אחד הדברים שמאוד משמעותיים בכל התנהלותנו בחיים בין אנשים ביחסים החברתיים, בקטע הרגשי והתפקודי". ( עמ'19, ש'17-18).ועוד, המומחית הסבירה כי ראתה לקבוע נכות צמיתה הנמכוה מזו הזמנית מתוך הנחה שהטיפול הנפשי עליו המליצה ישא פרי. אולם בצד זאת, נכון וראוי לשקלל גם את האפשרות, אף אם הינה קלושה, כי טיפול זה לא ישיג את התוצאות המיוחלות והתובעת תיוותר עם הפרעות נפשיות הקשות מאלו שבגינן נקבעה הנכות הסופית, וגם העובדה שהתאונה תרמה באופן כלשהוא להחרפת קשייה של התובעת במישור הקוגניטיבי.


מכל האמור לעיל, בשים לב לגילה של התובעת, לחבלתה, לנכויות והשלכתן הצפויה והעבודה שקביעת ההפסד בראש נזק זה מבוססת בעיקר על הערכות, אני רואה לפסוק לתובעת פיצוי בגין הגריעה בכושר ההשתכות והפסדי פנסיה בסכום גלובאלי בסך של 95,000 ₪.


העזרה וההוצאות.

התובעת הייתה במעקב רפואי ממושך הכרוך בנסיעות רבות יחד עם הוריה ובתשלום עבור ההשתתפות בטיפולים אלה . התובעת טופלה רבות בקופ"ח, עברה סדרה של טיפולים פיזיוטיראפיים
וגם טיפולים פסיכיאטריים שהשתרעו על פני תקופה ארוכה.


נוסף לכך, כפי שהעידו ההורים בפני
י בשהותה בבה"ח אמה נצמדה למיטתה של התובעת, כאשר אביה פקד את בה"ח מדי יום ביומו. הורי התובעת ליוו אותה בכל טיפוליה הרבים, ועזרו ותמכו בתובעת בתקופה הסמוכה לשחרורה מבהי"ח.


יודגש כי המומחית המליצה בסוף חוות דעתה על טיפול פסיכולוגי שבועי למשך שנה ובמקביל על הדרכת ההורים בתדירות של פעם לחודש. המומחית גם הוסיפה בפני
י כי עלות כל טיפול או הדרכה בשוק הפרטי הינה כ-350 ₪. בהקשר זה המומחית המליצה כי טיפול זה יוענק לתובעת ע"י פסיכולוג פרטי ונמקה זאת
בעובדה שהטיפול הנפשי
ניתן בשירות הציבורי לרוב ע"י אנשים שאינם מיומנים הגם שהתורים ארוכים ( עמ' 19, ש' 2-4). אף שזו הייתה המלצתה של המומחית, עולה מחקירת ההורים כי התובעת זכתה לקבל טיפול נפשי ממרפאה ציבורית בעיר מגוריה, טיפול שהופסק לאחרונה בשל חוסר שביעות רצונם של ההורים וסברתם כי טיפול זה לא תרם מאומה לשיפור מצבה של התובעת. מסתבר, אם כך, שהטיפול
זמין אם כי לא ניתן לשלול את טענת ההורים המתחזקת בדברי המומחית, לפיה לא חל שיפור מפאת חוסר המיומנות של המטפלים בשירות הציבורי. מכל אלה, אני סבור כי בנסיבות יהיה נכון לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת
הוצאות עתידיות חלקיות בלבד

מסדרת הטיפולים שטרם בוצעה.


בשים לב לאמור לעיל, אף שהוגשו קבלות חלקיות בלבד, וגם אם העזרה הושטה ע"י הוריה, אני סבור שהתובעים זכאים לפיצוי בגין מלוא ההוצאות בעבר ובעתיד והעזרה, אותן אני מעריך על דרך האומדנה בסך של 20,000 ₪.


כאב וסבל

בהתחשב בימי האשפוז והנכות, הפיצוי לו זכאית התובעת בראש נזק זה עומד על סך של 30,090 ₪.

סוף דבר.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב בזאת את הנתבעים, יחד ולחוד, לפצות את התובעת בסך של 145,090 ₪.

הנתבעים גם ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% והמע"מ, וגם הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ סכום הכולל אגרת בהמ"ש.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הסכום שנפסק- למעט בגין ההוצאות והעזרה אשר יועבר לידי התובעים מס' 2 ו-3- יושקע על שם התובעת בתוכנית חסכון בנקאית הנושאת ריבית והצמדה, כאשר התובעת תהיה היחידה הרשאית למשוך כספי החיסכון על פירותיהם בהגיעה לגיל 18 בלבד.

ב"כ התובעת יגיש תוך 15 ימים הצעות להשקעת כספי התובעת.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים.


ניתן היום,
ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 7020/07 היבא מחאג'נה, עבדאללה מחאג'נה, פאתנה מחאג'נה נ' סמר אבו זינה, כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א (פורסם ב-ֽ 16/05/2010)