פסקי דין על משה כהן | פסקי דין על אברהם לביא | פסקי דין על אברהם לביא | פסקי דין על א. לביא ישקנד חב' לבנין והשקעות (1987) |

2839/08 בשא     22/04/2010




בשא 2839/08 משה כהן נ' אברהם לביא, אברהם לביא, א. לביא ישקנד חב' לבנין והשקעות (1987) בע"מ




בית משפט השלום נתניה בשא 2839/08
אזרחי 3099/08
כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי
-סגן נשיא תאריך: 22.4.09

בעניין: משה כהן
ע"י ב"כ עוה"ד פפרברג
המבקש/הנתבע 1

נגד
1.אברהם לביא
2.מלכה לביא
3.א. לביא ישקנד חב' לבנין והשקעות (1987) בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד חימי
המשיבים/התובעים

החלטה
1. המבקש הוא נתבע 1, בתביעה שהגישו המשיבים 1 עד 3 נגדו ונגד אחרים (כל הנתבעים יכונו להלן: "הנתבעים"), והינו עותר כאן לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה נגדו ולחילופין חיוב המשיבים - התובעים (להלן: "המשיבים") בהפקדת ערובה להוצאות המבקש, על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), כתנאי להמשך ניהול ההליך כנגד המבקש.

2. נגד המשיבים נוהלו הליכים בתיקי הוצל"פ 02-19453-02-6 ו- 02-19452-02-5 בלשכת הוצאה לפועל בחדרה (להלן: "תיקי הוצל"פ") ובמסגרתם מומשו זכויות המשיבים או מי מהם, בין היתר, בנכסי המקרקעין ברחוב הרצל 46 בחדרה, בגוש 10036 חלקה 321 להלן: ("הנכס"). לצורך מימוש הנכס מונה כונס נכסים, אשר מימש את זכויות המשיבים בנכס, על פי הוראות והחלטות ראש ההוצאה לפועל. הנכס נמכר בהליכים אלה למבקש, כנאמן עבר אחרים - הנתבעים 4 ו-5.
המשיבים טענו בכתב התביעה כי רק חלק משטחי הנכס נמכר בהליכי הכינוס והמימוש למבקש ולנתבעים האחרים, ולמרות זאת הנתבעים עושים בפועל שימוש ביתרת שטח הנכס שלא נמכרה, אשר שייכת למשיבים. על כן תבעו המשיבים בתביעתם דמי שכירות בגין ההחזקה האמורה.

הנתבעים התגוננו מפני התביעה בהגנות שונות אשר פורטו בכתבי הגנתן וכללו הן טענות מקדמיות והן טענות לגוף התביעה.

3. החלטתי עוכבה עד לבירור נושא פטור מאגרת התביעה על ידי המשיבים.
לאחר שהוסדרו עניינים אלה, ניתנת בזאת החלטתי.

יצויין בהקשר זה, כי המשיבים נהנים מפטור מתשלום אגרת בית המשפט, לאחר שהוכיחו מצוקה כלכלית שהצדיקה לדעת הפרקליטות ועל פי החלטה שיפוטית, פטור כאמור.

4. המבקש טוען להעדר עילה ולמחיקת התביעה על הסף מטעמים רבים.
בין היתר, התייחס לטענות רבות שנטענו בכתב התביעה שבהן ביקורת על הליך המכר בכינוס הנכסים וביקש לדחותן נוכח סופיות ההליכים בכינוס, השתקים ועוד. סברתי כי אין צורך להידרש לטענות אלה בבקשה זו. התביעה עניינה, כאמור, מצב ההחזקות והזכויות שלאחר הליכי המימוש בהוצל"פ. ממילא, אין נפקות בשלב זה לביקורתם של המשיבים על הליכי הכינוס. הביקורת הרבה בכתב התביעה על הכינוס וההחלטות במסגרתו אינה רלוונטית ואין להתחשב בה בעת הדיון בתביעה לגופה ואף בעת הדיון בטענות לסילוק על הסף. ראוי בהחלט למחוק מכתב התביעה את דברי הביקורת, שעל פניו אינם חלק מהעובדות היוצרות את עילת התביעה, אך בכך לא אעסוק בהחלטה בבקשה זו.
יש לצפות כי משהמשיבים מיוצגים כיום, תוגש בקשה מסודרת מטעם בא כוחם למחוק את הטיעונים המיותרים האמורים בכתב תביעתם, וככל שלא יעשה כך, ניתן יהיה לחזור ולבחון עניינים אלה בישיבת קדם המשפט.

5. הטענות החשובות בבקשת המחיקה נוגעות לטענת המבקש לפיה, רכש את הנכס בנאמנות, ואינו עושה בו כל שימוש ועל כן אינו צד מתאים להליך זה, שבו נדרשת תמורה בגין השימוש בפועל בנכס.

בתגובת המשיבים, שאינם חולקים על כך שהמבקש רכש את הנכס בנאמנות, עומדים הם על תביעתם נגד המבקש, מייחסים לו אחריות למצב ההחזקות הנוכחי של הנכסים ועוד.

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטיעוני הצדדים מצאתי את הבקשה למחיקה בשל העדר עילה, ככל שהעילה קשורה לפלישה בפועל לנכס ולעשיית עושר שלא כדין כתוצאה מכך, לכאורה מוצדקת. יחד עם זאת, סברתי כי לא יהיה זה נכון להורות על מחיקת התביעה כמבוקש בשלב זה, בשים לב למשמעות הקריטית של סעד זה. התביעה, כאמור, אינה מנוסחת באופן ברור דיו. המשיבים טענו בתגובתם, גם זאת בחוסר בהירות מסויים, לקיומן של עילות נזקיות כלפי המבקש בהתחשב במעורבת המבקש בנושא הסדרת קבלת השטחים ושימוש הנתבעים האחרים בנכס. ראוי לבחון טענות אלה ביתר פירוט, לאפשר הבהרת הטיעון הבלתי ברור שבכתב התביעה, וללמוד אז באם אמנם עומדת עילה כלפי המבקש, הגם שהינו נאמן שלא עשה שימוש בנכס. המשיבים יידרשו לפרט עילותיהם וטיעוניהם העובדתיים נגד המבקש בישיבת קדם המשפט הראשונה. המבקש יהיה רשאי לשוב ולחזור על בקשתו לאחר קבלת ההבהרות הנדרשות.
7. המשיבים מחוסרי יכולת כלכלית, כפי שעולה מטענותיהם אשר תמכו בבקשתם לפטור מאגרה. על כן קיים חשש של ממש כי לא יהיה בידם בכדי לשאת בהוצאות המבקש, ככל שתדחה התביעה נגדו.
סיכויי התביעה, שאינה ברורה דיה, שמתבססת על זכויות שלכאורה נמכרו בהליכי הוצל"פ, ואשר מתבססת על שימוש בפועל על ידי אחרים שאינו המבקש, אינם גבוהים... על כן, בהחלט קיימת הצדקה לחייב המשיבים בהפקדת ערובה, בוודאי כך לגבי המשיבה 3, לגביה חלות הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999. אך גם לגבי המשיבים האחרים, נוכח הוראת תקנה 519 לתקנות.

המשיבים טוענים כנגד טיעונים אלה לזכותם לפנות לערכאות וכן טוענים הם כי אין זה סביר להתיר להם פטור מאגרה ואחר כך לסגור בפני
הם הדלת מהטעם שהינם חסרי אמצעים. הגם שטענה זו שובה את הלב, אזי בפסיקה התאפשרה ואף הוצדקה הפקדת ערובה גם במצבים של מתן פטור מאגרה, וראה רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ פורסם בנבו) ות.א. 1181-07-08 של בית המשפט המחוזי מרכז,נשוא רשות הערעור בעליון.

על כן, לאחר שהתחשבתי בכלל השיקולים ראיתי לנכון לחייב את המשיבים, כתנאי להמשך ניהול ההליכים נגד המבקש בהפקדת ערובה בסך 30,000 ₪, וזאת בהתחשב בסכום התביעה (735,529 ₪), בהוצאות שניתן יהיה לחייב בהן ובנסיבות העניין.

יש להפקיד את סכום הערובה עד ליום 1.6.2009.

8. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

9. המזכירות תשלח העתק החלטתי ישירות לבאי כח הצדדים.
ניתנה היום כ"ח ניסן תשס"ט (22 אפריל 2009) בלישכתי.
_______________________________
דפנה בלטמן קדראי
-שופטת
סגן נשיא
??

??

??

??








בשא בית משפט שלום 2839/08 משה כהן נ' אברהם לביא, אברהם לביא, א. לביא ישקנד חב' לבנין והשקעות (1987) בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/04/2010)