פסקי דין על יוסף ברוך | פסקי דין על עיסאוי עוני | פסקי דין על רפאל דור | פסקי דין על אליהו אמין | פסקי דין על לשכת ההוצאה לפועל |

37031-04/10 רעצ     18/05/2010




רעצ 37031-04/10 יוסף ברוך, עיסאוי עוני נ' רפאל דור, אליהו אמין, לשכת ההוצאה לפועל








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום ברמלה



18 מאי 2010

רע"צ 37031-04-10 ברוך ואח' נ' דור ואח'






בפני

כב' השופט
ישגב נקדימון


מבקשים

1
.
יוסף ברוך

2
.
עיסאוי עוני


נגד


משיבים

1.רפאל דור
2.אליהו אמין
3.לשכת ההוצאה לפועל



החלטה

1.
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל דן סעדון מיום 8.4.2010, לפיה כספים שנתקבלו בתיק ההוצאה לפועל מס' 34-04211-09-6 ייזקפו תחילה לחוב מזונות של החייב בתיק אחר. עם הבקשה הגישו המבקשים בקשה דחופה להורות ללשכת ההוצאה לפועל
לעכב את הכספים עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. ביום 29.4.2010 הורתה סגנית הנשיאה, כב' השופטת נירה דסקין, על עיכוב העברת הכספים עד לדיון בבקשת רשות הערעור או החלטה אחרת שתינתן על-ידי.
2.
לטענת המבקשים, בין הליכי הגבייה הרבים שנקט המבקש 1 כנגד החייב בתיק ההוצאה לפועל מס' 34-04211-09-6 (המשיב 1), הוא ביצע הליך של עיקול משכורתו של החייב. עקב הליך זה, נתקבל בלשכת ההוצאה לפועל
סך של 1,105.57 ₪. טענה דומה הועלתה לגבי סך של 3,048.40 ₪ שהתקבל בלשכת ההוצאה לפועל
בתיק מס' 34-01290-05-0 בעקבות הליך של עיקול משכורת שנקט המבקש 2 כלפי המשיב 2. ביום 22.3.2010 הודיעה מזכירות לשכת ההוצאה לפועל
(להלן - "המזכירות") כי הכספים שנתקבלו מעיקול משכורתו של המשיב 1 יעברו לתיק מזונות המתנהל בירושלים, וביום 25.4.2010 ה?דע כי הכספים שנתקבלו מעיקול משכורתו של המשיב 2 יעברו לתיק מזונות המתנהל ברמלה (ההודעה בעניין המשיב 2 נעשתה לאחר מתן החלטת רשם ההוצאה לפועל נשוא בקשת הערעור ולפיכך אין מקום לדון בה במסגרת החלטה זו).
3.
עקב הודעת המזכירות בעניינו, פנה המבקש 1 בבקשה דחופה לרשם ההוצאה לפועל על מנת שיורה למזכירות לזקוף את הכספים שעוקלו אצל המשיב 1 לטובת תיק ההוצאה לפועל מס' 34-04211-09-6, תחת שייזקפו לטובת חוב המזונות. לטענת המבקש 1, העדיפות המוקנית לזוכה בתיק מזונות לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – "החוק") מותנית בכך שזוכה זה נקט אף הוא בהליך גבייה, במקביל לזוכה שבעקבות ההליך שנקט התקבלו הכספים. כב' רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה, בקובעו כי אין לקרוא תנאי כאמור לסעיף 76 הנ"ל, וזאת הן לנוכח לשון הסעיף והן לנוכח תכליתו. מכאן בקשת רשות הערעור.
4.
המבקשים טוענים, כי שגתה המזכירות ושגה רשם ההוצאה לפועל אשר אימץ את החלטתה, בפרשנות סעיף 76 הנ"ל לחוק. לדידם, יש לפרש את הסעיף כך שחוב מזונות יזכה לעדיפות רק אם הזכאי למזונות עצמו נקט הליך גבייה במקביל לזוכים האחרים. במקרה דנן, הזכאי למזונות לא נקט בהליך עיקול המשכורת ולפיכך אין להעביר את הכספים שנתקבלו לתיק חוב המזונות.
5.
סעיף 76 לחוק קובע כהאי לישנא:
"(א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע

פסק דין
אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך האמור.

(א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו הליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.



(א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).

(ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר".

6.
הנה כי כן, סעיף-קטן (א3) הוא נשוא דיוננו. לדעתי, לשונו ברורה ו

אין מקום לפרשנות לפיה על הזכאי למזונות לנקוט הליך כדי לזכות בעדיפות, באשר אין בלשון הסעיף כל דרישה לנקיטת הליך כזה. כל שלשון הסעיף קובעת הוא שמקום שקיים לחייב חוב פסוק בגין מזונות המגיעים ממנו לבן זוגו, ילדו או הורהו, הרי ש"כספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה" ייזקפו כך: 1. תחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; 2. לאחר מכן לחשבון חוב המזונות; 3. אחר כך לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; 4. והיתרה - לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב. כפי שקבע כב' רשם ההוצאה לפועל, בצדק, מן הדיבור בסעיף 76(א(3) הנ"ל, הקורא "... ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים", ברי כי די בנקיטת "הליך אחד" שבעקבותיו הגיעו הכספים ואין דרישה לנקיטת הליך מקביל על-ידי הזוכה בתיק המזונות על מנת שתוענק לו העדיפות הקבועה בסעיף. סעיף-קטן (א3) נפתח במילים: "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1)...". היינו, על אף העדיפות המוענקת בדרך כלל לזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים על פני זוכה שלא נקט הליך כאמור (כקבוע בסעיפים-קטנים (א) ו-(א1) הנ"ל), הרי שחוב פסוק הנובע ממזונות יגבר על עדיפות זו (ראו גם דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות 1036-1037 (כרך שני, מהדורה שביעית, 2009)). אמנם, המחוקק ביקש "לתמרץ זוכים לנקוט בהליכים לשם אכיפה יעילה של חובות, ולמנוע מצב שבו כל הזוכים, הן אלו שנוקטים בהליכים והן אלו שיושבים בחיבוק ידיים, ייהנו בצורה שווה מפירות נקיטת ההליכים" (ראו דברי ההסבר להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006, ה"ח הממשלה התשס"ז 260, 107). אולם, תמריץ זה יעמוד ככל שלא רובץ על החייב חוב הנובע ממזונות. אם קיים חוב הנובע ממזונות, פירעונו יקדם לפירעון החוב הקיים כלפי הזוכה שנקט בהליך (לא לפני שזוכה זה ישופה בגין הוצאות ואגרות שנשא בהן במסגרת ההליך שנקט).
7.
כאן המקום לציין, כי בטרם תיקונו של סעיף 76 לחוק, במסגרת תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל, לא הייתה אבחנה מכוחו לעניין זקיפת כספים לטובת חובות פסוקים בין זוכה שנקט בהליך גבייה לבין זוכה שלא נקט בהליך כזה (למעט לעניין תשלום הוצאות ואגרות – בתחילה בגין ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים ולאחר מכן בגין שאר ההוצאות והאגרות בשיעור יחסי לסכום שכל אחד מהזוכים הוציא לשם כך). הכספים שנתקבלו עקב אותו הליך גבייה חולקו (לאחר תשלום ההוצאות והאגרות כאמור לעיל) בין הזוכים בשיעור יחסי לסכומי החובות הפסוקים של החייב (ראו נוסחו הקודם של סעיף 76 לחוק; ראו והשוו רע"א 9399/05 ר.מ צמיגי אחים 1995 בע"מ נ' גולדברג (2006)). תיקון מס' 29 לחוק שינה מצב דברים זה – במסגרת סעיף 76(א) לחוק - בנותנו לזוכה שנקט בהליך הגבייה שבעקבותיו נתקבלו הכספים עדיפות בקבלתם, וזאת כפי שראינו לעיל, על מנת לתמרץ נקיטת הליכים כאמור. בצד זאת, לא בא בסעיף חידוש לעניין העדיפות המוענקת לחוב המזונות. עדיפות כזו הייתה קודם לתיקון (ראו רע"א 9399/05 הנ"ל) והיא שרירה וקיימת אחריו. כאמור, התיקון יצר מדרג עדיפות חדש במערכת היחסים בין הזוכים שאין לטובתם חשבון חוב מזונות. מאז התיקון, זוכה אשר נקט הליך, עדיף לעניין זקיפת הכספים שנתקבלו כתוצאה הימנו על פני זוכה שלא נקט הליך. הנה כי כן, קודם לתיקון קבע המחוקק כי יש להעדיף את חוב המזונות על פני החובות לשאר הזוכים בלא עדיפות פנימית בין שאר הזוכים, ואילו בתיקון קבע המחוקק כי יש להעדיף את חוב המזונות על פני החובות לשאר הזוכים, עם עדיפות פנימית בין שאר הזוכים (לטובת הזוכה שנקט בהליך אשר בעקבותיו נתקבלו הכספים).
8.
יוסף, כי העדפת הזכאי למזונות בסעיף דנן – שלא נשתנתה כאמור במסגרת תיקון מס' 29 לחוק - מגשימה את תכלית החקיקה, הרואה חשיבות בגביית חוב מזונות שאנשים תלויים בו למחייתם לעומת חובות כספיים אחרים. "... המחוקק ראה את המזונות כרכיב קיומי, העומד בדרגת חיוב וגביה גבוהה מזו של חוב אחר" (דברי כב' השופט אליקים רובינשטיין ברע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה י"ב (2009). הדברים נאמרו בהקשר לסעיפים 74א ו-74ב לחוק ההוצאה לפועל, אך הרציונל הגלום בהם יפה לענייננו). ראו גם את דברי בית-המשפט בבר"ע (מחוזי חי') 3198/08 פלונית נ' פלוני (2008), לפיהם:

"דיני ההוצאה לפועל מקנים עדיפות לחובות מזונות על פני חובות אחרים, הן בסדרי הגבייה והן באמצעי הגבייה... תכלית הוראות אלה, היא להבטיח שהסכומים המוקצבים לקיומם של בני משפחה התלויים בחייב, ישולמו בטרם ייפרעו חובות כספיים אחרים ותובטח גבייתם באופן שיאפשר אותו קיום חודשי"
(שם, פסקה 9).

לדוגמאות למעמדם המיוחד של הליכי גביית חובות בגין מזונות ראו בין היתר סעיפים 6(ג), 45ג, 50(א)(2), 66ב, 71(ב), 74(א), 74א ו-74כ(ב)(2) לחוק האמור.

9.
הנה כי כן, מתן עדיפות לגביית חוב מזונות על פני חובות אחרים באמצעות זקיפת כספים שנתקבלו בעקבות הליך לטובת חוב כאמור תחילה, גם אם הזוכה בתיק המזונות לא נקט בהליך זה או בהליך מקביל לו, מתיישב הן עם לשונו של סעיף 76(א3) הנ"ל לחוק והן עם תכלית החקיקה כמפורט לעיל.
10.
העולה מן המקובץ מוביל, אפוא, למסקנה כי המזכירות פעלה בהתאם לחוק כאשר זקפה את הכספים שנתקבלו לטובת חוב מזונות של החייב, הגם שהזוכה בתיק המזונות לא נקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים או בהליך מקביל לו. פועל יוצא מכך הוא כי דין בקשת רשות הערעור להדחות. צו עיכוב ביצוע העברת הכספים - בטל. בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
מזכירות בית-המשפט תשגר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
ה' סיון תש"ע, 18 מאי 2010, בהעדר הצדדים.














רעצ בית משפט שלום 37031-04/10 יוסף ברוך, עיסאוי עוני נ' רפאל דור, אליהו אמין, לשכת ההוצאה לפועל (פורסם ב-ֽ 18/05/2010)