פסקי דין על ר. חדיד | פסקי דין על א.ש.ל. מתכת ומיזוג אויר (1991) | פסקי דין על גינו משה | פסקי דין על גינו אשרה |

13840/96 א     24/02/2004




א 13840/96 ר. חדיד נ' א.ש.ל. מתכת ומיזוג אויר (1991) בע"מ, גינו משה, גינו אשרה




26
בתי המשפט

א 013840/96
בית משפט השלום חיפה
24/02/2004
תאריך:
כב' השופט ר. חדיד
בפני
:

מפעלי ישראל לבידוד בע"מ
בעניין:
התובעת
פישר

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. א.ש.ל. מתכת ומיזוג אויר (1991) בע"מ

2. גינו משה

3. גינו אשרה
הנתבעים
בן עמי

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם לה, ביחד ולחוד, סך של 16,809.15 ש"ח וזאת בגין עבודות בידוד אשר ביצעה עבור נתבעת מס' 1 (להלן: "חברת אשל"). נתבעים מס' 2 ו-3 ערבו להתחייבויותיה של חברת אשל כלפי התובעת ובהתאם לכך התביעה הוגשה גם כן נגדם.

בפועל, חלק מסכום התביעה סולק באמצעות המחאה אשר משכה חב' אשל לפקודת התובעת על סך של 5,434.08 ₪. המחאה זו חזרה באי פרעון אולם, לאחר הגשת התביעה, היא נפרעה. לפיכך, סכום התביעה עומד על סך של 11,375.07 ₪.

להלן העובדות המוסכמות בתביעה:

2. התובעת עוסקת בביצוע עבודות בידוד לצנרת.

3. ביום 18/1/96 הזמינה חברת אשל באמצעות מכתבה מיום 18/1/96 מהתובעת עבודות בידוד לצנרת מים בשתי מרפסות (להלן: ''המרפסות'') בפרוייקט הידוע כפרוייקט וישי (להלן: "הסכם העבודה"). להסכם העבודה צורף מפרט ובסעיף 05.010 שבו נקבע כדלקמן:

"בידוד לצנרת מים... עם ציפוי עליון אורגינלי... עם סרט הדבקה אינטגרלי... כולל קשתות והסתעפויות כולל פח מגלוון צבוע לבן".

4. חברת אשל הזמינה אצל התובעת ביצוע עבודות בידוד נוספות בחדר המכונות שבאתר העבודה (להלן: "חדר המכונות"). התובעת נענתה לאותה הזמנה, ביצעה את העבודה בחדר המכונות, כולה או בחלקה (העניין במחלוקת בין הצדדים, ועל כך בהמשך).

5. בין הצדדים לא נערך כל הסכם בכתב לעניין ביצוע עבודות הבידוד בחדר המכונות.

6. א. התובעת הגישה לחב' אשל חשבון מספר 3 וחשבון מס' 4 בגין עבודות הבידוד שבוצעו
באתר (להלן: "חשבון מס' 3" ו "חשבון מס' 4" בהתאם).

ב. חשבון מס' 3 הינו על סך של 18,266.50 ₪ בתוספת מע"מ, מתוכם אישרה חברת אשל לתשלום סך של 16,146.10 ₪ בתוספת מע"מ עליו. מסכום זה הופחת 2% בגין ניכוי במקור והיתרה בסך של 15,823.18 ₪, בתוספת מע"מ עליו שולמה לתובעת.

יתרת הסכום בסך של 2,120.40 ₪ בתוספת מע"מ עליו לא אושרה לתשלום על ידי חב' אשל.

ג. חשבון מס' 4 הוגש על סך של 28,061 ₪ בתוספת מע"מ עליו. חשבון זה כולל יתרת הסכום שלא אושרה לתשלום בגין חשבון מס' 3.

בגין חשבון מס' 4 אישרה חב' אשל לתשלום סך של 16,879 ₪ בתוספת מע"מ עליו והיתרה בסך של 11,182 ₪ בתוספת מע"מ לא אושרה לתשלום. סכום זה בתוספת סך של 193 ₪ בגין הפרשים שונים הינו סכום התביעה שבמחלוקת בין הצדדים.
טענות התובעת:

7. הצנרת במרפסת ישרה בדרך כלל ויש בה הסתעפויות, רוזטות וקשתות (שלושת אלה ייקראו להלן, ביחד, "קשתות", זאת אלא אם כן נאמר אחרת) בכמות קטנה, וזאת בניגוד לצנרת בחדר המכונות הכוללת אותם רכיבים בכמות גדולה. בנסיבות העניין, ביצוע עבודות הבידוד במרפסות פשוט וקל יותר מביצוע אותה עבודה בחדר המכונות ובהתאם לכך העלות שלה נמוכה יותר.

8. לקראת סיום ביצוע עבודות הבידוד במרפסות, ולאור שביעות רצונה של חב' אשל מהעבודות אשר ביצעה התובעת במקום, התקיימה פגישה במשרדי התובעת בה נכחו יובל קצנשטיין (להלן: "יובל") ו- מאיר פיקטרמן (להלן: ''מאיר'') מטעם התובעת ונתבע מס' 2 (להלן: "ג'ינו"). במהלך אותה פגישה הזמינה חב' אשל מהתובעת ביצוע עבודות בידוד בחדר המכונות וסוכם בין הצדדים בעל-פה כי תמורת בידוד כל קשת וכל הסתעפות ישולם המחיר המוסכם למטר רץ צנרת, בעוד כי תמורת בידוד כל רוזטה ישולם המחיר המוסכם לחצי מטר רץ צנרת.

ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, כאמור לעיל, תקרא להלן "הסכם בעל פה".

9. לאחר ביצוע עבודות הבידוד בחדר המכונות סירבה חב' אשל לשלם לתובעת עלות ביצוע עבודות הבידוד לקשתות בהתאם לתעריף, כאמור בסעיף 8 לעיל.

טענות הנתבעים:

10. הנתבעים מכחישים קיומו של הסכם בעל פה ומפנים לאמור בהסכם העבודה והמפרט המצורף אליו, לפיו, התעריף כולל ביצוע עבודות בידוד לקשתות ללא תוספת מחיר.

11. בהתאם להסכם העבודה נקבע כי תשלום התמורה מותנה במדידה משותפת בין התובעת לבין חברת אשל. במקרה דנן, סכום התביעה מבוסס על מדידה אשר ביצעה התובעת בעצמה ועל כן אין היא זכאית לקבל את סכום התביעה, כולו או בחלקו.

12. חב' אשל הופתעה מדרישת התובעת לתשלום תמורה נוספת בגין ביצוע עבודות בידוד לקשתות בחדר המכונות מעבר לתעריף הרגיל אשר נקבע בהסכם העבודה ובעקבות אותה דרישה התעוררה המחלוקת בין הצדדים.

13. התובעת לא הוכיחה את סכום התביעה ולא נתנה פירוט לעבודות בידוד הקשתות שבוצעו בחדר המכונות.

14. התובעת נטשה את העבודה באתר ונמענה להשלים את עבודות הנקיון להם התחייבה בהתאם להסכם. בנסיבות העניין, חברת אשל פנתה לקבלן אחר אשר ביצע את עבודות הנקיון ובתמורה היא שילמה לו סך של 12,729 ₪ אותם מבקשים הנתבעים לקזז מכל סכום אשר יפסק לטובת התובעת, באם יפסק.

15. בעבודה אשר ביצעה התובעת התגלו ליקויים.

דיון ומסקנות:

16. לבקשת התובעת, ועל אף התנגדות חב' אשל, הורה בית המשפט, כב' השופט שאנן דאז, בהחלטתו מיום 8/11/99 למנות מומחה מטעם בית המשפט. בהתאם לסעיף 5 לאותה החלטה עולה כי מינוי המומחה אינו נדרש על מנת להכריע במחלוקת העובדתית שבין הצדדים אלא אך ורק למקרה וגרסת התובעת בדבר קיום הסכם בעל פה תתקבל. אז ורק אז, יהיה צורך להיזקק לקביעותיו של המומחה לעניין סבירות סכום התביעה.

17. ואכן, אין תפקידו של מומחה בית המשפט להכריע במחלוקת העובדתית שבין הצדדים. המחלוקת בשאלה האם התחייבה חב' אשל לשלם לתובעת תמורה נוספת בגין ביצוע עבודות בידוד לקשתות הינה עובדתית גרידא ולא יעלה על הדעת כי תוכרע בהתאם לחוות דעת מומחה זה או אחר, אף באם בית המשפט מינה אותו. ההכרעה בשאלות העובדתיות הינה לב ליבה של העשייה השיפוטית ומלבד בית המשפט היושב בדין אין לאף גורם אחר הסמכות לדון ולהכריע בה.

18. במהלך הדיון אשר התקיים בתביעה העידו, בין היתר, יובל ו- ג'ינו.

כהערה מקדימה אציין כי במהלך עדותם התרשמתי כי המדובר בשני אישים פיקחים וממולחים. באשר לג'ינו, התרשמתי עוד מחוסר אמינותו ומנסיונו להתחמק ממתן תשובות ישירות ופשוטות למרבית השאלות עליהן נשאל במהלך חקירתו הנגדית. ג'ינו הבין היטב כל שאלה עליה נשאל, אולם, ועל אף זאת, הוא בחר לתת תשובות אשר הקשר ביניהן לבין השאלות היה מקרי בלבד.

19. בניגוד לגרסתה הברורה של התובעת בדבר קיום הסכם בעל פה, לפיו התחייבה חב' אשל לשאת בעלות נוספת בגין בידוד קשתות, לא העלו הנתבעים בתצהירי עדותם הראשית טענה מובהקת השוללת קיומו של הסכם שכזה. תחת זאת הם בחרו בניסוחים מפותלים שאין בהם ללמד על גרסתם הנוספת העולה מחליפת המכתבים שהיתה בין הצדדים וכן מעדותו של ג'ינו.

20. במהלך חקירתו של מאיר פקטרמן מטעם התובעת, עדות האמינה בעיניי, הוא אישר קיום ההסכם בעל פה ואף נתן תיאור משכנע למהלך הפגישה בה הגיעו הצדדים לאותו הסכם. בחקירתו העיד הנ''ל כי "באותה ישיבה סוכם בעל פה כי יתווסף מחיר עבור קשתות, רוזטות והסתעפויות. למיטב זכרוני סוכם כי עבור קשת והסתעפות תהיה תוספת מחיר של עלות מטר ועבור רוזטה חצי מטר'' (שם, עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 26.11.03).

בהמשך דבריו תיאר העד הנ''ל את מצבו של ג'ינו במהלך אותה פגישה וזאת באומרו:

''נתבע מס' 2 היה בלחץ בזמן הפגישה.....לגבי חדר המכונות והוא הסכים לתוספת המחיר.......
נתבע מס' 2 הסכים לתוספת המחיר עבור קשתות רוזטות והסתעפויות בתנאי ונעשה את העבודה במהירות ותהיה עבודה טובה. בשל הלחץ שהיה נתן (צ''ל ''נתון'' - ר.ח.) בו הוא נתן לבצע עבודות הבידוד בחדר המכונות בטרם ביצע טסט באותה צנרת''. (שם, עמ' 4 שורה לפרוטוקול הדיון מיום 26.11.03).

21. בחקירתו טען ג'ינו תחילה כאילו לא היה נתון ללחץ לסיום העבודה, אולם, מייד לאחר מכן הוא חזר בו מטענתו באומרו ''אני מאשר כי הייתי לחוץ לסיים את ביצוע העבודה וזה היה במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו''. (שם, עמ' 9 שורה 20-23 לפרוטוקול הדיון מיום 17.2.04).

אף מחליפת המכתבים שהייתה בין הצדדים במהלך ביצוע העבודה עולה כי ג'ינו אכן היה לחוץ לסיים את העבודה במקום. די לעניין זה להפנות לאמור במוצג ת/6.

22. בנסיבות העניין, כאשר ג'ינו היה לחוץ לסיים את עבודות הבידוד בחדר המכונות, אזי אין פלא כי הוא הסכים לדרישת התובעת לתוספת מחיר בגין בידוד הקשתות.

23. בסעיף 6 לתצהירו טען ג'ינו כאילו המחלוקת בין התובעת לבין חב' אשל התעוררה בעקבות דרישתה ''המפתיעה'' של התובעת לתשלום תוספת מחיר עבור עבודות הבידוד בחדר המכונות. אולם, במהלך חקירתו בבית המשפט הוא העלה גרסה חדשה שלא הולעתה, ולו ברמז, בתצהירו, ולפיה:

"מלכתחילה היה ההסכם ביני לבין התובעת שאם המזמין יאשר את העבודה הנוספת אז הנתבעת גם תשלם עבורה'' (שם, עמ' 9 שורה 11 לפרוטוקול הדיון מיום 17.2.04).

גם בעקבות קבלת חשבון מס' 3, בו נכללה דרישת התובעת לתשלום תוספת מחיר בגין בידוד קשתות בחדר המכונות, השיב ג'ינו במכתבו מיום 30.4.96, נספח ב' לתצהירו של יובל, באומרו:

'' 2. בנושא בידוד קשתות, הסתעפויות, לא קיבלנו עבורם מטעם הפיקוח/המזמין לכן עפ''י ההסכם בינינו בידוד צנרת כולל קשתות והסתעפויות''.

הפתעתו של ג'ינו מדרישת התובעת לתוספת מחיר בגין ביצוע עבודות בידוד לקשתות אינה מתיישבת עם יתר דבריו, כמצוטט לעיל, שכן, באם אכן סוכם בין הצדדים לזכות את התובעת בתוספת מחיר בגין אותן עבודות, אך בכפוף לאישור הפיקוח/המזמין, הרי לא היה כל מקום לאותה "הפתעה".

יתרה מכך, באם אכן הופתע ג'ינו מאותה דרישה, אזי, וככל אדם סביר במקומו, ומקל וחומר לאור התרשמותי ממנו, היה עליו לפנות לתובעת מיידית וללא כל שיהוי במכתב תשובה בו ישלול מכל וכל את הדרישה ממנו לשאת בעלות נוספת בגין עבודות הבידוד מעבר לתמורה המוסכמת בין הצדדים.

24. טענתו של ג'ינו, כמצוטט בסעיף 23 לעיל, מחייבת את המסקנה כאילו בין הצדדים נערך הסכם בעל-פה, לפיו, תשלום תמורה נוספת לתובעת בגין בידוד קשתות מותנה באישור הפיקוח/המזמין, אולם, טענה זו, שהינה הודאה והדחה, לא נתמכה בכל ראייה מטעם הנתבעת ועל כן אין לדעת באם הפיקוח/המזמין אישר לחב' אשל תשלום נוסף בגין עבודות הפיקוח, אם לאו.

25. אמנם נכון, כטענת הנתבעים, בהסכם העבודה ובמפרט נקבע מפורשות כי בידוד הקשתות אינו מחייב תוספת מחיר, אולם, עובדה זו, כשלעצמה, אינה שוללת המסקנה בדבר קיום ההסכם הנוגד שבעל פה, שכן, גם טענתו של ג'ינו בדבר התניית תשלום תוספת המחיר בגין בידוד הקשתות באישור הפיקוח/המזמין אין לה כל זכר באותו הסכם ובמפרט ועל אף זאת הדבר לא מנע ממנו לטעון לקיומו של הסכם כאמור.

הנה אם כן, טענתו של ג'ינו בדבר קיום הסכם בעל פה מחזקת את גרסת התובעת לעניין זה וכל שנותר להכריע בו הוא בשאלה איזה הסכם בעל פה עדיף, ולא באם קיים הסכם בעל פה.

26. אף לאחר פניות התובעת לחב' אשל מיום 9.5.96 ומיום 15.5.96, נספח ד' לתצהירו של יובל, בו היא חזרה ודרשה ממנה להוסיף ולשלם יתרת חשבון מס' 3 בסך של 2,120 ש''ח, לא נתן ג'ינו, או מי מטעמו, כל תשובה השוללת דרישת התובעת ולמעשה רק כעבור חודשיים לאחר הגשת חשבון מס' 4, שהינו החשבון הסופי, הוא אזר אומץ וגילה לראשונה באופן ברור את כוונותיו הנסתרות. באמצעות מכתבו מיום 24.6.96, נספח ה' לתצהירו של יובל, עת התכחש לטענות התובעת ודרישותיה וטען כי מילא אחר כל ההתחייבויות כלפיה.
לאור התנהגותה הנ"ל של חב' אשל, באמצעות ג'ינו, קשה להשתחרר מהרושם כי היא סובבה את התובעת בכחש וגררה אותה להמשיך בביצוע העבודה בחדר המכונות וזאת באמצעות פיזור הבטחות סרק והצגת מצג שווא אשר יצרו ציפיות חסרות כל בסיס אצל התובעת.

למסקנתי זו מצאתי חיזוק בדברי ג'ינו במהלך עדותו בבית המשפט, ולפיהם:

"זה לא נכון שאני קיוותי או ציפיתי שמזמין העבודה יאשר לי תוספת מחיר עבור רוזטות, הסתעפויות וקשתות.....בפרוייקט נשוא התביעה'' (שם, עמ' 7 שורה 24 לפרוטוקול הדיון מיום 17.2.04).

27. להוכחת טענותיה לעניין גובה סכום התביעה צירפה התובעת לתצהירו של יובל חשבון מס' 3 וחשבון מס' 4. דא עקא, אין בשני חשבונות אלה פירוט לעניין מספר הקשתות, ההסתעפויות והרוזטות אשר לגביהן ביצעה התובעת עבודות בידוד.

אמנם נכון, התובעת צירפה לכתב תביעתה שלושה דפים ובהם פירוט העבודות בגינם נדרש סכום התביעה, אולם, פירוט זה לא צורף לתצהיר התובעת ולא הוגש כחלק מחומר הראיות בתביעה ועל כן לא אסתמך על האמור בו. יתרה מכך, כשנשאל יובל במהלך חקירתו הנגדית לעניין אופן חישוב סכום התביעה הוא לא ידע לתת תשובה על כך (שם,עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 16/9/03)

בנסיבות העניין, כאשר מלכתחילה הכחישו הנתבעים את סכום התביעה וטענו כי לא ידוע להם איך הגיעה התובעת לאותו סכום, מתחייבת המסקנה כי התובעת לא הוכיחה את סכום התביעה.

28. במהלך חקירתו הנגדית הוצגה בפני
ג'ינו תמונה של חדר המכונות, מוצג ת/4, באמצעותה הוא ספר עשר הסתעפויות. בנסיבות העניין, ההוכחה אשר החסירה התובעת השלים ג'ינו באופן חלקי ביותר ובהתאם לכך היא זכאית לקבל תמורה בגין עשר הסתעפויות בלבד.

הואיל ובהתאם להסכם בעל פה עלות ביצוע עבודת בידוד להסתעפות אחת הינה בגובה עלות עבודת בידוד למטר רץ אחד, והואיל ובהתאם למפרט עלות ביצוע בידוד למטר רץ הינה 159 ש''ח בתוספת מע''מ עליו, אי לכך, התובעת זכאית לקבל מהנתבעים סך של 1,590 ש''ח בתוספת מע''מ עליו, ובסה''כ 1,876 ש''ח.

29. טענות הנתבעים כאילו התובעת לא ביצעה את עבודות הנקיון ואף התגלו ליקויים בעבודתה, אינה מקובלת עלי. טענות אלה הועלו כלאחר יד רק לאחר שהתובעת פנתה לחב' אשל בדרישות חוזרות ונשנות לסילוק יתרת החוב לה טענה. אז, ורק אז, פנתה חב' אשל לתובעת במכתבה מיום 29.7.96, נספח ח' לתצהירו של יובל, והעלתה לראשונה טענותיה לעניין זה.

יתרה מכך, באם אכן היו בפי הנתבעים טענות אמת לעניין זה אזי סביר היה כי הם יימנעו לשלם לתובעת את סכום ההמחאה אשר משכה חב' אשל לכיסוי חלק מסכום התביעה.

באשר לטענות הנתבעים בדבר ביצוע עבודות הנקיון, לא מצאתי כל הוכחה לעניין שווי עבודות אלה במסמכי ההתקשרות שבין התובעת לבין חב' אשל ועל כן אין לומר כי הסכום אשר שילמה, כביכול, לבעלי מקצוע אחרים הוא הוא הסכום שיש לקזז אותו מהסכום שיפסק לזכות התובעת.

30. לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 1,876 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 22.7.96 ועד התשלום המלא בפועל.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, את חלקה בשכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט בסך של 2,500 ש''ח בתוספת מע''מ עליו, ובסה''כ 2,925 ש''ח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.11.2000 ועד התשלום המלא בפועל.

כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו''ד בסך של 2,500 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתם ועל שכר טרחת עו''ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום ב' באדר, תשס"ד (24 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים.
ר. חדיד

, שופט
קלדנית: אורלי שרון








א בית משפט שלום 13840/96 ר. חדיד נ' א.ש.ל. מתכת ומיזוג אויר (1991) בע"מ, גינו משה, גינו אשרה (פורסם ב-ֽ 24/02/2004)