פסקי דין על אלכסנדר לוין | פסקי דין על קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ
220/10 תלא 25/05/2010
תלא 220/10 אלכסנדר לוין נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ
בפני
בפני
כב' הרשמת סיגל
דוידוב-מוטולה
המבקש
אלכסנדר לוין
- בעצמו
נגד
המשיבה
קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רפאל טולידנו
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר ירון טבצ'ניק ומר דוד אפלבוים; דמ' 6558/08), אשר ניתן ביום 3.2.10. בדיקה במאגרים הממוחשבים מעלה כי פסק הדין הומצא למבקש ביום 8.2.10. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 7.4.10.
רקע
2.
המבקש עבד במשיבה, בניקיון בניין ברמת גן על בסיס שעתי, החל מיום 25.2.07 ועד ליום 28.7.08. בכתב התביעה שהגיש לבית הדין האזורי, דרש פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת.
3.
בית הדין האזורי, לאחר שמיעת הראיות, קיבל את גרסתה העובדתית של המשיבה כי המבקש הודיע על התפטרותו כבר בחודש מרץ 2008, אך חזר בו לאחר שנודע לו כי לא יהא זכאי לפיצויי פיטורים, תוך שהוא גורם לנזקים על מנת להביא לפיטוריו. עוד נקבע כי ההתדרדרות בעבודתו של המבקש אמנם הביאה לכך שתופסק עבודתו בבניין הספציפי בו עבד, אך הוצעה לו עבודה חלופית לה סירב. התביעה נדחתה לפיכך, והמבקש חויב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד.
טענות הצדדים
4.
המבקש טען כי הוא כמעט ואינו מבין עברית ועל כן, לא הבין את פסק הדין נכונה והניח כי יוכל לערער על פסק הדין תוך 30 יום. עוד טען, אך טענה זו אינה רלוונטית לבקשתו להארכת מועד, כי בטעות הניח שהגשת ערעור דוחה את מועד תשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד, שנפסקו לו על ידי בית הדין האזורי.
5.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי פסק הדין שניתן על ידי בית הדין האזורי הפך לחלוט, וכי מתן אפשרות לערער לאחר המועד שנקבע לצורך הגשת ערעור, פוגע בהסתמכותה. עוד טענה כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן בית הדין הארצי אינו מתערב בקביעות שבעובדה.
6.
המבקש, בתגובתו לתשובת המשיבה, צירף פירוט של השגותיו על פסק דינו של בית הדין האזורי. עיון בהשגות מעלה כי הן תוקפות, כולן, את קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי.
הכרעה
7.
המועד להגשת בקשת רשות ערעור על
פסק דין
של בית דין אזורי בדיון מהיר הינו 15 יום (סעיף 31(ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969; תקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות")). סמכות בית הדין להארכת מועד קבועה בתקנה 125 לתקנות ומתאפשרת "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
8.
הפסיקה קבעה שאין נוסחה נוקשה להגדרת "טעם מיוחד" וכל מקרה אמור להיבחן על פי נסיבותיו.
טעם מיוחד יוכר בדרך כלל עקב אירוע שהינו מחוץ לשליטה הרגילה של בעל-הדין או במקרה בו לא ניתן להיערך אליו מראש (ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, 910 (2001)).
האינטרסים המעורבים הינם זכות הגישה לערכאות מחד ועיקרון סופיות הדיון מאידך.
9.
לאחר שקילת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה, באשר המבקש לא עמד בנטל להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור. לפי הפסיקה, טעות ואי ידיעת הדין אינם מהווים טעם מיוחד להארכת מועד (בש"א 8794/09 בלום נ' א.פ. (ב"ש) סחר תעשייה ושיווק בע"מ (2009)), אלא אם עסקינן בנסיבות מיוחדות ובטעות שאינה מובנת מאליה או כזו שאינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית (בש"א 1818/03 שלום נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (2003)). אף לא מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה בהתייחס לטעות במועד הגשת הערעור בהליך של דיון מהיר (עא"ח 45/07 מתר מרפאות בע"מ – גילאני בלאל (2007)), ולו מן הטעם כי הבקשה לא הוגשה במסגרת 30 הימים שלאחר קבלת פסק הדין על ידי המבקש.
10.
אין בידי לקבל את טענתו של המבקש, כי האיחור בהגשת הערעור נגרם בשל אי הבנת השפה העברית. גם אם לא הבין המבקש את תוכנו של פסק הדין, יכול היה להתייעץ עם מתורגמן או מכר דובר השפה, ולגלות את טעותו בקלות יחסית. ממילא, גם אם סבר בטעות שעומדים לרשותו 30 יום לצורך הגשת ערעור, הרי שלא עמד גם במועד זה.
11.
באשר לסיכויי הערעור - המהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל - המוסד לביטוח לאומי (2009)) – כפי שצוין לעיל טענות המבקש תוקפות כולן את הכרעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, אשר שמע את העדויות והחליט לתת אמון בעדי המשיבה. ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים אלא במקרים נדירים ולכן סיכויי הערעור נמוכים ואינם יכולים לעמוד בפני
עצמם כ"טעם מיוחד".
12.
סוף דבר - בהעדר טעם מיוחד המצדיק מתן הארכת מועד, הבקשה להארכת מועד נדחית.
בהתחשב בכלל הנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
יב' סיון תש"ע, 25 מאי 2010, בהעדר הצדדים.
תלא בית הדין הארצי לעבודה 220/10 אלכסנדר לוין נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/05/2010)