פסקי דין על הגוף כלכלי-אגודת סטודנטים אוניברסיטת בן גוריון | פסקי דין על אגודת הסטודנטים אוניברסיטת בן גוריון שבנגב | פסקי דין על יאיר וקנין | פסקי דין על יורם אזרק | פסקי דין על פנחס בהט רו"ח ואח' |

7295/06 א     27/05/2010




א 7295/06 הגוף כלכלי-אגודת סטודנטים אוניברסיטת בן גוריון, אגודת הסטודנטים אוניברסיטת בן גוריון שבנגב נ' יאיר וקנין, יורם אזרק, פנחס בהט רו"ח ואח'




לך



st1\:*{behavior: }
1


בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ת"א 7295-06 הגוף כלכלי-אגודת סטודנטים אונ בן גוריון ואח'
נ' וקנין ואח'




27 מאי 2010





בפני
כב' השופטת נחמה נצר

התובעות
1. הגוף כלכלי-אגודת סטודנטים אוניברסיטת בן גוריון
2. אגודת הסטודנטים אוניברסיטת בן גוריון שבנגב


נגד

הנתבעים
1.יאיר וקנין
2.יורם אזרק
4.פנחס בהט רו"ח






<#2#>
נוכחים:
עו"ד אדלר
בשם התובעות
בשם התובעת 2 – מר עמית קציר
הנתבע 1 וב"כ עו"ד אליגון
הנתבע 2 בעצמו ועו"ד הלפרט
הנתבע 4 בהעדר ועו"ד זמיר


החלטה

ביום 6.12.06 הוגשה תביעה על ידי התובעות כנגד 4 נתבעים. אין מחלוקת כי בתקופה שחלפה מאז, ההליך כנגד הנתבעת 3 נמחק ובשלב זה נותרה התביעה כנגד הנתבע מס' 1, שנטען כי שימש כמנכ"ל הגוף הכלכלי בין השנים 97 ועד שנת 2001, כנגד הנתבע 2 שעל פי הנטען שימש כיו"ר הדירקטוריון אצל התובעת מס' 1 בין השנים 97 – 2001 וכנגד הנתבע מס' 4 שהוא רו"ח במקצועו, אשר ביום 1.1.03 חתם על הסכם עם התובעת מס' 2, לפיו, הוא התחייב להעניק לאגודה שירותי יעוץ שוטפים בענינים כלכליים, מיסויים וכדומה. עוד נטען כלפי הנתבע 4 כי לצד שירותי הייעוץ והביקורת שהוא העמיד לצד האגודה, הוא מונה כנאמן להבראת הגוף הכלכלי.

זהו למעשה קדם המשפט הראשון המתקיים בפני
, לצד קדם משפט קודם, שקויים בפני
מותב אחר.

כפי שאנוכי מבינה את סמכותו של שופט הדן בקדם משפט, שומה עליו להקפיד כי לא ינתנו הוראות לקידום הדיון בתובענה, כל עוד כתבי הטענות אינם מצמיחים מקריאתם פלוגתאות ברורות, העשויות להצדיק בירור ועימות של הנטען על ידי התובע כלפי נתבע מסויים.

כתב התביעה, כפי שהוא מנוסח, איננו מבחין במידה הנדרשת בין הנתבעים 1 ו-2, בינם לבין עצמם, שלא לדבר על כך, כי הנתבע מס' 4 נכנס לתמונה רק בראשית ינואר 2003, בשעה ששני הנתבעים כבר לא היו חלק לא מהאגודה ולא בגוף הכלכלי.

בעל דין הנדרש להתגונן כנגד הליך, בוודאי כזה המוגש לביהמ"ש המחוזי, זכאי טרם הטלת נטלים לפתחו, להבין עם מה הוא נדרש להתמודד ומהן הטענות הסדורות שמבקש התובע כנגדו להשמיע.

לטעמי, צודקים הנתבעים 1 ו-2 כי כתב התביעה כרך אותם לאותה מסכת ענינים, חרף ההבדלים במעמדם, בתפקידם ובסמכויות שהוקנו לכל אחד מהם והואיל ועסקינן בסמנכ"ל בשכר אל מול יו"ר דירקטוריון, החובה ליצור אבחנה ברורה בין הנטען כלפי כל אחד מהאורגנים הללו, אך הולכת ומתעצמת.

אינני יכולה לומר כי חרף ההליכים הרבים, שהיו בהליך עד לשלב קדם המשפט דהיום, העמידו דברים על דיוקם או הביאו לכך שהתמונה העובדתית ולו זו הנטענת היא ברורה ונהירה.

ביהמ"ש מקבל את השגות הנתבעים 1 ו-2 לגבי הסתמיות, הכוללניות והערפל שחל במסגרת כתב הטענות שהגישו התובעות כלפי הנתבעים הללו.

לא סביר בעיני לתת הוראות לקידום התובענה, כל שכן להגשת תצהירי עדות ראשית, שעה שהנתבעים אינם יודעים בינם לבין עצמם מה נטען כלפי כל אחד מהם ומהי יריעת המחלוקת, שעימה הם נדרשים להתמודד.

נכון כי השופטת מרוז, בהחלטתה, לא קבעה, כי על התובעות לתקן את כתב התביעה. יחד עם זאת, נאמרו מפיה דברים, אשר בוודאי היו צריכים היו להניע את התובעות לכלל שינוי, אם לא תיקון מפליג של כתב הטענות ויש להצר מאד על כי הזמן הרב שחלף לא שימש בידי התובעות כדי לעשות כן.

בכל מקרה, משנותב הליך זה לשמיעה בפני
, אין בכוונתי להתיר את המשך בירור התובענה קודם לחידוד ומיקוד הטענות שמבקשות התובעות להשמיע כלפי כל אחד מהנתבעים בנפרד.

כאן המקום להדגיש כי כריכתם יחד של מס' נתבעים לאותו הליך, אין משמועתה כי על הנתבעים וכל שכן על ביהמ"ש להחליט מה מבין הטענות מיוחסת למי מבין הנתבעים. אלא זוהי מלאכתם של התובעות להשמיע טיעון מסודר, מפורט, ומנומק לגבי כל אחד ואחד מהנתבעים ואין טוב יותר מההליך דנן כדי להראות עד כמה הדרישה לפירוט איננה מוגזמת ואיננה בלתי סבירה בנסיבות הענין.

אשר על כן, הנני לחייב את התובעות להגיש בתוך 30 יום מהיום כתב טענות מתוקן אשר יכלול אבחנה ברורה בין כל אחד מהנתבעים 1 ו-2 תוך התייחסות במידה הנדרשת לפרקי הזמן שבהם כל אחד מהנתבעים הללו היה שותף או פעיל בהתנהלות של הגוף הכלכלי ובהחלטות שהתקבלו העומדות ביסוד טענות התובעות כי ניתן יהיה בבוא היום לקבוע כי הנתבעים פעלו באופן העולה כדי הפרת חובת האמון, פגיעה בזכויות מוקנות של מי מבין התובעות, שלא לדבר על כך, שהתובעות מבקשות להשמע בטענה, כי הנתבעים הללו נתנו יד למעשי גזל ומירמה.

לענין זה אבקש להדגיש כי לא בכדי קבע המחוקק כי טענות מרמה הן מסוג הטענות המצריכות פירוט. הפירוט הנדרש לגבי טענת מרמה איננו נובע, אך מהעובדה, כי נטל ההוכחה בטענת מרמה הוא מעבר למאזן ההסתברות, אלא מתוך כך שהמדובר בטענות בעלות גוון פלילי ועל כן אם מבקשות התובעות לאחוז בטענות אלו כלפי הנתבעים, מן הראוי, כי יניחו מסד נתונים מספק על מנת שהנתבעים ידעו אל מול מה הם נדרשים להתמודד.

באשר לנתבע 4 – ספק בעיני, אם יש בנטען בשלב הזה, בכתב התביעה, כמות שהוא, כדי להניח בסיס לאחריות של הנתבע מס' 4, במיוחד, כאשר הטענות כלפי נתבע זה, הן במישור של יצירת מצג שווא רשלני, לצד טענה בדבר ניגוד ענינים.

לא ראיתי בחוות דעתו של רואה החשבון קדמי, כמניחה ולו באופן לכאורי, את אותו מסד ראשוני הנדרש לצורך ביסוס לטענה בדבר מצג שווא רשלני.

שלא לדבר על כך, כי יש רגליים לטענת הנתבע 4, כי חוות דעתו של רו"ח קדמי, לא מטילה לפתחו של הנתבע 4 מאומה. על כן, טוב תעשנה התובעות, אם במסגרת בחינה מחדש, של הנטען בכתב התביעה, יבחנו היטב הצורך והעילה המצדיקות המשך כריכתו של הנתבע 4 להליך.

בהקשר זה, גם ראוי לציין, כי סבירותו של המצג שיצר הנתבע 4, אינה נבחנת בראיה רטרוספקטיבית, אלא נכון למועד הינתנה ואם לדעת התובעות חוות דעתו של רו"ח קדמי היא המקור לטענות גם כלפי הנתבע 4, כי אז, יש מקום לבחון האפשרות של התובעות להמשיך ולהשמע בטענות כלפי הנתבע 4.

על כן במסגרת תיקון כתב התביעה בפרק הזמן שהקצבתי לתובעות לצורך תיקונו, יודיעו התובעות האם יבקשו להתמיד בהליך כנגד הנתבע 4, ממילא, אם יבקשו לעשות כן, יוצרכו הם במסגרת כתב התביעה המתוקן להשמיע טיעון מסודר ומפורט באשר לנתבע זה.

אם לא יוגש כתב טענות מתוקן, קרוב לוודאי שתישלל זכותן של התובעות להמשיך ולהשמע בהליך זה.

לא סביר בעיני לקדם דיון בתביעה, שעה שניכרת, גם באופן בלתי מעמיק, פגיעה אפשרית בזכויות הנתבעים להתגונן כראוי.

למותר לציין, כי הגשת כתב טענות מתוקן מקימה באופן אוטמטי
את זכויות הנתבעים את כלל הזכויות הדיוניות לרבות הגשת כתבי טענות מקדמיים, דרישה להליכים מקדמיים משלימים וכיוצא בזה.

ככל שכתב טענות מתוקן יוגש, תינתן שהות לכל אחד מהנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמו תוך 30 יום מהמועד שבו הומצא לידי הנתבע כתב הטענות המתוקן.

עם קבלת כתב התביעה המתוקן ובהתחשב בלוחות הזמנים להגיש את כתבי ההגנה המתוקנים, אשוב ואקבע את התיק לקדם משפט, מתוך ציפיה כי לפחות לאחר שתוגדר המחלוקת האמיתית ניתן יהיה לקבוע סדרי דיון שיאפשרו מיקוד המחלוקות ובחינת האפשרויות לקידום הדיון בתובענה.
לטעמי, העובדה כי התובעות לא פעלו עד עצם היום הזה להעמיד דברים על דיוקם ולהניח תמונה נכונה או לפחות מפורטת כלפי כל אחד מהנתבעים, מצדיקה את זכותם של הנתבעים, כי יפסקו הוצאותיהם בגין הצורך בהגשת כתבי הגנה מתוקנים וממילא גם לענין הצורך בבחינה מחודשת של ההליכים המקדמיים שהתקיימו עד כה.

לפיכך פוסקת לזכות כל אחד מהנתבעים הוצאות בגין הצורך בתיקון כתבי הטענות והנני מעמידה את סכום ההוצאות לכל אחד מהנתבעים בסכום של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.

יודגש כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותם של הנתבעים לעתור לחידוש הדיון בבקשות הסף כפי שהוגשו על ידם בשינויים שהתחייבו בתיקון כתב הטענות ככל שזה יתוקן.

ככל שמי מבין הנתבעים יוצרך לקבלת צווים שיפוטיים המופנים לחברות הביטוח בהקשר לפוליסות אחריות שהתקיימו בתקופות הרלוונטיות, כלפי נושאי המשרה, יגישו הם לחתימתי צווים מתאימים.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.



נחמה נצר
, שופטת


הוקלד על ידי: נתי אברהמי







א בית משפט מחוזי 7295/06 הגוף כלכלי-אגודת סטודנטים אוניברסיטת בן גוריון, אגודת הסטודנטים אוניברסיטת בן גוריון שבנגב נ' יאיר וקנין, יורם אזרק, פנחס בהט רו"ח ואח' (פורסם ב-ֽ 27/05/2010)