פסקי דין על מוחמד בסול | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2514/08 בל     26/05/2010




בל 2514/08 מוחמד בסול נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני
השופט חיים ארמון





בפני
השופט חיים ארמון


התובע
:

מוחמד בסול




הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי



ה
ח
ל
ט
ה


1.
התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בגין טענתו על כך שעקב תנאי עבודתו כשרברב - הוא נפגע בצווארו.

2.
במכתבו מיום 1/9/08 הודיע הנתבע לתובע כי הוא דוחה את תביעתו, וזאת - בטענה שלא שמצב צווארו של התובע התפתח על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתו, ובטענה נוספת שאין לראות בתנאי עבודתו של התובע, משום מיקרוטראומה שגרמה לכך.

3.
תובענה זו הוגשה כנגד דחיית התביעה על פי המכתב מיום 1/9/08.

4.
התיק טופל תחילה על ידי המזכיר המשפטי במחלקת המנ"ת, שנתן "החלטה" שעל פיה, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית. לפיכך, נקבע התיק להוכחות. בעת ישיבת ההוכחות התברר כי אין - למעשה - מחלוקת עובדתית בין הצדדים בענין תנאי עבודתו של התובע. ב"כ הנתבע הודיעה כי אין לה חקירה נגדית על תצהירו של התובע.

המחלוקת בין הצדדים היא בתחום המשפטי ובתחום הרפואי. לפיכך, בהתאם להסכמת הצדדים, הם הגישו סיכומים בכתב בשאלה המשפטית השנויה במחלוקת (אם בתנאי עבודתו של התובע, התקיימה תשתית עובדתית מספקת לבחינת שאלה קוימה של מיקרוטראומה).


אלה העובדות, שכאמור לעיל - אינן שנויות במחלוקת

5.
התובע, יליד שנת 1953, הוא שרברב.

6.
התובע עוסק במקצועו זה מאז שנת 1972. תחילה הוא עבד כשכיר, והחל משנת 1990 - התובע עובד כעצמאי.

7.
יום עבודה של התובע נמשך כ-10 שעות. התובע עבד 6 ימים בשבוע.

8.
עיסוקו של התובע במשלח ידו כולל מאמץ פיזי קשה וכרוך בפעולות של הרמת משאות, התכופפויות, טיפוס ועבודה במצב של כריעה על הברכיים.


הפעולות האמורות דרשו מהתובע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הצוואר, הגב והברכיים לצורך ביצוע חפירות (כולל חפירות להנחת קווי מים, שדרדו כיפופים חוזרים במשך שעות ארוכות), וכל זאת ברציפות בכל שעות העבודה, כך - במשך כל תקופת העבודה, כלומר - החל משנת 1972.

9.
לצרכי העבודה היה על התובע להרים חלקי צינורות מתכת במשקלים שונים, שאותם היה עליו לפרק ולהרכיב בתעלות שונות. מלאכה זו נעשתה תוך כיפוף מרבי של הגב ושל הצוואר, ביחד עם הרמת חלקי הצינורות הכבדים, עם תנועות כיפוף וסיבוב, הכל תוך כדי נשיאת המשקל בידיים.


פעולות אלה נעשו על ידי התובע עשרות פעמים מדי יום, בתנאים קשים בשל דרכי גישה צרות, ובתנוחות לא נוחות. התנועות הוי זהות למעשה וחזרו על עצמן.

10.
במשך זמן מה עד שנת 2004, החל התובע להרגיש כאבי גב וצוואר. הכאבים הלכו והחמירו והביאו גם להגבלת תנועות התובע. הכאבים גם הקרינו לכתפיים, ובעיקר - לצד ימין.

בשנת 2004 הכאבים וההגבלות המשיכו להתגבר, והתובע כבר לא היה יכול לבצע פעולות של כיפוף וסיבוב. בשל כך - הפסיק התובע את עבודתו בשנת 2005.



מיקרוטראומה

11.
לטענת הנתבע, לא התקיימה תשתית עובדתית מספקת לשם בחינת תורת המיקרוטראומה, שכן עבודתו של התובע כללה פעולות מגוונות ביותר, שונות זו מזו, והן לא הגיעו לכדי סדרה של תנועות זהות או דומות שחזרו על עצמן.


איני מקבל טענה זו.

12.
לדעתי, על סמך העובדות המוסכמות, ניתן לקבוע שהיתה אצל התובע סדרה של תנועות חוזרות ונשנות. עבודתו של התובע נעשתה תוך התכופפויות חוזרות ונשנות לתעלות שבהן בוצעה העבודה. העבודה נעשתה גם תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של נשיאת משאות ביחד עם תנועות כיפוף וסיבוב, פעמים רבות ביום, 6 ימים בשבוע במשך למעלה מ-30 שנה.

אמנם, ברור שלא כל התעלות היו באותו גובה, וברור גם שלא כל חלקי הצינורות היו באותו משקל, כך שברור שלא כל התנועות היו זהות במדויק ולא כל המאמצים היו זהים במדוייק, אך עדיין מדובר בפעולות דומות במהותן, שנעשו בסדרות (הסדרה של ההתכופפויות, לעתים תוך נשיאת משקל ולעתים לא, והסתדרה של תנועות הכיפוף והסיבוב שבוצעו עם נשיאת המשקל).


גם עובד שעובד על פס ייצור שבו הוא עושה סדרה קבועה לחלוטין של תנועות חוזרות ונשנות, עושה גם תנועות אחרות מעת לעת. יש לו הפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, יש לו הפסקות במהלך יום העבודה, יש לו מנוחה שבועית, חופשה שנתית, תקופות מחלה וכיוצ"ב. הפסקות אלה, אשר בהן הוא בהכרח מבצע גם פעולות אחרות, אינן מבטלות את קיומה של סדרת התנועות החוזרות והנשנות שהעובד מבצע.

כלומר, גם כאשר יש סדרה אחת קבועה של תנועות חוזרות ונשנות, יש - למעשה -
גם ביצוע של תנועות אחרות, ואין בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת ליישום תורת המיקרוטראומה באותו מקרה.


איני רואה הבדל עקרוני בשאלה אם התנועות הנוספות על סדרת התנועות החוזרות ונשנות נעשות מחוץ לשעות העבודה או שהן נעשות במהלך שעות העבודה, במסגרת ביצוע סדרת תנועות אחרת (או אף עבודה אחרת שאינה בעלת אופי סדרתי).


אם ניטול לדוגמא מקרה של אדם שעבד במשך 15 שנה, 4 שעות ביום, על פס ייצור עם סדרה אחת של תנועות חוזרות ונשנות. במקרה כזה, סביר להניח שהנתבע לא היה חולק על קיומה של תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה, והיה מסכים למינוי מומחה רפואי לשם בחינת שאלת קיומה של מיקרוטראומה. האם מצבו של אותו אדם אמור להשתנות רק מפני כך שיום העבודה שלו היה ארוך יותר ובנוסף לאותן 4 שעות של ביצוע סדרת תנועות חוזרות ונשנות, הוא ביצע גם תנועות אחרות במשך עוד 4 שעות ביום העבודה ? לדעתי - התשובה לכך שלילית. הרי אם הנזק הרפואי המצטבר נגרם מביצוע אותה סדרת תנועות במשך 4 שעות ביום עבודה, במשך 15 שנה, הרי אותו נזק מצטבר אינו אמור להישלל רק בשל כך שאותו אדם עשה גם דברים נוספים בעבודתו. (ממילא, גם אם כל יום עבודה היה כולל רק את 4 השעות של סדרת התנועות, היה אותו אדם מבצע תנועות נוספות מעבר לאותה סדרת תנועות, בשעות שהן מחוץ לתחום יום העבודה).


ומה הדין אם בנוסף לאותן 4 שעות שבדוגמא הקודמת, עוסק אותו אדם בעבודתו במשך שעתיים נוספות כל יום, בביצוע עבודה אחרת שגם בה יש סדרת תנועות חוזרות ונשנות ? האם ביצוע סדרת תנועות נוספת שולל את האופי הסדרתי של התנועות מהסדרה הראשונה? גם התשובה על שאלה זו אמורה להיות שלילית, וזאת בדרך של קל וחומר לעומת מצב שבו התנועות הנוספות אינה סדרתיות.


לפיכך, אני סבור שלשם הוכחת התשתית העובדתית המספקת לבחינה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה - די בכך שהמבוטח יוכיח כי היתה בעבודתו סדרה של תנועות חוזרות ונשנות, שלכאורה היתה יכולה לגרום נזק כנטען על ידיו. עצם העובדה שהיו גם תנועות נוספות (ובמיוחד - עוד סדרה או סדרות נוספות של תנועות) - אינה מספיקה כדי לשמוט את הצורך בבחינה הרפואית של הנזק שנגרם למבוטח מכל אחת מסדרות התנועות שהוכחו.


אצל התובע הוכח כי הוא ביצע תנועות סדרתיות וכי הוא הרים משאות פעמים רבות בכל יום עבודה. העובדה שלא היתה רק סדרה אחת של תנועות אלא היתה גם סדרה נוספת - אינה יכולה, לדעתי, לשלול את ה"סדרתיות" שהיתה בעבודתו של התובע, ונכון לבדוק אם מבחינה רפואית נגרם לו נזק בדרך של מיקרוטראומה.

13.
בבית הדין הארצי לעבודה נדון (בתיק עב"ל 357/06 חן - המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם, פס"ד מיום 13/7/06)) ערעורה של מטפלת במעון ילדים, שתנאי עבודתה כללו פעולות מגוונות מאד.

בעת שנדון הענין בבית הדין האזורי לעבודה (בי"ד זה - בתיק ב"ל 1810/02), נדחתה טענתו של הנתבע על כך שאין תשתית עובדתית מספקת לבחינת שאלת המיקרוטראומה. מונה מומחה רפואי, ובסופו של דבר נדחתה התביעה בגין תוכן חוות דעתו של המומחה. בעת הדיון בערעור בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 357/06 שנזכר לעיל) - הוחלט (גם בהסכמת הנתבע) להחזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי למנות מומחה נוסף בשאלת המיקרוטראומה.


מכאן, שגם הנתבע עצמו וגם בית הדין הארצי לעבודה, סברו שבעבודתה של אותה מבוטחת, היתה הצדקה לבחינה הרפואית של שאלת המיקרוטראומה, על אף הגיוון הרב שהיה בעבודתה. העובדה שהנתבע אינו עקבי בעמדתו, אינה מצדיקה את קבלת עמדתו הנוכחית.

14.
נוכח האמור לעיל, יש למנות מומחה רפואי בשאלת המיקרוטראומה.


המומחה

15.
אני ממנה בזאת את ד"ר דן צין, לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (הוא ייקרא להלן: "המומחה").

16.
המזכירות מתבקשת להעביר אל המומחה, ביחד עם העתק החלטה זו, את המסמכים הרפואיים הבאים
או את העתקיהם:
א.
מסמכים רפואיים שהוגשו על ידי התובע - ת/1 עד ת/10.
ב.
חוות דעתו של ד"ר גאזי חביבאללה מטעם התובע - ת/11.
ג.
חוות דעתו של ד"ר י"ש גושן מטעם התובע - ת/12.
ד.
תיקים רפואיים משרותי בריאות כללית - נ/1 ו-נ/3.
ה.
מסמכים מביה"ח "רמב"ם" - נ/2.
ו.
מסמכים מביה"ח הצרפתי בנצרת - נ/4.
ז.
מסמכים מביה"ח "העמק" - נ/5.

17.
המומחה מתבקש לעיין בעובדות המקרה (סעיפים 5-10 לעיל) ובחומר הרפואי המצורף, ולהשיב על השאלות הבאות:

(א)
מהי המחלה או מהו הליקוי שהתובע סבל מהם בחלק הצווארי של עמוד השדרה שלו (להלן: "הליקוי") ?

(ב)
האם ניתן לראות את מצבו של התובע בחלק הצווארי של עמוד השדרה שלו, כנובע מתהליך של מיקרוטראומה, באופן שכל תנועה או כל הרמת משא שהתובע עשה בעבודתו במסגרת סדרות התנועות שביצע, גרמה לנזק זעיר בעמוד השדרה, נזק בלתי ניתן לאבחון לכשעצמו, אך הוא היה לפחות בחלקו בלתי הפיך, והצטברותם של נזקים אלה היא שהביאה לליקוי ?

(ג)
אם התשובה על שאלות (ב) שלילית - מה הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יכול לברר ? (במקרה כזה - אין צורך להשיב על השאלות הבאות).

(ד)
אם התשובה על שאלה (ב) לעיל חיובית -
האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ?

(ה)
אם התשובה לשאלה (ד) לעיל חיובית - מה הם אותם גורמים אחרים ?

18.
המומחה מתבקש להחזיר לבית הדין, ביחד עם תשובותיו, גם את החומר הרפואי המצורף.

19.
שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין.

20.
כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו, תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו.


ניתנה היום,
י"ג בסיון תש"ע, 26 במאי 2010, בהעדר הצדדים.










בל בית דין אזורי לעבודה 2514/08 מוחמד בסול נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/05/2010)