פסקי דין על סביון קרני | פסקי דין על מיגה קאד בע"מ

2947/08 תעא     30/05/2010




תעא 2947/08 סביון קרני נ' מיגה קאד בע"מ




בפני






בפני

כב' השופטת
עידית איצקוביץ
נציגת ציבור (עובדים): גב' יפה קריספיל
נציג ציבור (מעבידים): מר אסדי רבאח





התובעת

סביון קרני
ע"י ב"כ עוה"ד גרינר איל


נגד


הנתבעת

מיגה קאד בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ציון מועלם




פסק דין



1.


התובעת עבדה אצל הנתבעת כמזכירה, החל מיום 1.11.98 ועד לחודש מאי 2007.
לטענת התובעת, על היחסים שבין הצדדים חל צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.
התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת ולגרסתה סוכם שהיא תקבל את מלוא פיצויי הפיטורים בגין כל תקופת העבודה, כאשר היא קיבלה סך של 22,040 ₪ אשר שוחררו מתוך הכספים שנצברו לזכותה בפוליסת ביטוח המנהלים. התובעת דרשה בתביעה תשלום של ייתרת פיצויי פיטורים.
כן טענה התובעת כי הנתבעת לא העבירה כדין כספים לפוליסת ביטוח המנהלים, כולל חלק העובד אשר נוכה משכרה, ועל כן מגיע לה פיצוי.
התובעת אף דרשה בכתב התביעה תוספת ותק בהתאם לצו ההרחבה (החל מ-10.7.03, מועד חלות צו ההרחבה) בשיעור 0.5% מהשכר הברוטו עבור כל שנת ותק ממועד תחילת העבודה.

התביעה כללה דרישה בגין דמי חגים אך במהלך הדיון הודיע ב"כ התובעת כי הוא מבקש למחוק את התביעה בגין רכיב זה.

2.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי התובעת התפטרה מרצונה ובאופן מפתיע, ומסרה מכתב התפטרות, לכן אין היא זכאית לפיצויי פיטורים ומה שקיבלה היה לפנים משורת הדין. זאת, כאשר התובעת ידעה מראש הן שהופרש רק חלק מסכום הפיצויים והן את הסכום שיש בקופה. התובעת הסכימה לכך משום שידעה כי ממילא אינה זכאית לפיצויי פיטורים ומה שהיא מקבלת הינו בבחינת מתנה.
הנתבעת חולקת על חלותו של צו ההרחבה ולכן על זכאותה של התובעת לתוספת ותק.
לאחר הדיון הראשון אשר התקיים בבית הדין האזורי בחיפה, הודיע ב"כ הנתבעת כי הסכום החסר בקופת התגמולים על שם התובעת הוא בסך 8,334 ₪ (ולא כפי שנטען בכתב התביעה).

3.

דיון מוקדם התקיים בפני
כב' הרשמת ס' שאמי, שבו נערכה רשימה של מוסכמות ופלוגתאות, כדלקמן:

רשימת מוסכמות
:

1.
מוסכם בין הצדדים כי התובעת עבדה בשירות הנתבעת החל מיום 1/11/98 ועד ליום 10/5/07.

2.
מוסכם בין הצדדים כי התובעת התפטרה מעבודתה.

3.
מוסכם בין הצדדים כי הכספים שנצברו במסגרת פוליסה לביטוח מנהלים שהתנהלה על שם התובעת בגין פיצוי פיטורים בסכום של 22,040 ₪, שולמו לתובעת.

4.
מוסכם בין הצדדים כי הנתבעת חתמה על טופס 161 (נספח ת/1 שצורף לכתב התביעה).

5.
המשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצוי הפיטורים במידה ובית הדין יפסוק שהתובעת זכאית לפיצוי פיטורים כאמור, עומדת על סך של 5,496 ₪.

6.
מוסכם בין הצדדים שהנתבעת לא הפרישה את מלוא הסכומים המתחייבים ממנה לקופת התגמולים.

רשימת פלוגתאות
:

1.
האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים?

2.
לעניין זה, האם בין התובעת לבין הנתבעת היה הסכם שהנתבעת תשלם לתובעת פיצוי פיטורים למרות שהתובעת התפטרה מעבודתה, כנטען על ידי התובעת, או שמא הסיכום בין הצדדים היה שהנתבעת תשחרר לפנים משורת הדין לזכות התובעת את הכספים שנצברו בגין פיצוי פיטורים ותגמולים בפוליסה לביטוח מנהלים, כטענת הנתבעת.

3.
האם ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה חלים על היחסים שבין התובעת לבין הנתבעת?

4.
בהמשך לאמור לעיל, האם התובעת זכאית לתשלום תוספת וותק ובאיזה שיעור?

5.
האם משכרה של התובעת נוכו סכומים שלא הועברו בפועל לפוליסה ובמידה וכן, מהו הסכום שלא הועבר (לעניין זה הנתבעת מודה שהחוסר בקופת התגמולים – חלק העובדת וחלק המעביד מסתכם בסכום כולל של 8,334 ₪)
.

6.
האם התובעת זכאית לפיצוי הלנת שכר ו/או לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים.

4.

עדויות שנשמעו בדיון:

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ונחקרה בדיון על תצהירה.
מטעם הנתבעת העידו שני מנהליה, הרי בירנבוים (להלן:"הרי") ואפרים שפסה (להלן: "אפרים") וכן סוכן הביטוח אשר החל לעבוד עם הנתבעת בחודש 12.06, מר רוני גרוסמן (להלן:"רוני").

5.
תחום העיסוק של הנתבעת וחלותו של צו ההרחבה
:

התובעת טענה כי הנתבעת שייכת לענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה ולכן, חל עליה צו ההרחבה. לדבריה, הנתבעת עוסקת בייצור ובשיווק של מעגלים מודפסים בתחום האלקטרוניקה.
בתצהיריהם של המנהלים הרי ואפרים נאמר כי "החברה מעולם לא עסקה בשיווק, אלא רק בייצור מעגלים מודפסים ובשלב מסוים, הוסיפה שירות של רכש והרכבת מעגלים".

במסגרת החקירה של מנהלי הנתבעת עלה כי החברה מפרסמת את עצמה כשייכת לתחום האלקטרוניקה (ראו ת/1 – פירסום באתר "דפי זהב").
הנתבעת מגדירה את עצמה כשייכת לתחום "ההיי-טק" - טכנולוגיה מתקדמת. נציין כי אין ניגוד הכרחי בין הטכנולוגיה המיושמת לבין תחום העיסוק ולכן, ייתכן מפעל "היי-טק" ששייך לענף האלקטרוניקה.
בניגוד לאמור בתצהיר, העיד הרי בחקירתו בדיון כי הנתבעת אינה עוסקת בייצור אלא בעיקר בתכנון, ומבוצעות אצלה הרכבות של המעגלים המודפסים רק בתקופה האחרונה (ראו ע' 16 לפרוטוקול הדיון).

תחום העיסוק של הנתבעת הוסבר היטב בעדותו של אפרים, שאישר כי המעגלים המודפסים שייכים "לא רק לתחום האלק', גם לתחום החשמל" (ראו ע' 21, ש' 5).
עיקר העיסוק של הנתבעת, שהיא חברה קטנה, שהעסיקה נכון לסיום העבודה של התובעת כ-9 עובדים, הוא בתכנון, אבל כדי לזכות בפרויקטיים הכניסו ענף נוסף- הרכבה של המעגל המודפס "כדי לעזור למחלקות פיתוח של אותם מפעלים שאנו נותנים להם את השירותים וזה יפטור את אותו מהנדס לחפש מישהו שירכיב לו מעגל, מבחינת פיתוח". מדובר בהיקף קטן של ייצור (מספר יחידות בודדות) לצורך הדגמת המוצר, שנועד לבדוק את המוצר שהמזמין תכנן (ראו ע' 25 לפרוטוקול הדיון).

לאור העדויות, אנו סבורים כי הנתבעת אכן עוסקת בתחום של חשמל ואלקטרוניקה, אך עיקר העיסוק הוא בתכנון, ולא בייצור, שנעשה באופן שולי בלבד, ורק בתקופה האחרונה של עבודת התובעת.

צו ההרחבה הרלוונטי לענייננו הוא צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה- במלאכה ובתעשיה הזעירה (פורסם בי"פ 5332 התשס"ה – 27.9.04, ע' 86), (להלן:"צו ההרחבה"), אשר חל על העובדים והמעבידים בישראל בתעשייה ומלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עד 20 עובדים למפעל, ולמעט עובדים ומעבידים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה
(לא ניטען כי הנתבעת עוסקת בפיתוח תוכנה).

הגדרה של "מפעל" או "מעסיק" בהתאם לצו ההרחבה היא:

"מפעל" או "מעסיק" – כל מפעל, או מעסיק בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור או הרכבה בענפים האלה:
מתכת, עיבוד שבבי, חריטה וכרסום, זיווד אלקטרוני, אלקטרוניקה, מעבדות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון אודיו, וידאו וטלוויזיה, טכנאות אלקטרוניקה, מעבדות לתיקון מחשבים וציוד היקפי, מעבדות לתיקון ציוד חשמלי וכלי עבודה, ציוד חשמלי, ביצוע עבודות חשמל למינהן, חשמל, אלומיניום ומוצריו למבנים ותעשייה, צורפות, פלסטיקה, ייצור ועיבוד גומי, מוצרי אריזה, רהיטי מתכת, אופטיקה, מנעולנות לסוגיה, זגגות, זכוכית ומוצריה ,יציקה, כבישה ומתיחה, אחזקה ומכניקה, חימום, קירור, מיזוג אוויר, ייצור ושירות למעליות, שירותי תעשייה. מכשירנות, מכניקה עדינה, ליפוף מנועים, אוטומציה, רובוטיקה, צביעה תעשייתית, ציפוי מתכות, תעופה ואביזריה, מכונות והנדסת מכונות. תכנון וייצור מערכות אנרגיה סולרית, תכנון, פיתוח וייצור דגמים לתעשייה ולשירותים, עבודות מסגרות למבנים ותעשייה;


באשר להגדרת "עובד" זו נוסחה כך:

"כל המועסק כשכיר על ידי המפעל, שמלאו לו 18 שנים, למעט מנהל כללי, חשב, ומנהל כוח אדם".
בהתאם להגדרות אלה, אין ספק כי צו ההרחבה חל על הצדדים, החל ממועד פרסומו, 27.9.04.
באשר לצו הקודם (צו הרחבה בענף המתכת, החשמל, האלקטרוניקה (המוסכים והתכנה) – נוסח משולב), התובעת לא נכללת בהגדרת "עובד", שנוסחה שם: "כל עובד העובד עבודת כפיים (פועל בעל מקצוע, פועל מאומן או בלתי מקצועי) כולל נוער עובד", מאחר ותפקידה בנתבעת הוא מזכירה.


6.

זכאות התובעת לפיצויי פיטורים:

אין מחלוקת כי התובעת התפטרה מרצונה, והודיעה על כך במכתב מיום 12.4.07, שבו היא קובעת את מועד סיום העבודה ביום 10.5.07. הפסקת העבודה נעשתה ברוח טובה, כאשר התובעת אף ראתה לנכון לציין את תרומת העבודה לה במהלך 8 השנים ואת הידע שהיא צברה.

התובעת הצהירה בתצהירה באשר לנסיבות סיום עבודתה:

"ביום 11 לאפריל 2007 או במועד הסמוך לכך הודעתי למר אפרים שפסה, מנכ"ל ובעלים של הנתבעת (להלן:"אפרים") וכן למר הרי בירנבאום, בעלים של הנתבעת (להלן:"הרי") במסגרת שיחה פרטית שערכתי איתם בשעות הערב כי אני עוזבת את עבודתי.

האווירה בשיחה זו היתה מאוד לבבית, הם היו קצת בהלם אך לא התנגדו, הסכימו. איחלו לי בהצלחה.
נושא פיצויי הפיטורים עלה בשיחה לרבות יתר הסכומים המגיעים לי, כאשר אפרים והרי הבטיחו לי כי אקבל את פיצויי הפיטורים עבור כל תקופת עבודתי ובנוסף גם כמובן את כל יתר הסכומים שמגיעים לי.

זכור לי מפורשות כי הובטחו לי פיצויי פיטורים עבור כל תקופת עבודתי".
(סע' 4,5,6 לתצהיר).

התובעת גם מתבססת על הטופס "הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד" ("טופס 161") שבו נערך חישוב מענק פרישה "המשולם בעת הפרישה" בסך 46,716 ₪, כאשר הסכום שנצבר בפוליסה היה בסך 24,767 ₪ בלבד.
מאידך גיסא, הצהירו מנהלי הנתבעת הרי ואפרים כי כאשר התובעת הגישה מכתב התפטרות הודיעו לה חד משמעית כי לא מגיעים לה פיצויי פיטורים, ו"היא גם הבינה זאת, אך אמרנו כי נשחרר לה את מה שנצבר בקופת הגמל ובקופת הפיצויים ושהיא תקבל מה שיש ותו לא, כי ממילא לא מגיע לה פיצויי פיטורין, עם החוסרים שיש, כי ממילא היא מקבלת את סכומי הפיצויים שלא מגיעים לה ושעולים לאין שיעור על החוסר בקופת הגמל" (סע' 3 (א) לשני התצהירים). כן התייחסו המנהלים לחתימה – על ידי אפרים- על טופס 161, שלדעתם הוא טופס סטנדרטי שמולא על ידי רואה החשבון לפי הנחיות של חברת הביטוח, ומיועד למס הכנסה, לצורך פטור ממס וכי אין כל קשר בין הטופס לבין מה שסוכם עם התובעת.

לגבי משמעות הטופס הצהיר מר רוני כי התובעת הגיעה למשרדו, שנמצא באותו מרכז מסחרי שבו ממוקמים משרדי הנתבעת, הודיעה לו שהתפטרה ושהבעלים הסכימו לתת לה הכספים שהצטברו בקופות ושאלה לגבי החוסר בקופות. לכך הוא השיב "שתגיד תודה רבה, על מה שנותנים לה ושלא תדבר על זה, כי מה שנצבר בקופת הפיצויים ממילא לא מגיע לה וזה עולה פי כמה וכמה על החוסר בקופת הגמל. היא קיבלה את דברי ואמרה תודה, וזאת גם בנוכחותה של פקידתי גב' אילנה אברהם".

ברור לכל כי עובד שמתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים אלא אם הוא התפטר כתוצאה מאחת הסיבות הנקובות בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 – ואין זה המקרה. תביעתה של התובעת אינה מבוססת על החוק אלא על ההסכמה שהיא תקבל פיצויי פיטורים בגין סיום העבודה אף אם התפטרה. הנטל הראייתי בנקודה זו, שהינה במחלוקת, הוטל על התובעת.

התובעת העידה בחקירתה בדיון:

"ש.
מה שסוכם איתך בפגישה הזאת שבה את מודיעה שאת מתפטרת ושהם נדהמו, בפגישה הזאת מה שהם אמרו לך שהם לא יעמדו בדרכך, הם אמרו שהם ישחררו לך מה שיש בקופות בלבד ותו לא?
ת.
אני לא זוכרת את המילה, אני זוכרת שאמרו שישחררו את הפיצויים נקודה.
ש.
המילה שישלמו לך את הפיצוי פיטורים לא עלתה באותה שיחה?
ת.
ישלמו לי את תנאי הפיצויים, זה עלה בשיחה, לא חלק, פיצויים.
ש.
לפני חצי דקה אמרת שמה שהיה זה שאמרו לך שישחררו את הפיצויים?
ת.
ישלמו, הכוונה שישלמו.
ש.
את מפרשת שישחררו זה ישלמו, אבל את המילה ישלמו לך פיצוי פיטורים, הם לא אמרו לך?
ת.
הם אמרו לי שישלמו לי את הפיצויים.
ש.
את זוכרת מילולית את המשפט שנאמר לך?
ת.
נאמר שהם לא יעמדו בפני
י ואני אקבל את כספי הפיצויים.
ש.
את זוכרת את זה?
ת.
אני זוכרת את נוסח המשפט, מילה במילה לא.
ש.
אז לא שמעת את המילה ישחררו?
ת.
הרי אמר שהוא לא יעמוד בפני
העזיבה שלי והוא ישחרר לי את כספי הפיצויים או יתן, לא זוכרת את המילה המוגדרת. מבחינתי זה אותו דבר".
(ראו ע' 9-10 לפרוטוקול הדיון).
התובעת התייחסה בחקירתה בדיון לפגישות עם רוני, שלדבריה היו שלוש במספר, שתיים מהן קשורות לקבלת טופס 161 והאחרונה, אחרי עזיבתה, שבה ביקשה לבדוק את עניין התשלומים וההפרשות. בפגישה האחרונה, לדברי התובעת, רוני התייחס אליה בצורה לא נעימה, צרח עליה, ואמר לה "לעוף" מן המשרד.
אין חולק שלאחר שקיבלה התובעת את הטופס היא ביקשה מאפרים לחתום עליו, למרות שהרי היה מעורב בניהול הכספי של החברה.
המחלוקת הקיימת בין הצדדים בנקודה זו היא לגבי השיחה שהתרחשה ביום שהתובעת הודיעה על סיום העבודה,
ואם אז הובטח לה שהיא תקבל פיצויי פיטורים. מיותר לציין כי עדותו של רוני היא בגדר "עדות מפי שמועה" ואין היא יכולה לקבוע מה שסוכם בין הצדדים לסכסוך.

אנו מתרשמים כי התובעת דוברת אמת, וכך גם מנהלי הנתבעת. ייתכן כי לא מדובר באמירת אמת מול אמירת שקר, אלא בתפיסה סובייקטיבית שונה לגבי מה שנאמר.
התובעת לא יכלה לשחזר במדויק את המילים שנאמרו בפגישה, מה שנראה לנו טבעי לחלוטין, לאור הזמן שחלף. התובעת לא שוללת את האפשרות כי נאמר לה ש"ישחררו" את הכספים שבקופה. אמירה זו מתיישבת עם גרסת הנתבעים, כי הם מסכימים שהיא תקבל "את מה שיש" מבלי שיהיה צורך להוסיף לה תשלום בגין פיצויי פיטורים, להם היא אינה זכאית על פי חוק.

לעניין טופס 161, שכותרתו "הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד", הוא מיועד למס הכנסה לצורך פטור, מטרתו לציין את הסכום המקסימאלי של פיצויים אשר פטורים ממס ואנו מתקשים לראות בו התחייבות לתשלום. לעניין זה יש לציין כי השורות "צורת התשלום" ו"תאריך התשלום" לא מולאו, מה שמחזק את גרסת הנתבעים כי הם לא ראו בכך הודאה באשר לזכאות התובעת.

לאור האמור, אנו סבורים כי התובעת לא הצליחה להרים את הנטל הראייתי שהוטל עליה בעניין זכאותה לתשלום של פיצויי פיטורים, מעבר לסכום ששוחרר לה דרך חברת הביטוח.

7.

פיצוי בגין העדר העברת כספים לקופת התגמולים:

אין חולק כי הנתבעת לא העבירה באופן סדיר כספים לקופת הגמל במהלך כל תקופת העבודה של התובעת, ויש כספים חסרים אשר כוללים את הפרשות המעביד ואת חלק העובד – אשר נוכה משכר התובעת. קיימת מחלוקת באשר להסכמת התובעת ונפקותה ולגבי הסכומים החסרים.
אף אם ידעה התובעת, במסגרת תפקידה כמזכירה אצל הנתבעת, לגבי הסכומים שחסרים בקופתה ובקופת יתר העובדים, אין בכך כדי להצביע על "הסכמתה" להפרת ההסכם, בכל הנוגע להפרשות המעביד ולשימוש שלא כדין של השכר שנוכה, באשר לחלק העובד.
באשר לטענת הנתבעת כי הייתה הסכמה בסיום העבודה של התובעת ל"קיזוז" בין הסכומים שלא הופרשו לקופה לבין הסכומים שהיא תקבל בגין פיצויי פיטורים, על אף שהתפטרה, טענה זו לא הוכחה.
כדי שיהיה ויתור בעל תוקף של זכויות העובד שהוקנו לו לפי הסכם העבודה, צריך שהוא ידע בודאות מהן אותן זכויות ומהו שיעורם. בפני
התובעת לא הוצג חישוב של הסכומים שהיו חסרים בקופתה, תוך ציון מפורש של קיזוז כנגד סכומים שהיא מקבלת מעבר לדין. הוכח באמצעות העדויות שנשמעו בדיון כי כאשר הודיעה התובעת שהיא מתפטרת לאחר 8 שנות עבודה, מנהלי הנתבעת הסכימו לשחרר את הקופה, כולל חלק הפיצויים. יש לפרש אותו שחרור, כל עוד לא הוסבר ולא נאמר מפורשות אחרת, ככולל את כל הכספים שהיו בפועל בקופת הפיצויים, מבלי לפגוע בזכאות לתגמולים, שנועדו להגן על זכויות פנסיוניות, ואינם קשורים לסיבה להפסקת העבודה, כך שהתובעת זכאית להם אף אם היא מתפטרת.
בהתאם לכך, אנו סבורים כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הסכומים שלא הועברו כדין לקופת גמל – חלק עובד וחלק מעביד.

שיעורו של הסכום החסר שנוי אף הוא במחלוקת בין הצדדים.
התובעת ערכה חישובים של ניכויים והפרשות מעביד (5% כל אחד) לעומת הסכומים שהופרשו – נספח ח' לתצהיר התובעת. החישוב נעשה בהתאם לסכומי קרן שנתיים, וכן כולל הפרשי הצמדה וריבית מ"אמצע כל שנה רלוונטית".
מאידך גיסא, טענה הנתבעת כי הסכום החסר בגין תגמולים הוא בסך 8,334 ₪. הנתבעת מתבססת על רישום בכתב יד שנעשה מתחת לאישור מטעם "מנורה בע"מ". באישור צוין רק ערך פדיון הפוליסה בשל "סילוק עקב בקשת מבוטח", ואינו מאפשר לדעת מהם ההפרשים שלא שולמו כדין.
ברישום הידני מופיע סה"כ תגמולים "לפי דוחות החברה"- שלא הוגשו לבית הדין.
במהלך שמיעת ההוכחות התברר כי אותו רישום ידני נעשה על ידי רוני, שהוא סוכן ביטוח, אך אינו נציג מוסמך מטעם חברת הביטוח, כאשר הוא אף לא הציג את הנתונים שמבססים את חישובו.
בהתאם לכך, אנו מקבלים את חישובי התובעת כנכונים ובהתאם על הנתבעת לשלם פיצוי.

8.

זכאות התובעת לתוספת ותק:

בצו ההרחבה (מ-2004) נקבע לעניין תוספת ותק:

1.
חישוב תוספת הותק יהיה לפי שיטה אחוזית. תוספת של 1/2 אחוז מהשכר המשולב בעבור כל שנת ותק ממועד תחילת עבודת העובד, עד לתקרת ותק של 30 שנים; התוספת תעודכן מידי שנה במועד קבוע ותשולם מידי חודש בחודשו.

2.
תוספת הותק לא תובא בחשבון לענין חישוב תקרת תוספת יוקר, ואולם תהווה שכר לכל דבר וענין.

3.
תוספת הותק תצוין בסעיף נפרד בתלוש השכר. לחלופין אם המעסיק יוכיח את תשלום תוספת הותק, לא יהיה העובד זכאי לתשלום נוסף של תוספת ותק.

אין חולק כי הנתבעת לא פירטה את התוספת בסעיף נפרד בתלוש השכר, ואף לא טוענת כי שולמה התוספת בשיעור שנקבע. הנתבעת טענה להעלאת השכר של התובעת במשך תקופת העבודה, אך לא לתשלום ספציפי של "תוספת ותק" כנדרש בצו ההרחבה. מאחר והצו חל על התובעת ממועד הפרסום היא זכאית לתשלום בגין התקופה 10.04 עד 5.07, בהתאם לשיעור של ½ אחוז מהשכר ממועד תחילת העבודה (2.5% בשנת 2004, 3% בשנת 2006 ו-3.5% בשנת 2007).
הסכומים שמגיעים לתובעת הם כדלקמן:
שנת 2004 – 340,20 ₪.
שנת 2005 – 1,568.40 ₪.
שנת 2006 – 1,958 ₪.
שנת 2007 – 847 ₪.

9.
לסיכום
:

לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סכומים כדלקמן:

(1)

פיצוי בגין העדר הפרשות
:

א.

סך של 1,132.22 ₪, בגין שנת 2001, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-1.7.01 ועד לתשלום בפועל.

ב.
סך של 2,686.26 ₪
, בגין שנת 2002, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מי-1.7.02 ועד לתשלום בפועל.

ג.

סך של 359.16 ₪, בגין שנת 2003 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-1.7.03 ועד לתשלום בפועל.

ד.

סך של 1,796.22 ₪, בגין שנת 2004 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-1.7.04 ועד לתשלום בפועל.

ה.
סך של 5,906.88 ₪
, בגין שנת 2006, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-1.7.06 ועד לתשלום בפועל.

ו.

סך של 1,746 ₪, בגין שנת 2007, בגין שנת 2001, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-15.3.07 ועד לתשלום בפועל.

יובהר כי הפרשי ההצמדה והריבית יחושבו מאמצע כל תקופה, מאחר שהסכומים חושבו באופן שנתי ולא כל חודש וחודשו.
בשנת 2005 הועבר לנופה מעבר למה שהיה צריך וסכום היתרה (השלילית) הופחתה משנת 2004.

(2)
תוספת ותק:

א.

סך של 340.20 ₪, בגין שנת 2004, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-1.11.04 ועד ליום התשלום בפועל.

ב.

סך של 1,568.40 ₪, בגין שנת 2005, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-.1.7.05 ועד ליום התשלום בפועל.

ג.

סך של 1,958 ₪, בין שנת 2006, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-1.7.06 ועד ליום התשלום בפועל.

ד.

סך של 847 ₪, בגין שנת 2007, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מ-15.3.07 ועד ליום התשלום בפועל.

גם לגבי תוספת הוותק, הפרשי הצמדה וריבית חושבו מאמצע כל תקופה.



בהתחשב בתוצאות המשפט, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

10.


לצדדים זכות
ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ז בסיוון תש"ע, 30 במאי 2010, בהעדר הצדדים.




____________________
___________________
____________________
עידית איצקוביץ
, שופטת
גב' יפה קריספיל
מר אסדי רבאח


נציגת ציבור (עובדים)

נציג ציבור (מעבידים)

מירית+גלי






תעא בית דין אזורי לעבודה 2947/08 סביון קרני נ' מיגה קאד בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/05/2010)